נערים עוברי חוק בשירות מבחן לנוער

נערים עוברי חוקבשירות מבחן לנוער משרד הרווחה אגף נוער, צעירים ושירותי תקון שירות המבחן לנוער

קטינים עוברי חוק בני 18-12 שנפתח להם תיק במשטרה המופנים לשירות המבחן לנוער

קטינים החשודים בביצוע עבירות להתחלה

התפלגות עבירות בשנת 2006 סה"כ עבירות = 36,955 להתחלה

קטינים מופנים בגין עבירות אלימות להתחלה

מופנים קטינים בגין עבירות סמים להתחלה

מטרות שרות המבחן • לטפל, לשקם, לסייע בחינוכם של קטינים עוברי חוק 2. למנוע עבריינות חוזרת 3.לסייע למשטרה ובתי משפט בהתאמת הליכי משפט

תפקידי קצין המבחן • ביצוע חקירה פסיכוסוציאלית. • התערבות טיפולית - טרום משפט. • המלצה למשטרה לסגירה/ לדין. • המלצה לבית המשפט. • התערבות טיפולית ע”פ צו. • שלב א’ - לפני המשפט • שלב ב’ - שלב המשפט

שלב החקירה הפסיכוסוציאלית מטרתו: קביעת רמת הסיכון והסיכוי

שלב החקירה הפסיכוסוציאלית • מאפייני העבריינות 2. מאפייני הקטין: תפקוד – ביצוע-בכל תחומי החיים יכולת – פוטנציאל, כוחות וחסרים רצונות – שאיפות, הצהרות, כוונות 3. משפחה – תפקוד, יכולת ורצונות 4. רשת תמיכה קהילתית

אפיוני אוכלוסיית הקטינים אפיונים אישיותיים: חסכים קוגנטיבים: לקויות למידה (בעיות קשב וריכוז), השגים נמוכים, ליקויים במיומנויות מילוליות, ליקויים בקשרים חברתיים. בעיות התנהגות: אלימות, תוקפנות ושוטטות, קשיים בשליטה עצמית, קושי לדחות סיפוקים, קושי בקבלת סמכות, בעיה עם גבולות. בעיות רגשיות: מרירות, קיפוח, תסכול, חוסר אמון, דימוי עצמי נמוך, בעיות נפשיות.

אפיונים משפחתיים: בעיות בתפקוד הורי, בעיות ביחסים בין אישיים, העדר לכידות משפחתית, העדר פיקוח רציונאלי, התעללויות (פיזית, מינית, נפשית), הזנחה מתמשכת, עזובה, עוני, התמכרויות, אלימות

העבירה והעברינות • בחינת מעגל העברינות האישי: • נכונות להשתתפות בלמידת המעגל האישי • מידת ההבנה של המעגל האישי • היכולת להפיק לקחים • היכולת לשלוט במעגל האישי • היכולת לזהות חזרתיות – דפוס • היכולת לזהות חומרת העבירה

התייחסות לנפגע • מידת ההכרה בקיום הנפגע • מידת ההכרה בפגיעה בנפגע • מידת ההבנה של הצורך לתיקון הפגיעה • מידת הנכונות להשקיע בתיקון הפגיעה

תובנה עצמית • הבנה של מצבו האישי • תפיסת הטעון שינוי • נכונות לשינוי

מטרת ההתערבות בניית אחריות – להתנהגות ולתוצאותיה על ידי תיקון הנזק (גישור) בניית גבולות – שליטה ופיתוח הערכה עצמית בניית רשת משפחתית וחברתית תומכת (ק.ד.מ. - מעטפת)

סוגי ההתערבות מחוץ לבית הוסטלים, מעונות פתוחים ונעולים בקהילה – בשיתוף עם גורמי קהילה צדק מאחה (גישור, ק.ד.מ.) עבודה קבוצתית (קבוצות לעברייני מין, סמים ואלימות, קבוצות הורים) סיכויים (טיפול בנוער עולה) משפחה תומכת (טיפול במשפחות עולים) מתנדבים - על"ם תוכנית חוויה מעטפת

הגישור מפגש פנים מול פנים מרצון בין נפגע עבירה והפוגע בהשתתפות מגשר במטרה להגיע להסכם פיוס והשכנת שלום

מפגש גישור נפגע פוגע תומכים תומכים מגשר

ק.ד.מ. לנוער עובר חוק • תהליך שבמרכזו מפגש של נער עובר חוק ומשפחתו המורחבת עם נפגע העבירה, תומכיו ואנשי מקצוע. • מטרות המפגש: דיון בעבירה ובתוצאותיה ובניית תכנית לתיקון הנזק ולשיקומו של הנער. • לקבלת תכנית יש צורך בהסכמת כל משתתפי המפגש. דחיית תכנית או אי ביצועה מביאים לחידוש ההליך המשפטי.

