אלתר- יוסף דבורצקי

1. עמותת יוצאי ז'טל ודורות ההמשך אלתר- יוסף דבורצקי מנהיג בעת מבחן 1943 - 1906

2. נולד בעיירה ז'טל להוריו הניה ואלימלך דבורצקי סיים בית ספר תיכון בז'טל ויצא ללמוד בברלין. בז'טל חיו כארבעת אלפים יהודים והם היו כשמונים אחוז מכלל האוכלוסייה בעיירה. נאלץ להפסיק את הלימודים בגרמניה וחזר לגמר לימודיו לפולין. סיים משפטים באוניברסיטת וילנה.

3. אלתר היה חבר פעיל בסניף "פועלי ציון" בעיירתו. נָרִימָה יָדֵינוּ, נָרִים וְנִשְׁבַּעְנוּבְּדֶגֶל צִיּוֹן, בְּאַדְמַת הַמְּכוֹרָה,בְּכָל הַקָּדוֹשׁ וְיָקָר לְכֻלָּנוּ,‏בְּשֵׁם גִּבּוֹרִים וְחַרְבָּם הַשְּׁבוּרָה.נִשְׁבַּעְנוּ לִשְׁבֹּר אֶת כְּבָלָיו שֶׁל עַמֵּנוּיָדָיו לְהַתִּיר, הַפְּצוּעוֹת וּכְבוּלוֹת.לִפְרֹק עֹל הָרֶשַׁע מֵעַל צַוָּארֵנוּ,חוֹמַת הַגּוֹלָה לְנַתֵּץ עַד הַיְּסוֹד.וְאִם גַּם נָמוּתָה אַגַּב חֲלוֹמֵנוּ, אִם גַם לֹא נִזְכֶּה הָבִיאוֹ לְקִצּוֹ –אֲזַי אֶת הַדֶּגֶל נִמְסֹר לְאַחֵינוּ וְהֵם שֶׁיָּבִיאוּ הָעָם לְאַרְצוֹ "פועלי ציון" מפלגה ציונית סוציאליסטית הבנויה על יסודות תפיסתו של קרל מרקס. חבריה דגלו בכך שתתחולל מלחמת מעמדות שתביא ליצירת עולם חדש ובו חברה ציונית סוציאליסטית המבוססת על צדק ושוויון. התנועה התפשטה לריכוזים יהודים שונים בעולם, ובתחילת המאה הוקם הסניף של פועלי ציון בז'טל. http://www.zemereshet.co.il/song.asp?id=103

4. אירגן קבוצות ספורט מקרב בני הנוער היהודי. "העתיד נמצא בנוער!"

5. בשנת 1933התחתן עם רעיה לבית פרינלנד שנה אחר כך נולד בנו יולק –יואל בשנת 1938 קיבל את הדיפלומה ופתח משרד לעריכת דין. עד מהרה יצאו לו מוניטין של עורך דין מוכשר, ישר, חריף, נמרץ ונלהב.

6. ב- 1938 נראו החיים של משפחת דבורצקי – דבש!

7. ספטמבר 1939 עד יוני 1941. תקופת השלטון הסובייטי בביילרוס בשנה ותשעה החודשים ששלטו הסובייטים ברוסיה הלבנה ז'טל צעדה לקראת סובייטיזציה. בתקופת השלטון הסובייטי עבד אלתר כעורך דין בעיר נובוגרודק ורכש ידידים בכל הסביבה

8. 30.6.1941 הנאצים כובשים את ז'טל 14.7.1941 פורסמה פקודת הטלאי הצהוב 14.7.1941 נורו 120 מנכבדי העיר 15.12.1941 400 יהודים נשלחו למחנה העבודה בדבורץ 22.2.1942 יהודי ז'טל מועברים לגטו

9. כשהגרמנים כבשו את האזור מונה אלתר דבורצקילסגנו של יושב ראש היודנראט בז`טל. תוך זמן קצר  הופך דברוצקי ליו"ר. יודנראט(מועצת היהודים)גוף שהיה ממונה על תיווך בין השלטון הנאצי לבין הקהילה היהודית. היודנראט היה מוסד זמני שנועד בדיעבד לקיים את המדיניות הנאצית שקדמה ל"פתרון הסופי" של שאלת היהודים.

