1941-1945 הרצח ההמוני של היהודים

1. 1941-1945 הרצח ההמוני של היהודים יחידות הרצח מחנות המוות צעדות המוות כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

2. מבצע ברברוסה ורצח היהודים ב-22 ביוני 1941 תקפו צבאות גרמניה בהפתעה את בריה"מ. למבצע נתנו את השם "ברברוסה" על שם הקיסר הגרמני פרידריך ברברוסה מן המאה ה-12. עבור הנאצים המלחמה נגד בריה"מ הייתה מלחמה אידיאולוגית ממש: • זו הייתה מלחמת חורמה נגד הקומוניזם. • זו הייתה המלחמה למרחב המחייה. • זו הייתה מלחמה לעיצוב הסדר החדש באירופה. כל אחת ממשימות אלה כללה השמדת אוכלוסייה במימדים נרחבים. היהודים סומנו ע"י הנאצים כראשונים להשמדה: כיוצרי הקומוניזם, כאוכלוסיה עיקרית בשטח שיועד למרחב המחייה וכגזע שצריך להיכחד מן העולם. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

3. ההחלטה על רצח היהודים ניסיונם של הנאצים לגרום ל'העלמותם' של היהודים עד כה לא השיגו את התוצאות הרצויות: • בשלב הראשון, לפני המלחמה, לא היגרו כל היהודים משטחי הרייך • בשלב השני, בתחילת המלחמה, לא יושמו תכניות הגירוש מדגסקר וניסקו. • בגטאות לא מתו היהודים בקצב הרצוי. כיבוש מזרח פולין ומזרח בריה"מ עמד הוסיף לשליטת הרייך עוד 4.5 -5 יהודים. ה"בעייה היהודית" תחמיר במקום להיפתר. לנוכח מצב זה נדרש פיתרון חדש, החלטי ויעיל יותר מאי פעם – רצח המוני ישיר של כל היהודים באירופה. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

4. הפקודות להשמדת היהודים לא נמצאה פקודה מפורשת בכתב של היטלר או של מישהו אחר בצמרת הנאצית להוציא לפועל רצח כולל של כל היהודים. אם ניתנה פקודה כזו היא ניתנה בעל-פה כדי לא להשאיר הוכחות מפלילות. ניתנו פקודות לא מפורשות שהיוו בסיס לביצוע המשימה. • ב-6 ביוני 1941, במסגרת ההכנות למבצע ברברוסה, קיבל הצבא הגרמני את 'פקודת הקומיסרים' שהגדירה את הקומיסרים – נציגי המפלגה הבולשביקית בצבא האדום – כאויב אידיאולוגי - יש לחסלם מייד ולא להתייחס אליהם כשבויי מלחמה. • ב-2 ביולי הנחה היידריך את מפקדי ה-SS לזהות כקומיסרים את כל היהודים פעילי המפלגה. ניתן להם להבין שהכוונה לכל היהודי באשר הוא. • ב-31 ביולי 1941 שלח גרינג מכתב להיידריך בו הורה לו להכין הצעה כוללת לביצוע של "הפתרון הסופי של השאלה היהודית". כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

5. שלב ראשון – יחידות הרצח איינזצגרופן – במסגרת ההכנות למבצע ברברוסה הוקמו ב-SS ארבע יחידות, שמנו 500-1000 איש כל אחת. אלו יועדו ואומנו לרצוח אוכלוסיה אזרחית ש"סיכנה" את הצבא הגרמני המתקדם. הן לא היו יחידות לוחמות. כל יחידה קיבלה גזרת פעולה בעורף הצבא המתקדם, לאורך כל החזית. בראש כל יחידה הוצב קצין SS בדרגת סא"ל, שנשלף ממשרדי פיקוד ה-SS בברלין. הם היו אנשים משכילים ביותר, לשלושה מתוך הארבעה היה תואר דוקטור יחיד או כפול מאוניברסיטאות מובילות בגרמניה. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

