Download
1 / 23
230 likes | 439 Views
דוח הועדה לבחינת היבטים הנוגעים להנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים (איגוח) מוגש : למר משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך מר איתן רוב, מנהל רשות המיסים בישראל. אוקטובר 2005. דרכי גיוס הון לפירמה:. גיוס הון עצמי - - הנפקת מניות גיוס הון זר – - הלוואות בעלים / שטרי הון - הלוואות מבנקים
E N D
דוח הועדה לבחינת היבטים הנוגעים להנפקת איגרות חוב מגובות בנכסים (איגוח)מוגש :למר משה טרי, יו"ר רשות ניירות ערך מר איתן רוב, מנהל רשות המיסים בישראל אוקטובר 2005
דרכי גיוס הון לפירמה: גיוס הון עצמי - - הנפקת מניות גיוס הון זר – - הלוואות בעלים / שטרי הון - הלוואות מבנקים - הנפקת אגרות חוב במישור הפירמה - איגוח
מהו איגוח ? • אגרות חוב מגובות בנכסים הן אגרות חוב שפירעונן (קרן וריבית) מובטח על-ידי תזרים מזומנים מוגדר מראש, הצפוי לנבוע מנכס או מקבוצת נכסים פיננסיים מוגדרים. • המהלך בו מועברים הנכסים הפיננסיים מבעליהם (היזם) לגוף אחר (SPE), אשר מנפיק ניירות ערך ומעביר את התמורה ליזם, נקרא איגוח (Securitization).
משקיעים יזם מכירת תיק נכסים ל- SPE SPE (תאגיד אורז ומנפיק) הנפקת איגרות חוב למשקיעים איגרות חוב מגובות בנכסים מזומנים מזומנים מבנה בסיסי של עסקת איגוח: • היזם מזהה ומבודד קבוצת נכסים שברצונו לאגח. • היזם מעביר את קבוצת הנכסים המוגדרת ל- SPE. • ה- SPE מנפיק ניירות ערך מגובים בתזרים מנכסים אלו למשקיעים. • התמורה המתקבלת מן המשקיעים מועברת ליזם.
איגוח - עקרונות בסיסיים: • מטרתו העיקרית של האיגוח: • הרחקת הנכסים המועברים מהיזם, על מנת שהמשקיעים ישקלו רק את הסיכון הכרוך בנכסים, להבדיל מהסיכון הכללי של היזם. • הנכסים המאוגחים: • נכסים פיננסיים המוכרים כנכס במאזן היזם (חובות לקוחות, משכנתאות, זכויות בגין חכירה מימונית, וכו'). • תזרימי מזומנים עתידיים אשר אינם מוכרים כנכס במאזן היזם, ונובעים מנכסים לא פיננסיים שבבעלותו (זכויות מכוח הסכם חכירה תפעולית של רכבים, זכויות מכוח הסכמי שכירות, וכו'). • גופים נוספים המעורבים באיגוח: • נותן שירותים • מבטח חיצוני • חברות דירוג
יתרונות האיגוח: • יתרונות מנקודת מבטם של היזמים: • מקורות מימון חדשים • שיפור יחסי נזילות והוצאת נכסים מהמאזן • התמקדות בהכנסות תפעוליות • יתרונות מנקודת מבטם של המשקיעים: • גיוון מכשירי השקעה • הסרת מתווכים משוק ההון • יתרונות מנקודת מבט משקית: • הגברת יכולת הפירמות לגייס הון ישירות מהמשקיעים • איגוח בבנקים ככלי נוסף לניהול נכון של נכסים וסיכונים
סיכונים בעסקאות איגוח: • ההיבט המשפטי – פגיעה בזכויותיהם של הצדדים לעסקה: משקיעים, חייבים שהתקשרו עם היזם, נושי היזם. • ההיבט החשבונאי – הצגה לא נכונה של עסקת האיגוח. • ההיבט המיסויי – חוסר וודאות באשר לתוצאות המס בעסקת האיגוח. • הועדה סבורה כי התפתחותו של שוק איגוח מוסדר הינה רצויה. הסיכונים בעסקאות איגוח נובעים מחוסר ודאות, היעדר תשתית חשבונאית, משפטית ומיסויית ראויה, והיעדר הסדרי פיקוח.
המלצות בתחום החשבונאות: • השאלה המרכזית: האם עסקת האיגוח תטופל כעסקת מכר או כעסקת מימון? • האם יש לגרוע הנכסים מדוחות המעביר? • האם יש לאחד את הגוף הנעבר (ה- SPE) בדוחות הנעבר? • שתי מערכות התקינה החשבונאית – כללי החשבונאות הבינלאומיים וכללי החשבונאות האמריקאיים בוחנות סוגיה זו מכיוונים שונים. • הכללים הבינלאומיים -IAS39 - בוחנים האם הועברו כל הסיכונים והסיכויים הקשורים בנכס הפיננסי. • הכללים האמריקאיים - FAS140 - בוחנים האם חל בידוד משפטי בין המעביר לנעבר, ומתבססים בין היתר על חוות דעת משפטית לקיומה של 'מכירה אמיתית' (True Sale).