10. מנהיג לעת מבחן זט'ל מקבלת מנהיג משכמו ומעלה הנאצים מעבירים את דרישותיהם דרך מועצת היהודים. העורך דין המבריק מוצא את עצמו עוסק בדיני נפשות. הוא לרגע אחד לא מוותר על הכבוד והמוסר היהודי

11. טלאי צהוב -בושה או כבוד ? "אנחנו צריכים להתבייש? הם רוצים להשפיל את רוחנו נראה להם שאותנו לא משפילים, ונתייחס לטלאי כאות כבוד" כשהגרמנים ציוו על תושבי ז'טל לתפור טלאי צהוב על בגדיהם וכולם חשבו שזו השפלה אלתר דבורצקי ראה בזה כבוד. והיה ראשון היוצאים בגאווה עם טלאי צהוב גדול ובולט.

12. תפיסה מהירה חנה רזניק: פוגשת את אלתר דבורצקי אחרי שהנאצים מוציאים מנובויילנה 100 גברים יהודים. ביניהם בעלה! בחיפושיה אחרי בעלה היא מגיעה לז'טל ונפגשת עם אלתר דבורצקי. את רשמיה מאישיותו היא מתעדת ביומן אותו היא כתבה . " באחד הימים הוא ראה שז'נדרמים גרמנים מורידים חביות כלור ממשאית, והסיק, הרבה לפני כולם, שהגרמנים מתכוננים להרוג את כל יהודי העיירה".

13. ראליזם מפוכח כאשר רישיונות העבודה הגרמניים הפכו למשאת הנפש של יהודי ז'טל הוא חוזר ומשנן לכל מי שרוצה לשמוע "לשווא כל הריצה הזאת! הגרמנים לא באו לכאן כדי לפרנס אותנו ולספק לנו מקומות עבודה. הם באו כדי לחסל אותנו, עוד מעט ייקחו את נשמותינו, למה לעבוד בשבילם"?

14. דוגמא אישית כשהגרמנים תפסו כ- 200 יהודים והובילו אותם ליערות לחטוב עצים: הצטרף אליהם דבורצקי והוביל אותם. חטב עצים ונשא אותם למחסני הגרמנים.

15. ראיית הנולד "ברגע האמת, כשנאלץ להימלט מהגטו, כדאי מאוד שיהיו לנו ידידיםבכפרים הסובבים" דבורצקי הידק את קשריו עם האוכלוסייה הלא-יהודית בכפרים, ולא רק בשיחות פנים אל פנים. מכונת הכתיבה שבמטה היודנרט תקתקה סיסמאות וקריאות קרב בכרוזים שונים שהופצו בקרב יהודי העיירה ובכפרים הסובבים אותה.

16. כושר התמקחות " ירדנו קצת הפעם, אבל לשווא היום הם דורשים סכום מסוים מחר כפול , עד שנהייה ערומים ויחפים ואז ייקחו גם את נשמותינו" כשהוטלה גזרת קונטריבוציה– (כך קראו הנאצים לכופר הנפש שחויבה הקהילה לשלם) על יהודי ז'טל1.5 ק"ג זהב ובנוסף 20 רובל לכל תושב יהודי. דבורצקיהעז להתמקח עם הגרמנים ולאחר מאמצים רבים והצליח להפחית את הסכום.

17. מוסריות לאה גרברוביץ: סיימה סמינר למורים בוילנה עבדה כמורה במשך שנה אחת בבית ספר "תרבות" . משפחתה הגיעה מבליצהלז'טל . בגיטו הצטרפה למחתרת של דבורצקי ברחה ליערות ליפצ`אנסק ולחמה נגד הגרמנים ביחידת משנה של גדוד הז'טלאים. שוטר שפרץ לביתם של משפחת הלפרין לקח מהם את המעט שנשאר. לאה כתבה מכתב מחאה לדבורצקי. לאחר כמה ימים הופיע בביתם שוטר ולאה הובלה למשרד היודנרט, התקבלה ע"י דבורצקישהתנצל בפניה והחזיר לה את כל שנלקח.

