1 / 56

קורס רכזי נגישות 20 בדצמבר 2012

קורס רכזי נגישות 20 בדצמבר 2012. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, סעיף 19 מתייחס לתקנות הנגשת תחבורה ציבורית, בכדי לענות על צרכי הנוסעים עם מוגבלות. ע"פ סעיף זה תוקנו 'תקנות הסדרת נגישות בתחבורה ציבורית- תשס"ג-2003'.

Download Presentation

קורס רכזי נגישות 20 בדצמבר 2012

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. קורס רכזי נגישות 20 בדצמבר 2012

  2. חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות, סעיף 19 מתייחס לתקנות הנגשת תחבורה ציבורית, בכדי לענות על צרכי הנוסעים עם מוגבלות. • ע"פ סעיף זה תוקנו 'תקנות הסדרת נגישות בתחבורה ציבורית- תשס"ג-2003'. • התקנות מפרטות את החובות להנגשת שירותי תח"צ לרבות תעופה, שייט, רכבות ועוד. • תקנה 7 לתקנות אלה מטילה אחריות על משרד התחבורה בשיתוף מפעילי התח"צ, בעלי מתקנים תחבורתיים, והרשויות המקומיות להכין תכנית להנגשת התח"צ.

  3. אחריות הנגשת תח"צ בישראל חלה על מפעילי התח"צ והרשויות המקומיות, בתיאום משרד התחבורה, התשתיות הלאומיות והבטיחות בדרכים ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות • הנגשת התחנות ושילוטן לצד השימוש באוטובוסים נגישים, מתוכננים להשלים זה את זה וליצור מערכת שמטרתה לאפשר לאדם עם מוגבלות לנוע באזורים עירוניים בביטחון, בעצמאות, נוחות ובכבוד. • בשנת 2007, הוגשה בקשה לאישור תובענה ייצוגית נגד אגד ודן. • בשנת 2010, הוגשה תובענה ייצוגית נגד מטרודן שבעקבותיו הוחלט להקים את צוות הנגישות של המשרד.

  4. משרד התחבורה שיתוף פעולה ושקיפות מלאה בין הגופים נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות מפעיל תח"צ רשות מקומית

  5. מאפייני נוסעים עם מוגבלות: המטרה: לתת מענה לצרכי ניידות ונגישות קוגנטיבית חושית פיזית • כבדי ראייה - עיוורים • כבדי שמיעה - חירשים • צורך בהתאמות מערכות כריזה, שילוט מתאים, כתב ברייל וכו'. • מוגבלים בתנועה למרחקים ארוכים • בעלי כיסאות גלגלים • זקוקים למעלון / כבש

  6. נשים עם ילדים נוסעים מבוגרים נוסעים עם מטען או קניות תועלות אוטובוס נגיש נוסעים עם מוגבלויות נוסעים בכיסאות גלגלים נוסעים בעלי ראייה מוגבלת

  7. בשלב ראשון, הצוות תיאם ציפיות עם נציבות שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות, בכל הנוגע לתכנית ההנגשה. במקביל, פנה הצוות אל המפעילים, בכדי לבדוק עמידה בתקנות 4, 5 ולרשויות המקומיות עם שירות תח"צ עירוני על מנת לבדוק הנגשת תחנות אוטובוס. עד היום, הפיק הצוות את כל תכניות הנגשה לערים שונות ברחבי הארץ. בתכנית ההנגשה, קיימת התייחסות לאחריות משותפת של המפעילים ושל הרשויות המקומיות, משרד התחבורה ונציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. התכנית מפרטת מתווה עבודה הדרגתי בכל הנוגע להנגשת הקווים, תחנות ההסעה והשילוט בתחנות. חשוב להדגיש כי אחריות המפעילים אינה תלויה בהכרח באחריות הרשויות. אבני הדרך של צוות הנגישות במשרד התחבורה

  8. אחריות מפעיל תחבורה ציבורית באחריות המפעילים לשלב אוטובוסים נגישים בכל הקווים העירוניים, כאשר עד סוף שנת 2012 יונגשו 80% לפחות מכלל האוטובוסים העירוניים (תקנות, 4,5). בכל שנה על המפעיל להוסיף לפחות עוד כ- 10% רכבים נגישים נוספים, זאת בהתאם לתקנות, עד להשלמת הנגשת צי האוטובוסים בסוף שנת 2014.

  9. כמו כן, באחריות המפעילים להתקין שילוט בהדבקה ושילוט מישושי (בהמשך יוצגו דוגמאות), בהם יפורטו מספר הקו ויעד הנסיעה לכל קו בנפרד, אשר יוצמד לעמוד התחנה או לדופן הסככה מצידה החיצוני – הפונה לכיוון הנסיעה בצד הקרוב לשפת המדרכה. השילוט יוצב באופן כזה שאדם עיוור או לקוי ראייה, ימצא אותו בקלות. פירוט מדויק אודות הסימונים והשירות מופיע בתקנות.

