רבייה באדם: מערכת הרבייה באדם

רבייה באדם: מערכת הרבייה באדם

למערכת הרבייה של האדם ושל בעלי בחיים יש ארבעה תפקידים עיקריים והם מותאמים במבנה שלהם לתפקידים אלה: א. יצירה והפרשה של הורמוני רבייה. ב. יצירת תאי רבייה (גמטות). ג. הפגשת תאי הרבייה ויצירת הזיגוטה. ד. החזקת העובר ולידתו. אתר של מט"ח בנושא רבייה בצמחים ובבעלי חיים איך פועלים ההורמונים?

מערכת הרבייה הזכרית: אנוס (פי הטבעת) שלפוחית השתן פין אשך צינור מוביל זרע שק האשכים שופכה שלפוחית הזרע בלוטה ערמונית (פרוסטטה) מעי הישר (רקטום) מבנה מערכת רבייה הזכרית מבט מהצד 2 10 8 5 9 3 2 1 8 7 9 6 4 5 3 4 מבט מקדימה 6

תא הזרע • מספר תאי הזרע באשך עצום – בין 10 ל- 100 מליון ביממה.

מבנה תא הזרע:"ראש","גוף", "זנב" אקרוזום • תא הזרע בנוי מראש, גוף וזנב. כמות הציטופלסמה שבו מעטה יחסית וחסרים בו אברונים רבים המופיעים בתאים אחרים. • בראש מצוי גרעין ובו כמות האפלואידית של DNA. • הראש עטוף בבועית המכילה אנזימים מפרקי חלבון-אקרוזום. אנזימים אלה ישתתפו בעתיד בתהליך חדירת הזרע לביצית. • בגוף תא הזרע נמצאים אברוני מיטוכונדריה רבים המספקים את האנרגיה הדרושה לתנועת תא הזרע. • תנועת תא הזרע מתאפשרת על ידי זנב שנמשך מגוף תא הזרע. לזנב תנועה גלית הנוצרת על ידי מבנה חלבוני הנמצא בתוכו. גרעין תא מיטוכונדריה "זנב"

ייצור תאי תאי הזרע בצינוריות הזרע שבאשכים • תאי הזרע נוצרים באשך החל מגיל ההתבגרות מתאים דיפלואידיים שעוברים מיוזה.(תאי מוצא בדופן צינורית הזרע)והתמיינות. • התאים הללו נמצאים בהתרבות מתמדת (מיטוזה) כך שנשמרת כמות התאים המסוגלים לייצר זרע במשך חיי הזכר הבוגר. • תאים מתחלקים רגישים בין היתר לקרינת רנטגן, קרינה רדיואקטיבית, עליית טמפרטורה ותרופות המונעות חלוקת תאים. כל אלו יכולים לפגוע בפוריות.

תאי הזרע נוצרים באשכים. האשך בנוי אונות ובהן צינוריות חלולות ומפותלות . שק האשכים למרות חשיבותו הביולוגית שק האשכים נמצא מחוץ לחלל הבטן כך שהוא פחות מוגן. הסיבה – הבשלת תאי הזרע אינה יכולה להתקיים בטמפרטורת הגוף משום שהיא גבוהה מדי. הטמפרטורה בשק האשכים שמחוץ לחלל הבטן נמוכה במספר מעלות מטמפרטורת הגוף. צינור הזרע מעביר את תאי הזרע אל מחוץ לגוף. מערכת הרבייה הזכרית

הבשלת תא הזרע • תאי הזרע שעברו התמינות, מגיעים ליותרת האשך ומשם עוברים דרך צינור מוביל הזרע. • יותרת האשך, שלפוחית הזרע והערמונית(פרוסטטה)הן בלוטות המפרישות את נוזל הזרע המעניק לתאי הזרע סביבה אופטימלית:לחות, ph,סוכרים.ומאפשרים את תנועתו.