18. 15 בדצמבר 1941. דבורצקי נדרש למסור רשימה של כארבע מאות שמות מיהודי העיירה שיישלחו למחנה העבודה דבורץ - להקים שם שדה תעופה. "אני לא חושב שמדובר ביציאה לעבודה לשם הישארות בחיים. כל השאלה שעמדה בפני הייתה האם מתים מהר יותר במחנה העבודה או בעיירה. תשובה לא הייתה לי."

19. הוצאת להורג של 120 משכילי העיירה והעברת 400 מיהודי ז'טל למחנה העבודה בדבורץ אינה מותירה אשליות! דבורצקי מיד מתחיל לחפש דרכי מילוט והצלה ליהודי העיירה. יו"ר היודנראט שתפקידו היה לצאת ולבוא בפני הגרמנים ולקיים את גזירותיהם! יוזם ומקים מחתרת היהודית וממנה את עצמו להיות מפקדה. יושב ראש היודנראט הוא גם מפקד המחתרת מרתף היודנרט הופך למרכז המחתרת. בתוך לוע הארי נערכו עסקאות מחתרתיות ומתקבלות החלטות על הצלת יהודים.

20. המטרה להתכונן להתקוממות מזויינת "אם יכתרו אותנו הגרמנים ויתחילו באקציה נחולל מהומה על ידי הצתות של בתים ותפיסת מוקדי כוח, כך אולי נשתק את האקציה ונאפשר לכמה שיותר יהודים לברוח ליערות ".

21. הארגון מנה כ-60 לוחמים מחולקים ל-20 חוליות כל אחת בת 3 לוחמים. שלום קרושינסקי משה לייזובסקי שלמה שיפמנוביץ יחיאל יוסלביץ אליהו קובנסקי שלמה בוסק הירש קפלנסקי שלום גרלניק שלום פיולון פסח פינקלשטיין זיידל פינקלשטיין אהרון רוזובסקי חיים שוסטר גרשון טנבוים משה פוזדונסקי ירחמיאל לייטר יוסף יודלביץ פיניה גרין אליהו פיישעס לידזקי מלכה קרביץ דוקטור מרקוס לאה גרבוביץ "תקשיב חיים, ותקשיב טוב: כל יום פה הוא אסון ובכל יום יש הרוגים. אנחנו תלויים בחסדי הגרמנים ואני לא אוהב את המצב הזה. התקוממות בגטו תוכל לסייע ליהודים רבים לברוח מהגטו, ולכן אני רוצה פה את הנשק. שלאנשים יהיה פה נשק ושיוכלו לברוח איתו, זו המטרה שלי ולשם כך אני עובד קשה.".

22. דבורצקי יזם תכנית פעולה למקרה של השמדה בתוך הגטו . • הוא הטיל על כל שלשיית לוחמים תפקיד מיוחד: • על שלישיה אחת הוטל להצית את המנסרה של קפלינסקי . • על חוליה שנייה הוטל להצית את תחנת הקמח של צ'רניקביץ. • ועל השלישית להשתלט על ביתו של ראש המשטרה הגרמנית ועל מכונת הירייה בלשכת העבודה . אני רוצה שכמה שיותר יהודים יוכלו לברוח ליערות ושלא יצטרכו להסתפק בפטריות ובמעט פטל ואוכמניות מהשיחים לצד היער, אני רוצה שיוכלו בעת הצורך לאיים על איכר בנשק חם כדי שיספק להם מספיק מזון, ולא יזיק אם בדרך גם יוכלו להתגונן מול רוצחים".

23. תכנית הפעולה כוללת שלושה מוקדי שרפה. אהרון רוזנסקי חבר מחתרת לפי התכנית שעיבד דבורצקיהייתי אמור לפקד ביום ההתקוממות על קבוצה שתפקידה לתפוס ולשרוף את המנסרה, הטחנה וביתו של מפקד הגסטפו.