  10. ע"פ התקנות, על המפעיל לפרסם אחת לשישה חודשים בשלושה עיתונים יומיים, שאחד מהם בשפה הערבית, את פירוט קווי השירות העירוניים שהוא מפעיל בהם קווי אוטובוס נגישים. על המפעילים חלה החובה לדווח אחת לשישה חודשים על התקדמות ביצוע התוכנית. דוגמא לפרסום http://www.youtube.com/watch?v=bQYlEDI-PF0 סטטוס נגישות של מפעילי התחבורה הציבורית 2012

  11. אחריות הרשויות המקומיות • עמידה בתוכנית המפקח על התעבורה להנגשת התחבורה הציבורית בישראל • הנגשת תחנת האוטובוס וסביבתה, לרבות הדרך אל התחנה, והצומת הסמוכה אל התחנה. • סימון רחבת היערכות בגודל 2.50 X 2, לטובת עליית נוסע בכיסא גלגלים לאוטובוס

  12. אחריות הרשויות המקומיות • התאמת תשתית התחנה כך שהנהג יוכל להצמד למדרכה, לרבות אכיפת חניה בתחנות המונעות מנהגים להכנס לתחנה • דיווח שוטף למשרד התחבורה על ביצוע הנגשת התחנות וקבלת תקציב בהתאם דוגמאות לתחנות נגישות

  13. הגבולות המוניציפאליים של העיר מודגשים בירוק. בעיר קיימים 3 צירים ראשיים החוצים את העיר, ובהם עוברת מרבית התחבורה הציבורית: רחוב סוקולוב, רחוב אוסישקין, שדרות ביאליק וויצמן. הנגשת מערך תח"צ בעיר רמת השרון דוגמא

  14. מסלולי קווי התח"צ העירוניים הפועלים ברמת השרון: דוגמא

  15. תכנית העבודה המומלצת להנגשת הקווים, בהתאם לתקנות המחייבות הנגשה מיידית של 50% מכלל הקווים העירוניים בעיר עד סוף שנת 2009, כאשר הקו העירוני הנותר יונגש במהלך שנת 2010. דוגמא

  16. תכנית העבודה המומלצת להנגשת התחנות ושילוטן, בהתאם לתקנות המחייבות הנגשה מיידית של 50% מכלל התחנות העירוניות בעיר עד סוף שנת 2009, כאשר שאר התחנות ושילוטן יונגשו במהלך השנים 2010-2012. דוגמא

  17. מה נעשה עד כה • עד כה, כל הערים בהן פועלת תחבורה ציבורית עירונית, הגישו תכניות הנגשה הדרגתית רב שנתית למשרד התחבורה. • המשרד סייע לרשויות המקומיות בפרויקט ההנגשה. לשם כך הקצה כ- 75 מיליון ₪. הקצאות בסך 45 מיליון ₪ כבר הועברו לרשויות. • מפעילי התח"צ הנגישו היום מעל ל- 75%מכלל הקווים העירוניים. בערים בהן לא פעלו אוטובוסים נגישים, הועברו רכבים נמוכי רצפה (אילת, דימונה). הרשויות המקומיות הנגישו למעלה מ-65% תחנות אוטובוס בממוצע ארצי- יש מה להשתפר!!

  18. מה נעשה עד כה • קידום פרויקט מוניות מיוחדות נגישות: בחינת הפעלת מוניות בפריסה ארצית שיתמחו בהסעה בו זמנית של שני נכים בעגלות גלגלים. • קידום תוכנית נגישות תחנות מע"צ - החברה הלאומית לדרכים. • עדכון תקנות הנוגעות לנגישות רכבת ישראל. • עדכון תקנות הנוגעות להשכרת רכב ואוטובוסים. • קידום הוצאת נהלים ברורים בכל הנוגע לדרישות הנגישות בכל תחומי התחבורה

  19. מה נעשה עד כה • קידוםcall center – הקמת מוקד מידע טלפוני ארצי לתיווך והסעות נכים. • בחינת טכנולוגיות חדשות: דוגמת step hear, flash-code והטמעת תקנות חדשות. • הפקת סרט הדרכה: לעורר את הנהגים למודעות לנושא עם המוגבלויות והקשיים עימם הם מתמודדים, כל המשתתפים בסרט הם נוסעים עם מוגבלויות. • קמפיין גדול בשיתוף נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות וחברת לפ"מ. קמפיין הנגשת תחבורה ציבורית ברשויות המקומיות

