הצלת חיים

הצלת חיים כיצד נציל חיים במצבי חירום? מצגת זו נכתבה עבור תמורות www.tmurot.org.il ניתן ורצוי להעבירה לכל אדם או להציבה להורדה חופשית מכל אתר

28-29 התקפי לב והתעלפות 30-32 התייבשות ומכת חום 33-34 פרכוסים שונים 35-41 פגיעות בעלי חיים 42-43 מצבי טביעה 44-45 התחשמלות 46 סוכרת 3 הקדמה: לפני הכל 4-14 יסודות ההחייאה: ABC 15-17 החייאת ילדים ותינוקות 18-19 הטיפול בתאונות ונפילות 20-21 הטיפול בשטפי דם 22-24 כוויות ושברים 25-27 מצבי חנק תוכן המצגת

ולפני הכול! פינוי מהיר מציל חיים! התקשרו למד"א 101 או הבהילו את המטופל לבית החולים מה עלינו להודיע (עפ"י הסדר)? מס' טלפון של המודיע מיקום מדויק של האירוע (עיר, כביש, מחלף, כיווני נסיעה וכו') שם רשום בכתובת גיל החולה תלונה רפואית פרטים נוספים

הגישה למטופל מחוסר הכרה • ניתן לחלק את הטיפול לאנשים בהכרה, שם אנו מנסים למנוע התדרדרות ולשפר מצב ולטיפול באנשים ללא הכרה, שם אנו מנסים למנוע מוות עד להגעת כוח עזר מיומן. • בכל טיפול יש להקפיד על דיווח למד"א, בטיחות שלנו ושל המטופל וטיפול מיידי מציל חיים (כמו עצירת דימום מסכן חיים). • במצבי חסר הכרה יש לשקול הנשמה ועיסויי לב. • אנו תקווה שמצגת זו תסייע להציל חיים. לכן המצגת ניתנת להפצה. • לכל תיקון או הצעה - אנא, צרו קשר עם נציגנו דרך אתר תמורות: www.tmurot.org.il [ב"צור קשר"]

שלבי הטיפול המקדים והמיידי הגעת למקום שמדווח על נפגע: • וודא שאין נפגעים נוספים באזור • הקפד ללבוש אפוד זיהוי זוהר (כדי לא להיפגע מרכב אחר) • הרחק מגורם מסכן במידה ויש (רכב מתלקח, מדרון, מים, ירי...) • עצור שטף דם גלוי ומסיבי בעזרת לחיצה ישירה על הפצע. הנחה והיעזר באנשים מהסביבה! • האם הפגיעה עם סכנת שבר לצוואר (למשל נפילה מגובה)? במקרה זה אל תזיז את המטופל במידת האפשר! • האם אין סכנה סבירה לשבר צווארי (למשל התקף לב או טביעה)? במקרה זה ניתן להזיז את המטופל לרבות קיבוע צווארו לאחור. תאר לגורם רפואי מה קרה ומה עשית ותן לו לעבוד!!

בדיקת הכרה • בדיקה זו מבוצעת על ידי יצירת קשר מילולי (שלום, באתי לעזור, מה קרה לך? איך אתה מרגיש? גברתי, הכל בסדר?) • אם המטופל לא הגיב אז יש לצבוט את שריר הטרפז או לשפשף את הסטרנום (עצם החזה) • מטופל שמגיב חלקית הוא מטופל מעורפל הכרה. הטיפול בו הוא כמו למחוסר הכרה. http://www.starmed.co.il/FirstAid

A = מעבר אוויר = Air Way • נתיב האוויר יכול להיחסם בשל: * גוף זר בפה - הפרשות (כמו הקאות, שיניים, אדמה וכו') * צניחת בסיס הלשון. • כדי למנוע שאיפה וחנק מההפרשות, צריך: * להניח יד על המצח וביד האחרת לפתוח את הפה. * לסלק הפרשות גסות, שיניים או לכלוך. * להטות את המטופל הצידה ולסלק הפרשות נוזליות עם האצבעות. • הערה: כשמסוכן להזיז צוואר (חבלה), יש להטות את הראש במידת האפשר יחד עםכל הגוף. כדאי להסתייע באנשים נוספים בסביבה. • בצניחת לשון ללא חשש לחבלה צווארית, ניתן למתוח את הראש לאחור תוך הרמת לסת. בחשש לחבלה צריך לאפשר מעבר אוויר תוך מניעה של תזוזת הצוואר במידת האפשר.

