סיעוד ברפואה תעסוקתית

סיעוד ברפואה תעסוקתית • אירית סטולרסקי

הגדרת סיעוד תעסוקתי: תחום התמחות ייחודי שמתמקד בקידום, מניעה ושיפור בריאות בהקשר לבטיחות וסביבת עבודה בריאה. (הארגון האמריקאי לסיעוד תעסוקתי,1999 )

המסגרת התחיקתית לפיקוח על בריאות העובד: שני החוקים המהווים מסגרת בסיסית תחיקתית לשמירה על בריאות העובד : 1. "חוק ארגון הפיקוח – 1954" 2. "ופקודת הבטיחות בעבודה- 1970 "

מי העוסקים במלאכה • הרמה המיניסטריאלית: משרד התמ"ת-שר העבודה והרווחה , משרד הבריאות. • רמת השירותים וההדרכה : קופות החולים. • רמת ההדרכה: המוסד לבטיחות וגהות. • טיפול בזכויות נפגעים וחולים תעסוקתיים: המוסד לביטוח לאומי ענף נפגעי עבודה.

בריאות העובד על מי האחריות? • אחריות על פי חוק לבריאות העובד היא על המעביד. • אחריות מיניסטריאלית – משרד התמ"ת. • אחריות אכיפה – משרד התמ"ת, אגף הפיקוח על העבודה. • אחריות אספקת שרותי בריאות תעסוקתית – קופות החולים. • אחריות עצמית של העובד

היקף השירותים במרפאות התעסוקתיות • בדיקות פיקוח תקופתיות לעובדים על פי תקנות משרד התמ"ת. • שירותי רפואה מונעת לרבות מתן חיסונים- עובדי בריאות, שרותי כבאות והצלה.. • הדרכה/יעוץ לבטיחות ובריאות בעבודה לעובדים במפעלים ולמעבידים. • בדיקות התאמה / כניסה לעבודה.

ניטור סביבתי - תעסוקתי • "בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות" - ניטור סביבתי של גורמים מזיקים בידי בודק מעבדתי מוסמך לשם קביעת רמת החשיפה המשוקללת, רמת החשיפה לזמן קצר ותקרת החשיפה במקום העבודה. • ביצוע ניטור סביבתי (תיקון: תשנ"ג, תשנ"ו, תשנ"ט) במפעל או במקום עבודה שבו עובדים בגורמים המזיקים המסוימים הנקובים בתוספת הראשונה יערוך המעביד בדיקות סביבתיות-תעסוקתיות; בתכיפות של אחת לשנה לפחות זולת אם הורה מפקח עבודה אזורי על תכיפות שונה.

ניטור סביבתי - תעסוקתי • ניטור סביבתי תעסוקתי חייב להתבצע בכל פעם שריכוז הגורם המזיק הינו מעל רמת הפעולה = מחצית TWA • כאשר הניטור הסביבתי תעסוקתי גבוה מה-TWA החשיפה המשוקללת במירבית המותרת - על המעביד לספק ציוד מגן אישי והדרכה והעובד מחויב להשתמש בהם. • סיפוק ציוד מגן אישי אינה משחררת את המעביד מן החובה לתקן את התנאים הסביבתיים תעסוקתיים במקום העבודה בכדי להקטין את רמות החשיפה אל מתחת לרמה המשוקללת המירבית המותרת.

