שנת 2013: שנה של ניגודים משימות הנגידה

1. שנת 2013: שנה של ניגודים משימות הנגידה

2. שנת 2013: שנה של ניגודים

3. שנת 2013: שנה של ניגודים התפתחויות עיקריות – אוקטובר 2013 התמ"ג והתוצר העסקי מתרחבים בשנת 2013 בקצב דומה לקצב גידולם בשנת 2012. עם זאת, בהשוואה לגידול המשמעותי בהשקעות וביצוא שנרשם ב-2012, ההשקעה גדלה בקצב חלש בלבד ב-2013 והיצוא מתכווץ. הגידול בהשקעות בבניה הוא אפסי ב-2013 וחלה ירידה ניכרת בהשקעה במכונות וציוד. שני אינדיקטורים מרכזיים של הפעילות הכלכלית מצביעים על התפתחויות מנוגדות בחודשים האחרונים עד ספטמבר 2013. מגמת ירידה ברורה מאפיינת את הייצור התעשייתי באחרונה וסך הפדיון בענפי המשק עומד ללא שינוי. נרשמה ירידה חדה בשיעור האבטלה ברבעון 3/13, במקביל לגידול מואץ בהיקף התעסוקה. חלה עליה תלולה בהשקעת הון סיכון בהיי-טק הישראלי ברבעון 3/13, לרמה הרבעונית הגבוהה ביותר מאז שנת 2000.

4. צמיחת התמ"ג והתוצר העסקי, 2012-2000 ואומדן ל-2013 (שינוי שנתי כמותי באחוזים) על פי אומדנים מוקדמים של החשבונאות הלאומית לשנת 2013, שפורסמו באמצע חודש אוקטובר, התמ"ג מתרחב השנה בשיעור 3.4%, קצב זהה לקצב גידולו בשנת 2012, ואילו התוצר העסקי גדל בקצב טיפה גבוה יותר – 3.6% ב-2013 לעומת 3.4% ב-2012. המסקנה המתבקשת מהאומדנים היא שהצמיחה המואטת ב-2012 (בהשוואה לשנים 2011-2010) נמשכת בשנה הנוכחית בלי האצה במידת ההאטה. מסקנה זו מספקת תמונה חיובית למדי לגבי 2013 ונראה שישראל תישאר במקום גבוה יחסית בדירוג קצבי הצמיחה של המשקים המפותחים. השאלה היא האם רכיבי התמ"ג התנהגו באופן דומה (או יותר טוב או פחות טוב) ב-2013 לעומת 2012 וגם האם ההתפתחויות במהלך 2013 ראויות לציון – האם חל שיפור או הרעה בקצב הצמיחה במהלך השנה. ננסה לספק תשובות לשאלות אלה באמצעות הגרפים הנותרים בפרק זה של הסקירה.

5. רכיבי תמ"ג עיקריים, 2012 ואומדני 2013 (שינוי שנתי כמותי באחוזים) הגרף מראה שישנם הבדלים משמעותיים בהתנהגות חלק מרכיבי התמ"ג ב-2013 לעומת 2012 – ובייחוד בהשקעה בנכסים קבועים וביצוא הסחורות והשירותים. הבדלים אלה מציירים את שנת 2013 בצבעים פחות אופטימיים בהתחשב בכך שקצב הצמיחה ב-2013 אינו נמוך מאשר ב-2012. סך ההשקעה בנכסים קבועים עולה בשנת 2013 בקצב נמוך בהרבה (1.1%+) מאשר ב-2012 (6%+): תופעה זו היא בדרך כלל אינדיקציה של האצה בקצב ההאטה של הצמיחה. נרשמת ירידה ביצוא הסחורות והשירותים ב-2013 (1.3%-) אחרי הגידול בשיעור 4.1% ב-2012. האם שינוי הכיוון הזה של היצוא הינו תוצאה מההאטה הנמשכת בצמיחה הגלובלית או אולי גם תוצאה מההתחזקות הנמשכת של השקל מול כל המטבעות המרכזיים, ובייחוד הדולר האמריקאי? (ראה גרף 1 בפרק II של סקירה זו). חל שינוי כיוון חד עוד יותר ביבוא הסחורות והשירותים – מגידול של 5.7% ב-2012 לירידה בשיעור 3.8% ב-2013. ירידה ביבוא היא סימן מובהק של האטה בצמיחה בישראל כי המשק הישראלי תלוי מאד ביבוא ברוב התהליכים היצרניים שלו. הירידה ביבוא המתרחשת בשנת 2013 מסבירה למה לא חל שינוי בקצב הצמיחה הכוללת השנה, למרות ההתפתחויות הגרועות יותר בהשקעות וביצוא. * למעט יבוא בטחוני ** למעט אניות ומטוסים *** למעט יהלומים וחברות הזנק **** למעט יבוא בטחוני, אניות ומטוסים ויהלומים