B = נשימה = Breathing האם המטופל נושם? • נבדוק נשימה כ 5-10 שניות על ידי הסתכלות אחר התרוממות בית החזה, הקשבה עם האוזן על האף והפה ומישוש תנועת הסרעפת. • אם המטופל נושם - נעקוב אחר הנשימה ונשמור על המצב עד להגעת כוחות עזר. אם המטופל לא נושם - יש להנשימו ולוודא דופק. • אם יש דופק נמשיך בהנשמה. אם אין, נתחיל בעיסויים. • הערה: אם המטפל לא מסוגל להנשים, עדיף לעסות מאשר כלום! פעולת הנשמה עשויה להציל חיים, אך אם, מסיבה כלשהי, אינך מסוגל/ת להנשים (פנים מרוסקות, הרגשת גועל...), עדיף לעסות מאשר כלום!

נשימת פתיחה = מנת חיים • קח שאיפה נורמאלית והנשם תוך סתימת אפו של הנפגע. • הנשמה מפה לפה. להנשים עד להתרוממות בית החזה. • להקפיד שכל הנשמה נמשכת כשנייה. • אם לא מצליחים להנשים יש לוודא שאין משהו חוסם, לשפר קיבוע הראש ולנסות שוב. • אם לא הצלחת, יש לעבור לעיסויי לב. שלב א: הרמת לסת, פתיחת פה וסילוק הפרשות שלב ב: הנשמה מפה לפה. אם יש כפפות וחוצץ אז עדיף להשתמש. אם אין - אז בלי!

איתור דופק • לאחר ביצוע הנשמות הפתיחה יש לוודא דופק. • את הדופק נאתר בעורק התרדמה - הקרוטיד. • יש להניח את היד על גרוגרת המטופל ולהחליק את האצבעות לשקע שבצד השני. • האצבעות "נופלות" באופן טבעי על עורק התרדמה המוביל דם אל המוח. • אם לא חשים בדופק יש לשפר מיקום האצבעות. • אם עדיין לא שומעים דופק יש לבצע עיסויי לב. • אם המטופל לא מתנגד, משתעל או מניע את גפיו יש להתייחס אליו כחסר דופק ולהמשיך בעיסוי התאמנו עכשיו על עצמכם באיתור דופק בקרוטיד. אל תמתינו לרגע שצריך...

C = מחזור דם = Circulation • ב 4 דקות הראשונות לאירוע ניתן להציל עד 70% מהמטופלים! • אנו מבצעים עיסוי לב לצורך הזרמת הדם ובעקבותיו הנשמות: * 30 עיסויים. * 2 הנשמות. • יש לבצע 5 סבבים במשך כ- 2 דקות (בין 22-24 שניות לסבב). • עיסוי הלב הוא החלק החשוב בהחייאה. אם לא מסוגלים לבצע הנשמה, יש להתמיד בעיסוי עד הגעת כוח רפואי מיומן. • אם בחרתם לא להנשים (וחבל) אז יש להתמיד בעיסויים בקצב של כ - 100 עיסויים לדקה (בקצב של 1, 2, 3, 4....)

כיצד נבצע עיסוי? • העיסוי מבוצע עם כרית כף היד • המיקום בשליש העליון של בית החזה בין שתי הפטמות (בגבר), כארבע אצבעות מעל מפתח הלב. • במבוגר יש להניח כף יד אחת על השניה, לישר מרפקים ולהתייצב מעל אזור העיסוי ב 90 מעלות, ככל שניתן. • הלחץ צריך להיות מופעל לכיוון גב המטופל בעומק 4-5 ס"מ (בזקנים עלולים לשבור צלעות ובילדים ההנחיות שונות) שימו לב: במקרה של החייאה בשניים אין צורך לעצור עיסוי לצורך הנשמה!