ניטור ביולוגי הניטור הביולוגי של העובדים משמש כאמצעי משלים בנוסף לניטור הסביבתי התעסוקתי, אשר בא למנוע מוקדם ככול האפשר, פגיעות בעבודה ומחלות מקצוע עקב חשיפה לגורמים מזיקים "סמנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית" – Biological Exposure –lndices (BEI) רמות ביולוגיות בגוף האדם, לרבות בדם, בפלסמה, בשתן ובאוויר הנשיפה, המהוות סף אזהרה ביולוגי לגבי חשיפת העובד לגורמים כימיים ופיסיקליים;

הפיקוח על בריאות העובד: • ביצוע בדיקות סביבתיות תעסוקתיות ומדידות של ריכוזי הגורמים המזיקים . • ביצוע ניטור ביולוגי - בדיקות רפואיות לעובדים עצמם. • ביצוע בדיקות מעבדה מיוחדות – טוקסיקולוגיות המתייחסות לסממנים ביולוגיים לחשיפה תעסוקתית. (לאחר שגורם הסיכון חדר לגוף ומועבר לרקמות)

יישום המשולש האפידמיולוגי על מנת להשיב / לקדם בריאות או למנוע מחלות מקצוע ו /או תאונות עבודה שהם תוצאה של יחסי הגומלין בין שלושת האלמנטים, יש להבין כיצד כל אלמנט משפיע על האחר וכך לעצב אסטרטגיות אפקטיביות בהתערבות סיעודית להתמודדות ברמה מניעתית ופרו אקטיבית.

ישום המודל "המשולש האפידמיולוגי" מארח מחולל סביבה

מארח- מידת הרגישות והפגיעות של העובדים • גיל • מגדר • ניסיון בעבודה – מיומנויות • אורח חיים - אתניות

גיל • נערים- לפי "חוק עבודת הנוער- 1953" מגיל 15 ועד גיל 18. • אוכלוסיה בוגרת מעל גיל 40 . • אוכלוסיה צעירה מגיל 18 ועד גיל 40 שנה.

מגדר • גיל הפוריות עד גיל 45 שנה –שינויים הורמונליים • תקופת היריון והנקה – עבודות אסורות על פי חוק עבודת נשים • כושרן הפיזי של נערות בהרמת משאות כבדים בהשוואה לנערים. • ריבוי משימות ותפקידים- בית, עבודה

מארח- מידת הרגישות והפגיעות של העובדים • גיל • מגדר • ניסיון בעבודה – מיומנויות • אורח חיים - אתניות

המחולל- גורמי הסיכון • גורמים כימיים • גורמים פיסיקליים • גורמים פיסיקליים – כימיים • גורמים פיסיולוגיים ומכנים • גורמים ביולוגיים • גורמים מסרטנים • גורמים פסיכו סוציאליים

מחולל- גורמים כימיים • מתכות - עופרת , כספית,ארסן, קדמיום, כרום , קובלט, בריליום וכיו"ב. • נוזלים- ממיסים פחמימניים ארומטיים- בנזן, קסילן, טולואן וסטירן. ממיסים פחמימניים הלוגנים- 1,11,טריכלורואתילן, טריכלורואתאן, מתילן כלוריד ופרכלורואתילן. קטונים – אצטון ואתיל מתיל קטון. אלכוהולים- אתאנול, מתאנול איזופרופיל- אלכוהול.

מחולל- גורמים פיזיקאליים • רעש מזיק- מעל 85 דציבל • ויברציות • קרינה מיינת - רנטגן ואיזוטופים • קרינה בלתי מייננת – אלקטרומגנטית לרבות רדאר, גלי מיקרו לייזר , אינפרה אדום ואולטרא סגול . • אויר דחוס

מחולל- גורמים פיזיקאליים - כימיים • אבק מזיק- אסבסט, טלק, צורן דו חמצני גבישי (סיליקה) , כותנה ופשתן. • אבק מתכות קשות- טונגסטאן, טיטניום ועוד. • קש מעופש • גורמים אלרגניים מרחפים – קמח, אפוקסי,דגנים • אבק מטריד- קמח, אבק תרופות, אבק דגנים

מחולל- גורמים פיסיולוגיים מכנים • לחץ ממושך על הגפיים- מלטשי יהלומים • חיכוך ממושך של ברך או מרפק – רצפים • תנועות חד גוניות חוזרות של אצבעות הידיים –קלדניות או פועלים בקווי יצור

מחולל- גורמים ביולוגיים • מיקרואורגניזמים • נגיפים • חיידקים • טפילים יכולים להופיע בבתי חולים, מרפאות, חקלאות,טיפול בבעלי חיים, מכונים פאטולוגיים, מעבדות ועוד.

