slide1
Download
Skip this Video
Download Presentation
ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנט מקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית

Loading in 2 Seconds...

play fullscreen
1 / 42

ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנט מקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית - PowerPoint PPT Presentation


  • 88 Views
  • Uploaded on

ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנט מקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית. אסתי לסלו ד"ר אילת ברעם- צברי המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל. תקשורת המונים וחינוך גבוה.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about 'ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנט מקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית' - jermaine-aguilar


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
slide1

ביואתיקה באתרי חדשות באינטרנטמקרה מבחן לתרומת החינוך הגבוה לשיח המדעי בהוויה הציבורית

אסתי לסלו

ד"ר אילת ברעם- צברי

המחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים

הטכניון- מכון טכנולוגי לישראל

slide2
תקשורת המונים וחינוך גבוה
  • תקשורת ההמונים מהווה מקור ידע מרכזי לדיון ציבורי בסוגיות אקטואליות בקרב בוגרים (Falk, 2007)

חינוך גבוה פורמאלי

למידה לא פורמאלית

slide3
בשל כך ראוי לתת את הדעת כיצד הציבור לומד תכנים ומגבש עמדות בסוגיות סוציו מדעיות אליהן לא נחשף במערכת החינוך
  • ומתוך כך לגזור את תרומתו האפשרית של החינוך הגבוה על התפקוד המושכל של הפרט בדיון אינטרנטי אקטואלי.
slide4
סביבה

אוטנטית

  • תקשורת מקוונת
  • הגברת נגישות
  • הציבור

שיח

ציבורי

אומדן תפקוד

מושכל בחברה

זיהוי הכישורים המתבטאים בדיון,

ואומדן רמת הידע העל-תיכוני

הנצרך לדיון

האם החינוך הגבוה

מכיר בערך

של אורינות?

התרומה האפשרית

של ההשכלה הגבוהה

להתפתחות

דיון ציבורי מושכל באינטרנט

slide5
אורינות

literacy מוגדר כידיעת קרוא וכתוב.

שם התוארliterate מוגדר כיום גם כתרבותי ומשכיל.

אורינות- כישורים המגבירים יכולות למידה שמטרתם השגת ושימוש בידע.

האוריינות לא מסתפקת בידיעת עובדות, אלא דורשת לדעת ליישם את הידע.

רמת היכולת המגדירה אוריינות נתונה לויכוח.

slide6
אוריינות

מומחיות

slide7
אוריינות ומטרות החינוך הגבוה

כנסייה

מאה 12 אירופה

חופש אקדמי, עצמאות לומד והוראה לא רק בשלבי התמחות

מודל גרמני

מאה 17 מכללות –אירופה וצפון אמריקה

מורשת יוונית אריסטוטלית- קלאסית

חינוך של אזרח חופשיLiberal Arts

אוניברסיטאות- חינוך מקצועיgraduate

מאה 19 ארצות הברית

בהמשך- השפעת הדגם הגרמני

השפעה ציבורית-

מחקר יישומי, דעת קהל

מלחמת העולם 2

השכלה גבוהה לא תוביל לקריירה ספציפית

מהפך טכנולוגית מידע

התמחות יתר

סוף מאה 20

slide14
תגובות גולשים
  • טוקבקים, הפופולרים בקרב גולשים ישראלים, בהשוואה למדינות אחרות (גולדשמידט, 2006), עשויים לשקף דרכים בהם הציבור משתמש בטיעון מדעי, תוך השתתפותו בדיון בהקשר מדעי בחיי היום יום.
  • התגובה נחשבת כהזדמנות לנצל את חופש הדיבור במסגרת האינטרנט, וכמעבר של הגולש בין מצב פאסיבי לשותף אקטיבי ביצירת תוכן בעולם וירטואלי (גולדשמידט 2006).
slide15
השפעת הטוקבקים (הכט, 2003)
  • "הזירה הציבורית"--- העצמת סימטריה.
  • קטליזאטור תרבותי --- תנועת רעיונות: מרכז החברתי ---שוליים.
  • התקשורת הקנונית-----חופש הדיבור כערך מרכזי טוקבק----הצורך במנגנוני פיקוח.
  • כרסום במעמדה של התקשורת כמתווכת מידע ומעצבת דעת קהל.
  • קטליזאטור בהתחדשות תרבותית--שפה דיגיטלית: טשטוש גבולות: לשון הדיבור - השפה הכתובה.
slide16
מדיה