כללי העיסוי הנכון יש ללחוץ 30 לחיצות ולאחר שתי הנשמות או לעסות באופן רציף כ 100 עיסויים לדקה

סיכום שלבי החייאה במבוגר יש דימום מסוכן עצור דימום בדיקת אזור + הרחקה מגורם מסכן בדיקת הכרה + טיפול מידי מיידי צלצל למד"א 101 סילוק הפרשות יש הפרשות פתיחת פה A קיבוע ראש יש נשימה נורמאלית שמור על נתיב אוויר בדיקת נשימה נורמאלית B אין נשימה נורמאלית 2 הנשמות פתיחה C עד להצלת המטופל או הגעת כוח רפואי מיומן 30 עיסויים ו- 2 הנשמות עיסוי מהיר ועמוק

החייאת ילדים • סדר הפעולות כמו במבוגר • קצב העיסוי ויחס ההנשמות לעיסויים (30:2) נשאר כמו במבוגרים • בילדים מגיל שנה עד 8 עיסוי הלב נעשה עם כף יד אחת לעומק 2 ס"מ • יש להקפיד בהנשמה למלא נפח חזה הילד בלבד (דרך מעקב אחר התרוממות בית החזה). • אין להנשים בעוצמה רבה מידי שעלולה לפגוע בריאות.

החייאת תינוקות • גורם מוות עיקרי הוא חנק מגוף זר ואובדן נשימה • סדר הפעולות כמו במבוגר. • את ההכרה בודקים באמצעות צביטה בכף הרגל. את הדופק בודקים ע"י הצמדת אוזן המציל לחזה התינוק. • נסלק הפרשות ע"י הפיכת התינוק וניקוי חלל פיו בעזרת אצבעותינו. • הטיית הראש אינה לאחור אלא "פנים לכיוון השמיים". זה נובע ממבנה אנטומי שונה של דרכי הנשימה בתינוק. • בדיקת הנשימה קשה יותר בתינוק. לכן חשוב סיפור האירוע. • התחל בהנשמות למשך 2 דקות ואז עבור לעיסוי והנשמה משולבים.

אם חוסר ההכרה נמשך יותר מ 2 דקות, יש להניח שהדופק פסק ולהתחיל עיסויי לב • קצב ויחס ההנשמות לעיסויים (30:2) נשאר כמו במבוגרים • בתינוקות, עיסוי הלב נעשה עם שתי אצבעות לעומק 2 ס"מ • יש להקפיד בהנשמה למלא נפח חזה התינוק בלבד (ולעקוב אחר התרוממות בית החזה). כדי לא לפגוע בריאות התינוק אנו מעבירים אוויר מתוך חלל הפה שלנו ולא מהריאות! http://www.starmed.co.il/FirstAid/Resuscitation/InfantResuscitation

תאונת דרכים ונפילה מגובה • בתאונה יש לחלץ את הנפגע מכלי הרכב בו הוא נמצא. • צריך לחלץ תוך מינימום קיפול או טלטול המטופל. • אם לא נשקפת סכנה לחיי המטופל (בגלל התלקחות הרכב או פציעות) עדיף להמתין לכוח רפואי מיומן שיבצע את החילוץ. • בכל פגיעה יש לברר אם היו אנשים נוספים באותו רכב, לקבל פרטים על נסיבות האירוע ועל פגיעות נוספות. • יש להודיע למד"א לפני תחילת הסיוע!