6. רכיבים עיקריים של ההשקעה בנכסים קבועים, 2012 ואומדני 2013 (שינוי שנתי כמותי באחוזים) האם החולשה הנאמדת בהשקעות בשנת 2013 מתרכזת ברכיב השקעה מסוים או האם מדובר בתופעה כללית בין רכיבי ההשקעה? התשובה היא שמדובר בתופעה כללית למדי, כאשר בשנת 2012, נרשמה ירידה בהשקעות רק במכונות וציוד. ההשקעה בבניה מאופיינת על ידי אפס גידול ב-2013, עם גידול קרוב לאפס הן בבניה למגורים והן בבניה שאינה למגורים. ההתפתחות המעודדת היחידה ברכיב השקעות זה היא העלייה הנאמדת בהשקעות הסקטור הציבורי בבניה למגורים: ובכל זאת, קצב הגידול בתת-רכיב זה ב-2013 הוא רק מחצית הגידול בשנת 2012. הירידה בהשקעות במכונות וציוד שנרשמה בשנת 2012 עוברת האצה ניכרת בשנה הנוכחית. ירידה ברכיב זה של השקעות תמיד מסמנת האטה כלכלית וההאצה בשנת 2013 מצביעה כנראה על הרעה במצב הכלכלי הכולל בעיני המגזר היצרני, המשקיע העיקרי במכונות וציוד.

7. מדד משולב לבחינת מצב המשק ומדד מנהלי הרכש (נתונים מנוכי עונתיות) שני אינדיקטורים חשובים – ולו חלקיים – של הפעילות הכלכלית הכוללת מספקים לנו מבט ראשוני על הצמיחה ברבעון 3/13 (כעת קיימים נתוני תמ"ג עד הרבעון השני בלבד – ראה סקירת המאקרו של I-Biz לחודש אוגוסט 2013): המדד המשולב לבחינת מצב המשק של בנק ישראל, המתייחס לכלל הפעילות במשק, ומדד מנהלי הרכש, המכסה את המגזר היצרני. שני האינדיקטורים אינם מציגים בהכרח את אותה התמונה של ההתפתחויות. העלייה החודשית הממוצעת של המדד המשולב הואצה ל-0.29% באפריל-ספטמבר 2013 לעומת 0.25% ברבעון הפותח של 2013 ו-0.18% ב-4 החודשים האחרונים של 2012. כך, לפי מדד זה, חל שיפור בקצב הצמיחה במהלך 2013. בנק ישראל קושר את השיפור הזה באופן חלקי להכנסות ממשאבי הגז הטבעי של ישראל שהתחילו להתקבל מאפריל 2013. בניגוד למדד המשולב, מדד מנהלי הרכש נמצא במאי-ספטמבר 2013 באופן קונסיסטנטי מתחת ל-50 (המסמן התכווצות הפעילות היצרנית), תוך תזוזת המדד רחוק יותר מ-50 בכיוון מטה: בספטמבר 2013, רק אחד מ-10 רכיבי מדד זה היה מעל 50 לעומת ממוצע של 3-4 רכיבים ב-8 החודשים הראשונים של 2013.