ביואתיקה

סוגיה ביואתית

במדיה

מדע

סוגיות

סוציו-מדעיות

slide17
סוגיות

סוציו-מדעיות

סוגיות בתפר בין מדע,

חברה וטכנולוגיה

Zeidler

2009

שיפוט, ניסוח דעות

רב תחומיות

slide18
מדע

רקע

השיטה המדעית

ידע תוכן

מהות המדע

עמדות

slide19
ביואתיקה

חשיבה מוסרית:

אינטואיציה

הנמקה מוסרית

שימוש בתיאוריות

אתיקה נורמטיבית

מטא אתיקה

בעיות מוסריות, חברתיות ופוליטיות שהן תוצאה של התפתחויות במדעי החיים

הבנת מהות האתיקה:

מסגרות דיון שונות

עקרונות וערכים

הכרעה כבחירה טראגית

חוסר מתודה מוסכמת

ידע בביואתיקה:

עקרונות

ערכים

גישות,

הכרת סוגיות

slide20
מדיה

יוצר

פורמט

שפה יצירתית טכניקות

תפיסת עולם

מטרה

קהל יעד

slide21
אוריינות מדעית

אוריינות

מוסרית

אוריינות

מדיה

סוגיה ביואתית

בתקשורת

טיעון

slide22
אורינות מדעית

אוריינות מדעית על הגדרותיה השונות כוללת

יישום ידע מדעי,

פיתרון בעיות בחיים האישיים, האזרחיים והמקצועיים

(Laugksch, 2000) .

slide23
אורינות מוסרית

יכולת נלמדת בסיסית, להשגה ולשימוש בידע מוסרי, לצורך הפעלת שיפוט ונקיטת פעולה.

Herman 1997) )

slide24
אורינות מדיה
  • יכולת גישה לתכנים
  • יכולת ניתוח של המסר התקשורתי
  • כישורי הערכת המידע
  • ויכולת יצירת מסרים תקשורתיים במגוון דרכים.

(Livingstone, 2004)

slide25
מתודולוגיה
  • תקופת הדגימה בתאריכים 1-15 בספטמבר 2009
  • שבעה אתרי חדשות מובילים
  • 141 כתבות העוסקות בסוגיות בביואתיקה
  • 4928 תגובות.
slide26
אופן הדגימה
  • דגימת הכתבות התבססה על ההגדרה הרחבה של ביואתיקה כמתייחסת לבעיות מוסריות המתעוררות מהביולוגיה ומדעי החיים באופן כללי ומעורבות באופן ישיר או עקיף באיכות חיי האדם. בשימוש רחב זה נכללו סוגיות של אתיקה רפואית, אתיקה סביבתית, אתיקה מחקרית ואתיקת בעלי החיים.
  • אתרים כלליים: YNET, וואלה!, אתרים כלכליים: גלובס, The Marker , אתר עיתון איכות: הארץ, אתר מגזרי: ערוץ7, ואתר מדע פופולרי: הידען.
  • בכל תחום נבחר האתר המוביל באמצעות Google Insight ו- Google Trends.
bauman 1995 spiro 2001 brian 2006 tokuda 2009
קביעת עמדות באופן מושכל(Bauman 1995; Spiro 2001; Brian 2006; Tokuda 2009)
  • ידע
  • (מושגים)
  • כישורי חשיבה ייחודיים
    • (Schwab 1962; Wu 2010; Beauchamp 1999; CML 2008)

אוריינות

  • הבנת מהות התחום
      • (Beauchamp 1999; Lederman 2002; CML 2008)
slide30
אורינות מדעית
  • השתתפות בדיון ביואתי באתרי החדשות ברשת הישראלית מצריך אוריינות מדעית.
  • צורך זה משתקף בעיקר בשימוש במושגים מדעיים. לדוגמא:
  • מושגים ברמה אקדמית: ניתוח אפידמיולוגי, גרוי יתר שחלתי, אנדוקרצינומה
  • מושגים שהוגדרו ברמה של מגמה מדעית בתיכון: פרפור חדרים, ביומסה, מחלות אוטואימוניות.
slide31
נמצא ש- 70% מהמושגים

בכתבות

ברמת

תיכון ומעלה

slide32
השיטה המדעית

טיעונים, שכללו התייחסות להבנת השיטה המדעית, הופיעו בהיקף של כ 6% מהתגובות

לדוגמא:

איתור כשלים בבקרות ובגודל דגימה: "המחקרים שכביכול מקשרים את זה לסרטן נופלים בטווח הטעות הסטטיסטי". Ynet 14.9.09 "דו"ח איכות המים בישראל: לאן נעלם הפלואור?"

slide33
מהות המדע
  • 10% מהתגובות:
  • תפיסת הידע המדעי כמתפתח ולא סופי, והטלת ספק בוודאות הממצאים המחקריים בשלב זה.
  • הבנה שהמדע מושפע מאינטרסים שונים

" מי מימן את המחקר?"

slide34
עמדות כלפי מדע

10% מהטיעונים שהובעו כללו עמדות כלפי מדע.