הטיפול בתאונות שונות • יש להשכיב את המטופל על משטח קשה ולקבע את ראשו (אפילו ע"י הנחת חפצים משני צידי גופו) • במקרה של חשד לפגיעת ראש, צוואר או עמוד שדרה יש להימנע מכל תזוזה, למעט במקרים שנשקפת סכנה לחיי המטופל (למשל בשל סיכון סביבתי או מצוקה נשימתית) • יש לבצע את כל הפעולות לפי סדר ה ABC . הקפדה מיוחדת על שמירת נתיב אוויר ועל עצירת שט"ד • בכל מקרה, יש להפנות את הנפגע לבדיקה רפואית כדי לשלול זעזוע מוח או פגיעה גופנית אחרת. קרש גב מהמאה ה- 19

שטפי דם • איבוד דם מסיבי מונע העברת חמצן לרקמות חיוניות בגוף ולפיכך למותן. • הטיפול המיידי היעיל ביותר הוא עצירת שטף הדם ופינוי מהיר ככל שניתן. • בשטף דם (שט"ד) גלוי יש להצמיד תחבושת או חתיכת בד (עדיף נקייה) על הפצע וללחוץ עמוק עד לעצירת הדימום. • יש להמתין במצב זה עד להגעת כוח רפואי מיומן. עצירת שט"ד בירך בעזרת לחץ ישיר של אגרוף

דימום מהאף – התופעה והטיפול • דימום שכיח בילדים על רקע חבלה, חיטוט באף או שינויים חדים במזג האויר. במצבים חוזרים יש לפנות לרופא א.א.ג. כדי לוודא שאין בעיות לחץ דם או כלי דם. • יש להרכין את הראש קדימה וללחוץ (עדיף עם פד או טשיו) על צידי האף, למספר דקות, עד להפסקה מוחלטת של דימום. • אין להטות את הראש לאחור. במקרה זה הדימום לא יפסיק אלא יצטבר בדרכי הנשימה.

כוויות • כוויה היא פגיעה בעור בשל חום או קור קיצוני, חומר כימי או התחשמלות. • חומרת הכוויה נחשבת לפי העומק ולפי גודל השטח הפגוע. • הכוויה מסוכנת בשל חשש לאיבוד נוזלים, זיהום וסיבוכים לרבות פגיעה במערכות פנימיות. • יש לשלול שאיפת עשן (כוויה פנימית) על ידי סיפור מקרה והתבוננות בשערות נחיריים חרוכות. • יש לקרר את אזור הכוויה עם מים רטיות עם מי קרח. • הטיפול בבית החולים כולל שמירה על דרכי נשימה, מתן נוזלים לווריד ואנטיביוטיקה.

בכוויות דרגה א' (רק אודם) ניתן לקרר עם מים קרים ולמרוח משחות מרגיעות ומלחלחות. • בכוויות דרגה ב' (שלפוחיות) ניתן למרוח בהוראת רופא משחת סילברול. כמו כן ניתן לקרר עם רטיות קרות. אסור לפוצץ שלפוחיות בשל סכנת זיהום! • בכוויות דרגה ג' (חריכה עמוקה) יש להסיר מידית כל בגד (לא לתלוש! בהדבקה ניתן לגזור מסביב), להסיר טבעות ושרשראות העלולות לצור לחץ בשל הבצקת המתפתחת. ניתן לשטוף ולכסות את הכוויה בחבישה סטרילית רטובה. • מותר לקרר עד לפינוי (קירור לא ישיר) אך אסור למרוח חומרים בשל סכנת הזיהום.

שברים ונקעים • שבר הוא פגיעה ברציפות הרקמה הקשה (עצם). • נקע הוא מתיחה של גידי המפרק וחזרת העצם למקומה. • אם העצם לא חזרה למקומה מדובר בפריקה וההתייחסות היא כמו לשבר. • שבר מתאפיין בכאבים עזים, שינוי צורה, הגבלה בתנועה, נפיחות וכיחלון. • הטיפול המידי כולל קיבוע למניעת כאבים ונזקים נוספים, קירור מקומי (על ידי שקית קרח עטופה במגבת) ופינוי להמשך בירור וטיפול. שבר באולנה עם פריקת ההומרוס