מחולל- גורמים מסרטנים • אסבסט - סרטן ריאה, מזותליומה • בנזן - לוקמיה • ארסן- סרטן העור דרכי הנשימה והכבד • כרום – סרטן דרכי הנשימה • ניקל - סרטן דרכי הנשימה • אבק עץ קשה - סרטן הסינוסים

סביבה- תנאים סביבתיים מאקרוקלימאטיים מדובר בעיקר בעבודות שהינם מחוץ למבנים סגורים ומוגדרים- חברת חשמל- עבודות רשת, בזק- תשתיות מקורות- בניית תשתיות להעברת מים, בנייה הנדסית ועוד. • מיקום טופוגראפי- מישור, הרים, נחלים עמקים ועוד. • עונות שנה • מזג אויר וטמפרטורה-חום , קור , שמש, שלג ועוד. • תנאי לחות- יובש, חמסין,טל, ערפל ורטיבות

סביבה- תנאים סביבתיים מיקרוקלימאטיים מדובר בעובדים בתוך מבנה • טמפרטורה – חום וקור • תנאי לחות- יובש , רטיבות, אויר ממוזג ועוד • אוורור- טבעי, מלאכותי , יניקת אויר מלאכותית , מנדפים. • תאורה- טבעית (חלונות), מלאכותית (נורות להט, נורות כספית) עוצמת תאורה ועוד. • הרכב האוויר במקום עבודה סגור. • תנאי סביבה משניים- ניקיון, צביעה וסיוד, איסוף פסולת, ניקוז

התהליך הסיעודי – רוג'רס 1994: תהליך שמאפשר לזהות את המארח , המחולל והסביבה שעלולים להעמיד בסכנת פגיעה בעובד ולקבוע צעדי מניעה התערבות לצורך הקטנת פוטנציאל הסיכון לעובדים . • אמדן ואיסוף נתונים • תכנון • ביצוע התוכנית- הטמעה • הערכה

אמדן ואיסוף נתונים- מקום עבודה וסביבה: • קבלת ניטורים סביבתיים - תעסוקתיים מהבודקים המוסמכים. • קביעת מועד סיור מודרך במפעל • סיור רב מקצועי במפעל וביצוע סקר סיכונים בעמדות העבודה - אחיות ורופאים, הנהלת המפעל, משאבי אנוש וממונה הבטיחות • סריקה על המבנה ותנאי סביבת העובדה ברמת המיקרוקלימטים. • הכרת תהליכי העבודה במפעל ודרישות התפקיד בכל עמדה

המשך- אמדן ואיסוף נתונים- מקום עבודה וסביבה • הכרת החומרים שבשימוש תהליכי היצור- קבלת דפי המידע • זיהוי גורמי סיכון קיימים ו/או פוטנציאלים בעמדות העבודה- ריצפה חלקה, אוורור לא מספיק, פינות עישון...... • קיום אמצעי מיגון הנדסיים ואישיים. • קיום הדרכות והסברים על החומרים , על תהליכי היצור ושילוט מתאים - על פי תקנות גהות ובטיחות בעבודה. • קבלת רשימות עובדים בחלוקה לעמדות העבודה.

אמדן ואיסוף נתונים – עובדים: איסוף הנתונים לעובדים מתחלק לשני שלבים: • שלא בפני העובד- פתיחת התיק במחלקה , איסוף נתונים מעיון בתיקו האישי הרפואי: גיל, מגדר, מצב בריאות , תרופות בשימוש , תאונות עבודה קודמות במידה שרשום, בעיות של אי כושר עבודה קודמים, היסטוריה תעסוקתית , פקטורים אחרים שעשויים להגביר את הרגישות של העובד למחוללים- עישון, הרגלי תזונה, אלכוהול.