8. אינדיקטורים של ייצור וביקוש (2011=100, מנוכה עונתיות) החולשה בפעילות היצרנית באחרונה שמגלה מדד מנהלי הרכש (ראה גרף קודם) מתבטאת היטב בהתפתחויות האחרונות במדד הייצור התעשייתי עד אוגוסט 2013. נראה שחולשה מסוימת גם מאפיינת כעת את סך הפדיון של ענפי המשק, אינדיקטור של כלל הביקוש. הייצור התעשייתי יורד כבר במשך שנה שלמה. קצב הירידה החודשית הממוצע במהלך המחצית הראשונה של 2013 הגיע לרמה המשמעותית של 0.9%-, ואז הואט במקצת ל-0.6%- באוגוסט 2013. הירידה באוגוסט בלטה בייצור התעשייתי של מוצרי היי-טק (1.3%-) אולם גם כאן חלה האטה מסוימת בקצב הירידה לעומת הירידה החודשית הממוצעת של 1.9%- בינואר-יוני 2013. מגמת הירידה באינדיקטור של ביקוש המוצג בגרף זה פחות ברורה מאשר בייצור התעשייתי. עם זאת, המגמה אמנם חושבה כשלילית במידת מה ב-3 החודשים האחרונים (יוני-אוגוסט 2013). בנוסף, רמת המגמה באוגוסט לא הייתה גבוהה מאשר באוגוסט 2012.

9. תעסוקה ושיעור האבטלה (מנוכה עונתיות) תחום אחד במשק עם מה שנראה כתמונה חיובית קונסיסטנטית של התפתחויות שוטפות הוא שוק העבודה: הניתוח כאן מבוסס על נתונים מתוך סקר כוח האדם לרבעון 3/13 שפורסמו ב-31 אוקטובר. חלה ירידה ניכרת בשיעור האבטלה ל-6.1% ברבעון 3/13 לעומת שיעור קצת מתחת ל-7% ב-5 מתוך 6 הרבעונים הקודמים. הירידה אפיינה את האבטלה הן בקרב גברים והן בקרב נשים. במקביל לצמצום האבטלה, חלה האצה בגידול היקף המועסקים ברבעון 3/13 לעומת קצב הגידול ב-3 הרבעונים הקודמים. עם זאת, הגידול ברבעון 3/13 היה בעיקר במועסקים במשרה חלקית, שחלקם בתוך סך התעסוקה נסק ל-29% לעומת ממוצע של 27.3% בשני הרבעונים הראשונים של השנה. במקביל, חלקם של המועסקים במשרה מלאה ירד ל-62.8% ברבעון 3/13 לעומת ממוצע של 65.3% במחצית הראשונה של השנה.

10. השקעת הון סיכון בהיי-טק הישראלי (מיליוני דולר) אחת ההתפתחויות הדרמטיות ביותר ברבעון השלישי של 2013 הייתה עליה תלולה ביותר בהשקעת הון סיכון בחברות היי-טק ישראליות, לרמה הרבעונית הגבוהה ביותר מאז שנת השיא 2000. הקפיצה באה אחרי 6 רבעונים רצופים של יציבות יחסית בהיקף השקעה זו. העלייה התלולה בהשקעה ברבעון 3/13 (תוספת של 167 מיליוני דולר לעומת הרבעון הקודם) התרכזה בהשקעות מקרנות זרות (139+ מיליוני דולר) תוך עלייה בחלקן של השקעות מקרנות זרות לשיא רבעוני חדש של 77.1%. חלקן של השקעות זרות היה תמיד מעל 50% מאז 1999, אולם מחלק פחות מ-60% בתקופה מ-1999 ועד 2006, החלק עלה מעל 60% מ-2007 ועד 2009 ועלה מעל 70% משנת 2010, תוך הגעתו לשיא שנתי של 74.5% בשנת 2012. על בסיס נתונים לרבעון אחד, לא ניתן להסיק האם רמת ההשקעה הגבוהה ברבעון 3/13 תישמר ברבעונים הבאים, ובייחוד על רקע החולשה הנוכחית בייצור וביצוא של מוצרי היי-טק תעשייתיים.

