slide1 n.
Download
Skip this Video
Loading SlideShow in 5 Seconds..
מגיש : בירמן יהושע PowerPoint Presentation
Download Presentation
מגיש : בירמן יהושע

Loading in 2 Seconds...

play fullscreen
1 / 54

מגיש : בירמן יהושע - PowerPoint PPT Presentation


  • 359 Views
  • Uploaded on

מגיש : בירמן יהושע. ב''ה. מערכת הנשימה - מבנה ותפקוד. מבנה ותפקוד מנגנון הנשימה חילופי הגזים הובלת הגזים בתא נשימה במנוחה נשימה במאמץ השוואה : נשימת מאומן מול נשימת לא מאומן. מבוא. תפקידי מערכת הריאות

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about 'מגיש : בירמן יהושע' - daire


An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
slide1

מגיש : בירמן יהושע

ב''ה

מערכת הנשימה - מבנה ותפקוד

מבנה ותפקוד

מנגנון הנשימה

חילופי הגזים

הובלת הגזים בתא

נשימה במנוחה

נשימה במאמץ

השוואה : נשימת מאומן

מול נשימת לא מאומן

slide2
מבוא

תפקידי מערכת הריאות

  • לספק חמצן למערכת הדם
  • לסלק פחמן דו חמצני

ממערכת הדם

  • לאזן את רמת ה- ph בדם

מאזן חומצה - בסיס

  • מערכת הנשימה היא אחת משלוש המערכות המרכיבות את משולש החיים
  • אחת המערכות החיוניות ביותר לקיום גוף האדם
  • התאים בגוף האדם אינם יכולים לשרוד ללא חמצן
  • הפסקת פעולתה של מערכת הריאות והנשימה תגרום רחמנא לצלן למוות כעבור כעשר דקות מהפסקתה
slide3
מבוא - המשך

אנו מבחינים בשלוש סוגי נשימות

  • נשימה - חילוף גזים
  • נשימה חיצונית – בין נאדיות הריאה ובין נימי הדם
  • נשימה פנימית – תהליך חילוף האנרגיה בתוך התא
slide5

קנה הנשימה

ריאות

חלל האף

והפה

צלעות

סימפונות

סרעפת

הלב

מבנה מערכת הנשימה - המשך

slide9

מבנה מערכת הנשימה - המשך

נאדיות מגדילות את שטח קרום הנשימה.

הריאה מבנה זה מאפשר חילוף גזים מהיר בין האוויר שבנאדיות לדם.

רשת נימי דם

slide11
קנה הנשימה
  • ממבנה הקנה והסמפונות ניתן להסיק כי חילוף הגזים בין הדם לבין האוויר המצוי בצינורות אלה קטן מאוד.
  • המבנה מאופיין ע"י דופן עבה ומעט כלי דם ולכן אינו מאפשר דיפוזיה.
  • נפח האוויר "הכלוא" בצנרת ושאינו משתתף בחילופי הגזים עם הדם מוגדר כנפח מת אנטומי.
slide12
שאיפה
  • הסרעפת מתכווצת ויורדת כלפי מטה.
  • התכווצות השרירים הבין צלעיים גורמת להרמת הצלעות התחתונות.
  • נפח בית החזה והריאות גדל.
  • הלחץ בתוך בית החזה והריאות יורד.
  • כתוצאה ממפל הלחצים הנוצר בין חלל הריאות לבין אוויר הסביבה נשאף לתוכן אוויר. זהו תהליך אקטיבי הצורך אנרגיה לפעולת השרירים.
slide13
נשיפה
  • הנשיפה היא תהליך פסיבי, שאינו מצריך עבודת שרירים אלא הרפייתם בלבד.
  • הסרעפת נמצאת במצב מנוחה. במצב זה הסרעפת קמורה, וקמרון זה בולט למעלה, לתוך בית החזה.
  • ההרפיה מביאה להקטנת נפח בית החזה והריאות, וכתוצאה מכך יוצא מהן האוויר בתנועת וואקום.
  • דיבור, שיעול או פעילות גופנית גורמים לנשיפה מאומצת הדורשת אנרגיה.
slide15

אוויר

חמצן % 21 חנקן % 79

הוצאת 2 CO

הכנסת 2 O

ריאות

חילוף גזים

(פנימי)

O2

Co2

תא

שרשרת האלקטרונים

במיטוכונדריון

תא

מעגל קרפס במיטוכונדריון

slide16

פעולת הנשימה

נשיפה שאיפה

שרירים בין צלעיים מתכווצים

(צלעות עולות)

נפח בית החזה גדל.