אמון מלא בכל מחקר מדעי (5%)

ספקנות (2%)

חוסר אמון שעלו כלפי המחקרים (4%)

"בהתאם לדיווחי ICAAC בסן פרנסיסקו- החיסון לשפעת החזירים מבטיח".

לעומת: "מי שרוצה למות- שיתחסן!"

ותגובה נוספת: "לפי'מחקרים' של יו טיוב החיסונים אחראים לכל מחלות המין האנושי"

Ynet 14.9.09 "החיסון שבדרך לשפעת החזירים: בטוח שזה בטוח?"

slide35
אורינות מוסרית
  • השימוש בערכים בכתבות היה מינימלי. בממוצע הופיעו 0.94 ערכים לכתבה
  • ב 49% מהכתבות שעסקו בנושאים ביואתיים לא הוזכרו ערכים כלל.
  • בטוקבקים הוזכרו ערכים באחת מכל חמש תגובות.
  • יש לציין שמבנה טוקבק שונה במהותו ממבנה והיקף כתבה ומכיל מרכיבים בודדים, ואם כך, מתוך מרחב כיווני התגובה האפשריים הצגת ערכים אחת לחמש תגובות מציבה את הפן הערכי כמשמעותי בתגובות.
slide36
נמצא מתאם בין מספר הערכים המוצגים בכתבות למספר הערכים המופיעים בתגובות (r = 0.84).
  • בכתבות שזכו ליותר מ-100 תגובות היתה התיחסות רבה יותר לערכים (p < 0.001).
slide37
רמת הנמקה מוסרית
  • רמת ההנמקה המוסרית היתה ברוב הכתבות והתגובות אינטואיטיבית בלבד.
  • בדיון על קשר בין נורות חסכוניות וסרטן: " ה'נורות החסכוניות' נראות לי כמו לא יותר מתעלול של בעלי הון, שמצאו דרך להרוויח". Ynet 1.9.09 "אירופה מפסיקה לייצר ולייבא נורות ליבון"
  • לא הובעו התייחסויות למהות הדיון האתי, ונעדרה הבעת עמדות מושכלות כלפי המוסר בדיון.
slide38
אורינות מדיה
  • נוכחות דלה, בהיקף של 2% מהתגובות.
  • כמעט ולא היתה התיחסות למרכיבי המסר התקשורתי, למהות התקשורת וניתוח מדיה.
  • תגובות בודדות (2%) הביעו חוסר אמון בתקשורת לדוגמא: "עד מתי תשקורת = תקשורת?"
slide39
סיכום
  • אורינות מדעית, המאפשרת לאזרח לפעול בתרבות מדעית- טכנולוגית מורכבת (Durant, 1993) שונה במהותה מהתמחות מדעית.
  • בהתאם לכך נשאלת השאלה האם החינוך הגבוה מכיר בערך של אורינות מדעית?
  • לשם כך יש לבחון את מטרות ההשכלה הגבוהה.
slide40
מטרות ההשכלה הגבוהה

בהתאם, יש להגדיר האם השיח הציבורי והאזרחות המושכלת נמצאת במטרת חינוך גבוה. ניתן למצוא הבדלי הגדרות בין תואר ראשון ותארים מתקדמים, או בין מכללה לאוניברסיטה.

slide41
הצורך בכלים ברמה על תיכוניתלשם השתתפות מושכלת בדיון ציבורי
  • ניתן להצביע בבירור בתגובות הגולשים על התייחסות לערכים.
  • ניכר חוסר בכלים להנמקה מוסרית הן בתגובות והן בכתבות.
  • מיעוט ההתייחסות לתיווך התקשורתי בדיון עשוי להצביע על חוסר מודעות וכלים בתחום זה.
slide42
המשך המחקר

יבחן את תרומת הרקע האקדמי של סטודנטים בביולוגיה, פילוסופיה ותקשורת, ליכולת להשתתף בדיון אינטרנטי מושכל בסוגיות בביואתיקה.

ad