קבוצת דיון משפחתית ק. מבחן ק. משטרה גישור תומך נפגע פוגע משפחה איש מקצוע מגשר/מתאם משפחה איש מקצוע

קבוצת דיון משפחתית זמן משפחה תומך פוגע משפחה משפחה

קבוצת דיון משפחתית ק. מבחן ק. משטרה שלב ג' תומך נפגע פוגע משפחה איש מקצוע מגשר/מתאם משפחה איש מקצוע להתחלה

לפני הדיון: • הפנייה למתאם • הכנת הצדדים על ידי המתאם (הפוגע ומשפחתו המורחבת, הנפגע ותומכיו, אנשי מקצוע). • הדיון המשפחתי: • שלב א’ - חילופי מידע • שלב ב’ - זמן פרטי למשפחה • שלב ג’ - הסכמה על התכנית • לאחר הדיון: • הפעלה, פיקוח ובקרה על התכנית.

Continuity Pride Ownership Meaningful Learning Satisfaction Repair Privacy Effectiveness Shame and reintegration המשכיות גאווה בעלות משמעות למידה סיפוק ושביעות רצון תיקון – איחוי פרטיות אפקטיביות ביוש ורה-אינטגרציה היתרונות שלקבוצתדיוןמשפחתית

ק.ד.מ לבניית תוכנית טיפולנתוני 2006 סה"כ 413

קבוצת דיון משפחתית המתאם זכות להגדרה עצמית פטרנליזם העצמה = כוח הכנה זכות להישמע שותפות עם המשפחה שותפות אנשי מקצוע מתאים לכל משפחה? שפת אנשי מקצוע הוצאה מהבית? כבוד תוכנית משפחה זמן פרטי למשפחה? משפחה מורחבת תפקיד אנשי מקצוע

מדינת ישראל האגף לנוער צעירים ושירותי תקון שירות המבחן לנוער רשות חסות הנוער התוכנית לאבחון וטיפול בעברייני מין מתבגרים

מטרת התוכנית • הפסקת התנהגות מינית פוגעת ומניעתה • מתן מענה טיפולי שיקומי במטרה להביא לשינוי ההתנהגות • סיוע בהתאמת ההליכים המשפטיים לקטין

אבחון לצורך הערכת סיכון וצרכים • הערכת אופי וחומרת ההתנהגות המינית הפוגעת • הערכת הצרכים הטיפוליים של הנער בתחומי חייו • השונים

מודל ההתערבות • טיפול קבוצתי התנהגותי קוגנטיבי • מסגרת הטיפול: מוגדרת וקבועה – כל שבוע שעה וחצי במשך 18 חודשים • טיפול במסגרת סמכותית על פי חוק • שימוש בגורם מרתיע OR ELSE FACTOR • טיפול ממוקד בבעיה – עבירת המין • גודל הקבוצה – 7 נערים • הנחייה – זוג מנחים

טכניקות התערבות • סבב הצהרתי של העבירה. • מעגל העבירה האישי. • יחידות לימוד מובנות. • עבודה על "כאן ועכשיו". • מחברות אישיות.

מעגל העבירה מניע – טריגר (אירוע קשה) רגשות כתגובה לאירוע פחד, בריחה הכחשה הנאה, סיפוק רגיעה טעויות חשיבה פנטזיות ביצוע עבירת מין פיתוי – תחמון (בפועל) שימוש במפחיתי עכבות תכנון (מחשבתי)

יתרונות הטיפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים • חשיבות רבה לקבוצת השווים בגיל ההתבגרות • הקלה בתחושת הבדידות • התמודדות עם "שמירת הסוד" SECRETIVIZM • עימות עם הנטייה להכחשה ולמינימיזציה. • פיתוח מיומנויות קוגניטיביות ואמפטיות. • מסגרת לפעילות מובנית ותרגילים קבוצתיים. • היבט כלכלי