לחץ האוויר בתוכו- יורד.

שרירים בין צלעיים רפויים (צלעות יורדות)

נפח בית החזה קטן.

לחץ האוויר בתוכו עולה

צלעות

סרעפת מכווצת (יורדת למטה)

סרעפת רפויה(עולה למעלה)

slide17
פעולת הנשימה - המשך
  • כאשר אנו שואפים אויר –

הצלעות תעלנה בעזרת שרירי בית החזה (בין צלעיים) , הסרעפת יורדת, נפח בית החזה יגדל ואויר יכנס.

  • בנשיפה הצלעות תרדנה, הסרעפת תעלה, בית החזה יקטן ואויר יצא החוצה.
  • תנועת הגזים (האוויר) נעשית בדיפוזיה ;

תנועה של חומר (גז) מריכוז גבוה לריכוז נמוך.

slide19

חילוף הגזים בין הריאות לדם

תא דם אדום מכיל חמצן

slide20
חילוף הגזים בדם המשך

חילוף הגזים נעשה בהתאם למפל הריכוזים.

כל גז נע בדיפוזיה ,מריכוז גבוה לריכוז נמוך

בין הנאדיות לדם

CO2 עובר מהדם לנאדיות

O2 עובר מהנאדיות לדם

בין הדם לתאים

CO2עובר מהתאים לדם

O2 עובר מהדם לתאים

slide21
חילוף הגזים - המשך
  • מערכת חילופי הגזים של הגוף, קולטת אויר עשיר בחמצן מהסביבה החיצונית, מובילה אותו בדרכי הנשימה עד לבועיות הריאה ומובילה אויר דל בחמצן בדרך ההפוכה עד לפליטתו לסביבה החיצונית.
slide22
תהליך חילוף הגזים תלוי ב:
  • שטח הפנים של בועיות הריאה ומס' כלי הדם המגיעים אליהם.
  • הפרשי הריכוזים
  • טמפרטורת הגוף.
  • הנפח הכללי תלוי במין, הגובה ובמבנה הגוף.
  • ככל ששרירי בית החזה יהיו חזקים יותר = יותר אוויר
  • אימון גופני ישפר סבולת שרירי הנשימה ויעלה אוורור ריאות.
slide23

הובלת הגזים בדם

  • תאי הגוף משתמשים בחמצן כל הזמן
  • לכן ריכוז החמצן בתאי הגוף נמוך מאשר בדם.
  • כתוצאה מכך החמצן יפעפע מהדם אל התאים.
  • במקביל – תאי הגוף מייצרים פחמן דו חמצני בתהליך הפקת האנרגיה. זוהי פסולת שיש להרחיקה מהגוף.
  • ריכוז הפחמן הדו חמצני בתאים, גבוה מאשר בדם.
  • לכן הפחמן הדו חמצני יפעפע מהתאים אל הדם.
slide26
מידות ונפחים

הנפח המתחלף(TV - Tidal Volume) – 0.5 ל'

כמות האוויר המתחלפת במערכת בנשימה בכל מחזור נשימה.

נפח נשיפה רזרבי(ERV -Expiratory Reserve Volume)

נפח האוויר הננשף רצונית בסוף נשיפה רגילה.1.2 ל'

נפח שאיפה רזרבי(IRV -Inspiratory Reserve Volume)

נפח האוויר הנשאף רצונית בסוף שאיפה רגילה.3.0 ל'

נפח השארית (Residual Volume – RV) 1.2 ל'

נפח האוויר הנותר בריאות לאחר נשיפה רצונית מרבית.

slide27
מידות ונפחים

נפח חיוני ( Vital Capacity) VT 5.0- 4.5 ל'

כמות האוויר מנשיפה מרבית ועד שאיפה מרבית.

