שמורת נחל קנה בסכנה!

1. שמורת נחל קנה בסכנה! עמית מנדלסון, פברואר 2007

2. שמורת נחל קנה – רקע כללי • שמורת נחל קנה היא הגדולה בשמורות מערב השומרון, בשטח 16,490 דונם והוכרזה בצו אלוף ב- 18.11.1992. • אורך השמורה כ- 10 ק"מ ממזרח למערב, רוחבה המרבי כ- 4 ק"מ (באזור קרני שומרון-נופים – ג'בל עברד). • כל שטח השמורה נמצא ע"פ הסכמי אוסלו באזור C, בו יש שליטה אזרחית וביטחונית ישראלית. • בשמורה יש מגוון ערכי טבע ונוף ייחודיים, בזכותם נשמר האזור גם בידי השלטונות הירדניים ושלטונות המנדט:מעיינות, חורש טבעי, מערות קרסטיות ושטחי טרשים. • פרטים נוספים על השמורה באתר רשות הטבע והגנים. • תהליכים שונים מאיימים על עתידה של השמורה.

3. מפת האזור

7. מע'ר כיח'ן – מערה קרסטית למרגלות עמנואל

8. עין א-נוויטיף

9. עין אל-מעקודיה

10. עין א-תנור

11. עין אל-בצה

12. פיתוח עין אל-בצה בידי הפלסטינים • יצירתה של תעלה מוסדרת – פעולה מיותרת שאינה מתאימה לשמורת טבע, וככל הנראה בוצעה ללא תיאום עם רשות הטבע והגנים.

13. ג'בל עברד • רכס מצוקי מרשים מדרום-מערב לנופים (במפה נקודת גובה 435). • האזור – בין נחל קנה ובין יובלו הגדול, ואדי אבו-עמר, יחסית אינו מטויל ומהווה את לב השמורה.

15. מערת בידיא (מערת נחל קנה) • מערת נטיפים בה התגלו ממצאים פרהיסטוריים חשובים. • האתר נמצא על גבול השמורה, צפונית לעיירה בידיא.

17. דולינת אל-מחפור • דולינה – עמק שנוצר ע"י מערה קרסטית שתקרתה קרסה. דולינת אל-מחפור היא אחת היפות והשמורות בארץ. עומקה כ- 10 מ'.

19. ח'רבת שחאדה – יישוב קדום ממערב לנופים

20. מפגעים ואיומים על השמורה • בחלק זה של המצגת מתוארים מגוון מפגעים ואיומים על השמורה – כיום ובעתיד. • האיומים מגיעים משני הצדדים – הן מהישראלים והן מהפלסטינים.

21. ביר אבו-עמר – פיתוח פלסטיני חדש • באר הנמצאת בוואדי אבו-עמר, בתחום השמורה – 2 ק"מ צפונית לעיירה בידיא. • המקום שינה את פניו בין יוני 2005 לספטמבר 2006, קרוב לוודאי ללא היתר כלשהו מרשות הטבע והגנים.

22. הבאר העתיקה – לפני ואחרי

23. חלקות חקלאיות בשמורה • לאורך אפיק הנחל יש חלקות המעובדות מזה עשרות שנים ע"י תושבי הכפרים הסמוכים (דיר איסתיא, ח' כפר קרע ואחרים). • חלקות אלו מושקות במי הנחל, ובחלק מהמקרים המשאבות תורמות לזיהום מי המעיינות, כתוצאה מדליפת דלק וסולר לקרקע. • ביובלו של הנחל, ואדי אבו-עמר, מתבצעת בשנים האחרונות הכשרת קרקע אינטנסיבית לחקלאות, ע"י תושבי הכפרים קרוות בני חסן ובידיא, ההורסת שטחים טבעיים בתחום השמורה ועל גבולה.

24. שאיבת מים להשקיית החלקות החקלאיות (וזיהום מקומי ליד המשאבה)

25. הרס שטחים בשמורה בוואדי אבו-עמר כתוצאה מהכשרת שטחים לחקלאות

26. מבט מג'בל עברד • אפשר לראות בתמונה את הצלקת שגרמו עבודות הפיתוח בוואדי אבו-עמר.

