מהמחקר הראשון

1. מהמחקר הראשון Koren, Y. Klavir, R. & Gorodetsky, M. (In Press). Students’ multi-modal re-presentations of scientific knowledge and creativity. Journal of Creative Behavior.

2. *לדרכי הוראה המעודדות תלמידים לעבד את מה שלמדו באמצעות דרכי ייצוג מגוונות יש חשיבות רבה ברכישת ידע ובביטוי עצמי. *עיבוד כזה משפר את ההישגים של כל הלומדים: מרחיב את הידע ומעמיק אותו. *על אף השוני בין התלמידים – רבים מהם בוחרים דרכי ייצוג דומות כדי לעבד את הידע שרכשו.ייתכן שהדבר מטיל עלינו המורים צורך להעשיר את עולם הייצוגים שלהם.

3. * למידה מחומרי למידה על פי ההתאמה לטעמו ונטיותיו של כל אחד (קבוצה 3) עדיפה על פני למידה רק ממורה (קבוצה 1). כלומר: פרונטאלית, אחידה ומילולית. *השילוב המפסיד: למידה רק ממורה. *השילוב המנצח: למידה ממורה (ארגון הידע) + בניית חומרי למידה (עיבוד – כל אחד על פי דרכו).

4. מהמחקרים השני והשלישי: משחקים בלהה נוי2 (1979). פיתוח מיומנויות קוגניטיביות וסנסומוטוריות של ילדים ט"ט באמצעות משחקים. בתוךחוות דעת, כתב עת לענייני פסיכולוגיה וייעוץ בחינוך, 10, ע"ע 8-23. קלויר רמה3 (לא פורסם). פרוייקט שנערך במסגרת יום העשרה שבועי לילדים מחוננים ובמסגרת לילדים 'לא מחוננים' (בית ספר בדרום).

5. עבור תלמידים ט"ט : הוראה מכוונת (ממורה) יעילה יותר מהוראה מזדמנת ו/או לא מכוונת. 2. השימוש במשחק המוכן מקדם אצל תלמידים ט"ט - יכולות ומיומנויות קוגניטיביות שונות, וכן ידע כללי ותחומי (אוצר מילים, חשבון וכד'). 3. למידה באמצעות בניית משחקים נמצאה הן על ידי תלמידים מחוננים והן על ידי תלמידים 'לא מחוננים' ('ממוצעים') כמהנה, מלמדת ועל פי רוב מומלצת לרכישת ידע תוכני.

6. 4. על המורה לאפשר לתלמידים ללמוד הן באמצעות משחק במשחקים מוכנים והן על ידי הכנת משחקים. הדבר נכון לגבי תלמידים בגילאים שוניםורמות יכולת/ידע שונות.

7. מהמחקר הרביעי Klavir, R. & Gorodetsky, M. (2001). The encounter of gifted/ non- gifted students with cartoons and their analogical verbal problems. Gifted Child Quarterly, 45(3), 205-215.

8. קריקטורות הן תמונות הומוריסטיות העשויות לסייע ללומדים בעלי רמות אינטליגנציה שונות – לפתור בעיות מורכבות. 2. הקריקטורות נתפסות על ידי 'תלמידים ממוצעים' בגיל חט"ב כיותר קלות מבעיות מילוליות אנאלוגיות: הן להבנה, והן להעברה לבעיות חדשות. 3. עבור 'מחוננים' המעדיפים מידע וורבלי – יש לגוון את דרך ההוראה כך שעולם הלמידה שלהם יתגוון ויתרחב. בתחילה למידה מייצוגים אחרים נראית להם קשה ומפחידה (כמו במשחקים וכמו בקריקטורות לפני למידה). אך לאחר מכן גם הם לומדים לגוון.

9. אז מה למדנו עד לכאן? א. אכן לכל מפגש בין סוגי לומדים לבין סוגי ייצוגים ובינם לבין דרכי הוראה – יש נוסחא ייחודית משלו. ב. דווקא בשל כך – חשוב שהמורה יגוון וייצור בכל פעם מפגש ייחודי שונה בין מרכיבים אלה. כך ירוויחו יותר תלמידים והמורה ישיג במידה רבה יותר את מטרותיו .

10. ג. בכל מקרה: לכל סוגי התלמידים הייצוג הוורבלי איננו יעיל אם הוא הייצוג היחיד, וההוראה הפרונטאלית אינה יעילה אם היא משמשת דרך ההוראה היחידה. כלומר מבין השילובים האפשריים – זהו השילוב המפסיד. ד. בכל מקרה ולכל התלמידים נדרש פרק זמן מסויים כדי שיוכלו להתנסות בלמידה אחרת (ורצוי פעילה) ובייצוגים אחרים (מהמילוליים הרגילים). פרק זמן כזה (ולא התנסות חד פעמית) יאפשר להם לתרגל, להתרגל ולגלות את היתרונות הגלומים בדרכים הלא שגרתיות.

11. מגוון מחקרים הנוגעים לסביבת למידה באמצעות מחשב 1 חשוב שבדרך ההוראה המורה ידאג לשלב בין הייצוגים: תמונה+ מילים/ אנימציה +הסבר וורבלי, וכד' ויעשה מאמץ שהלומד יבצע סינתיזה ביניהם. זאת שכן הלמידה המולטימודאלית הינה בנייה של מודל אינטגרטיבי בין הייצוגים לכלל מהות קוהנסיבית משותפת. Mayer, R. E. (2003). The promise of multimedia learning: using the same instructional design methods across different media. Learning and Instruction, 13 (125-139).

12. 2 לייצוגים שונים יש יכולות שונות לסייע ללומד בביצוע משימות שונות. תלמידים שהינם בעלי רמת ידע גבוהה מלכתחילה, זקוקים לפחות המחשות וייצוגים תומכים. ולהיפך. Schnotz, W. & Banett, M.(2003). Construction and interface in learning from multiple representation. Learning and Instruction, 13 (141-156).

13. 3 גראפים המציגים באופן גראפי את הנאמר בטקסט נארארטיבי עשויים לסייע בהבנת הטקסט, בזכירתו וביכולת לבצע העברה ממנו לתחומים אחרים (למשל ממתימטיקה לכלכלה) אך דרך הוראה המדגישה את בניית הגראפים עשוייה לסייע ללומד יותר מאשר דרך הוראה שבה הלומד מקבל את הגראפים מן המוכן. Stern, E., Aprea, C. & Ebner, H.G.(2003). Improving cross-content transfer in text processing by mean of active graphical representation. Learning and Instruction, 13 (191-203).

14. מחר עלי ללמד את המהפכה הצרפתית – כיצד יהיה זה נכון יותר ללמדה? אילו ייצוגים כדאי לי לבחור? עבור אילו תלמידים? ובאיזו דרך הוראה כדאי לנקוט? ל