הנפח הכולל (Total Lung Capacity – TLC) 6.0ל'

נפח האוויר החיוני + נפח השארית.

slide28
תדירות הנשימה (F - Frequency) –

מספר מחזורי הנשימה (שאיפה ונשיפה) בדקה אחת.

  • אוורור הריאות (VE - Ventilation) –

כמות האוויר המתחלפת במערכת הנשימה בדקה אחת.נוסחת התפקוד של מערכת הנשימה היא

FXTV = VE

slide29
אוורור הריאות: תדירות הנשימה והנפח המתחלף במנוחה ובמאמץ מרבי.
slide30
השינוי בנפח המתחלף ובתדירות הנשימה ממאמצים קלים עד מרביים

איורור ריאות

slide31

מערכת הנשימה במנוחה ובמאמץ

הנפח הכללי במער’ הנשימה אצל אדם צעיר המבצע שאיפה מרבית הוא 6 ליטר. נפח זה הוא הנפח התפקודי של(נפח ריאות כללי) של מער’ הנשימה ותלוי בגובה הנבדק ומבנה גופו.

הנפח המתחלף:נפח האוויר המתחלף עם כל שאיפה ונשיפה. במנוחה כחצי ליטר.

נפח הנשיפה הרזרבי:בסוף נשימה ספונטנית רגילה אפשרי להוסיף נשיפה רצונית. כ- 1.2 ליטר

slide32

אוורור הריאות במאמץ

האוורור הולך ומתגבר עם המעבר לדרגות עבודה עצימות יותר.

האוורור המוגבר בעומסי עבודה עצימים חיוני לסילוק עודפי דו-תחמוצת הפחמן. במנוחה מקורו בפירוק אירובי מחמרי המזון לצורך אספקת אנרגיה.במאמץ עצים נוצר כתגובה בין ח.חלב לביקרבונט המצוי בדם. תגובה זו חשובה לוויסות החומציות בגוף ומאפשרת לבצע מאמץ ללא עלייה גדולה מדי בחומציות.סילוק דו-תחמוצת הפחמן גורם לעליית אוורור הריאות במאמץ עצים.

slide33

אוורור הריאות במאמץ - המשך

אוורור הריאות

מוגדר כנפח האוויר המתחלף בריאות במשך דקה.מוגדר כנפח האוויר שנושפים בדקה בדקה.האוורור מושג ע”י פעולת שרירי הנשימה. השאיפה היא אקטיבית, הנשיפה במנוחה פסיבית, אך במאמץ גדול היא אקטיבית ודרושה השקעת אנרגיה גם בנשיפה. הנפח המתחלף תלוי בעומק הנשימה. במנוחה כחצי ליטר, במאמץ יגיע לכדי 3-4 ליטר.

תדירות הנשימה

במנוחה היא כ- 12 נשימות בדקה, במאמץ מירבי תגיע ל-60 נשימות בדקה. ניתן לבדוק אותה במאמץ המביא לצ.ח.מירבית, תדירות זו יורדת עם הגיל.

במעבר ממנוחה למאמץ מרבי עולה אוורור הריאות פי 30 בקירוב. העלייה מושגת ע”י עלייה בתדירות הנשימה פי 4 בערך ועלייה בנפח המתחלף פי 7.

slide34

העלייה בנפח המתחלף תרומה בולטת לעלייה באוורור הריאות וחשיבות ביעילות הנשימה. לא כל אוורור הריאות זמין לחילוף הגזים. במער’ הנשימה התפצלויות רבות ההופכות לקטנות יותר עד לבועיות. חלוף הגזים מתאפשר בבועיות. האוורור הבועי אחראי להספקת כמות החמצן הדרושה לרקמות הגוף. האוורור לדקה שווה למכפלת הנפח הזורם בתדירות.Vmin=VTxF

נפח האוויר המצוי בדרכי הנשימה ובפה קרוי “נפח מת” כ-150סמ”ק. כשהנפח המתחלף גדול יותר, יורד חלקו של הנפח המת שאינו תורם לחלוף הגזים.כדי שהנפח המתחלף יהיה גבוה נדרשת השקעת אנרגיה רבה יותר, בשל עלייה בהתנגדות רקמות הריאה לעלייה בנפח. בתנאי מאמץ יהיה שילוב בין נפח מתחלף לתדירות הנשימה שיביא ליעילות נשימה מרבית.צנור הנשימה ארוך ולכן עולה הנפח המת, יעילות האוורור הבועי יורדת ולא מתאפשר חילוף גזים כנדרש החיוני לחלוף חמרים תאי.