מערכת הרבייה הנקבית • שחלה – האזור בו נמצאות ומבשילות הביציות. • צינור הביציות ("החצוצרה") – החלק בו מתקיים המפגש בין הביציות לזרעונים.בעל דופן שרירי ומרופד באפיתל ריסני. • רחם((uterus – מבנה שרירי בעל דפנות עבים ואפיתל עשיר בכלי דם(רירית הרחם) בו מתפתח העובר.(50 גר,7 ס"מ. בהריון:1 ק"ג!) • צוואר הרחם. • נרתיק – צינור שרירי הקולט את איבר הזכרות. בפתח החיצוני קימת רקמת חיבור דקה(קרום הבתולין)שאינה סגורה לחלוטין ונותר בו פתח המתרחב בעת משגל ראשון. • בלוטות חלב-מתפתחות ומגיעות לכלל פעילות בנקבות בלבד אך שרידיהן מצויים גם בזכרים.

היווצרות תאי המין יצור גמטות נקביות - תאי הביצית בתהליך מיוזה תא דיפלואידי יצור גמטות זכריות - תאי הזרע -בתהליך מיוזה תא דיפלואידי 2n הכפלה 2n 4n הכפלה 4n חלוקה ראשונה חלוקה ראשונה תא שמתנוון תא שמתנוון 2n 2n חלוקה שנייה חלוקה שנייה n n תא שמתנוון תא שמתנוון ארבעה תאים הפלואידים – ארבעה תאי זרע שווים n n תא הפלואידי אחד בלבד – תא ביצית

הביצית • מספר הביציות שיתפתחו בנקבה בוגרת מוגבל לעומת תאי הזרע הנוצרים משך כל ימי חייו של הזכר הבוגר, ולמעשה נקבע כבר בשלב העוברי. • התאים הדיפלואידים המייצרים את הביציות עוברים חלוקות מיטוטיות (מיטוזה) רק בחיי העובר או לכל היותר זמן קצר לאחר הלידה, כך שמספרם מוגבל.(300,000) • כבר בחיי העובר תאים אלו נכנסים לתהליך של מיוזה שנעצרת בשלב מוקדם – לאחר השחלוף ועם התחלת היפרדות זוגות הכרומוזומים ההומולוגיים. • תהליך המיוזה נמשך רק כעבור כ- 12 שנה, בגיל ההתבגרות. בכל מחזור חודשי "מבשילות" חלק מן הביציות, כלומר, ממשיכות את שלב החלוקה הראשונה של תהליך המיוזה. • תהליך המיוזה מסתיים (מתרחשת החלוקה המיוטית השניה) אם וכאשר הביצית מופרית. • בכל מיוזה נוצרת ביצית אחת בלבד. התאים האחרים הנוצרים בחלוקה (הנקראים גופים קוטביים) מתנוונים. • סה"כ יבשילו כ-400 ביציות!(12 כל שנהx40)

ביצית בשלה מעטפת חלבונית קרום התא גרעין האפלואידי ציטופלסמה עשירה בחומרי מזון

התפתחות הביצית בשחלה זקיק

הבשלת הביצית בשחלה : זקיק ראשוני המתפתח וגדל ובתוכו הביצית העוברת תהליכי מיוזה ביוץ- הביצית יוצאת מהזקיק ומהשחלה הזקיק מתמלא חומר שומני ונקרא:הגופיף הצהוב.

אם יש הפריה-ההפריה מתקימת בצינור מוביל הביצית והזיגוטה המתחלקת מגיעה אל הרחם אם אין הפריה, הביצית מגיעה אל הרחם ומופרשת מאוחר יותר עם תאים שנושרים מדופן הרחם.(וסת)

השוואה: מערכות הרבייה - של האישה ושל הגבר

גיל ההתבגרות-מערכות הרבייה מגיעות לבשלות • עדיין לא ידוע מהו האירוע הראשון המעורר את המעבר מילדות לבגרות,אך האירוע הראשון שאפשר להבחין בו הוא שינוי המתרחש במוח. • עד תחילת ההתבגרות,השחלות והאשכים של ילדים מפרישים כמויות זעירות ביותר של הורמוני מין שהשפעתם על הגוף אינה ניכרת. • בנקודת זמן מסוימת, מתחיל ההיפותלמוס להפריש גורמים משחררים ואלה גורמים להיפופיזה להפריש הורמונים אחרים שישפיעו על השחלות והאשכים.

