rmatya.go.cet.ac.il/go matia-ra@zahav.il

1. מתי"א רה"ע אלקנה ואורנית http://rmatya.go.cet.ac.il/go matia-ra@zahav.net.il

2. מהו המתי"א ? מתי"א הינו מרכז תמיכה ישובי איזורי, הנותן מענה לילדים בעלי צרכים מיוחדים, אשר נמצאים על רצף המסגרות החינוכיות מגני הילדים ועד התיכון המתי"א שייך למשרד החינוך בפיקוח החינוך המיוחד.

3. חוק החינוך המיוחד 1988נחקק חוק החינוך המיוחד בישראל - החוק מדגיש את זכותו של הילד שונה הצרכים לחינוך, ואת אחריות המדינה לכך.החוק מדגיש, כי יש למצות את שילובו של התלמיד בחינוך הרגיל, בכל האמצעים הקיימים, בטרם יופנה למסגרת החינוך המיוחד. 1994 ראשית הקמת המתי"אות בארץ 2003 יצא תיקון לחוק החינוך המיוחד המחייב שילוב תלמידים בעלי לקויות ונכויות התפתחויות במסגרות הרגילות. 2005 תיקון סעיף 9 (ב) בחוק החנ"מ – החובה להזמין גם את התלמיד נוסף להוריו לדיני ועדות ההשמה והערר. 2007 אלפי ילדים בעלי לקויות מורכבות משולבים במערכת החינוך ה"רגילה"

4. החידוש בתיקון לחוק החינוך המיוחד • עיגון זכאותם של תלמידים בעלי צרכים מיוחדים להיכלל בתכנית השילוב בתוקף חוק ולא ברמת המלצה • קיום ועדות סטטוטוריות הקובעות את זכאות התלמיד/ה להיכלל במסגרת תוכנית השילוב. • דרישה להצגת אבחון או מסמך רפואי( בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל) המתאר את הצרכים המיוחדים של התלמיד או התלמידה. • חובת בנייה, יישום, הערכה והצגת התח"י להורי התלמיד.

5. אני מאמין • ילד עם צרכים מיוחדים אינו שונה מכל ילד אחר, למעט הקשיים עימם הוא בא לעולם. • הוא זכאי להתנסות במסלול החיים של ילד בן גילו כשווה בין שווים. • עלינו להתייחס אל הילד מתוך אמונה ביכולתו. רק אח"כ לבחון את מכלול קשייו בגישה רב-תחומית, הבוחנת את כל תחומי ההתפתחות והתפקוד ובונה תוכנית התערבות מתאימה כמכלול אחד.

6. חינוך רגיל חינוך מיוחד מודלים של שילוב • עם כניסת המתי"א חל שינוי במערכת החינוך, המתבטא במעבר ממערכת משיקה (של החנ"מ לחינוך הרגיל)למערכת בתוך מערכת. • רמות ההשתלבות הינן שונות—מהכלה חלקית ועד להכלה מלאה.

7. מודלים של שילוב (המשך) מתי"א מורות שילוב גננות שילוב כיתות ללקויי למידה גנים משולבים בתי ספר מיוחדים גנים טיפוליים

8. תמיכת מתי"א ישירות לתלמיד מורת/גננת שילוב, מטפלים פרא- רפואיים, תרפיסטיים, מאבחנת דידקטית, סייעת אישית. צוות הוראה מיוחד ליווי פדגוגי במוסדות החינוך, השתלמויות, ערבי עיון וסדנאות בביה"ס ובמתי"א. צוותי ביה"ס ערבי עיון ממוקדי נושא, מפגשים בחדרי מורים, ליווי פדגוגי של המורים המקצועיים והכוללים. למנהלי ביה"ס היוועצויות , שיתוף בישיבות טיפוליות ומפגשי פיקוח.