נתוני שנת 2006 • מספר מופנים – 449 נערים • מספר אבחונים לצורך הערכת סיכון וצרכים 120 • מספר הקבוצות – 77 נערים מטופלים בו זמנית ב 11 קבוצות בפריסה ארצית, לפי החלוקה הבאה: 3 קבוצות במעונות נעולים 8 קבוצות בקהילה

מחקר:אפקטיביות הטיפול הקבוצתי בעברייני מין מתבגרים ד"ר אברהם אופק מכון אופק 2006

מבחר ממצאים • בתקופה של 5 שנים רק 4.5% מהמתבגרים ביצעו עבירת מין נוספת. המחקרים בעולם מדווחים על שיעור רצדויזים של 13.7% - 15%. • רק 2% ביצעו עבירת מין תוך שנתיים מיום סיום הטיפול לעומת הדיווח ממחקרים בעולם המדווחים על 7%. • בתקופה של 12 שנים נמצא ש 12% מהמתבגרים ביצעו עבירה חוזרת. בעולם מדווחים על שיעור רצדויזים של 24% לאותה תקופה.

מדינת ישראל האגף לנוער צעירים ושירותי תקון שירות המבחן לנוער התוכנית לטיפול בתופעת האלימות של בני נוער "מאיבוד שליטה לעיבוד שליטה"

תיאור והיקף התופעה בשנת 2006 הופנו לשירות המבחן לנוער 8865 קטינים אשר ביצעו 13,094 עבירות אלימות והם מהווים קרוב 36% מכלל המופנים לשירות. • עלייה במספר הנערים המופנים • ירידה בגיל הנערים המופנים • עלייה בחומרת העבירות. מגמות עיקריות בעבריינות אלימה בשנים האחרונות

מאפייני האוכלוסייה - דפוסי התנהגות אלימים • טעויות חשיבה • דימוי עצמי נמוך • קושי בזיהוי מצב רגשי • קושי במציאת דרכים לפתרון קונפליקטים בדרכים לא פוגעות.

מטרת ההתערבות • הפסקת התנהגות אלימה פוגעת על ידי הקניית מיומנויות לשליטה עצמית. • סיוע בהתאמת ההליכים המשפטיים לקטין

שיטת ההתערבות • טיפול קבוצתי התנהגותי קוגניטיבי מובנה המבוסס על מודל "פסק זמן". • העברת 12 נושאים עיקריים ב 16 - מפגשים שבועיים בני שעה וחצי כל אחד. • טיפול במסגרת סמכותית על פי חוק. • שימוש בגורם מרתיעOR ELSE FACTOR • טיפול ממוקד בעיה.

סימנים מוקדמים רגשיים – עמדות סימנים מוקדמים רגשיים - מבער רגשי האירוע האלים ביותר פתרון קונפליקטים תקשורת לא אלימה "שפת אני" סיכום ופרידה. הכרות וחוזה הגדרות- אלימות , תוקפנות,סוגי אלימות. "פסק זמן" סימנים מוקדמים סימנים מוקדמים – גופניים סימנים מוקדמים קוגניטיביים - דיבור פנימי תוכנית העבודה בקבוצה 12 הנושאים ב 16 המפגשים

מודל ההתערבות "פסק זמן" סימנים מוקדמים הצהרה מילולית הדברות מבוקרת חזרה עזיבה התארגנות

יתרונות הטיפול • רכישת מיומנות מוחשית, ממשית ומיידית לשליטה עצמית. • יצירת חוויה של הצלחה עם סיום התוכנית. • פתיחת אפשרות לטיפול ארוך טווח. • היבט כלכלי

היקף התוכנית • התוכנית פועלת במסגרת 20 קבוצות • הקבוצות פועלות בו זמנית ופרוסות בכל מחוזות • שירות המבחן לנוער • בכל קבוצה משתתפים 8-10 נערים • הנחייה- זוג מנחים.

הערכת תוכנית התערבות הקבוצתית לבני נוער המעורבים בעבירות אלימות ד"ר מונא חורי-כסברי בית הספר לעבודה סוציאלית אוניברסיטה העברית 2006

נערים עוברי חוק בשירות מבחן לנוער