slide35

בפעילות שרירית עולה האוורור הריאתי בצורה קווית יחד עם קליטת חמצן עד לרמה מסוימת, בה האוורור נעשה מירבי ביחס לקליטת החמצן. הסף שבו נעשה שונה מאדם לאדם.אדם שיכלתו האירובית המירבית שלו נמוכה יחסית, מגיע לסף זה מוקדם יותר ממי שיכלתו המירבית גבוהה.ניתן להביע את האוורור הריאתי ביחס לגודל קליטת החמצן.במנוחה ובמאמץ נתון האוורור הריאתי נע בין 20-25 ליטרים לליטר חמצן, ובמאמץ מירבי בין 30-35 ליטרים לליטר חמצן.

שינוי נוסף במאמץ הוא משך השאיפה והנשימה במחזור הנשימה.בנשימה רגילה השאיפה קצרה יחסית והנשיפה ארוכה, במאמץ גופני פרקי זמן אלה נוטים להשתוות. הנשיפה נעשית פעילה בחלקה(המנוחה הנשיפה היא סבילה בעיקרה).קצב הנשימה ועומקה אינם מוכתבים ע”י הדרישה האנרגטית בלבד. מאומנים נוטים לסגל לעצמם קצה נשימה המותאם למקצב הפעילות(בעיקר שחיינים ורובי אופניים). שרירים נוספים הפלג העליון, משתתפים בתנועות בית החזה משפיעים על הנשימה- על עומקה ותדירותה.

slide36

תדירות הנשימה במנוחה היא 10-20 נשימות לדקה. במאמץ גופני מתון יש בתחילה עלייה בנפח הזורם, ובמקרים מסוימים כמו מאמצים קשים עד כדי 50% מהקיבולת החיונית. יש עלייה בתדירות הנשימה, במיוחד במאמצים קשים.

המטרה העיקרית של מער’ הנשימה היא לספק חמצן ולסלק דו-תחמוצת הפחמן. הפעפוע הגזי יוצא לפועל בין נימיות ונאדיות הריאה. זוהי תנועת מולקולות גזיות מאזור של פעילות כימית גבוהה לאזור של פעילות כימית נמוכה.שעור הזרימה של הדם ברקמות השונות נקבע ע”י דרגת הפעילות של הרקמות הללו, ובמקביל שעור קליטת החמצן והוצאת הפחמן הדו-חמצני נקבעים ע”י מידת הפעילות המטבולית של הרקמה.בריאה תהליכי הפעפוע מהירים עד שהלחץ החלקי של הגזים בדם, העוזבים את הריאה, שווה למעשה ללחץ החלקי של הגזים בנאדיות הריאה.במאמץ גופני מהירות הזרימה בנימיות הריאה מתגברת ויש די זמן לפעפוע מושלם.

slide37

גורם נוסף המשפיע על חמצון הדם הוא היחס אוורור/לזילוח.(זרימת הדם)לתנוחת הגוף השפעה ניכרת על היחסים האלה.בעמידה בזילוח בבסיסי הריאה גדול פי כמה מהפסגות. בתנועה יש אוורור יותר טוב בפסגות.כשעוברים מעמידה לשכיבה, יש הטבה בזילוח על חשבון הזילוח בבסיסים. בשכיבה יחסי האוורור לזילוח קרובים הרבה יותר ל-1 מעמידה. בפעילות גופנית יש נטייה לשוויון. בהגברת האוורור מהזילוח בפעילות גופנית נוטים לצמצם את חוסר האיזון בין האוורור לזילוח, ולשפר את מידת החמצון לדם.