חנק במבוגר • שאיפת חפץ זר במבוגר יכולה להתרחש בעת אכילה, למשל. • אם המטופל מראה סימני מצוקה נשימתית (מתקשה לנשום ומכחיל) יש לעודד אותו להשתעל ולטפוח על שכמו כאשר הוא מוטה מעט קדימה. • אם החפץ בולט מפיו (עצם) ניתן למשוך אותו אך יש להיזהר פן נדחוף אותו יותר לעומק. לטפוח על שכמות המטופל כשהוא מעט כפוף ולעודד אותו להשתעל

אם הפעולה לא עזרה, נבצע פעולת היימליך. • עומדים מאחורי המטופל, מחבקים אותו כך שהידיים שלנו נאספות לאגרופים באזור מפתח הלב ולוחצים כלפי מעלה עד 6 פעמים. • הפעולה מעודדת שיעול ופליטת הגוף הזר. • לחזור על השלבים עד הוצאת החפץ או עד אובדן ההכרה של המטופל. • באיבוד הכרה יש להנשים את המטופל בכוח. יש לקוות שחלק מהאוויר יחדור בכל זאת או שידחוף את החפץ הזר מעבר לפיצול הקנה לריאות ויאפשר לריאה אחת לנשום כראוי. • במקביל יש להתקשר למד"א לעזרה והנחיות. תמרון היימליך

חנק בתינוק • תינוק עלול לשאוף חפצים שונים לקנה הנשימה דרך הפה. • קנה הנשימה בתינוק צר ורפלקס השיעול עדיין לא מפותח. לכן הטיפול הטוב ביותר הוא מניעה: להימנע מפופקורן, נקניקיות, עגבניות שרי או כל מזון בצורת כדורי או טבעתי שאינו חתוך לחתיכות קטנות במיוחד. • אם התינוק נחנק יש להשכיבו על הירך • ולטפוח על שכמותיו עם כרית כף היד. • אם החפץ לא חולץ והתינוק לא נושם • יש לפתוח בפעולות החייאה לתינוק. • במקביל יש להתקשר למד"א!

התקף לב • כשהלב לא מקבל אספקת דם וחמצן שוטפת לשריר שלו חל אוטם והוא נכנס למצוקה לבבית. • הסימנים כוללים כאבים במרכז החזה או ברום הבטן המקרינים למקומות שונים (ולא רק לזרוע שמאל), קוצר נשימה, חולשה והזעות קרות ללא מאמץ. • ככל שהפינוי מהיר יותר הסיכוי להציל את המטופל ולמנוע ממנו נזק כרוני גדול יותר.יש להזעיק את מד"א. • עד להגעת עזרה יש להגביה את בית החזה כדי לאפשר נשימה טובה יותר ולהקל על הבצקת הנוצרת בריאות. • באובדן הכרה יש להתחיל מידית בעיסוי לב ובהנשמות.

התעלפות • התעלפות נובעת מירידה זמנית בלחץ הדם. הגוף אינו מצליח להעביר חמצן למוח והאדם מאבד הכרתו. • הנפילה מאפשרת להחזיר דם למוח ולכן לצאת ממצב העילפון. • עילפון נמשך עד חצי דקה. יותר זמן נחשב לחוסר הכרה ודורש התייחסות לפי ה ABC . • בעלפון יש להרים את רגלי המטופל כדי לאפשר החזר דם טוב למוח. • אין לשפוך מים, לסטור על פני המטופל או לצבוט אותו! • יש להפנות את המתעלף לרופא על מנת לברר את סיבת האירוע: חולשה, התייבשות, הפרעות קצב, תרופה לא נכונה, זכייה בלוטו...)

