מבוא לסוציולוגיה אלימות בקרב החברה האתיופית

1. מבוא לסוציולוגיהאלימות בקרב החברה האתיופית קורס מס' 3000 מגישות: אולמן אתי אלגלי לירון בן-שר אבלין טויל קרן שטיינברג-נאור גיתית מרצה: ד"ר ענת רימון -אור 11/2013

2. אלימות בקרב החברה האתיופית רקע יהודי אתיופיה היו מנותקים יחסית מיהדות העולם עד תחילת המאה ה – 20. עם פרוץ המהפכה באתיופיה (1975), והעמדת העדה בסכנת הכחדה, ניתן פסק הלכה, שלפיו קיימת הכרה ביהודי אתיופיה כיהודים, ומכאן שחל עליהם חוק השבות. זה היה האור הירוק לתחילת מבצעי ההצלה .

3. סולידריות מכנית באתיופיה, היהודים חיו בקהילות כפריות של משפחות מורחבות פטריאכליות, שבהן לזקני הקהילה ולכוהני הדת ("קייסים") ניתנת הסמכות הדתית, החברתית והמשפטית בקרב חברי הקהילה. סמכות הגבר וסמכות המבוגר באו לידי ביטוי ב "קוד הכבוד" (בן-עזר, 1992), הדורש התנהגות צנועה וצייתנית של צעירים כלפי מבוגרים ושל חסרי סמכות כלפי בעלי סמכות . זוהי חברה מסורתית-דתית, כפרית, שבה כל אב מפרנס את משפחתו בעבודה עצמאית (חקלאית ואחרת) במסגרת המשפחה המורחבת, תוך שהוא נהנה מסטטוס חברתי גבוה מצד אשתו וילדיו. הילדים אינם הולכים לבית-הספר, ומסייעים להוריהם בהתאם להגדרות מיגדריות . הסולידריות המכנית היא, בלשונו של דורקהיים, "סולידריות שמקורה בדומות ( similitude), כאשר צורת הסולידריות שולטת בחברה כלשהי, הפרטים בחברה שונים זה מזה אך במעט. פרטים באותה חברה דומים זה לזה כיוון שהם שותפים לאותם הרגשות, דבקים באותם הערכים, ומכירים באותה הקדושה. החברה קוהרנטית כיוון שטרם חלה דיפרנציאציה בין הפרטים."

4. אנומיה- חוסר נורמות לפי דורקהיים מצבים אנומיים נוצרים כאשר החברה עוברת שינויים גדולים בפרקי זמן קצרים, האדם אינו יכול לשלוט במציאות שלו. ועליית יהודי אתיופיה, בעיקר ב"מבצע משה", מעלה על-פני השטח את ההבדלים הניכרים שבין שתי התרבויות. מעבר לעובדה, שקיים כאן מפגש בין תרבות מסורתית למודרנית, בין מבנה משפחתי פטריאכלי למבנה דמוקרטי ועוד. קונפליקט זה מתקיים בין דור ההורים לבין מוסדות החברה הקולטת. בישראל מתווסף לקונפליקט התרבותי גם קונפליקט חברתי, אשר מציב את העדה האתיופית בתחתית סולם הריבוד החברתי-תרבותי -כלכלי (אדלשטיין, 2000; 1985 ,Halper ;1992 ;1989) בגלל הבדלי התרבות המשמעותיים בין חברת העולים והקולטים, המערכות הנורמטיביות השונות מתנגשות ביניהן, ויוצרות מתח עד לקונפליקט בין– דורי על רקע תרבותי-נורמטיבי .