  20. גיבוש המלצות להכשרה מחייבת של מפעילי התחבורה הציבורית על מכלול נותני השירות (נהגים, צוותי תנועה, מודיעין וכד'). • מעקב ודיווח אחר מפעילי התחבורה הציבורית להפעלת אוטובוסים נגישים, מתן שירות תחבורה ציבורית נגיש והצבת שלטים על גבי תחנות וסככות המתנה הנדרשים להפעלת קווים על פי דרישת התקנות הנוגעות בדבר. • כנס נגישות ראשון מסוגו ב'מרכז נא לגעת' בנמל יפו, במעמד שר התחבורה והבטיחות בדרכים ובהשתתפות ראשי ערים, רכזי נגישות ומפעילי תחבורה ציבורית. תמונות כנס נגישות 'מרכז נא לגעת'

  21. שיתוף פעולה עם ארגונים ועמותות של אנשים עם מוגבלות • לצורך קידום התקנות ובחינת תקנות חדשות, הצוות נפגש עם מגוון רחב של ארגונים, עמותות וכל גוף רלבנטי לעניין, תוך שיתוף פעולה עם הנציבות לשיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות. להלן שמות העמותות: • נגישות ישראל • בזכות • אק"ים • על"ה • ארגון העיוורים • בקול- ארגון החרשים • יד שרה • ג'וינט ישראל • שירה חימוביץ- פיגור שכלי • נורית נוי- עיוורים • גיא פינקלשטיין- נפגעי נפש

  22. מפעיל התח"צ הוא האחראי על מימון הסדרת נגישות השילוט בתחנות ואילו הרשות המקומית היא האחראית על הנגשת התחנה עצמה. • המפעיל נדרש להציב שילוט רגיל 20X20 משני צידי הסככה של כל קו שירות עירוני. • בנוסף, המפעיל נדרש להציב שילוט מישושי.

  23. עמוד מונגש- ויאוליה

  24. בתקנות שיווין זכויות ובתקנות התעבורה, על המפעיל להתקין מערכת כריזה פנימית וחיצונית. התקנות אינן מפרטות את עוצמת הקול בכריזה פנימית וחיצונית באוטובוס. חשוב להדגיש, כי תקנה זו מחייבת את המפעיל כבר כיום, וזאת ללא קשר לתוכנית ההנגשה וללא קשר לתקנה 427. • למרות התקדמות הטכנולוגיה, הוחלט שלא להקפיא את תכניות ההנגשה ולמנוע את שיפור השירות, שכן קיים חשש שההליך החוקי יארך זמן רב ובכך יפגע ציבור הנוסעים.

  25. לאחר התייעצות עם מומחים בנושא, להלן המלצת משרדינו בהתייחס לנושא הכריזה בתחנות. כאמור, התקנות מבחינות בין כריזה חיצונית לכריזה פנימית: כריזה פנימית באוטובוס: • כריזת פנים האוטובוס צריכה להיות בעוצמה גדולה מהרעש הקבוע בתוך האוטובוס העומד על 70 דציבלים, עניין המביא אותנו לעוצמה של 85 דציבלים לכריזה פנימית, בכדי שתהיה אפקטיבית. • אנו ממליצים לבחון הפעלה של חיישן, המכריז על התחנה הבאה באופן אוטומאטי, יחסית לרעש ברכב.

  26. כריזה חיצונית באוטובוס: • מכיוון שהרעש הקבוע סביב תחנת האוטובוס נע בין 72- 83 דציבלים (טווח אזור שכונתי ואזורי בהתאמה), עוצמת הכריזה החיצונית צריכה להיות בעוצמה של 90 דציבלים לפחות. • גם כאן, הומלץ לבחון הפעלה של חיישן המגביר את העוצמה ל-15 דציבלים יותר מהרעש הסביבתי באופן אוטומאטי. כבר כיום מוצע פתרון של הפעלת כריזה על פי הצורך על ידי הנוסע. ולמיטב ידיעתנו, מדובר בסגנון המכשור שחברת "דן" ערכה בהם ניסויים עד כה.

  27. הטכנולוגיה המשתנה, מצריכה עדכון והיערכות של תקנות הנגישות. • משרד התחבורה בעד קידום טכנולוגיות חדשות והוספת אלמנטים שיקלו על ציבור הנוסעים עם המוגבלויות (כגון: 'פלאש-קוד', 'סטפ-היר' ועוד), אך במקביל לשילוט הנדרש בחוק. • עדכון התקנות מתייחס גם לתחום התעופה, השייט והים, רכבת ישראל, רכבת קלה, מוניות ושירות בינעירוני. • במסגרת עדכון התקנות הצוות נפגש עם ארגוני נכים שונים, יועצים ומומחים.

  28. 2013

  29. יעדים לשנת 2013

  30. סיור בעיר בת - ים שילוט מובלט שילוט קו מוצא ויעד

  31. שילוט פנימי לצד השילוט החיצוני

  32. דוגמא לשילוט מובלט+ברייל של מספר קווי שירות

  33. השילוט מודבק בדבק מיוחד על משטח לאורך עמוד התחנה

  34. שילוט פנימי של אותה התחנה (+ הקווים 140, 141)

  35. דוגמא לונדליזם שנעשה בתחנה

More Related