התייבשות - סכנות • התייבשות נגרמת על רקע איבוד נוזלים בשל היעדר שתייה מספקת ונידוף (דרך זיעה) ביום חם או מאמץ גופני מוגבר. • סימנים כוללים צימאון, בחילה, דופק מהיר, אי שקט, יובש בריריות הפה, איבוד גמישות העור (טורגור), סחרחורת וכאבי ראש. • מניעה נכונה כוללת שתיה מספקת (הנמדדת לא בליטרים אלא בהטלת שתן בהיר מדי 2-3 שעות) • התייבשות עלולה להוביל לנזקים נוירולוגיים ולמוות בדיקת טורגור

התייבשות - טיפול • מתן שתייה צוננת וממותקת מעט (בהיעדרה, גם מים רגילים יתאימו) תעודד צימאון והרווית הגוף • במאמצים מוגברים ניתן לשתות משקה איזוטוני המכיל סוכרים ומלחים בצורה מאוזנת. • יש לוודא שההתייבשות אינה מלווה בפגיעת חום (עליית חום גוף). במצבים אילו יש לפעול לפי ההוראות שבשקף הבא. • אין להשקות מטופל מעורפל או מחוסר הכרה בשל הסכנה לחנק. • יש לצנן את המטופל ובמידה שיש כוח רפואי, לתת לו עירוי נוזלים. • בכל מקרה מומלץ לפנות את המטופל לבית חולים לוודא שלא נפגעו מערכות נוספות.

מכת חום תופעה של עליית חום גוף (היפרתרמיה) : • התופעה מתרחשת כשיש פגיעה במנגנון ההזעה, עומס חום כבד או התייבשות שמסתבכת. • חום גוף גבוה פוגע באנזימים, במוח ובמערכות הגוף. • הסימנים יכללו, בנוסף לסימני ההתייבשות, גם פרכוסים, טמפרטורת חום גבוהה המלווה בסומק ושינויים במצב ההכרה. • הטיפול דומה לזה של התייבשות אך העיקר הוא לצנן את המטופל. • החשוב מכול הוא פינוי מידי לבית חולים בשל סכנת המוות. • עד לפינוי יש לצנן את המטופל על ידי הפשטתו, הנחתו במקום מוצל וקריר ככל שניתן, התזת מים ונפנוף כדי לצנן אותו.

התקף פרכוסי - אפילפסיה • מדובר בהפרעה חשמלית במוח העלולה להוביל לפרכוסים ואובדן הכרה זמני. • התקפים גדולים מובילים להתכווצויות כלליות, איבוד שליטה על סוגרים ואובדן הכרה. • במקרים קשים ההתקף מתמשך ועלול להוביל לחנק, פגיעה בשל חבלה מהרעידות ונזק מוחי בשל חסר חמצן למוח. • יש לשמור על נתיב אויר פתוח ולמנוע חנק מהקאות. • אין לנסות לרסן את ההתכווצויות אך חשוב לרפד את אזור הראש כדי למנוע חבלות. • במקרה של אובדן הכרה יש להזעיק את מד"א.

פרכוסי חום • פרכוסי חום שכיחים יחסית בתינוקות עם חום גבוה. • התופעה שכיחה על רקע משפחתי גנטי ולכן, לעתים צפויה וניתנת למניעה. • במקרה של אירוע ראשון, יש לצנן את הילד עם תרופות מורידות חום ועם מגבות רטובות במים פושרים. • אין להעמיס על הילד לבוש (למרות תחושת הקור שלו)! • בכל מקרה חשוב לפנותו למרכז רפואי לקבלת המשך טיפול. • בכל מקרה של אובדן הכרה יש לבצע ABC

הכשת נחש ועקיצות עקרבים • בארצנו הנחשים פעילים בעיקר באביב או בקיץ בשעות ערב מוקדמות. קיימים כ 30 סוגי נחשים מהם 8 ארסיים. • הנחש אינו תוקף בני אדם אלא מתגונן. • ארס הנחש מכיל חומרים בהרכבים שונים הפוגעים בדם ובעצבים ועלולים לגרום לתגובה אנפילקטית (אלרגית) מסוכנת.