הורמונים חומרים המופרשים מבלוטה להפרשה פנימית, מגיעים ליעדם-איבר מטרה באמצעות הדם ופועלים שם. • ההורמונים מופרשים בכמויות זעירות. • רוב האזורים אדישים לנוכחות ההורמון. רק איברים ותאים מסוימים שנקראים "תאי מטרה", מגיבים להורמון. בתאים אלה קיימים חלבונים מיוחדים - קולטנים - שההורמון מזהה ונקשר אליהם. • ההורמונים מהווים גורמי וויסות ואחראים על תהליכי וויסות רבים בגוף:קצב גדילה,קצב פעולות הלב,ויסות כמות המים המופרשת בשתן ועוד. • ההורמונים קימים אצל כל היונקים וכן בקרב רוב בעלי החיים וכן בצמחים.

גם אצל הגבר, כמו אצל האישה, הורמוני המין אחראים להופעת סימני הזוויג המשניים ולפוריות. גם אצל הגבר, כמו אצל האישה, מסלול הורמוני המין מתחיל במוח. בלוטת התת-רמה שבמוח מפרישה הורמון בשם "הורמון משחרר" או GnRH. הורמון זה מגיע לבלוטת יותרת המוח ומעורר אותה להפריש הורמונים אחרים שנקראים "גונדוטרופינים". הורמונים אלה מגיעים עם זרם הדם לאשכים ולשחלות.וגורמים שם לייצור הורמוני המין טסטוסטרון, אסטרוגן ופוגסטרון .

אחת העדויות המוקדמות לכך שחומר המופרש מהאשכים הוא האחראי לעיבוי הקול של הבנים בגיל ההתבגרות, היא סיפור נערי המקהלה. עוד לפני שהכירו את ההורמון טסטוסטרון, ידעו האנשים שכדי לשמר את קולם "המלאכי" הדק של הנערים ששרו במקהלת הכנסייה, יש לסרס אותם, כלומר לסלק את אשכיהם בניתוח. ניתוחים כאלה בוצעו בהצלחה להנאתם של חובבי הכנסייה והמוסיקה, שלא הוטרדו כלל מהעובדה שהנערים איבדו לנצח את יכולתם להוליד צאצאים. באשכים, כזכור, מיוצרים גם תאי הזרע.

סימני מין משניים(חיצוניים) גבר שינוי בקול (התארכות מיתרי הקול) העצמות מתארכות השרירים מתארכים קצב גדילה כולל מהיר יותר. צמיחת שיער: על הפנים,בתי השחי והמפשעה,על החזה,הרגליים והידיים. אישה התפתחות שדיים צמיחת שיער בבתי השחי ובמפשעה קצב צמיחה מואץ עד לקבלת ווסת ראשונה התפתחות רקמת שומן באיזורים שונים בגוף. רוב היונקים מלבד האדם וקופי אדם,מתבגרים בגיל של כמה חודשים.לדוגמא:כבשה-5-10 חודשים...מדוע? שינויים פנימיים:הפרשת הורמונים,הבשלת תאי מין

חתיך הורס

בקרה הורמונלית-מנגנוני משוב • מנגנון משוב-מנגנון שבו תוצאות התהליך מווסתות את שלבי התהליך. • במשוב שלילי- תוצאות התהליך מעכבות את המשך התהליך • במשוב חיובי- תוצאות התהליך מגבירות את התהליך

הפרשת הורמון GnRh וההורמונים האחרים קבועה פחות או יותר בכל עונת הרבייה ולא ניכרים שינויים ,לכן יכולים לקיים פעילות רבייתית כל עונת הרבייה. ייצור תאי מין בהשפעת הפרשת טסטוסטרון.

LH FSH LH FSH היווצרות גופיף צהוב הבשלת הזקיק פרוגסטרון אסטרוגן הפרשת טסטוסטרון היווצרות תאי המין התעבות רירית הרחם סימני המין המשניים: חזה, מבנה הגוף סימני המין המשניים: מיתרי קול, מסה שרירית, שיער בחלקי הגוף הבשלה תאי זרע באשכים וויסות הורמונלי בנקבה וויסות הורמונלי בזכר היפוטלמוס היפוטלמוס גורם משחרר גורם משחרר אסטרוגן היפופיזה היפופיזה אינהיבין טסטוסטרון שחלות אשכים החזקת רירית הרחם במצב מפותח בלוטות חלב

