Download
1 / 27
270 likes | 453 Views
הודו. מתוך אסופת מצגות "לראות בעיני עיניו" לזכרו של שחר רוזנברג שנפל באסון המסוקים 1997. א.ש.ש. אבא של שחר July 1999 www.shaharozenberg.co.il. "...פש (קיצור של פשוש)! באוגוסט 98' נשב לנו על שפת הים במאנאלי, אם יש מקום כזה, ונשתה כוס מיץ תפוזים גדולה..."
E N D
הודו מתוך אסופת מצגות "לראות בעיני עיניו" לזכרו של שחר רוזנברג שנפל באסון המסוקים 1997 א.ש.ש. אבא של שחר July 1999 www.shaharozenberg.co.il
"...פש (קיצור של פשוש)! באוגוסט 98' נשב לנו על שפת הים במאנאלי, אם יש מקום כזה, ונשתה כוס מיץ תפוזים גדולה..." כך כתב שחר רוזנברג לחברתו ענת אך לא הספיק להגשים חלום זה. ב - 4.2.97 נהרג שחר באסון המסוקים בשאר ישוב. ב - 31.7.98 אמור היה שחר רוזנברג להשתחרר משרותו בפלח"ן הנח"ל. שחר רוזנברג תיכנן לטייל עם חברתו בהודו. רעיון של טיול זה בהודו כנראה הגיע אליו מפי אחיו הבוגרים. כשנה לאחר שהיה אמור שחר להשתחרר, אני, אביו מולידו, מנסה לעשות טיול זה במקומו לראות בעיני - עיניו, להריח באפי - אפו לטעום בלשוני - לשונו ולחוש בכל החושים שבהן ניחן שחר אך לא זכה להגשים טיול זה. בכיסו נשא תמיד שחר קטע משירו של קוופיס קוסטנדינוס "בדרך לאיתקה" המהווה סמל למקום שאינו קיים ואילו הדרך ל"איתקה" היא שמקנה לנו את היכולת להפעיל את כל חושינו.
נזכרתי בפסוק מהמקורות "של נעליך מעל רגליך כי אדמת קודש היא" או מתוך עצלות, נשארתי מאחור, ולא ירדתי אל כהן הדת הברהמיני לטקס השלכת פרחי לוטוס אל האגם. Pushkar- מרכז רוחני
רחוב הודי טיפוסי, לא סלול, ללא מדרכה, משאיות מקושטות, ריקשות, טוקטוקים, עגלות-גמלים, עגלות-יד Typical India
מבצר אמבר נמצא ברכס הר בגובה של כ - 300 מ' ושולט על הדרך, שימש כארמון המלכות בתקופת הקיסרות המוגולית במאות 16/17. בארמון יש לא מעט קירות ופרוזדורים של טיח המזכיר תחרה ונועד לנשים שיוכלו לראות מבלי להיראות. במבצר תקרה מכוסה במראות והאפקט המתקבל לאחר הדלקת נרות ולפידים הוא עצום. אחת הדרכים לעלות למבצר היא באמצעות פילים, בכל מקום ובכל פינה קופי ה"רזוס".
Jaipur– ארמון הרוחותמבנה/קיר מרשים שנועד במקור לנשות המהרג'ה שתוכלנה לצפות ברחוב מבלי שייראו! הארמון בנוי בארכיטקטורה מרהיבה שהעין לא שבעה מלראות את היופי הרב הטמון בו.
מה זה אוטובוס? הסכם מסגרת, תמורת פיסת נייר ממורטת ומקושקשת אתה מקבל מסגרת של ברזל ופח. האוטובוס מחולק ל - 2, מושבי צד ימין מיועדים ל - 3 מקומיים רזים (בינינו, לנו המערביים מספיק בקושי המקום ל - 2 אנשים) ומושבי צד שמאל המיועדים ל - 2 מקומיים. באמצעו "המעבר", או כפי שקראתי לזה "העולם השלישי" עולם בפני עצמו אנשים שכובים, יושבים, עומדים, מדברים, נשים מניקות, בעלי חיים - עזים, תרנגולות, כבשים מתנדנדים לקצב של האוטובוס בהחלט עולם מיוחד. להערכתי היושבים במעבר אינם משלמים מחיר מלא. בכל אופן לאחר ששילמתי עבור הכרטיס קיבלתי מעין פיסת נייר מקושקשת המהווה כרטיס ואז עוזר הנהג הגיש לי מעין לוח עץ המהווה מושב.
