ועדת שיפמן

1. ועדת שיפמן מרץ 2007

2. דרך חישוב המזונות = קופסה שחורה השאלה הנפוצה ביותר בפורומים בנושאי הורים גרושים באתרי האינטרנט, היא לגבי סכומי המזונות: • איך קובעים את סכום המזונות? • האם סכום כזה וכזה הוא סביר? • האם "עובדים עלי" ? • האם "נדפקתי" ? מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

3. למה חשוב שתהיה נוסחה? היתרון בנוסחה הוא העובדה שהסכום הנקבע בסופו של יום הוא סכום שאפשר היה לשערו מראש ואין הוא תלוי בגחמה של שופט כזה או אחר אלא לוקח בחשבון נתונים אובייקטיבים שונים. יש בכך מתוך היות הסכום קבוע בעיקרו מראש, כדי למנוע תחושה של "סוחטים אותי" מצד ההורה המשלם ו"לא משלמים לי מספיק" מצד ההורה המקבל. חשוב לכן שהועדה תצא עם נוסחה שקופה, ברורה ואחידה לחישוב המזונות במדינת ישראל אשר תמנע אי הבנות, מריבות ומרירות הנובעות מאי הבנת סכום תשלום המזונות, אי הבנה אשר בסופו של דבר גורמת לסכסוכים בין ההורים ופגיעה ישירה בילד. ממש כמו ששלטונות המס בישראל מחשבים את גובה המס שאני נדרש לשלם ממשכורתי על פי נוסחה שקופה ואחידה, כך חשוב שיעשה עם גובה תשלומי המזונות. תחושת הצדק אצל החייב היא מניע מרכזי להתמדה בתשלומים. תחושת הצדק היא גם גורם מרגיע עבור המקבל, שעלול לחשוב שהסכום נמוך מידי. נוסחה אחידה ומחייבת תגביר את תחושת הצדק בקביעת התשלום – הן של המשלם והן של המקבל - ותפחית את המוטיבציה למאבקים משפטיים בעניין או להתחמקות מתשלום. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

4. הנוסחהעקרונות בסיסיים : הבסיס לכל הסדר מזונות חייב להיות טובתו של הילד, תחת אילוצי החיים כמובן. יש לקחת בחשבון באופן שלם ומלא את ההוצאות שכל הורה צפוי להוציא באופן סביר על גידול הילדים, בהתחשב במיוחד בהסדרי חלוקת זמני ההורות. כיום נלקחים בחשבון באופן שלם ומלא רק ההוצאות שהאישה-האם צפויה להוציא. תחת כותרת זו יש לתת ביטוי להסדר חלוקת זמני-ההורות. ככל שהורה מתחייב לטפל ומטפל בפועל בילדים זמן רב יותר, כך גדלות הוצאותיו הישירות על גידול הילדים. כללי החישוב החדשים חייבים לעודד הורים לחלוק ביניהם את הטיפול הפיזי בילדים בצורה משתפת ככל הניתן. לילד יש שני הורים, המגדלים אותו בשיתוף, וגם לאחר הגירושין זהו עדיין תא משפחתי מבחינת כלכלית, וההוצאות הכספיות צריכות להתחלק בין ההורים. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

5. עקרונות המודל: 1. הוצאות הילד צריכות להיות משולמות על ידי שני ההורים, בהתאם להכנסותיהם. המודל אומר דבר חדשני: הוצאות גידול הילד כולל הוצאות אחרות שיש להורים, יתחלקו לפי יחס % הכנסות ההורים. כך שאם אחד ההורים מרוויח יותר מההורה האחר, חלקו בהוצאות יהיה גבוה יותר, בהתאם. 2. התחשיבים נותנים משקל ל % הזמן בו כל הורה בעצם מגדל את ילדו, ונטל ההוצאות משולם על ידו בזמן זה. כך שאם האם מגדלת את הילד יותר זמן היא תקבל על זמן זה כסף מהאב. ולהפך. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