סימני הפגיעה קשורים לארס הנחש וכוללים כאבים עזים, סימני הכשה (חור של שן אחת או שתיים), אודם לאורך דרכי הלימפה, נפיחות, בצקת וסימנים כלליים כמו קוצר נשימה, הזעות מפושטות, חיוורון ורעד ועוד. כללי זהירות: • הליכה עם נעליים גבוהות, אין להפוך אבנים או להכניס ידיים למחילות עפר. • ראיתם נחש? תתרחקו בזהירות. • נערו נעליים לפני נעילתם (בקמפינג). • אל תכניסו נחש לבגד ים שלכם, ואל תהיו גיבורים גם אם חשבתם שהנחש לא ארסי... 

הטיפול בהכשת נחש או עקיצת עקרב • יש לתאר את מראה הנחש המכיש (עדיף לתפוס אם לא מסתכנים) • יש להרגיע את הנפגע. חרדה או תנועת יתר מזרזת את זרימת הדם והלימפה ומחמירה את התפשטות הרעל! • להזעיק מד"א (ובמידת הצורך מסוק חילוץ) • לקבע את האזור הנפגע כדי לצמצם תזוזה וזרימת הדם. • באזורים בעולם בהם אין אפשרות לפינוי מידי המלצות אילו חלקיות ויש להשלימן באמצעות הדרכה מיוחדת. • הכשת נחש לא מזוהה נחשבת לארסית. בכל מקרה, יש לשקול חיסון טטנוס בנוסף לטיפול לעיל. • הטיפול בעקרב דומה גם אם סכנותיו, לרוב, פחותות.

נשיכת כלב • נשיכת כלב עלולה להעביר מחלות כמו כלבת בשל החדרת נגיף למערכת העצבים וטיפוסה אל המוח וזיהומים אחרים. • כלבת היא מחלה המועברת באמצעות רוק (גם בליקוק) או נשיכה. הסימנים מופיעים קודם אצל הכלב ומתאפיינים בסינוור, ריור וחשש ממים (בשל קשיי בליעה), גרירת רגליים (בשל שיתוק אחורי) ותוקפנות (בשל פגיעה במוח). • המחלה מתאפיינת בחום, כאבי ראש, בחילות והקאות, כאב ושיתוק שרירים, חשש מאור או ממים (בשל קשיי בליעה). • עם זאת, נראה שסכנת הנשיכה היא פציעה קשה, דימום או חנק (בנשיכה בצוואר) מכלבים תוקפניים ומסוכנים.

נשיכת כלב - טיפול • במקרה של נשיכה על רקע תוקפנות יש להפריד בין הכלב לקורבן. רעיונות סותרים ממליצים על התזת ספריי פילפל על עיני הכלב (אבל למי יש באותו רגע?) או מכת אגרוף (עדיף עם אבן סלע) ישירה לאפו. • יש לשטוף מיד את הפצעים במים ובסבון ולעצור את הדימום. פעולה זו ממזערת למינימום סיכון מזיהום. • יש להעביר את הכלב להסגר כדי לקבוע שאינו חולה בכלבת ולפנות את הנפגע למסגרת רפואית לשם קבלת טיפול וחיסון לפי הצורך.

עקיצת דבורים וצרעות • דבורה עוקצת לשם הגנתה ובמקרים אילו העוקץ המשונן חודר לעור ואינו ניתן לחילוץ. במאמץ להיחלץ הדבורה "קורעת" את בטנה ומתה. • דבוּרים וצרעות שולפים את עוקצם ומסוגלים לעקוץ פעם נוספת. • חרקים שונים (ובניהם הדבורים) משאירים פרומונים (סימני ריח) ה"מזמינים" דבורים נוספות לעקוץ. לכן חשוב לשטוף את האזור הנעקץ. דבורה צרעה

עקיצה משאירה סימני נפיחות מקומיים, אדמומיות וכאב או בצקת. • במקרה זה שטיפה וקירור וחומר נגד עקיצות עשוי להקל על הכאב. • במקרים מסוימים מתפתחת תגובה אלרגית מסוכנת המתבטאת בקשיי נשימה, בצקות ופריחה מפושטת. • אנשים המגיבים בדרך זו חשופים לנזק רב יותר במקרה של עקיצה חוזרת ועליהם לקבל טיפול מונע או הדרכה מגורמים רפואיים. • במקרה זה יש לפנות מידית לבית חולים תוך הפעלת נוהל ABC .