9. מוסדות החינוך הנתמכים ע"י מתי"א

10. בתי ספר יסודיים שילוב בכיתות רגילות 12 בתי ספר 9 כיתות לליקויי למידה רב בעיתיים מוסדות החינוך הנתמכים ע"י מתי"א

11. מוסדות החינוך הנתמכים ע"י מתי"א מתי"א מטפל ותומך בכ- 1300 ילדים גן-חטה"ב בכל שנה

12. וועדות שילוב • הגורמים המפנים לועדת השילוב הם: • א. הורה. • ב.ועדת ההשמה ביישוב. • ג.עובד חינוך מהסגל הפדגוגי במוסד החינוך הרגיל. • ד. רשות החינוך המקומית הרלוונטית. הועדות תתכנסנה בין 1.3-15.5 או בתחילת שנה עד סוף אוקטובר לתלמידים חדשים בביה"ס.

13. הרכב ועדת השילוב בבתי הספר: • מנהל(יו"ר), מחנכ/ת הכתה, עובד/ת הוראה מתחום החינוך המיוחד, פסיכולוג/ית, יועצ/ת חינוכי/ת, בעל מקצוע נוסף שיקבע המנהל. בגני הילדים- (הועדות מתקיימות במתי"א) • מפקח כולל, גננת אם, עובד/ת הוראה מתחום הח"מ, פסיכולוג/ית, בעל מקצוע נוסף. • ההורים יוזמנו לועדה לפחות 10 ימים לפני הועדה.

14. ניהול ועדת שילוב • ארגון הועדה בהתייחס ללוח הזמנים המוצג בחוזר מנכ"ל • קיום הליכי הפניה לדיון בועדה • קיום שיח בין - מקצועי אפקטיבי, מכבד ורגיש • השתתפות משמעותית של ההורים והתלמיד • טיפול במסמכים ובפרוטוקול של הועדה • קבלת החלטה ויישומה

15. הדגשים בעבודת ועדת השילוב • עמידה בלוח זמנים – מרץ – 15 למאי, בהתאם להוראות חוזר מנכ"ל • החלטת ועדת השילוב חייבת להישלח להורי התלמיד לא יאוחר מעשרה ימים מיום קבלת ההחלטה. ובכל מקרה לא יאוחר מיום 10 ביוני בשנת הלימודים הנוכחית. • מעברים – יש לקיים דיון מחודש, לא יאוחר מסוף חודש אוקטובר.

16. המשך הדגשים • שאלון הפנייה לועדת שילוב • מסמכים קבילים- פרטיכל הדיון לא יועלה ילד לועדה ללא מסמך קביל • ערר על ועדת השילוב – 21 יום מהיום בו קבלו ההורים את ההודעה על ועדת השילוב ולא יאוחרמה-5 ביולי בשנת הלימודים הנוכחית. • שמירה על סודיות - החתמת ההורים על טופס מיוחד.

17. עמידה בלוח זמנים שאלון הפנייה שותפות מלאה של ההורים נוכחות ומעורבות הצוות הבין מקצועי ושרותי השפ"ח מסמכים קבילים מעברים

18. מסמכים קבילים

19. מסמכים קבילים

20. עקרונות הפעלת תוכנית השילוב לכל מסגרת חינוכית מוקצית מכסת שעות שילוב. (רק ל5% מתלמידי ביה"ס תינתן זכאות לתמיכה מתוך סל השילוב). החלטות ועדת השילוב נלקחות בהתאם למכסת שעות זו. סוגי התמיכות שתלמיד שילוב יכול לקבל הן: • הוראה(ע"י מורת חינוך מיוחד), • תמיכת מטפל פרא-רפואי, • מטפל/ת בהבעה ויצירה, • אבחון דידקטי, • ניתוח התנהגות, • סייעת. (תמיכה מסוג הוראה לא תעלה על שליש משעות הלימודים!)

21. מי יקבל תמיכה מסוג סייעת • משותקי מוחין ובעלי נכויות פיזיות קשות- שאינם עצמאיים בתפקודי היום יום, • עיוורים ולקויי ראיה- בעלי תעודת עיוור, בשלבים הראשונים של רכישת מיומנויות ניידות והתמצאות • אוטיסטים-תלמידים שלהם קושי משמעותי ביכולת התקשורתית הזקוקים למיקוד מרבי במשך רב שעות הלימודים ,על מנת לבצע את המטלות החינוכיות. • פיגור בינוני- תלמידים הזקוקים למיקוד במשך רב שעות הלימודים • תלמידים שועדת ההשמה החליטה על זכאותם למסגרת של חינוך מיוחד ובגין העדר מסגרת במרחק סביר ממקום מגוריהם לומדים בכתה רגילה ונזקקים לסיוע. • תלמידים להם סינדרומים ומחלות נדירות הנמצאים בסיכון עצמי גבוהה.)רק עם אישור נכות של 100% מהביטוח הלאומי(