6. מדור הפסיקה צריכה לראות בכל המרכיבים מיקשה אחת. מזונות עניינם כלכלת הילד ומדור הוא חלק אינטגרלי מזה! אם ניקח מקרה של משמורת משותפת בה הילד נמצא שווה בשווה אצל הוריו, איזו סיבה מצדיקה יש שהאב משלם על החדר לילדו אצלו בבית ובמקביל משלם גם על החדר בבית גרושתו! האב בעצם משלם כפול! אותו עקרון חל על שאר המקרים. אם בני נמצא אצלי 40% מהזמן מדוע אני צריך לשלם תשלום כפול? כאן כבר צריך לבוא תשלום יחסי ולכן יש להכניס את נושא המדור כסעיף כשאר הסעיפים, לתוך הנוסחה. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

7. תשלומים נוספים לאם בדמי המזונות יש להתחשב בהטבות הניתנות כיום רק להורה המשמורן (כמעט תמיד האישה) או לשנות את האפליה בחוק: • הנחה בארנונה - עד כ-20%, בעוד ההורה הלא משמורן (לצערי לרוב האב) לא זכאי להנחה כלל. • נקודת זיכוי אחת על כל ילד, בעוד האב זכאי לנקודת זיכוי אחת ללא קשר למספר ילדיו. • הנחה בגנים וצהרונים. • קצבאות ילדים. • מענקי לימודים. העיקרון לגבי הטבות שונות צריך להיות שהטבות אמורות להינתן ל"תא משפחתי" ( לגבי הוצאות הילד זהו עדיין תא משפחתי) ולא לאישה לבדה. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

8. הוצאות בלעדיות של האם האם משלמת הוצאות ישירות שיוצאות ישירות מחשבונה: גן, בית ספר וקופת חולים. עלויות אלו לא משתנות לפי זמנים, זו עלות קבועה, שצריך לשאת בה לפי יחסי המשכורת. גם סכומים אלו יחושבו לפי % הכנסות ההורים,ככל שהורה אחד מרוויח יותר לעומת ההורה השני הוא ישלם יותר. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

9. הוצאות חריגות ואחרות הוצאות חריגות ואחרות: • הוצאות כגון: טיפולי שיניים ובריאות, ישולמו גם כן לפי % הכנסות ההורים. • במידה ואחד מההורים מרוויח יותר הוא ישלם על טיפול השיניים יותר מההורה השני. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

10. עדכונים שוטפים של סכום המזונות: הנוסחה צריכה להיות דינאמית. חשוב לקבוע כל כמה זמן יבדקו ההורים את הצורך בעדכון הנתונים המספריים. לרוב תהיה חשיבות לעדכון כזה לפני כל תחילת שנת לימודים (אוגוסט) בעיקר כאשר הילד מגיע לגן חובה ולגיל בו אין צורך יותר בצהרון שכן במועדים אלו יש שינוי בהוצאות בחינוך. כיום לאחר שהסכם המזונות בין ההורים נקבע, אין בו עדכונים למעט מקרים חריגים של תביעות לבית המשפט או שההורים נתנו על כך את הדעת מבעוד מועד וקבעו סכום הולך ויורד עם השתלבותו של הילד במערכת החינוך הציבורית. בני למשל עולה בשנה הבאה לגן חובה והסתבר לי שזה חינם. אז בשביל שזה יתבטא במזונות אני צריך לתבוע זאת בבית המשפט? יש לקבוע אילו שינויים במשכורת מצריכים את עדכון הנתונים על ידי ההורים. תוספת קטנה למשכורת לא מצריכה זאת אולם החלפת עבודה ושינוי משמעותי בשכר מחייבים עדכון חד פעמי של הנתונים. לטעמי חישוב פעם בשנה בחודש אוגוסט לפני תחילת שנת הלימודים מהווה פתרון מספק לנושא זה. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

11. תשלום סביר למחיה • הצדק וטובת הילדים מחייבים שדמי המזונות לא יגרמו לכך שההורה הלא-משמורן יישארמחוסר אמצעים ליטול חלק פעיל בגידול הילדים (לארחם אצלו, להלינם אצלו, להחזיק חדר עבורם, לקנות להם באופן אישי חפצים כאלה ואחרים, בימים ובזמנים שהם אצלו). • הצדק גם מחייב שהורה לא יישאר חסר הכנסה מינימלית לקיום בסיסי בכבוד. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