התהליך הסיעודי – רוג'רס 1994 • אמדן ואיסוף נתונים • תכנון • ביצוע התוכנית- הטמעה • הערכה

תכנון – התערבות מניעתית • קיום סימפוזיון רב מקצועי רופאים , אחיות וממונה הבטיחות לקביעת שמות למחלקות השונות, חלוקת גורמי הסיכון לפי התקנה ושלא לפי התקנה, איתור גורמי סיכון אחרים שניתן לגרום למזעור הסיכון על ידי נקיטת אמצעים מתאימים. • הוצאת מכתב על ידי הרופא עם המלצות . • בניית תוכנית לבדיקות פיקוח על פי התקנה ושלא על פי תקנה בהתאם לשיקול דעת של מנהל המחלקה • החלטה לביצוע הדרכות בהתאם לצרכי המפעל. • תיאום מועד ביקור במפעל לצורך הדרכה וביצוע בדיקות פיקוח.

הטמעה- ביצוע התוכנית • יציאה למפעל – רופא ואחות עם הציוד הדרוש לביצוע בדיקות הפיקוח על פי התקנה ועל פי שיקול דעת. • ביצוע הדרכות לאוכלוסיית העובדים בהתאם לגורמי הסיכון שקיימים. • השלמת איסוף הנתונים יחד עם העובד- אנמנזה רפואית ותעסוקתית, אורח חיים והרגלים. • ביצוע בדיקות בפועל- בדיקת שמיעה, תפקודי ראות, בדיקות דם... • בדיקת רופא. • סיור נוסף במפעל –לשם בדיקת הטמעת השינויים בהתאם להמלצות המחלקה לרפואה תעסוקתית .

הערכה- סיום הפיקוח • קבלת תוצאות בדיקות המעבדה וסיכום אישי לכל עובד / פנקסי בריאות שנשלח למעביד עם העתק למפקח עבודה אזורי. • הוצאת מכתב למעביד - סיכום פיקוח על פי הרשימה- מי נבדק, מי קיבל סיכם, מי לא סיים את הבירור, מי מתאים להמשיך לעבוד בחשיפה ומי לא. • מסקנות מהסיור וקביעת הצורך בהמשך מעקב לשיפור. • הוצאת מכתב למעביד- לגבי הסיור והמלצות עם העתק למפקח עבודה אזורי. • הכנסה לתוכנית הפיקוח השנתית – מועד הפיקוח הבא בהתאם לגורם הסיכון.

הערכה- תוצאות • הפחתה בתחלואה • הפחתת היעדרויות • ירידה בתאונות עבודה/מחלות מקצוע • עליה בתפוקת העבודה- כפועל יוצא להבנת תהליכי העבודה והסיכונים הכרוכים בעבודה ובירידה בתחלואה ובהיעדרויות . • הורדת החשיפה לגורמי הסיכון עד כמה שאפשר- מיגון הנדסי ושימוש בטכנולוגיות שונות להקטנת החשיפה לגורמי הסיכון • החזרת העובד למעגל העבודה – אחרי הרחקה בעקבות עליה ב- BMI או תאונות עבוד/מחלות מקצוע או כל מחלה אחרת.