11. משימות הנגידה

12. משימות הנגידה התפתחויות עיקריות – אוקטובר 2013 הדולר האמריקאי נשאר חלש מול השקל במהלך כל חודש אוקטובר 2013. היקף יצוא הסחורות נשאר נמוך בספטמבר 2013, זה החודש השלישי ברציפות, ואילו ביבוא חלה עליה משמעותית. היקף ההלוואות לציבור לצורך רכישת דיור נשאר גבוה מאד ברבעון 3/13, התפתחות המצביעה על ביקוש גבוה מתמשך לדיור.

13. שערי חליפין שקל/$ ושקל/אירו (₪) כעת שהתמנתה נגידה חדשה לבנק ישראל, נוכל להתייחס למשימות העיקריות העומדות בפני ד"ר קרנית פלוג. ניתוח זה בא בהמשך לפרק בסקירת המאקרו של I-Biz לספטמבר 2013 שכותרתו הייתה "בנק ישראל מודאג". אחת הבעיות המרכזיות (אם לא הבעיה המרכזית) לטיפול היא העוצמה המתמשכת של השקל מול כל המטבעות העיקריים, ובייחוד הדולר האמריקאי. לאחר ירידתו מתחת לרמה של 3.55 באמצע ספטמבר 2013, שער השקל/$ נשאר באזור זה במהלך רוב חודש אוקטובר והיה קרוב יותר ל-3.50 מאשר ל-3.55 באופן קונסיסטנטי בסוף החודש. נראה שהורדת הריבית מ-1.25% ל-1% על ידי בנק ישראל בסוף ספטמבר לא השפיעה על שער החליפין של השקל, ואילו הרמה הנמוכה הנוכחית של הריבית מצמצמת את יכולת הבנק המרכזי לנצל כלי מדיניות זה להשפיע על שער החליפין בעתיד. בסוף אוקטובר, בנק ישראל הודיע שישאיר את שיעור הריבית על כנו לנובמבר תוך הודעה ש"בחודש האחרון נבלמה מגמת הייסוף בשער החליפין של השקל".

14. יצוא ויבוא סחורות (מיליארדי דולר, למעט יהלומים, מנוכה עונתיות) אחת הסיבות החשובות להביא לסיום את התחזקות השקל ואף לגרום לפיחות השקל היא על מנת לסייע ליצוא. הרמה הנמוכה אליה הגיע יצוא הסחורות ביולי 2013 נשמרה בחודשיים הבאים ונראה שלשקל החזק יש תפקיד בהסבר החולשה הנוכחית של היצוא. שקל חזק גם פועל להוזיל את היבוא. במקביל לירידה החדה ברמת היצוא בחודשים האחרונים, מגמת היבוא היא כלפי מעלה מאז חודש מרץ 2013 וניתן גם לקשר זאת להתפתחויות האחרונות בשער החליפין. ניתן גם לקשר בין הירידה המתמשכת ביצוא לבין החולשה המתמשכת בצמיחה הגלובלית (אם כי נראה שחל שיפור מסוים בקצבי הצמיחה של המשקים המפותחים באחרונה) ובין הגידול ביבוא לבין סימני שיפור בצמיחה במשק הישראלי (ראה פרק I של סקירה זו לעיל). עם זאת, שקל חלש בהחלט פועל לקזז שתי מגמות אלה בסחר החוץ.