6. שיטת הפעולה האיינזצגרופן השתמשו בגורם ההפתעה ובטכניקות שצמצמו מאד את יכולת הקורבנות להתנגד. יחידת רצח מגיעה לישוב ובו קהילה יהודית. שעת בוקר מוקדמת היא שעה מועדפת כי אז ההפתעה מושלמת. כרוז קורא לכל היהודים להתייצב בכיכר בתוך שעה אחת כאשר הם מוכנים לנסיעה. מותר להם לקחת רק מה שיוכלו לשאת בידם. כעבור שעה רצים כולם אל הכיכר. הצלפות שוט ויריות מדרבנות את המאחרים. החרדה גדולה, איש לא יודע מה עומד לקרות. סביב לכיכר הצפופה חיילי SS במדי קרב ונשק דרוך. המפקד מודיע לנוכחים בגרמנית שהם נלקחים למחנה עבודה, שם יקבלו את כל הדרוש. זקנים, נכים, חולים וילדים קטנים מצווים לעלות על משאיות, האחרים ילכו ברגל. מביני הגרמנית מתרגמים לאחרים. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

7. מתחילה תנועה – נחש אנושי צפוף מובל על ידי החיילים החמושים, שצורחים פקודות, מצליפים בשוט ויורים בנכשלים. יוצאים מהעיר אל המרחב הפתוח. לאחר מספר קילומטרים לא גדול מתחילים לשמוע מרחוק יריות. החיילים מכוונים את המובלים למשפך הולך וצר של חיילים וגדרות טייל. הצפיפות הגוברת מקשה על ההליכה. בריחה כבר איננה אפשרית. מגיעים. קבוצה גדולה של יהודים עומדים עירומים לגמרי, מנסים להסתיר את עבריהם בידיהם. היריות נשמעות במרחק קצר מאד. אחרי כל מטח נשלחת קבוצת ערומים נוספת בריצה אל מעבר לגבעה. בינתיים מצווים אלו שהגיעו עתה לזרוק את חבילותיהם על הר החבילות, ולפשוט את כל בגדיהם. צליפות שוט משכנעות את כל המהססים. הורים מנסים לגונן על ילדיהם. יש שמבינים כבר ומנצלים את הזמן שנותר להיפרד מהקרובים. קריאות "שמע ישראל" נשמעות מכל עבר. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

8. פקודה – "להסתדר בשורות!" כל שורה נשלחת בריצה בתורה. הגיע תור השורה שלי. אני רץ אחרי מי שלפני. מסביב חיילי ה-SS צורחים ושרים שירי שיכורים. אנו עוצרים על שפת מחפורת גדולה. מבט לתוכה – זוועה!!! גופות עירומות מוחתמות בדם שוכבות מעוותות זו על גבי זו. פקודה בגרמנית – דריכת רובה בדיוק מאחורי. פקודה נוספת – רעם... כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

9. קשיים שהתעוררו בביצוע הרצח לשיטת רצח זו היו חסרונות מנקודת מבטם של הנאצים: • השיטה יקרה – דרשה תחמושת יקרה בעת מלחמה. • איטיות – בקצב הרג כזה יידרשו שנים ארוכות להשלים את הרג 11 מיליוני היהודים באירופה. • רעש – שיטת הרצח הייתה גלויה מדי, משכה סקרנים ופתחה גל שמועות בכל הסביבה. • ראיות בשטח – אי אפשר להסתיר קברי אחים בסדר גודל כל כך גדול. במוקדם או במאוחר הם יתגלו ויחתימו את ההיסטוריה הגרמנית. • קשיים נפשיים – מבצעי הרצח החלו להראות תופעות נפשיות קשות בעקבות הרצח. ניסיונות להקל עליהם בצורות שונות לא הועילו. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

10. הפיתרון – שיטת רצח חדשה כדי לפתור את כל הבעיות עברו הנאצים לרצח במחנות מוות. • מחיר זול – גז רעיל ישמש להמתה במקום ירי • מהירות – תאי גז יכילו מאות ואלפי נרצחים בבת אחת. ההרג ייקח בין רבע שעה לשלושת רבעי שעה. לכך יש להוסיף את זמן פינוי הגופות. • שקט – כל התהליך נעשה בתוך מחנה סגור ושמור, רחוק מעיני האוכלוסייה הסובבת, ובלי רעש. • ניקיון – הגופות של הנרצחים נשרפו לאפר, שפוזר מבלי להשאיר סימנים. • ריחוק – הרוצחים אינם באים במגע עם הקורבנות, הרצח אינו נראה, ובגופות מטפלים אסירים. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