12. מובטלים ושכר מינימום • במקרה שאחד ההורים, נגיד האם מרוויח שכר מינימום אז אולי הוא יעדיף לא לעבוד כלל וכך לקבל יותר מזונות וזה יתקזז לו פחות או יותר. • גם הורה מובטל צריך לשלם מינימום כלשהו (גם אם הוא מקבל קצבה מהמדינה!). חשוב להעביר את המסר שלא משנה מה, רמה מסוימת של אחריות (גם כלכלית) תמיד תחול עליך, אבל היא צריכה להיות בגבולות ההיגיון הסביר. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

13. מעבר מגורים לגבי הורה (אב או אם) שעוברים לגור רחוק - לדעתי צריך, מעבר לשקלול עלות הנסיעות, לדרוש עוד איזה שהוא "קנס" שהוא פועל יוצא של הרעת תנאי ההורות של ההורה שנשאר ושל ההורה שעובר (כך שזה נכון גם לגבי אב לא משמורן שעובר). זה לא צריך להיות אקט של ענישה, אלא משהו שיגרום להורה העובר לחשוב פעם נוספת לפני המעבר. (אמנם הדבר הפשוט ביותר הוא לומר שלא תהיה הגדלת מזונות במקרה שההורה המשמורן עובר, אבל אז אין כיסוי להורה לא משמורן שעובר). זו מעין דרך להבהיר להורים, לשניהם, שיש חשיבות עליונה בלהיות קרוב וזמין לילד, ושמעבר הוא משהו שצריך לשקול בכובד ראש. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

14. משמורת משותפת במקרה הבסיסי והרצוי של הורות משותפת שבה הילד נמצא חצי מהזמן אצל אמו וחצי מהזמן אצל אביו וכל צד דואג לכל צרכיו של הילד בזמן שהילד נמצא אצל אותו הורה, כגון מזון, חדר שינה, צעצועים וביגוד, יכללו המזונות רק "הוצאות אחרות", שכן כל צד משלם את חלקו השווה בגידול הילד. "הוצאות אחרות" : גן והוצאות רפואיות שונות . כיום מקובל בבתי המשפט להפחית 25% מתשלום המזונות כאשר יש משמורת משותפת, אולם זה נתון להחלטת השופט ואין כלל התייחסות אם חלוקת הימים היא 60% - 40% וכו'. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

15. עכשיו אפשר לעבור לאקסל  מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

16. הילדים אינם צריכים להיות צד לתביעה הנוהג לפיו הילדים נחשבים כיום כמי ש"תובעים" את אביהם (או אמם) הנו נוהג משפיל ומקומם עבור האבות. כל אב שנקלע להליכי גירושין יודע בדיוק כמה מקומם ומשפיל לראות כתב תביעה בו הילדים שלך "תובעים" אותך כמי שניצב "נגדם". העובדה שתביעה עוסקת בעניינם של הילדים אינה מחייבת להפוך אותם לתובעים. לדוגמא, הרי זה טבעי וברור כי תביעה לכלכלת ילדים (מזונות) הנה תביעה של ההורה המגיש אותה במסגרתה הוא עותר לחייב את ההורה האחר להשתתף בכלכלת ילדיהם המשותפים. השאלה העיקרית שצריכה להיבדק בתיקי מזונות הנה שאלת חלוקת הנטל בין ההורים, ולא שאלת זכאות הילדים (שאיננה מוטלת כלל בספק!). מלבד הפגיעה הרגשית שהדבר מסב להורה "הנתבע" יש לחשוב על האפשרות שהמסמך יגיע בבוא היום לעיניהם של הילדים, ויגרום אף להם נזק מיותר מעצם הידיעה שלא ברצונם הם גרמו כאב וצער לאחד מהוריהם. אספקט שלילי נוסף הוא הלגיטימציה שהמערכת נותנת לשימוש בילדים ככלי לניגוח ההורה האחר מעצם הוספתם לכתב התביעה. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