24. המחתרת מוקמת מקרב תושבי הגטו. המטרה להכין מרד מזוין במקרה שהגטו יעמוד לפני חיסול לברוח ליערות ולהתארגן ללחימה נגד הגרמנים. לשם כך צריך לאסוף כסף כדי לקנות נשק ולהביאו אל הגטו המקור המפתיע ביותר למימון רכישת הנשק הגיע ממקורות כספיים שונים,...אבל בעיקרו מכספי היודנרט. לו רק ידעו הגרמנים מה עושה יושב ראש היונדרט בכספים שהעבירו לו...

25. 22 בפברואר 1942 כחצי שנה אחרי הכיבוש פורסמה הודעה על לוחות המודעות וקירות הבתים שעל כל יהודי העיירה לעבור לגטו שכלל מספר רחובות מסביב לבית הכנסת. הרחוב הראשי בגטו ז'טל "זה עוד שלב בניסיון הגרמני להשמיד אותנו, רגע האמת שלנו, רגע העימות מתקרב ועלינו להיות מוכנים לו."

26. דעתו של דבורצקי התקבלה בסופו של דבר ועשרה חברי מחתרת נכללו במשטרה "חופש התנועה שיוענק לשוטרים יאפשר לנו מגוון של פעילויות שלא נצטרך לעשות אותן בהיחבא. חשבו על שוטטות בגטו כדי להעביר הודעה כלשהיא"... דבורצקי התבקש להקים משטרה בגטו. הוא כינס את חברי המחתרת ופקד עליהם להתגייס למשטרה. הנוכחים לא הסתירו את תדהמתם "אסור למחתרת לעסוק בפעולות משטרה"!

27. "אני מתלבט בעניין המגפיים שהבטחתי להכין לכם. מה אתם אומרים? עדיף פרווה עבה ומחממת במגפיים, דבר שמקשה על ריצה מהירה, או עדיף מגפיים בלי פרווה שנוח יותר לרוץ בהם?" באמצעות קשרים רכש נשק מקצינים סובייטים לשעבר והחליט להבריחו לגטו. שלום גרלינג, אליהו קובנסקיודבורצקישאקדח בכיסו יצא לבית הקברות. שני רובים, תת מקלע ושק כדורים. משמר גרמני נראה בעיקול הרחוב הראשון של הגטו. גרלינגוקובנסקי מיהרו להתחמק לרחובות הפנימיים...

28. שינוי תוכניותבמקום התקוממות בגטו עוברים ללחימה ביער "אני מקווה שאם נצליח ליצור קשר עם קבוצות פרטיזניות הם יוכלו לערוך פשיטה על ז'טל ולהשתלט על 12 הז'נדרמים הגרמניים וארבעים השוטרים הבלארוסים" שני דברים עיקריים גרמו לתפנית בדעתו של דבורצקי: הוא הבין ששטח בנוי יצור מלכודת מוות, בבלארוס יערות עבותים שאפשר להיבלע בהם. תפס את הקושי הצפוי בהוצאת יהודים מהגטו מכותר בגרמנים. היכרותו עם קבוצות פרטיזניות ביערות הסביבה, פירנסה את החלום על מרכז יהודי לוחם.

29. "מענים אותי נורא , אל תפחדו לא אגלה, אם תוכלו תצילו" שלום פיולון : כשהגרמנים כבשו את מקום הולדתו ברח לז`טל. היה פעיל במחתרת ועסק בהברחת נשק. נבגד על ידי איש צבא סובייטי נחקר בעינויים אך לא מסר דבר והוצא להורג. ב-20 אפריל 1942 התנדב שלום בן ה -21 , חבר המחתרת , להביא רובה ואקדח מאחד מאיכרי הסביבה. מיד שקיבל את הנשק הוקף בגרמנים . הסתבר שאיש הקשר שלהם - טייס רוסי –בגד בהם ושירת את הגרמנים. שלום נתפס ועונה. שלום רזניסקי הנפח שעבד ליד הכלא מצא פתק שזרק.