טביעה • טביעה יכולה להיות יבשה או רטובה. • בטביעה יבשה עווית של הלוע מונעת כניסת נוזלים לדרכי הנשימה אך יוצרת חנק. לאחר איבוד ההכרה חלה הרפיה של שרירי הלוע ואז הטביעה הופכת לרטובה. • בטביעה רטובה חלה שאיפת נוזלים לדרכי הנשימה. • טביעה במים מתוקים עלולה להיות מסוכנת יותר בשל חדירת מים בעלי ריכוז נמוך לדם ולתאי הדם (בתהליך של אוסמוזה) ופיצוץ כדוריות הדם (המוליזה). • שהייה ממושכת בים המלח גוררת הוצאת נוזלים מהגוף (שוב באוסמוזה) ולכן חלה גם סכנת התייבשות.

טביעה - טיפול • הוצאת הטובע מן המים. במידת האפשר לתת לו "מנת חיים" בהקדם, אך בלא שיסכן את המציל. • טיפ לחילוץ: אם הטובע מושך את המציל אל המעמקים, יש לקחת שאיפת אויר ולצלול לעומק. במקרה זה הטובע ירפה מן המציל וזה יוכל לאחוז בו בצורה נוחה יותר. • לאחר הוצאת הטובע אין לנסות להוציא מים מהריאות. זהו תהליך מבזבז זמן שעלול להוביל להקאה לא רצונית וחנק. • יש לבצע החייאה לפי ה ABC ולפנות את הטובע לבית חולים בשל סיבוכים מאוחרים.

התחשמלות - סכנות • זרם החשמל עלול לגרום לכוויה שתיראה כמו פצע חריכה. הפגיעה היא לאורך כל מסלול זרם החשמל. • התחשמלות עלולה לגרום להפרעות קצב לב עד דום לב, נזקים לכליות ולמוח. • התחשמלות מחמירה סיכון לקרישת דם. • מכת חשמל עלולה להוביל לשברים בשל הנפילה.

התחשמלות – טיפולפעלו בסדר הבא: • לנתק את זרם החשמל במידת האפשר (שאלטר) • להרחיק את הנפגע ללא מגע ישיר בעזרת אמצעים מבודדים כמו מקל עץ, סדין או חבל המולבש כמו לאסו על המטופל. • אין לגעת במטופל כיוון שהחשמל עובר לאדם המסייע! • להזעיק מד"א! • להתחיל בהחייאה במקרה הצורך. • גם אם נראה שמדובר באירוע קל, מומלץ לפנות את המטופל לבית חולים לוודא שלא נפגעו מערכות נוספות.

סוכרת • מחלת הנובעת מחסר איזון סוכר בדם על רקע פגיעה בהפרשת אינסולין מהלבלב. • היפוגליקמיה – מעט סוכר בדם. יכולה להתפתח במהירות בשל דילוג ארוחה, עודף אינסולין, סטרס או מאמץ גופני. • מתבטא בחולשה, הזעה, רעב, צמא, אי שקט וחסר הכרה. • אם המטופל בהכרה יש לתת לו משהו מתוק. אם המטופל מחוסר הכרה יש לבצע ABC ולפנותו למסגרת רפואית. • היפרגליקמיה - עודף סוכר בדם, מתפתח לאט יותר על רקע אכילת יתר של סוכרים או החמצת האינסולין. • מתבטא בצמא, סומק וריח אצטון מפיו. • יש לפנות למסגרת רפואית לקבלת אינסולין ונוזלים.

נשמח לקבל משוב על המצגת http://www.tmurot.org.il/ContactUs.asp בברכת בריאות ואושר צוות ההדרכה של תמורות

הצלת חיים