מחזוריות ועונתיות. • אצל נקבות יש עליות וירידות מחזוריות בהפרשת ההורמון GNRH .(עלייה בריכוז הורמוני הזוויג בדם מביאה לירידה ועיכוב בהפרשתו במשוב שלילי) • אצל רוב מיני היונקים הנקבה מוכנה להזדווג רק בתקופה מסוימת במהלך עונת הרבייה:תקופת הייחום.הזמן מתחילת תקופת הייחום אחת לשנייה נקרא מחזור הייחום. • באדם ובקופים ממינים מסוימים, נכונות הנקבה להזדווג אינה מוגבלת לעונה מסוימת בשנה. עם זאת, יש עליות וירידות מחזוריות בריכוז ההורמונים בדם,וניכרת מחזוריות בתפקוד מערכת הרבייה. המחזור במינים אלה נקרא מחזור הוסת. במינים שבהם קיים מחזור וסת נכונות הנקבה להזדווג אינה מוגבלת לתקופה מסוימת מחזור ייחום קיים ביוץ במועד קבוע ביוץ מושרה בתגובה להזדווגות

השינויים המתחוללים בגוף האשה במהלך המחזור החודשי • משך המחזור הוא בין 23 ל-35 יום. • הבשלת הביציות - במשך כ- 14 יום מבשילות מספר ביציות (ממשיכות את תהליך המיוזה). בתקופה זו גם מופרש ההורמון אסטרוגן הגורם לגדילת רירית הרחם. • ביוץ - כעבור כ- 14 יום הביצית שהבשילה ראשונה נודדת לצינור הביציות. הביוץ גורם לעצירת התפתחות שאר הביציות ולהתנוונותם. הביוץ מוביל להפרשת ההורמון פרוגסטרון הגורם להתפתחות נוספת של רירית הרחם ולעליה קלה בחום הגוף של האשה. • הפרשת הווסת - אם אין הפריה רמת הפרוגסטרון והאסטרוגן יורדת, דבר הגורם להתכווצויות שרירי הרחם (הגורמות לעיתים לכאבי וסת) ולהרס ונשירת הרירית המלווה בהפרשת דם.

המחזור החודשי • שינויים בריכוז של אסטרוגן ופרוגסטרון • שינויים בשחלה: הבשלת הביצית, ביוץ והתנוונות הגופיף הצהוב. • שינויים ברירית הרחם שלב הגופיף הצהוב ביוץ שלב הזקיק

נקודות חשובות: • מחזור מתחיל מעלייה בהפרשת ה- FSH ( a ) • FSH מגרה הבשלת הביצית בתוך זקיק ( c ) • הזקיק המתפתח מפריש אסטרוגן ורמתו בדם עולה ( d ) • רמה גבוהה של אסטרוגן משפיעה על רירית הרחם וגורמת להתעבותה( e ) • רמה גבוהה של אסטרוגן גורמת לביוץ ( c ) • לאחר הביוץ נשאר גופיף צהוב ( c) המפריש פרוגסטרון ( d ). • רמה גבוהה של פרוגסטרון גורמת להתפתחות נוספת של רירית הרחם ומכינה אותה לקליטת העובר (e ) • רמה גבוהה של פרוגסטרון מורידה את הפרשת ה-FSH (b) ומונעת התפתחותו של זקיק נוסף (c ). • אם אין הפריה ולא נוצר עובר, הגופיף הצהוב מתנוון (c ) ורמת הפרוגסטרון צונחת ( d ). • ירידה ברמת הפרוגסטרון גורמת להתפרקות רירית הרחם ומתחיל ווסת ( e ). • ירידה ברמת הפרוגסטרון מאפשרת עלייה בהפרשת ה-FSH ( b ) ומתחיל מחזור חדש היפופיזה גופיף צהוב ביוץ שחלה התפתחות הזקיק רירית הרחם וסת שלב הגופיף הצהוב שלב הזקיק

מחזור הווסת • שלב הגופיף הצהוב: • רמת הפרוגסטרון בדם עולה • רירית הרחם מפותחת וצוברת מים • נמנעת הפרשה של FSH ולכן אין הבשלה של זקיקי הבא • שלב הזקיק: • רמת האסטרוגן בדם עולה • רירית הרחם מתעבה ווסת ימים אפשריים לביוץ מחזור של 28 ימים