22. תוקף הזכאות של ועדת השילוב המוסדית כל החלטה באשר להפסקת הזכאות טרם מלאו שלוש שנים תישקל במעמד הוועדה ככלל תישמר הזכאות לתקופה של עד שלוש שנים * במעברים בין חטיבות הגיל יש לקיים דיון מחודש בכל מצב שבו קיים שינוי משמעותי הן באבחנה והן ברמת התפקוד של התלמיד יש להביא את העניין לדיון מחודש במעבר מגורים תוקף הזכאות יישמר למשך אותה שנת לימודים

23. מהות ומשמעות תוכנית השילוב עידוד עבודה מערכתית יישובית אפקטיבית תוך תיאום עם תוכניות נוספות. הבטחת תמיכה חינוכית טיפולית טרם הפניה לועדת השמה. טיפוח שיתוף פעולה ויחסי גומלין בין החינוך הרגיל והחנ"מ.

24. סמכות הוועדות והממשק ביניהן ועדת השמה ועדת שילוב זכאות / אי זכאות לחינוך מיוחד וקביעת סוג מסגרת ההשמה לתמיכה מתוכנית השילוב ובכלל זה לתמיכה מסוג סייעת אפיון החריגות צוות שיבוץ ברשות המקומית קביעת מסגרת ההשמה צוות בין מקצועי : קביעת רמת התפקוד כחלק מהתח"י זכות ערר במעמד ועדת השמה בישוב במעמד ועדת ערר מחוזית

25. מהות הדיונים בוועדות "ועדות השילוב, ההשמה והערר אשר נקבעו מתוקף חוק החינוך המיוחד הן צומת משמעותי בתהליך מתמשך של תמיכה וטיפול בתלמיד בעל הצרכים המיוחדים בדרכו החינוכית."(חוזר מנכ"ל תשס"ו 8 ב' ) "יש לראות בדיונים בוועדות אלהחלון הזדמנויותלחשיבה הוליסטית אודות התלמיד וצרכיו כפי שהם באים לידי ביטוי בתחומים הקוגניטיביים, החברתיים, הרגשיים וההתנהגותיים של תפקודו, תוך בחינת סוג התמיכה המתאימה ההולמת את צרכיו החינוכיים"

26. החינוך המיוחד בתפיסה עירונית המנהיגות העירונית רואה חשיבות עליונה בשילוב ילדים בעלי צרכים מיוחדים במסגרת החינוכית העירונית ולקחה על עצמה לחפש ולמצוא ככל הניתן פתרונות יעילים ומקדמים עבורם בתוך העיר. כפועל יוצא מתפיסה זו, בכל שנה נפתחות מסגרות חדשות ומגוונות שיש ביכולתן להכיל ולטפח ילדים בעלי צרכים מיוחדים. בחמש שנים האחרונות גדל מספר המסגרות המיוחדות מ 7 ל- 21

27. קלינאיות תקשורת מאבחנות דידקטיות מטפלות באמנות מטפלות במוסיקה מטפלות בדרמה מטפלות בבע"ח מטפלות בתנועה מטפל במחשבים ניהול התנהגות סייעות פדגוגיות מפקחות חינוך מיוחד מנהלת מתי"א מזכירות, מנהלה רכזות תחום מלוות פדגוגיות גננות טיפוליות גננות משלבות מורות בכיתות ל"ל מורות שילוב מרפאות בעיסוק בעלי התפקידים במתי"א 127 אנשי צוות.

28. המתי"א וגורמים עמיתים בקהילה מחלקת גני הילדים האגף החינוך רשת המתנ"סים המרכז לגיל הרך השירות הפסיכולוגי כלל מוסדות החינוך בעיר הפיקוח על החינוך המיוחד אגף הרווחה הפיקוח על החינוך הרגיל מחלקת בתי הספר

29. מטפלים במתי"א

30. בכל ילד חבויה היכולת אותה אנו מחפשים לפגוש דניאלה מנחם מנהלת המתי"א