ויסות הנשימה: שינויים בלחץ החלקי של החמצן, הפחמן הדו-חמצני וה-PH בדם העורקי גורמים לשינויים באוורור הריאתי. קולטי(תאי חישה עצביים) מתיחה בריאות ובשרירים משפיעים גם הם על הנשימה.ירידה במתח החמצן בדם העורקי מגרה את הכימו-קולטים ההיקפיים שבגוף, עורק התרדמה וקשת אבי העורקים. מכאן עובר הגירוי למרכז הנשימה שבמוח המוארך, והתוצאה הסופית היא הגברת האוורור הריאתי.

slide38

עלייה בריכוז פחמן דו-חמצני וריכוז יוני המימן מביאים גם הם לגירוי הנשימה, באמצעות גירוי ישיר של כימו-קולטים במוח המוארך.

בפעילות גופנית מתגבר האוורור הריאתי בצורה קווית, יחד עם העלייה בקליטת החמצן, עד לדרגה מסוימת, שמעליה העלייה באוורור גדלה הרבה יותר מהעלייה בקליטת החמצן. במאמץ תת-מירבי ריכוז החמצן, הפחמן הדו-חמצני וה-PH בדם העורקי נתונים פחות או יותר באותה רמה כמו במנוחה.במאמץ קשה יש עלייה בחומציות הדם כתוצאה מיצירת כמות מוגברת של ח.חלב. החומציות הזו מגרה את מרכז הנשימה, מכאן הגברת האוורור הריאתי, המביאה להספקה מוגברת של חמצן ואפשרות לשחרר כמויות עודפות של פחמן דו-חמצני.איברי התחושה בשרירים ובפרקים מדווחים למרכז הנשימה על הפעילות הגופנית. דיווח זה מפעיל את הנוורונים שבמרכז הנשימה המוחי להשפעה על הפחמן הדו-חמצני ,החמצן וה- PH .

slide39

מרכז הנשימה במוח המוארך פועל באופן עצמאי, אולם מושפע גם מגירויים בקליפת המוח. מכאן שתדירות הנשימה ועומקה יכולים להיות מושפעים מגורמים נפשיים ורגשיים שונים.

לכישורים השריריים שמספרם רב בשרירים הבין צלעיים, חשיבות רבה בהפעלת שרירי הנשימה.הגברת התנגודת בחלק השאיפתי של מחזור הנשימה מביאה בסופו של דבר להתגברות עוצמת ההתכווצות של שרירי הנשימה.הדיווח מקולטים בשרירי הנשימה מגיע להכרתנו ולעיתים אנו חשים בתחושת "קוצר נשימה".

slide40

התפקידים הנישמתיים של הדם

מתבטא בהובלת חמצן מבועיות הריאה אל תאי הרקמות, והובלת פחמן דו-חמצני ברקמות, אל הבועיות. בדם ,החמצן מובל בשתי צורות: כימית ופיסית. כמות החמצן המומסת פיסית כפופה לחוק הנרי, לפיו כמות החמצן המומס בטמפ’ קבועה נמצא ביחס ישר ללחץ החלקי של החמצן. כמות זו קטנה ואינה מספיקה לדרישות הרקמות. כמות החמצן הקשורה באופן כימי תהיה 20 נפח-אחוז. כדוריות הדם האדומות המכילות את ההמוגלובין הקושר חמצן בצורה כימית.

הערך התקין של רווית החמצן באחוזים אצל אדם בריא בין 96-98 אחוזים.

במקומות גבוהים יורד PO2 מ-100 ל-70, לא יהיה שינוי ברווית החמצן, הגוף יסתגל.באזורים עם PO2 גבוה (ריאה) ההמוגלובין קולט כמויות חמצן גדולות במהירות רבה.

slide41

הסעת הפחמן הדו-חמצני מהרקמות לריאות מתבצעת במספר אופנים: חלק מהפחמן הדו-חמצני מומס בפלסמה, חלק מתקשר עם חלבוני הנסיוב וחלק נוסף מוסע בכדוריות האדומות.ברקמות, התנאים הפיסיים-כימיים מאפשרים “טעינת” הדם בפחמן הדו-חמצני והתנאים השוררים בריאה מאפשרים פריקתו לאוויר הנאדית.