המלצות בתחום החשבונאות (המשך): • המוסד הישראלי לתקינה פועל להתאמת כללי החשבונאות בישראל לכללי החשבונאות הבינלאומיים, ופרסם את הצעה לתקן חשבונאות מס' 23, המבוססת על התקינה הבינלאומית. • לאור הקשיים המתעוררים מאימוץ מיידי של ההצעה לתקן ההמלצות הן: • יישומו של תקן 23 יידחה לפחות עד שנת 2007. • בתקופת הביניים ימשיכו לחול עקרונות התקן האמריקאי. • לא יחולו הוראות רטרואקטיביות על עסקאות איגוח לאחר תחילתו של תקן 23. • יגובשו כללים ברורים בנוגע לכללי ההצגה והגילוי של הנכסים שהועברו ל- SPE.
המלצות בתחום המשפט: • הגנת האינטרסים של שלושה צדדים: החייבים, הנושים, המשקיעים. • ההמלצה העיקרית – חקיקת חוק איגוח, בדומה למדינות רבות אחרות.
המלצות בתחום המשפט (סוגיות): • המחאת זכויות: הגדרת זכויות החייבים לאחר ההמחאה – האם החייבים יכולים לטעון כלפי ה- SPE? מוצע לקבוע בחוק איגוח מגבלות על זכותם של חייבים לטעון כלפי ה- SPE טענות שעמדו להם כלפי היזם, בהתקיים שני תנאים: • העסקה היא לאיגוח נכסים פיננסיים, ואינה מותנית בהתחייבויות מצד היזם, למעט חיובים שוליים. • נקבע בעסקה מנגנון על פיו יבוצעו חיובים שוליים על-ידי נותן שירותים שהוסמך לכך על-ידי ה- SPE. • המחאת זכויות נלוות הטעונות רישום: כיצד ניתן להמחות משכנתאות בהתחשב בצורך בביצוע שינויים ברישום? שני פתרונות אפשריים שיישומם מחייב חקיקה: • קביעה כי העברת הבטוחות הנלוות להלוואה אינה טעונה רישום או טעונה רישום חלופי בלבד. • הפחתת עלויות הרישום הגבוהות וקיצור תהליך הרישום.
המלצות בתחום המשפט (סוגיות): • המחאת זכויות שטרם נתגבשו במועד ההמחאה: הועדה סבורה כי אין מניעה לבצע איגוח 'מתגלגל'. מוצע להבהיר זאת מפורשות בחוק. • מבנה משפטי של ה- SPE וסיווג ניירות הערך המונפקים על-ידו: • בטווח הקצר – ה- SPE יאוגד כחברה פרטית. • בטווח הארוך – מוצע לקבוע בחוק האיגוח מעמד מיוחד ל- SPE, ולהסדיר אופן פעילותו וזכויות המחזיקים בניירות הערך שלו.
המלצות בתחום המשפט (סוגיות): • סיווג העסקה כמכר או כהלוואה מובטחת במשכון: קיימת אי בהירות משפטית ביחס לסיווג עסקאות איגוח.שתי גישות אפשריות: • קביעה כי המכר אינו מותנה בהיקף הסיכונים שנותרו אצל היזם. • קביעה כי מדובר במכר רק אם מירב הסיכונים הכרוכים בנכסים הועברו מהיזם ל- SPE. אי הודאות תוסר עם קביעתו של כלל משפטי ברור בחוק האיגוח. • היבטים תפעוליים: יש לקבוע בתקנות מכוח חוק האיגוח כללים שונים המבטיחים הפרדה תפעולית בין היזם לבין הנכסים המגבים.
המלצות בתחום הבנקאות: • איגוח על-ידי בנקים מעלה מספר שאלות יחודיות: • שמירה על יחסי הלימות הון כנדרש, ומניעת הוצאה של הנכסים הטובים (Cherry Picking). • סיכון מוסרי של הבנק כנותן שרותים הרואה עצמו מחויב לנכסים • שמירה על זכויות הלקוחות.
המלצות בתחום הבנקאות (סוגיות): • הצגה חשבונאית של עסקת האיגוח • הבנקים יפעלו לפי הוראות התקן האמריקאי, כפי שהן מיושמות בדוחות הכספיים של הבנקים בארצות הברית. • לאחר פרסום תקן 23 בישראל, ישקול המפקח על הבנקים עמדתו לגבי ההצגה החשבונאית. בכל מקרה לא יחולו הוראות התקן רטרואקטיבית. • כריות בטחון לפירעון אגרות החוב: • השאלה היא כיצד למדוד את שווי ה- tranch התחתון, אשר עשוי להירכש על-ידי הבנק. • החישוב יהיה לפי שווי הוגן, והיתרה המאזנית תופחת לפי שיטת הקו הישר, על פני התקופה הממוצעת לפרעון הזכויות, אך לא יותר מעל פני 3 שנים ממועד יצירתן. • אם הזכויות ימכרו לצדדים שלישיים – אזי ימדדו לפי כללי חשבונאות מקובלים.