הודו פנים רבות לה, כיתות רבות לה וקרוב למיליארד אנשים!!!
יש עיתים שאינך יודע מי החי ומי האדם – ובתמונה מטה - החיה בצד ימין זה אני
Taj - Mahal אחד מפלאי העולם - מבנה מרשים ומעיד על אהבתו של הקיסר המוגולי שאהג'האן לאהובתו מומטאז' לאחר שנפטרה בלידת ילדם ה – 14. המקדש נבנה במשך 24 שנים ועשרים אלף פועלים עסקו בבנייתו. ניכרת במבנה השפעה של התרבות והאדריכלות הפרסית.
קג'אורואומספר רב של מקדשים המאופיינים במוטיבים של תנוחות ארוטיות בין בני זוג, זוגות, שלישיות, רביעיות, אפילו חמישיות וגם בעלי חיים.
רכבת הודית מהי? אוסף מיקרי של קרונות גדוש המון אדם שלעיתים אף מבצבץ מהחלונות או ישוב על גג הקרונות ו/או עומד על מדרגות הקרון. בפנים, לכלוך של שנים על המושבים אשר ידעו זמנים וריפוד טובים יותר, צבע הקרון דהוי עד למאד, חלונות מסורגים שהזכירו לי תא בכלא וכמובן תריסים חיצוניים כנגד פגעי מזג אויר, גשם מונסון ו/או שמש קופחת. הקרונות או כפי שמכונים SLEEPER דהיינו קרונות שינה מאורגנים בצורה כזו שביום המושבים האמצעיים מוצמדים לדופן הקרון ומשמשים כגב ליושבים למטה. בקומה עליונה ממוקמים מושבים המיועדים לשינה בלילה או ישיבה ביום. אחת לכמה שניות עובר רוכל המציע בצעקות את מרכולתו אם זה צ'אי שחור או בוטנים, עדשים ומיני חומוס, פלפלים חריפים, ביצים קשות ושאר מיני ירקות בלתי מזוהים. במהלך הנסיעה ברכבת עובר לו מקומי נכה תוך כדי זחילה על גחונו "מנקה" כביכול את הקרון באמצעות מטאטא זרדים ומצפה ממך לאחר מכן ל"טיפ". עם עלייתך לרכבת עליך לשכוח מכל נושא השירותים עד אשר תגיע לתחנתך הבאה (גם אם מדובר ב- 26 שעות נסיעה)!!
קורס מזורז לנוסע העצמאי ברכבת בהודו... המון אדם צובא על הקופות, על ה - information, המולה ורעש, רוכלים, ריחות עזים של שתן ושמני טיגון למיניהם, גברים היורקים בליל לעיסה אדום מפיהם לכל עבר, רוכלים המציעים את מרכולתם בקולי קולות, המון מקבצי נדבות, המון נכים קטועי גפיים, פרות מטיילות בין הפסים, ייתושים מפלצתיים, וכולם מתמזגים. כשלמסתכל מהצד נראה כי אין חוק וסדר.