30. אלתר נאלץ לעזוב את הגטו לברוח ליער לפני שהשלים את תכניותיו. אלתר בורח ליערות יחד עם תשעה מחבריו למחתרת, על ראשו הוכרז פרס בסך 25,000 מארק.

31. עשרה ימים לאחר בריחת דבורצקי ליער מבצעים הגרמנים את האקציה הראשונה. 30 באפריל 1942 הוא מנסה לארגן קבוצת פרטיזנים כדי להתקיף את הגרמנים להציל את הנידונים למוות . הרוסים מסרבים להשתתף בהתקפה.

32. כאלף מיהודי ז'טל כונסו בשטח בית הקברות הישן והובלו לחורשת קורפיש ונרצחו שם - עשרים יהודים בכל מטווח! 30 באפריל 1942 "...הם ירו בהם... ירו בהורי... ירו באחותי... ירו בשרה'לה בת השנתיים... עשר שעות ירו באלף מיהודי ז'טל... ובשמונה מאות יהודים שאספו מסביבות העיר... והמשיכו לירות בכל אלה שניסו לצאת מהבורות... " הניה רושקין

33. מותו של מנהיג שמו של עורך דין דבורצקי נרשם בדפי ההיסטוריה כדוגמה ומופת ליושב-ראש מועצת-יהודים בתקופת השואה. אדם שנענה לייעוד ולאמון שהעניקו לו בני קהילתו. יהי זכרו ברוך המשא ומתן עם הפרטיזנים הרוסים לבצוע תכניתו להיכנס לגטו ולהציל יהודים נמשך באחת הפעמים בשובו מפגישה עם בני שיחו נתקל במארב של פרטיזנים רוסים. לאחר דין ודברים נרצח במקום יחד עם חברו לדרך פוזדינסקי.

34. מבצעים הגרמנים את האקציה השנייה. 6 באוגוסט ועד 9 באוגוסט 1942 אלפיים וחמש מאות יהודים מוצאים להורג בבית הקברות החדש. הקיץ הקץ על קהילת ז'טל בת ה 450 שנה. באקציה זו נהרגים גם אשתו ובנו של אלתר דבורצקי.

35. תם אך לא נשלם התוכניות של דבורצקי להבריח את יהודי הגטו ליערות לא צלחו. רק כ-800 מיהודי ז'טל הצליחו לברוח ליערות .מחציתם נהרגו או הוחזרו לגרמנים לאחר שנתפסו ע"י האוכלוסייה המקומית. הבורחים שנשארו בחיים הקימו גדוד פרטיזנים עצמאי, שפעל ביערות ועסק בעיקר בהישרדות. השמועה על גדוד הפרטיזנים היהודי הגיעה ליהודים במחנות העבודה בסביבה והללו הצטרפו לגדוד. בבסיסו של מחנה הגדוד ביערליפצ'אני היו משפחות שלמות. "יש לי חלום גדול בליבי, להפוך את כל האזור למרכז לחימה באויב הנאצי, אשר בו היהודים מהווים גורם משמעותי"...

36. תם אך לא נשלם לאחר מותו של דבורצקי פיקד על הגדוד הירשלקפלינסקי. הירשלקפלינסקי– יליד ז'טל, חבר המחתרת של דבורצקי,  שכל את כל בני-משפחתו, אך הצליח להימלט ליערות. כמפקד הגדוד היהודי הוכיח כושר ארגוני, אומץ ויוזמה. לאט-לאט צייד את גדודו בנשק, ועם הפרטיזנים הרוסיים שביערות ליפיצ'אני (היחידה על שם לנין ביערות בלרוס)השתתף בכל המבצעים הקרביים נגד הגרמנים, ותמיד היה ראש וראשון ללוחמים. בדצמבר 1942 , נפצע הירש קפלינסקי, ממארב גרמני... ונרצח על ידי פרטיזנים רוסיים - חבריו לנשק. סיים את חייו בגלל שנאה כבושה של חבריו לנשק על היותו יהודי. אחרי מותו של קפלינסקיפורק גדודו והתמזג כפלוגה יהודית  בגדוד הרוסי 'אורליאנסקי'. כמפקד הפלוגה היהודית הזאת מונה אוקראיני ובמרוצת הזמן הוחלף כל הפיקוד היהודי. בפיקוד רוסי ונשארו רק כמה יהודים כמפקדי כיתות זוטרים. הרוסים לא אהבו שהיהודים מצליחים יותר מדיי.