17. תשלומים שונים וקניות עם הילד אחת מחובותיי, כאב לילדי, היא לקנות לו בגדים. לצערי במצב כיום מאבות רבים נשללת זכות וחובה בסיסית זו. אני רואה ב"חובה" ללכת לקניות עם ילדי, במיוחד בחברה החומרנית של ימינו, כזכות בסיסית וחשובה ביותר לחיזוק הקשר, חינוכו והיותנו משפחה. הוצאות שונות כגון תספורת לילד: אין סיבה שבעולם שלא אוכל לקחת את ילדי להסתפר ולקזז את תשלום התספורת מסכום המזונות . תחפושת לפורים - יש לאפשר לאב את הזכות הבסיסית, ללכת עם ילדו ולקנות תחפושת לחג הפורים בידיעה שזה יקוזז עם תשלומי המזונות ולא לתת את כל הכוח לאישה שבמקרה של מריבה יכולה לבדה להחליט אם לתת לאב את כספו שלו. למרות שדברים נקנים לילדים מכסף משותף של ההורים – הכנסת האם + תשלום מזונות של האב, הרי שמבחינת הילד זה תמיד "אמא קנתה" שהרי היא זו שקנתה בפועל – יש לאפשר לשני ההורים לקנות לילדים דברים שונים, דבר שימצב את שניהם כהורה "מעניק" מבחינת הילד. במצב הרגיל בני הזוג צריכים להגיע להסכמות בנושאים אלו, אולם במצב של אי הסכמה נוצר מצב של אפליה בו האישה יכולה פשוט להחליט שהיא לא משלמת את עלות הביגוד או התספורת, ואילו לגבר אסור לקזז סכומים אלו מתשלומי המזונות. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

18. אכיפה ותשלום של תשלומי המזונות מדובר באמצעי המחייה של הילדים וטובת הילדים היא שתשלומי המזונות ישולמו באופן קבוע וזאת חובת המדינה לדאוג לכך לטובת הילדים. ניתן לטעמי למנות גוף ממשלתי, שיחשב את המזונות, יגבה אותם מהחייבים ויעביר לזכאים. וזה מחזיר אותנו לתחילת המצגת: תחושת הצדק אצל החייב היא מניע מרכזי להתמדה בתשלומים. תחושת הצדק היא גם גורם מרגיע עבור המקבל, שעלול לחשוב שהסכום נמוך מידי. נוסחה אחידה שקופה ומחייבת תגביר את תחושת הצדק בקביעת התשלום - הן של המשלם והן של המקבל - ותפחית את המוטיבציה למאבקים משפטיים בעניין או להתחמקות מתשלום. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

19. השפיטה בארץ • השופט גייפמן קבע בפסק דינו כי חוק יסוד כבוד האדם וחירותו ועיקרון השיוויוניות שבו חודר גם לדיני המזונות. על פי החוק, חובת ההורים במזונות ילדיהם מוטלת שווה בשווה על האב ועל האם, אך כפי שנאמר: חוק זה אינו חל על מרבית האוכלוסיה בישראל שכן הוא חל אך ורק על מי שלא חל לגביו הדין האישי. השופט גייפמן טוען כי הזכות לשוויון היא זכות יסוד במשפט הישראלי. • השופט גרניט טוען בפסיקתו "כידוע, המזונות של אישה וילדים יהודים נקבעים על פי הדין העברי. הדין העברי מפלה את האיש לעומת האישה; הדין העברי מחייב רק את האיש לזון את אשתו ואינו מחייב את האישה לזון את בן זוגה". מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

20. השאיפה לשוויון ניתן לראות כי הפסיקה מנסה ליצור שוויון בעניין תשלום המזונות, ובעצם מערכת המשפט מודעת לכך כי המצב כיום הוא של חוסר שוויון בין הגבר לאישה. אך עדיין קיים המכשול שמונע שוויון בין הגבר לאישה בנושא תשלום המזונות - הדין האישי הגורם לכך שיהודי משלם על פי ההלכה היהודית, וההלכה היהודית רואה באב אחראי ראשי, וברוב המקרים יחיד, לתשלום המזונות. כל עוד חוק המזונות לא יחול על כלל האוכלוסייה כלומר, כל עוד הסעיף המגביל בחוק לא יבוטל, לא יהיה שוויון בין הגבר לאישה בנושא תשלום דמי מזונות. מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה

21. סוף מצגתתודה על ההקשבהגיא רוהguyraveh@zahav.net.il מצגת ועדת שיפמן, מרץ 2007 גיא רוה