המלצות בתחום הבנקאות (סוגיות): • איסור רכישה חוזרת של הלוואות שהעביר בנק אל ה-SPE: • בנק מעביר לא יורשה לרכוש בחזרה הלוואה שמכר ל- SPE, למעט במקרים חריגים של הונאה או כאשר נותר חלק קטן ביותר מתיק ההלוואה אצל ה- SPE. • איסור תמיכה בנזילות ה- SPE: • הבנק וצדדים קרובים לא יורשו להעמיד מקורות כדי לתמוך בנזילות ה- SPE. • הבנק כנותן שירות: • הבנק יהיה רשאי לפעול כנותן שירות, אם יקבל תמורה הולמת לעבודתו. • נותן שירותים חלופי יהיה חייב להיות בנק. • המפקח על הבנקים יבחן כי שיקול הדעת של נותן השירות עומד בהוראות התקן האמריקאי וכי זכויות הלווים לא נפגעו בגין מכירת הלוואותיהם.
המלצות בתחום הבנקאות (סוגיות): • הרכב תיק ההלוואות הנמכר ל- SPE ומניעת Cherry Picking: • לא תתאפשר מכירה סלקטיבית של הלוואות "טובות" • ניתן יהיה למכור תיקי הלוואות שנבחרו באופן אקראי מתוך קטגוריות מסוימות • הגבלת עסקאות עם צדדים קשורים • צדדים קשורים לבנק לא יורשו לרכוש אגרות החוב שהונפקו על-ידי ה- SPE במסגרת עסקת איגוח בה משתתף הבנק • זכויות לווים • מצבם של לווים לא יורע בשל מכירת הלוואותיהם במסגרת עסקת איגוח. בכל עסקת איגוח יקבעו ההסדרים המתאימים לעסקה הספציפית להשגת יעד זה.
המלצות בתחום הגילוי והמסחר בבורסה: • השאלה העיקרית – האם הגילוי הנדרש מהמנפיק יהיה רק בקשר לנכסים המגבים והעסקה או יכלול גילוי גם על היזם? • הואיל והגילוי נגזר מהסיכונים למשקיעים, יש לבחון אם פשיטת רגל של היזם אכן אינה מהווה עוד סיכון בראיית המשקיעים לאחר האיגוח. • תנאים לדרישות גילוי מקלות, שעיקרן הימנעות מתיאור כלל נכסי היזם: • התקינה החשבונאית התקפה בעת ההצעה מכירה בגריעת הנכסים ממאזן היזם, כולם או חלקם, ודוחות ה- SPE אינם מאוחדים בדוחות היזם. • היזם וה- SPE הינם צדדים בלתי קשורים, למעט בשל ההתקשרות בעסקת האיגוח (העשויה לכלול גם התקשרות למתן שירותים). • קבוצת הנכסים תהא מובחנת (discrete) ותכלול נכסים פיננסיים בלבד. • קיומו של מערך בקרה תפעולית המבטיח את העברת הכספים ל- SPE והחזקתם לטובת בעלי איגרות החוב.
המלצות בתחום הגילוי והמסחר בבורסה: • שאלות נוספות בתחום גילוי והמסחר: • דיווח של יזם שהינו תאגיד מדווח בענין ביצוע עסקת איגוח • מוצע לפרסם כללים מנחים בנדון. • פטור מאגרת תשקיף • מוצע לתקן את תקנות אגרת תשקיף ולקבוע הוראת שעה לפיה ינתן פטור מתשלום אגרה לפרסום תשקיף של ניירות ערך מגובים במשכנתאות, לתקופה של שנתיים, על מנת לעודד השימוש במכשיר זה.
המלצות בתחום המיסוי: אבחנה בין שני סוגי עסקאות: איגוח מסוג "עסקת מכר" (רלוונטי יותר לנכסים פיננסים – משכנתאות, חובות לקוחות, כרטיסי אשראי, ליסינג מימוני) איגוח מסוג "עסקת מימון" – (רלוונטי יותר לנכסים ריאלים - ליסינג תפעולי, דמי שכירות)
המלצות בתחום המיסוי (המשך): • עסקת איגוח מסוג "עסקת מכר": • במישור היזם: - חיוב במס בעת עסקת האיגוח, למעט לגבי חלקים אותם רוכש בעצמו, לגביהם יידחה הרווח/ ההפסד. • במישור ה SPE: - פטור ממס במישור ה- SPE. • במישור בעלי הזכויות השייוריות ב SPE: - חיוב במס באופן שוטף (בסיס צבירה) בשל ההכנסה החייבת המיוחסת מה SPE. • במישור בעלי אגרות החוב: - מיסוי כבעלי חוב (פטור לקופות הגמל, מיסוי של 20% למשקיעים יחידים).
המלצות בתחום המיסוי (המשך): • עסקת איגוח מסוג "עסקת מימון": בעסקה זו מתעלמים לצורכי מס מה SPE ורואים לכל דבר ועניין כאילו הונפקו אגרות חוב במישור היזם. המשמעות: במועד האיגוח אין אירוע מס, אלא לאחר מכן, על פי הקצב הרגיל של עסקת השכירות או הליסינג התפעולי. התנאי: החזקה מלאה (100%) של היזם ב SPE.