37. בסופו של דבר תוכניתושל אלתר דברוצקי צלחה! ברוח חזונו מתאגדים בורחיז'טל ביער ומקימים יחידה ז'טלאית פרטיזנית

38. עמותת יוצאי ז'טל ודורות ההמשך אלתר- יוסף דבורצקי מנהיג בעת מבחן 1943 - 1906 מנהיג שקם מתוך הייסורים.

40. עמותת יוצאי ז'טל ודורות ההמשך אלתר- יוסף דבורצקי מנהיג בעת מבחן 1943 - 1906

41. שיר הפרטיזנים היהודיםמילים: הירש גליק / לחן: דמיטרי פוקראסודניאילפוקראס אַל נָא תֹּאמַר: הִנֵּה דַּרְכִּי הָאַחֲרוֹנָה, אֶת אוֹר הַיּוֹם הִסְתִּירוּ שְׁמֵי הָעֲנָנָה. זֶה יוֹם נִכְסַפְנוּ לוֹ עוֹד יַעַל וְיָבוֹא, וּמִצְעָדֵנוּ עוֹד יַרְעִים: אֲנַחְנוּ פֹּה! מֵאֶרֶץ הַתָּמָר עַד יַרְכְּתֵי כְּפוֹרִים אֲנַחְנוּ פֹּה בְּמַכְאוֹבוֹת וְיִסּוּרִים וּבַאֲשֶׁר טִיפַּת דָּמֵנוּ שָׁם נִגְּרָה הֲלֹא יָנוּב עוֹד עֹז רוּחֵנוּ בִּגְבוּרָה. עַמּוּד הַשַּׁחַר עַל יוֹמֵנוּ אוֹריָהֵל.עִם הַצּוֹרֵר יַחֲלֹוף תְּמוֹלֵנוּ כְּמוֹ צֵל.אַךְ אִם חָלִילָהיְאַחֵר לָבוֹא הָאוֹרכְּמוֹ סִיסְמָה יְהֵא הַשִּׁיר מִדּוֹרלְדוֹר.בִּכְתַב הַדָּם וְהָעוֹפֶרֶת הוּא נִכְתַּב;הוּא לֹא שִׁירַתצִפּוֹר הַדְּרוֹר וְהַמֶּרְחָב,כִּי בֵּין קִירוֹת נוֹפְלִים שָׁרוּהוּ כָּלהָעָם,יַחְדָּיו שָׁרוּהוּ וְנאַגאַנִים בְּיָדָם. עַל כֵּן אַל נָא תֹּאמַר: דַּרְכִּי הָאַחֲרוֹנָהאֶת אוֹר הַיּוֹם הִסְתִּירוּ שְׁמֵי הָעֲנָנָה.זֶה יוֹם נִכְסַפְנוּ לוֹ עוֹד יַעַל וְיָבוֹא,וּמִצְעָדֵנוּ עוֹד יַרְעִים: אֲנַחְנוּ פֹּה!