5. סולידריות אורגנית אם נסכם כמה מהתוצאות של התהליכים, שעברו על העדה האתיופית בישראל, ניתן לומר, שהקהילה איבדה את מנהיגותה המסורתית ואת המבנה ההיררכי שהיה לה במוצא {אנומיה}. לראשונה, מופיע במרכז המשפחה הגרעינית (ולא המשפחה המורחבת) הילד ולא האב (וייל, 1991). הגבר הופך לעובד שכיר (בד"כ מובטל), ומעמד האישה עולה ביחס למעמדו, בגלל יכולתה למצוא, ביתר קלות, עבודה שכירה בלתי מקצועית. פיזור המשפחה המורחבת באתרים גיאוגרפיים שונים, בגלל שיקולים ביורוקרטיים ו/או אישיים, מחליש את מבנה הכוח והסמכות המסורתיים. אבי המשפחה מאבד ממעמדו ומסמכותו פנימה, וביחד עם תלותו בילדיו כמתווכים בינו לבין מוסדות החברה הקולטת, יכולתו לפקח על התנהגותם ולקבוע להם גבולות נורמטיביים נחלשת בצורה משמעותית. הדבר מביא לתופעה המכונה "חוסר סדר חברתי" (1942 ,Shaw and McKay), מכאן באה ההתנהגות האלימה בקרב המשפחה האתיופית.

6. כתבה על רצח במשפחה האתיופית ברנובסקי, יעל (עדכון אחרון 19.06.07 ) • בעדה האתיופית אף אחד לא מדבר על אלימות • אף אחד לא מדבר על זה בתוך העדה, אבל נתונים של מכון המחקר בכנסת מראים שמקרי האלימות נגד נשים אתיופיות עלו ב-43 אחוזים בשנתיים האחרונות. גורמי רווחה מזהירים בעקבות הרצח אתמול: "יש משבר פנימי בעדה האתיופית בעקבות העליה לישראל. אם המדינה לא תתעורר, ומנהיגי העדה לא יכירו בבעיה, אנחנו יכולים רק לחכות לרצח הבא“ • הרצח שאירע אתמול בבוקר (ב') במרכז קליטה של העדה האתיופית בבאר שבע, מעודד את גורמי הקליטה והרווחה בישראל לערוך חשבון נפש בנוגע לאלימות הגוברת בעדה. בשנים 2004-2006 עלה מספר התלונות על אלימות נגד נשים בעדה האתיופית ב-43 אחוזים, וגורמים שונים מייחסים את העליה לקשיי הקליטה, ולשינוי בתפקידים המסורתיים של הגבר והאישה, שנגרם כתוצאה מהעליה לישראל. • הרצח בבאר שבע • "הבעל החביא את הסכין במחברת של האולפן" • ענת ברשקובסקי • בעלה של ישמבה אבבה, שהודה ברציחתה בדקירות סכין הבוקר במרכז קליטה בבאר שבע, הגיע למקום כשהוא מצויד בכלי הרצח - אותו החביא בתוך מחברת ללימוד עברית. מנהלת מרכז הקליטה: "מדובר בזוג נורמטיבי. הם היו מסוכסכים, אך לא הייתה סיבה לפנות למשטרה" • מרכז המחקר והמידע של הכנסת פרסם נתונים לפיהם מספר התלונות על אלימות של הנשים האתיופיות עולה בהתמדה בשנים האחרונות. בשנים 2001-2003 נרצחו ארבע נשים אתיופיות על ידי בני זוגן, ובין השנים 2005-2006 מספרן השל הנרצחות הוכפל. בנוסף, מספר הנשים האתיופיות שמתלוננות על אלימות במשפחה עולה בהרבה על האחוז היחסי שלהם באוכלוסיית ישראל. • גורמי רווחה שונים הסבירו כי תופעת האלימות כלפי נשים בעדה האתיופית נובעת מהמצב הכלכלי הקשה אליו נקלעים בני העדה עם הגיעם לישראל. בנוסף, הכניסה לחברה המערבית מערערת את מבנה התפקידים המסורתי במשפחה, מה שיוצר מתיחות רבה בין בני הזוג. • למרות המספרים העולים של אלימות נגד נשים אתיופיות, רק בשניים מתוך עשרת המרכזים לסיוע לנפגעות אלימות ותקיפה מינית יש קווים המאויישים על ידי נשים מהעדה האתיופית.

7. אלימות בעיה מהותית בעדה http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3414572,00.html