11. ועידת ואנזה ב-20 בינואר 1942 כינס ריינהרדט היידריך, ראש המשרד הראשי לביטחון הרייך (RHSA), ועידה בוילה על גדת אגם ואנזה בברלין. אדולף אייכמן, ראש המשרד לענייני יהודים ב-RHSA, כתב את הפרוטוקול. משתתפים: 15 פקידים, נציגי המפלגה ומוסדות ביצוע שעתידים היו לקחת חלק ב"פיתרון הסופי של הבעיה היהודית". תוכן: היידריך הציג למשתתפים את התכנית הכללית של הפתרון הסופי, סריקה ממערב למזרח של כל אירופה ושילוח כל היהודים "למזרח". בפרוטוקול הוצגה רשימה של מספר היהודים בכל מדינות אירופה, כולל אלו שאינן בשליטת גרמניה. כמוכן הוגדר מי הוא יהודי ומי בני תערובת על פי חוקי נירנברג. משמעות: • תכנית להשמדה טוטאלית של יהודי אירופה. • ועידה לתאום של בין מרכיבי מערכת רצח תעשייתי • הסתרה – בפרוטוקול אין ציון מפורש של כוונת ההרג, אלא תחליפים (פינוי למזרח, גירוש למחנות עבודה, פתרון סופי). כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

12. רצח תעשייתי מערכת הרצח קונצרן תעשייתי הנהלה יו"ר מועצת מנהלים מנכ"ל מערך לוגיסטי מערך רכישת חמרי גלם מערך תובלה מפעלי היצור מנהל מפעל ראשי מחלקות פועלי יצור שיווק התוצרים משטר הרייך • היטלר • ממשלת הרייך • היידריך\קלטנברונר (אייכמן) מערך לוגיסטי • גופי איסוף היהודים – משטרות, גסטאפו, משרד החוץ, ממשלים וממשלות. • חברת רכבות הרייך מחנות המוות • מפקד המחנה • סגל ה-SS • שומרים אוקראינים • אסירים אין!!! כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

13. שני סוגים של מחנות מוות מחנות מוות בלבד מחנות ריכוז ומוות מחנות עם מתקני רצח המוני ובמקביל שימוש באסירים ככוח עבודה זמני (לפני מותם) במפעלי תעשיה. אוושויץ 1,250,000 נרצחים יהודים מיידנק 150,000 נרצחים יהודים (מספרי הנספים הינם הערכה) מחנות שיועדו לרצח המוני של יהודים בלבד. עבודת אסירים רק לצרכי הרצח (פנוי גופות וטיפול בחפצי הנרצחים) ועבודות המחנה. • חלמנו 300,000 נרצחים • בלזץ 350,000 נרצחים • סוביבור 250,000 נרצחים • טרבלינקה 870,000 נרצחים • (מספרי הנרצחים הינם הערכה) כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

14. מחנות מוות וריכוז סגל – עשרות אנשי SSושומרים אוקראינים מגויסים. אסירים – עשרות אלפים (בבירקנאו לבד עד 80,000) מכל העמים ומכל הקטגוריות - פליליים, פוליטיים, א-סוציאליים, הומוסקסואלים,.. יהודים. סלקציה – (ליהודים ולצוענים בלבד) על ידי רופא SS, מכל רכבת כ-80% שולחו למוות מיד, השאר נכנסו למחנה כאסירים. היררכיה – גם בסגל וגם בקרב האסירים. דה הומניזציה – מספר אסיר, סמל, לבוש, חוסר ערך לחיים ולכל ערך אנושי, השפלה. תנאי חיים – רעב תמידי, עבודת פרך, עינויים, רצח, מוות סביב, סלקציות חוזרות, אבדן הקרובים ביותר. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

15. אושוויץ II - בירקנאו צילום אויר של המחנה. שימו לב לגודל המחנה – 2.5X2 ק"מ. כל מלבן הוא 'בלוק' בו שוכנו יותר מ-400 אסירים. שער הכניסה למחנה בצד ימין למטה, אל 'הרמפה'. תאי הגזים והמשרפות בצד שמאל. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

16. היררכיה במחנה ריכוז ומוות סגל המחנה מפקד המחנה סגל ה-SS שומרים אוקראינים אסירי המחנה זקן האסירים זקן צריף ראש קבוצת עבודה אסיר כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