27. התנחלויות באגן הנחל • בשנות ה- 80', הוקמו לאורך הנחל שורת יישובים, חלקם בעלי אופי עירוני (עמנואל, קרני שומרון). הקמתם של עמנואל ונופים לוותה במאבקים סביבתיים. • העדר פתרונות ביוב ליישובים אלו גרם לזיהום חמור בנחל קנה, שהסתיים ברובו בשנים האחרונות עם הקמת מאסף ביוב המוביל את המים למכון טיהור. • עם זאת, עדיין מוזרם ביוב לנחל מכיוון רובע גינות שומרון בקרני שומרון, ולמאחזים באגן הנחל אין ככל הנראה פתרונות ביוב. • לעומת בעיות הביוב, באזורי ההתנחלויות אין סכנת ציד בלתי חוקי, רעיית יתר או כריתת עצים – תופעות הקיימות בשטחים רבים ביו"ש.

28. שפכי עפר ישנים למרגלותיה הדרומיים של עמנואל

29. ביוב לא מטופל עדיין מזהם את הנחל • התמונה צולמה למרגלות רובע גינות שומרון (השכונה המערבית של קרני שומרון). • בתמונה נראה פלג ביוב הגולש מהיישוב ולאורכו התפתחה במשך השנים צמחיית מים השונה מצמחיית השמורה הטבעית.

31. מאסף ביוב בנחל קנה • פרויקט המתבצע בשנים האחרונות, והביא לצמצום ניכר בזיהום הנחל ע"י יישובי הסביבה (למעט גינות שומרון וזיהומים מקומיים מהמשאבות החקלאיות). • לאורך הנחל עובר מאסף ביוב, המוביל את השפכים למכון טיהור בתחומי הקו הירוק. • פרטים נוספים באתר איגוד ערים לאיכות הסביבה שומרון

32. מאחז אלוני שילה (חוות נוף קנה) • המאחז הוקם באפריל 1999, בתחום השמורה המוכרזת, בשלוחה בין נחל קנה ויובלו, ואדי איברהים. • למרות שהמאחז נמצא בתחום שמורת הטבע, הוא לא פונה (בדומה לשני מאחזים אחרים ביו"ש בתחומי שמורות טבע – "החווה של סקאלי" בשמורת הר כביר, ומאחז עין פרת בשמורת נחל פרת).

33. אלוני שילה במבט מהנחל

34. מזבלה פיראטית בתחום השמורה • המזבלה, המשמשת את האוכלוסייה הפלסטינית באזור, ממוקמת במפגש ואדי אבו-עמר עם ואדי יעקוב, כ- 2 ק"מ צפונית לעיירה בידיא – בחלק של השמורה המרוחק יחסית ממסלולי הטיול, ונראה שלא קיימת בו אכיפת חוק.

36. כריתת עצים (להסקה?) בג'בל עברד

37. עקירת שיחי סירה קוצנית בתחום השמורה

38. גרפיטי במצוקי ג'בל עברד

39. גדר ההפרדה • הגדר מתוכננת לעבור בשמורה. תוואי הגדר יקיף את גוש ההתנחלויות (מעלה שומרון, קרני שומרון, עמנואל, יקיר ונופים) – ויחתוך את השמורה באזור שבין נופים ומעלה שומרון. • אזור זה הוא ליבה הלא מטויל של השמורה (ג'בל עברד, ח'רבת שחאדה, דולינת אל-מחפור וסביבתם), ובניית הגדר בו תפגע קשות בשמורה ובבעלי החיים שבה.

40. תוואי הגדר המקורב • במפה סימנתי את התוואי המקורב בקו אדום רציף, ובקו סגול מרוסק באזור בו ייגרם עיקר הנזק הסביבתי (רכס ג'בל עברד). • בקו ורוד מרוסק סימנתי הצעה אפשרית לצמצום הנזק (פרטים נוספים בשקף הבא).

41. צמצום הנזק • ניתן לצמצם את הנזק מבניית הגדר, ע"י הסטת התוואי לאפיקו של ואדי אבו-עמר, ההולך ונהרס ע"י הפלסטינים (מזבלה והכשרת קרקע מאסיבית לחקלאות). באופן זה, יישמר לב השמורה ללא פגיעה, ותוואי הגדר יגדיר חיץ ברור בין שטחי החקלאות הפלסטינית ובין שטחי החורש הטבעי של ג'בל עברד. • בתוואי זה, יידרש פתרון נקודתי לכפר הזעיר ח'רבת כפר קרע, שייכלא בין גינות שומרון ובין הגדר. • לגבי המטרדים הנוספים שבאזור, נדרשת הגברת האכיפה בידי רשות הטבע והגנים.

42. מנהלות והערות • למעוניינים לבקר בשמורה: כל שטח השמורה נמצא מעבר לקו הירוק, ובקרבת גוש ההתנחלויות של קרני שומרון, עמנואל ויקיר. נדרש אישור בטחוני מצה"ל לטיול בשמורה, ויציאה בקבוצה של מספר מטיילים עם נשק.