רצף האירועים במחזור החודשי של האישה

ההפריה • בהפריה מתרחשת התלכדות של הזרע עם הביצית. • משך חייה הפוריים של הביצית לאחר הביוץ קצר מיממה. משך חייו של זרע לאחר המירוק הינו 28-48 שעות. לכן עיתוי ההזדווגות הוא קריטי להפריה מוצלחת. • תהליך המירוק אינו מוביל את תאי הזרע היישר אל אתר ההפריה אלא לנרתיק בלבד ועליהם להמשיך דרך נוספת עד לאתר ההפריה שבצינור הביציות. • בכל מירוק מוחדר למערכת הנקבית מספר עצום של תאי זרע (כ-300 מליון זרעונים ב- 2-5 מ"ל). • בהמשך הנרתיק מצוי צוואר הרחם בו מופרש נוזל צמיג. הנוזל מגן על הרחם מחדירת חיידקים וגופים זרים. בזמן הביוץ הרכב הנוזל משתנה והוא מאפשר חדירת תאי זרע.

ההפריה

על מנת לחדור אל הביצית, הזרע צריך לחדור שכבת תאים המקיפה את הביצית ואת המעטפת השקופה. • האנזימים הנמצאים בראש תא הזרע בסיוע תנועות הזנב הנמרצות מאפשרים את חדירת הזרע דרך שכבות אלו. • ההיכרות בין תא הזרע והמעטפת השקופה הוא ספציפי למין ומאפשר חדירת זרע רק מאותו המין. • רק לאחר החדירה דרך המעטפת השקופה נוצר המגע הראשוני בין הזרע לקרום הביצית.

כתוצאה מחדירת הזרע, קרום הביצית והמעטפת השקופה עוברים שינויים שמונעים את חדירתם של תאי זרע נוספים. • המגע בין הביצית לזרע מעורר את המשך המיוזה עד ליצירת תא ביצית האפלואידי. הגוף הקוטבי נפלט. • לאחר שראש הזרעון חודר מבעד לקרום הביצית, קרום הגרעין מתפרק והכרומטין שהיה דחוס בראש הזרעון חודר לביצית. • שאר חלקי הזרע (הגוף והזנב) מתפרקים ונעכלים על ידי הזיגוטה הצעירה.

מדוע חודר רק זרעון אחד לתא הביצית? • הזרעון מגיע לממברנת הביצית • שינויים מטבוליים בביצית • התבקעות שלפוחיות בצד הפנימי של הממברנה • מהשלפוחיות משתחררים חומרים המונעים חדירת זרעונים נוספים.

בדיקת ההיריון – הפס הכחול מצביע על תחילת ההיריון מפגש בין תא זרע ותא ביצית ההפריה – התלכדות של תא ביצית עם תא זרע. תוצאת ההפריה – זיגוטה – תא ראשון של עובר. תאי זרע ביצית

היכן מתפתח העובר?

לאחר ההפרייה • גרעיני תא הביצה ותא הזרע מתלכדים ומתקבל תא "חדש" הנקרא "זיגוטה" . • גרעין התא מכיל את הכמות הכפולה של הכרומוסומים. • הציטופלסמה של התא היא הציטופלסמה של תא הביצה.

לאחר ההפריה.. • ההפריה באדם מתבצעת בצינור הביצים.(חצוצרה) • התנאי לחדירת תא הזרע לביצית הוא התאמה בין האנזים המפרק של תא הזרע והמעטפת של תא הביצה. • אל תא הביצה חודר רק החלק של תא הזרע המכיל את הגרעין. ה"זנב" נשר מחוץ לתא. • לאחר כניסת תא הזרע , המעטפת נאטמת לכניסה של תאי זרע נוספים.

מ ה ק ו ר ה א ם - אין הפריה יש הפריה ביוץ ביוץ ביצית לא מופרת לא משתרשת ברירית הרחם ונופלת עובר משתרש ברירית הרחם רירית הרחם לא מתקלפת - אין ווסת רירית הרחם מתקלפת - ווסת

רבייה באדם: מערכת הרבייה באדם