17. תנאי המחנה – האסיר התנהל על פי סדר יום שנקבע כולו על ידי הSS. • המגורים היו ביתן (בראק) ובו מאות אסירים. הלינה הייתה על דרגשי עץ. בכמה קומות, על כל דרגש 3-5 אסירים. • היגיינה - מבנה שירותים וברזיה אחת שרתו מאות אסירים. • המזון – גוש לחם שחור של כ-200 גרם ביום (לעיתים עם כף ריבה או דבש מלאכותי), בערב 'מרק' שעיקרו מים עם מעט ירקות. בבוקר 'קפה' – מים פושרים עם מעט תחליף קפה. כמות זו רחוקה מלספק את צרכי הגוף, שהלך ונתדלדל עד מוות. • איום - בכל מקום, בכל רגע, מצד כולם (כולל אסירים אחרים). על כל 'טעות' משלמים ביוקר, לרוב בחיים. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

18. תנורי שריפת הגופות סלקציה דרגשי השינה, 4-5 בכל דרגש. אסירים בעבודת כפיה מחנה אושוויץ III מנוביץ, מפעל תעשייה שעובדיו אסירים שגרה באושוויץ אושוויץ היה קומפלקס של כ-40 מחנות שונים, רובם מפעלי תעשייה בהם עבדו אסירים. מחנה האסירים העיקרי היה בירקנאו – אושוויץ ןן, שבשיאו הכיל כ-80,000 אסירים בני עשרות לאומים. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

19. מחנות המוות סגל – 15-20 אנשי SSועוד כ-100 שומרים אוקראינים אסירים – יהודים בלבד (על פי גזעם) כ-600, העסקת אסירים לעבודת הרצח (שריפת הגופות וטיפול בחפצים) ולעבודות המחנה. סלקציה – אין! להוציא בעלי מקצוע בודדים מכל משלוח, כולם נשלחים לתאי הגז מיד. תנאי המחנה – מזון ותנאי מגורים נוחים יותר ממחנות ריכוז אחרים. משטר אלים וצל מוות מתמיד. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

20. משאית גז במחנה חלמנובמחנה זה נרצחו כ-300,000 יהודים במשאיות גז. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

21. דגם מחנה טרבלינקהשימו לב למימדיו הקטנים של המחנה בו נרצחו כ-870,000 יהודים, 250X200 מ'. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

22. צעדות המוות לקראת סוף המלחמה, לנוכח התקדמות הצבא האדום מערבה, החליטו הנאצים לפנות את מחנות הריכוז והמוות ולהעביר את האסירים שנותרו לעומק גרמניה. הסיבות: • הסתרת הפשע והעדים לו • המשך ניצול כוח העבודה לצרכי המלחמה • המשך השמדת היהודים עד לרגע האחרון. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

23. צעדות המוות אוברהייד, צ'כיה, 4 במאי 1945 - צעדת מוות של נשים, שנמשכה 109 ימים. האסירות הוצעדו כ־800 קילומטרים במזג אוויר קשה. 149 האסירות שנותרו בחיים צולמו יום לפני סיומה של הצעדה. צעדת מוות של אסירי מחנה דכאו, סוף אפריל, 1945 כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

24. תנאי הצעידה האסירים הוצעדו בשורות מסודרות, כיחידות צבאיות. סביבם שומרי SS חמושים. קצב הליכה מהיר הוכתב ע"י ה-SS. מי שלא עמד בו והתמוטט – נורה מיד וגופתו נותר מאחור. ההליכה נמשכה ברצף, כ-30 ק"מ ביום, והופסקה רק לקראת חשיכה. לינת לילה – תחת כיפת השמיים או במבנים חקלאיים מזדמנים. מזג אויר – רוב הצעדות התקיימו בחדשי החורף, בתוך שלג, כשלגופם בגדי האסירים בלבד, עם או בלי נעלים. מזון – זעום אם בכלל. לעיתים הצליחו הצועדים להשיג מעט מזון במהלך ההפסקות, והצילו את חייהם. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ

25. תוצאות הצעדות רוב היוצאים לדרך מתו במהלך הצעידה, אם כתוצאה מתשישות ואם מידי שומרי ה-SS. רק כרבע נותרו בחיים. חלק מהצועדים הגיעו "למחוז חפצם" – מחנה ריכוז בלב גרמניה. אולם ברוב מחנות אלו כבר התמוטטו סדרי המחנה ואפילו המזון הדל כבר לא חולק. מגפות טיפוס וכולרה הפילו אלפי חללים. במקרים אחרים נטשו שומרי ה-SS את הצועדים וברחו. האסירים מצאו עצמם לפתע חפשיים באמצע שום מקום, נדרשים לדאוג לצרכיהם בעצמם. כתיבה ועיצוב - נעם ליפשיץ