מאזן חומצה - בסיס

דרגת האוורור הריאתי משפיעה על ה- PH , השינויים בלחץ הפחמן הדו-חמצני יביאו לשינוי. אוורור יתר יגרום לירידת לחץ הפחמן הדו-חמצני, ירידת הפחמן הדו-חמצני וה- PH בסיסי יותר. במקרה של אוורור בועי מופחת ההיפך .לעומת הריאה, המווסתת את השינויים בלחץ החלקי של פחמן דו-חמצני, הכליה מווסתת את כמות הבסיסיים בדם. כמות זו שווה לכמות הבסיסיים הנכנסת לגוף פחות הכמות שמפרישות הכליות.כמו יחס הבסיסיים לכמות הביקרבונט.

slide42

כמות הביקרבונאט בדם קבועה, תגדל הפרשת הבסיסיים ותרד כמות הביקרבונאט ולהיפך. ירידה ב- PH כתוצאה מעליית לחץ הפחמן הדו-חמצני תגרום לעליית כמות הביקרבונאט בדם.במאזן חומצי-בסיסי תקין ה-PH =7.4 . עלייה מעל היא בססת (אלקלוזיס) וירידה היא חמצת(אצידוזיס).

מספר מצבים:א.חמצת נשימתית נגרמת ע”י אוורור בועי מופחת, הגורם לעלייה בלחץ הפחמן הדו-חמצני, עלייה ב- HCO3 וירידה ב- PH .הכליה יכולה להביא לפיצוי מצב זה ע” ספיגה מוגברת של בסיסיים מהאבוביות.

ב.חמצת מטבולית הנגרמת ע”י ספיקה כלייתית וחוסר הפרשת יוני מימן, במחלת הסוכרת כשהתוצר הסופי במטבוליזם הוא חומצות- שלשולים קשים הגורמים לאבדן בסיסיים, ומצבי יצירת ח.חלב מוגברת(מטבוליזם אנאירובי), הריאה מסוגלת לפצות מצב זה ע”י אוורור יתר ושחרור פחמן דו-חמצני.

slide43

ג.בססת מטבולית נגרמת ע”י הקאות או נטילת כמויות גדולות של ביקרבונאט. הריאה מסוגלת לפצות מצב זה ע”י הפחתת האוורור הבועי ובכך הפחתה בשחרור הפחמן הדו-חמצני.

ד.בססת נשימתית נגרמת ע”י אוורור מוגבר, לדוגמא: התרגשות. במקרה זה הכליה מפצה ע”י הפרשה מוגברת של בסיסיים.

slide44

מערכת הנשימה כגורם מגביל בביצוע מאמץ

נמצא כי אצל אנשים בריאים אין מער’ הנשימה מהווה גורם מגביל במאמץ.אוורור הריאות המרבי במאמץ נמוך בצורה בולטת מאוורור המרבי שניתן לקיים.ההפרש בין האוורור המרבי לאוורור המרבי הרצוני במנוחה מכונה הרזרבה הנשימתית, כ-10-30 ליטר בדקה ויותר. מכאן שבמאמץ מרבי כשהנבדק מגיע לתשישות ואינו יכול להמשיך במאמץ, עדיין למער’ הנשימה יש עתודה תפקודית שאינה מנוצלת כיוון שמערכות פיזיולוגיות אחרות מגבילות את הנבדק.העלייה באוורור הריאות במעבר ממנוחה למאמץ גדולה מהעלייה המתרחשת בצריכת חמצן ותפוקת הלב. היחס בין האוורור לצ.חמצן עולה מ-20-35, והיחס בין האוורור לתפוקת הלב עולה מ-1-6. (אצל בריאים)צ.חמצן של שרירי הנשימה אצל בריא במנוחה כ- 1% -2% מכלל צריכת החמצן.במאמץ יגיע ל- 3% -4% מכלל צריכת החמצן.מצבי מחלה כמו אסטמה יגבילו את תיפקוד מער’ הנשימה.מצבי מחלה אחרים העשויים להוות מגבלה נשימתית, כרוכים בחוסר התאמה של הזרמת דם לבועיות.

slide45

מערכת הנשימה כגורם

מגביל בביצוע מאמץ - המשך

כשאספקת הדם לכלי הדם אינה תקינה, אין חילוף גזים יעיל כי אין מי שיקלוט את החמצן מחלל הבועיות בקצב המתאים.לעיתים אצל בריאים נמצא כי מער’ הנשימה תהיה גורם מגביל, הסימנים הם: ירידה ברזרבה הנשימתית במאמץ מרבי וירידה בריכוז החמצן בדם העורקי במאמץ מירבי.

slide46

קצרת הסימפונות ( אסתמה )

ופעילות גופנית

מחלה בה מופיעה התכווצות בלתי נורמאלית של השרירים החלקים של הסימפונות. ההתכווצות חלה בעיקר בעת הוצאת האוויר(נשיפה) ומכאן הבסיס להופעת הציפצופים.