15. הלוואות לא מוכוונות לציבור לצורך רכישת דיור (מיליוני ₪, ממוצעים חודשיים) בעיה מרכזית אחרת העומדת בפני הנגידה החדשה היא העלייה המתמשכת במחירי הדיור. רכיב הדיור במדד המחירים לצרכן אמנם ירד בספטמבר 2013 ב-0.1%, אולם אין עדות על בסיס התפתחות זו שמגמת העלייה במחירי הדיור עומדת להיבלם. הנגיד הקודם, פרופסור סטנלי פישר, ניסה יותר מפעם אחת להרע את תנאי המשכנתאות במטרה להוריד את הביקוש לדיור וכך לרסן את עליית מחירי הדיור. אולם תוצאות צעדי המדיניות לא היו משמעותיות במיוחד: מגמת הירידה בריבית, המשפיעה גם על ריבית המשכנתאות, פועלת למעשה לעודד את הביקוש לדיור. היקף ההלוואות לדיור, אשר חזר ברבעון 2/13 לשיא שהושג ברבעון 3/12, נשאר קרוב לרמה גבוהה זו ברבעון 3/13, סימן שהביקוש לדיור נשאר גבוה אף הוא בכניסה למחצית השנייה של 2013. כך ריסון העלייה במחירי הדיור נשארת בעדיפות גבוהה מאד באג'נדה של הנגידה החדשה.

16. תוצר עסקי: כולל את תוצר ענפי המשק, להוציא תוצר שירותי הממשלה, שירותי המוסדות ללא כוונת רווח ושירותי הדיור. צריכה פרטית: סיכום צריכת משקי בית וצריכת מוסדות ללא כוונת רווח המשרתים משקי בית, שעיקר הוצאותיהם אינו ממומן על ידי הממשלה. צריכה ציבורית: כוללת את ערך הצריכה האינדיבידואלית הממומנת על ידי המגזר הממשלתי, ואת ערך הצריכה הקולקטיבית של הממשלה. הצריכה קולקטיבית של הממשלה כוללת הוצאות לביטחון ולסדר ציבורי והוצאות למנהל כללי. השקעה בנכסים קבועים: כוללת רכישת נכסים בני-קיימא לשימוש אזרחי, עבודות בנייה בתהליך, שיפוצים בקנה מידה גדול, סלילת כבישים ועבודות תשתית אחרות, הוצאות להכשרת קרקע ומטעים. מדד מנהלי הרכש: מבוסס על סקר חודשי של מנהלי רכש בחברות גדולות, המספקים מידע על הפעילות בחברותיהם (תפוקה, הזמנות מהשוק המקומי ומיצוא, מלאים, תעסוקה, וכו'). המדד מחושב מסביב לרמה של 50%: מעל 50 – התרחבות הפעילות; מתחת ל-50 – צמצום. המדד המשולב לבחינת מצב המשק: מדד חודשי המורכב מ-10 אינדיקטורים של הפעילות השוטפת. שיעור האבטלה: אחוז סך הבלתי מועסקים (המוגדרים כאלה שאינם עובדים ומחפשים עבודה באופן פעיל) מתוך סך המשתתפים בכוח העבודה. השקעות הון סיכון בחברות היי-טק ישראליות: כולל השקעות שבהן מעורבת, באופן מלא או חלקית, קרן הון סיכון ישראלית, וכן השקעות של קרנות זרות בלבד, ללא השתתפות קרן ישראלית.

17. שנת 2013: שנה של ניגודים צמיחת התמ"ג והתוצר העסקי - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רכיבי תמ"ג עיקריים - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה רכיבים עיקריים של ההשקעה בנכסים קבועים - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה מדד משולב לבחינת מצב המשק ומדד מנהלי הרכש - בנק ישראל ואגוד מנהלי הרכש אינדיקטורים של ייצור וביקוש - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה תעסוקה ושיעור האבטלה - הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה השקעת הון סיכון בהיי-טק הישראלי - IVC Online משימות הנגידה שערי חליפין שקל/$ ושקל/אירו- בנק ישראל יצוא ויבוא סחורות- הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה הלוואות לא מוכוונות לציבור לצורך רכישת דיור- בנק ישראל