The Ganges עשרות, מאות ולפעמים אפילו אלפי בני אדם הבאים יומיום למרכז חייהם הרוחניים ליד הנהר הגדול הסוגר ואוצר בתוכו מעגל חיים אחד גדול. על החוף ניתן לראות שלושה מוקדי שריפת גופות, אחד חשמלי לעניי העם ושנים ע"י בעירת עצים. המעניין הוא שאם הינך אדם עשיר הרי שמשפחתך קונה מספיק עץ כדי לשרוף את גופך ואז מפזרים על הגנגס רק את אפרך, במידה ואין אמצעים בידך הרי שהעץ מספיק לשריפת חלק מהגופה, אכן ניתן לראות במי הגנגס לא מעט גופות שנשרפו בחלקן. מעבר לחיים הרוחניים יש גם חיים גשמיים - דייגים, אנשים המכבסים בדים ובגדים תוך כדי הטחתם בכוח על הסלעים, אנשי תיירות, רוכלים משיטי סירות. ואפילו פגשתי בגרמני אשר נמצא מאז חודש דצמבר 98' בהודו ומוזרות הן דרכי הגורל שלגרמני זה שהוא בן לאב יהודי ניצול שואה ולאם נוצריה, נמצאה מנוחה ושלווה על שפת נהר הגנגס יחד עם מאמינים הינדים.
נופים שבדרך ... כביש הרוס, שדות ירוקים, אנשים עובדים בשדות האורז עומדים עד לברכיים במים ועטופים ביריעות ניילון נגד הגשם, אנשים כורעים בצדי הכביש ויושבים תחת מטריות שחורות ענקיות וגשם, גשם, גשם.
משאית תקועה בתוך ערימת בוץ וסלעים, ורק אחרי שלוש שעות של עבודת פינוי באמצעות דחפור הצלחנו להבין עד כמה המזל האיר לנו פנים. מפולת אדירה של סחף, סלעים, בוץ וענפים שטפה את הכביש... פגעי מונסון
Amritzar – המרכז הרוחני לסיקים
The Golden Temple - Amritzar כל הנכנס למקדש מחוייב לחלוץ נעלין ולטבול רגליו באמבט חלב. הקפנו את המקדש עם עוד אלפי מאמינים סיקים, הולכים בזהירות על רצפת השיש הלבנה והרטובה משמאל עם כיוון השעון. המקדש כולו מצופה זהב - קירותיו, תקרותיו, עמודיו ורצפתו משיש לבן, ובמרכזו בריכה גדולה אשר מעליה מוביל גשר אל מקום מושב הספר הקדוש של הסיקים. תמונות בלתי נשכחות נחרטו בנו, אין מילים בכדי לתאר את אשר קרה במציאות. בבריכה עצמה משייטים דגים ענקיים וכל הזמן שמע ברקע קולו של קדוש סיקי הקורא ושר מלווה בעזרת כלי מיתר.ובלילה, פנסים רבי עוצמה נמצאים בכל רחבי המקדש מאירים ויוצרים אשליה של אור יום מה עוד וצפוי הזהב החזיר את ברק האור והכפיל ברפלקציה את עוצמת המקום. פעמיים ביום הספר הקדוש של הסיקים מוצא ומובל אחר כבוד בידי ארבעה סיקים נושאי אמפיריון זהוב, המזמורים כמזמורי תהילים או תפילה של הוצאת ספר התורה בשמחת תורה.
Manali ממול דופן הר תלול וירוק שממנו נשפכים מים בזרם אינסופי, עננים דקים הנעים באיטיות בין עצי האורן וצמרות עצי תפוחים בחצר. הגשם פסק תודה לאל מאנאלי במלוא תפארתה.
לשתות כוס מיץ תפוזים במאנאלי – כך כתב שחר...
חלומו של שחר אודות כוס מיץ תפוזים גדולה הוגשם ויושם במלואו מילאתי אחר צוואתו של שחר… בעצם חוף ים ומאנאלי הם שני הפכים אשר שחר לא היה מודע להם כי המרחק ביניהם רב. מאנאלי שוכנת לרגלי רכס הרי ההימלאיה ואילו חוף הים הקרוב נמצא אלפי ק"מ. מאנאלי היא "הדרך לאיתקה" של שחר ושלי אביו מולידו והיא מסמלת את כל התום והטוב הנמצאים חבויים בבני הנוער הישראלים המציפים את הודו מהמדבר עד לים ומההרים עד לנהר הקדוש.
לזכרו של שחר העלינו אתר אינטרנט בו ניתן לגלוש ולגלות עולם קסום אותו שחר לא הספיק לראות ... www.shaharozenberg.co.il