סיעוד תעסוקתי בכל רמות המניעה: רמת מניעה ראשונית- קידום בריאות ומניעת התפתחות השפעות בריאותיות מגורמי סיכון תעסוקתיים סביבתיים. • ביצוע סקר סיכונים סביבתיים תעסוקתיים ואישיים בסביבת העבודה של האדם . • לספק אוריינטציה בטיחותית בריאותית בסביבת העבודה • חינוך לבריאות ובטיחות במקום העבודה – הדרכה לגבי גורמי סיכון, סיכוני בטיחות בעבודה, שימוש בציוד מגן , גהות ותזונה, עישון ועוד. • הדרכה וייעוץ למנהלי המפעלים, ממונה הבטיחות וועדים מקצועיים. • חיסונים ברמה מניעתית- תבחיני מנטו+ צהבת נגיפית לעובדי בריאות, לצוותי הצלה וכיבוי תוספת של DT-

סיעוד תעסוקתי בכל רמות המניעה: רמת מניעה שניונית- בדיקות פיקוח תקופתיות . • ביצוע בדיקות תקופתיות על פי התקנות ועל פי שיקול דעת בהתאם לסקר הסיכונים שבוצע קודם לכן- בדיקות מעבדה, ספירומטריה, בדיקות טוקסיקולוגיות, בדיקות שמיעה ועוד. • גילוי מוקדם של סימני מחלה בעקבות חשיפה לגורמי סיכון סביבתיים-תעסוקתיים. • בעקבות גילויים סימני חשיפה – הרחקה לזמן מותאם (T חצי) , הדרכה פרטנית חוזרת כיצד לנהוג בהתאם לגורמי הסיכון- לדוגמא עופרת.

סיעוד תעסוקתי בכל רמות המניעה: רמת מניעה שלישונית- לשמר בריאות עד כמה שניתן ולסייע לפרט להשיג את המקסימום התפקודי התעסוקתי . • אחרי גילוי המחלה –(מחלות מקצוע או כל חולי אחר) בדיקת כושר עבודה נעשה על ידי הרופא ויחד עם הצוות הרב מקצועי- רפואי ,סיעודי , ממונה בטיחות משאבי אנוש הנהלת המפעל וועדי העובדים ) מנסים להחזיר את עובד לעבודתו עד כמה שניתן. • אסטרטגיית שיקום- להחזיר את העובד עד כמה שניתן למעגל העבודה תוך לקיחה בחשבון את מגבלותיו ותפקידו.

סיור במפעל חמת ארמטורות : תיאום עם מנהל המפעל סיור במפעל- 26/03/12 בשעה 12:00 • ביום הסיור- איסוף נתונים במפעל: • על המפעל עצמו- מה מייצרים. • סריקה על המבנה ותנאי סביבת העבודה ברמת התנאים המיקרוקלימטים. • הכרת תהליכי העבודה בכל תחנה/עמדת עבודה ודרישות התפקיד בכל עמדה • הכרת החומרים שבשימוש תהליכי היצור בכל תחנה/עמדת עבודה

המשך-סיור במפעל חמת : • זיהוי גורמי סיכון קיימים ו/או פוטנציאלים בעמדות העבודה- ריצפה חלקה, אוורור לא מספיק, פינות עישון...... • קיום אמצעי מיגון הנדסיים ואישיים מותאמים לגורמי הסיכון שבשימוש בעמדה. • קיום הדרכות והסברים על החומרים , על תהליכי היצור ושילוט מתאים - על פי תקנות גהות ובטיחות בעבודה. • מבט לגבי העובדים- גיל, מגדר, אילוצי התפקיד, עמדות ארגומטריות.....

עבודה: • א. צור תיק מפעל על כל הפרטים הרלוונטיים • ב. תאר מחלקות /עמדות עבודה –תהליכי היצור, חומרים כימיים שבשימוש, גורמי סיכון פוטנציאלים קיום אמצעי מיגון וכו. • ג. בנה תוכנית עבודה על פי גורם הסיכון הנבחר: רעש מזיק, צורן דו חמצני גבישי (סיליקה) , ניקל וטריכלורואתילן - הסבר על גורם הסיכון, הסבר על תהליך העבודה שבו משתמשים בגורם הסיכון, פרט על הבדיקות התקופתיות שמחויבות על פי התקנה ותדירות. • המלצות וסיכום למעביד

סיעוד ברפואה תעסוקתית