42. שיר הפרטיזנים היהודיםמילים: הירש גליק / לחן: דמיטרי פוקראסודניאילפוקראס אַל נָא תֹּאמַר: הִנֵּה דַּרְכִּי הָאַחֲרוֹנָה, אֶת אוֹר הַיּוֹם הִסְתִּירוּ שְׁמֵי הָעֲנָנָה. זֶה יוֹם נִכְסַפְנוּ לוֹ עוֹד יַעַל וְיָבוֹא, וּמִצְעָדֵנוּ עוֹד יַרְעִים: אֲנַחְנוּ פֹּה! מֵאֶרֶץ הַתָּמָר עַד יַרְכְּתֵי כְּפוֹרִים אֲנַחְנוּ פֹּה בְּמַכְאוֹבוֹת וְיִסּוּרִים וּבַאֲשֶׁר טִיפַּת דָּמֵנוּ שָׁם נִגְּרָה הֲלֹא יָנוּב עוֹד עֹז רוּחֵנוּ בִּגְבוּרָה. עַמּוּד הַשַּׁחַר עַל יוֹמֵנוּ אוֹריָהֵל.עִם הַצּוֹרֵר יַחֲלֹוף תְּמוֹלֵנוּ כְּמוֹ צֵל.אַךְ אִם חָלִילָהיְאַחֵר לָבוֹא הָאוֹרכְּמוֹ סִיסְמָה יְהֵא הַשִּׁיר מִדּוֹרלְדוֹר.בִּכְתַב הַדָּם וְהָעוֹפֶרֶת הוּא נִכְתַּב;הוּא לֹא שִׁירַתצִפּוֹר הַדְּרוֹר וְהַמֶּרְחָב,כִּי בֵּין קִירוֹת נוֹפְלִים שָׁרוּהוּ כָּלהָעָם,יַחְדָּיו שָׁרוּהוּ וְנאַגאַנִים בְּיָדָם. עַל כֵּן אַל נָא תֹּאמַר: דַּרְכִּי הָאַחֲרוֹנָהאֶת אוֹר הַיּוֹם הִסְתִּירוּ שְׁמֵי הָעֲנָנָה.זֶה יוֹם נִכְסַפְנוּ לוֹ עוֹד יַעַל וְיָבוֹא,וּמִצְעָדֵנוּ עוֹד יַרְעִים: אֲנַחְנוּ פֹּה!

43. שיר הפרטיזנים היהודיםמילים: הירש גליק / לחן: דמיטרי פוקראסודניאילפוקראס אַל נָא תֹּאמַר: הִנֵּה דַּרְכִּי הָאַחֲרוֹנָה, אֶת אוֹר הַיּוֹם הִסְתִּירוּ שְׁמֵי הָעֲנָנָה. זֶה יוֹם נִכְסַפְנוּ לוֹ עוֹד יַעַל וְיָבוֹא, וּמִצְעָדֵנוּ עוֹד יַרְעִים: אֲנַחְנוּ פֹּה! מֵאֶרֶץ הַתָּמָר עַד יַרְכְּתֵי כְּפוֹרִים אֲנַחְנוּ פֹּה בְּמַכְאוֹבוֹת וְיִסּוּרִים וּבַאֲשֶׁר טִיפַּת דָּמֵנוּ שָׁם נִגְּרָה הֲלֹא יָנוּב עוֹד עֹז רוּחֵנוּ בִּגְבוּרָה. עַמּוּד הַשַּׁחַר עַל יוֹמֵנוּ אוֹריָהֵל.עִם הַצּוֹרֵר יַחֲלֹוף תְּמוֹלֵנוּ כְּמוֹ צֵל.אַךְ אִם חָלִילָהיְאַחֵר לָבוֹא הָאוֹרכְּמוֹ סִיסְמָה יְהֵא הַשִּׁיר מִדּוֹרלְדוֹר.בִּכְתַב הַדָּם וְהָעוֹפֶרֶת הוּא נִכְתַּב;הוּא לֹא שִׁירַתצִפּוֹר הַדְּרוֹר וְהַמֶּרְחָב,כִּי בֵּין קִירוֹת נוֹפְלִים שָׁרוּהוּ כָּלהָעָם,יַחְדָּיו שָׁרוּהוּ וְנאַגאַנִים בְּיָדָם. עַל כֵּן אַל נָא תֹּאמַר: דַּרְכִּי הָאַחֲרוֹנָהאֶת אוֹר הַיּוֹם הִסְתִּירוּ שְׁמֵי הָעֲנָנָה.זֶה יוֹם נִכְסַפְנוּ לוֹ עוֹד יַעַל וְיָבוֹא,וּמִצְעָדֵנוּ עוֹד יַרְעִים: אֲנַחְנוּ פֹּה!