הקצרת יכולה להיגרם בשלושה מנגנונים שונים:א.על רקע של זיהום עם הופעת בצקת באזור שרירי הסמפונות.ב.על רקע של תגובה אלרגית לחומרים שונים מופיעה בצקת .ג.על רקע פסיכוסומאטי.

התוצאה בשלושת המנגנונים זהה.לעיתים מתעורר התקף דווקא בעת מאמץ גופני, דבר המביא להפרעה בנשימה והגבלת הפעילות הגופנית.

slide47

אסתמה ופעילות גופנית המשך

קצרת הנגרמת ע"י מאמץ גופני מתעוררת לאחר ריצה,קפיצה,הליכה וכו'. שחייה אינה מעוררת ומומלצת לחולי קצרת. נמצא במחקרים בוינגייט שהתקפים של קצרת שכיחים פחות במזג אויר לח מיבש.

מומלץ לבצע תרגילי נשימה ופעילות גופנית מתאימה.כמו כן הכנה והכוונה פסיכולוגית מתאימה, המטרה העיקרית היא חיזוק שרירי הנשימה לשיפור האוורור הריאתי והנשימה בכללותה.

slide49

צריכת חמצן

ל'/ דק'

דופק מרבי

יכולת לא-אוירנית

5

Vo2 Max

200

4

180

% Vo2Max הניתן לשמר לאורך זמן פעילות ממושך

3

יכולת אוירנית

130

2

1

חודשי אימון

1

2

3

4

5

6

slide50
מערכת הנשימה של ספורטאי אירובי היא יעילה יותר מאשר זו של אדם לא מאומן, ועל כן נצפים שינויים בתפקודה במצבי פעילות שונים.
slide51

נתונים כלליים

  • במנוחה, צורכים שרירי הנשימה עד % 2 מסך העלות האנרגטית הכוללת של תהליכי חילוף החומרים. צריכת שרירי הנשימה עולה עד 4% במאמץ קל, ומגיעה לכ – 8% במאמץ עצים.
  • במצבים של מחלה נשימתית, עולה העלות האנרגטית של הנשימה. לעיתים ישנם אפילו קשיים בנשימה במצב מנוחה. העלות האנרגטית במנוחה יכולה לעלות בחולים מסוימים עד כדי פי שלושה מבריאים. העלות האנרגטית של תהליך הנשימה במצבי מחלה קשים, עלולה להגיע לכ – 40% מצריכת החמצן הכללית.
  • עישון מוריד את היכולת המתיחה הדינמית של הריאות. ירידה זו עלולה לגרום בטווח הרחוק למחלות ריאה.
slide52
כתוצאה מביצוע של 15 שאיפות מסיגריה, עולה פי שלושה התנגדות דרכי הנשימה. התנגדות זו נמשכת כ - 35 דקות, היא בעלת השפעה מועטה על תרגול בעצימות נמוכה, אך בעלת השפעה גדולה על מאמצים עצימים.
  • ניקוטין, המצוי בסיגריות, גורם לכיווץ של דרכי הנשימה, ומעלה את ההתנגדות לזרימת האוויר לתוך הריאה ומהריאה.
  • לפחמן חד-חמצני, שהוא מרכיב בעשן הסיגריה, יכולת התחברות (זיקה, אפיניות) להמוגלובין גבוהה מאשר יש לחמצן. כך, שבעת עישון, רוויות מולקולות ההמוגלובין בפחמן חד-חמצני במקום בחמצן.
  • מעשנים גם מבצעים פחות פעילות גופנית מאשר לא-מעשנים.