בחדרו של הכושי מלחין – איגור סטרוינסקי מלחין רוסי 1882-1971

בחדרו של הכושי מלחין – איגור סטרוינסקי מלחין רוסי 1882-1971 הבלט פטרושקה מספר על שלוש בובות שהתעוררו לחיים פטרושקה – דמות ליצן רגיש ומסכן רקדנית – נערה חמודה הכושי – גברתן גס רוח סרטון מערכה 3 פטרושקה

בחדרו של הכושי מתוך הבלט פטרושקה מתוך הבלט פטרושקה איגור סטרווינסקי - מלחין רוסי 1882-1971 הבלט פטרושקה מספר על שלוש בובות מריונטות שהתעוררו לחיים והן בהקיצם לחיים מתפתחים ביניהם יחסים אנושיים. לבו של פטרושקה נקרע בין אהבה לקנאה בראותו את הנערה האהובה מתחנחנת לפני הכושי סטרווינסקי בחר בחצוצרה הכבודה ושם בפיה על דרך הקריקטורה מנגינות חדות וקופצניות והן כאילו לועגות לשפעת הרגשות הקורעות את לבו של פטרושקה קטע הפתיחה של פטרושקה

1- הקטע פותח בתיפוף המבשר את כניסת הרקדנית , היא רוקדת לפי מנגינה זו , המלווה בתיפוף קצבי . 2- הקצב מתחלף ל מנגינת ולס איטי וסנטימנטלי המנגינה מנוגנת לסרוגין בחצוצרה ובחליל . 3- קצב הריקוד מוחשי והכושי המוקסם מקלילות תנועותיה מצטרף אליה בתנועה כבדה . 4 – פטרושקה מתפרץ אל החדר ונחרד למראה הזוג הרוקד יחד בהנאה .

מחול הונגרי מס. 5 יוהנס ברהמס (1833- 1897) יוהנס ברהמס (1833 - 1897), מלחין גרמני; חיבר יצירות בכל תחומי המוסיקה הכלית והקולית (לבד מאופרה), וביצירותיו מגוון של טכניקות ודרכי הבעה. מחולות הונגריים מלחינים רבים שאבו חומר מן הפולקלור של שבטי הצוענים הנודדים, שאותו ייחסו בטעות לפולקלור ההונגרי, פשוט משום שחבורות צועניות רבות, נדדו ברחבי הונגריה. את המחולות כתב במקור לשני פסנתרים, בזמנים שונים. מאוחר יותר תזמר ברהמס חלק מהם לתזמורת סימפונית מלאה. המחולות ההונגריים של ברהמס הינם אוסף של עשרים ואחד ריקודים שנכתבו לפסנתר בארבע ידיים וחוברו בין השנים 1852-1869. המחולות זכו להצלחה מיידית ומסחררת. ברהמס נשאר נאמן לאופייה המלודי, ההרמוני והקיצבי של המוסיקה הצוענית ועם זאת הצליח להעלות את המחולות שלו לרמה אומנותית וצורנית גבוהה כל כך, שרק מלחין עם זיקה עמוקה לשיר-העם היה מסוגל להגיע אליה. הדיקטטור הגדול צ'רלי צ'פלין – מחול הונגרי 5 סרטון

מחול הונגרי מס. 5 רב המחולות מצטיינים בפשטות מעודנת עם כח הבעה אדיר וכל זאת באמצעות שינויים הדרגתיים ופתאומיים בעוצמה, המשקפים היטב את רב השירים הצועניים. המחולות קצרים ומרביתם בנויים מארבע נעימות שונות, שכל אחת מהן מנוגנת פעמיים. לקראת סופו של כל מחול חוזרות המנגינות הראשונות. בסיום המחול נשמעים בדרך-כלל שניים או שלושה אקורדים רבי עוצמה.

ריקוד הונגרי מס' 5 מאת ברהמס (15) קטע שמח ואנרגטי המתאים לכל עת. התנועות מותאמות לאווירת היצירה. ליצירה שלוש חטיבות עיקריות והנה סדר התנועות: חטיבה א- 16 ניתורים במקום טפיחות על הירכיים גלגלול הידיים למעלה ולמטה במהירות חזרה על כל התנועות עד כה (א,ב,ג) תנועות ניצוח לכיוון ימין ו-8 תנועות ניצוח לכיוון שמאל תנועת גל איטית ביד, קפיצה וגלגול ידיים מהיר חזרה על ה ו-ו חטיבה ב- 6 תנועות שיכול ידיים ורגליים לצד ימין ולאחר מכן 6 לצד שמאל – חוזר פעמיים 4 צעדים איטיים קדימה וריצה מהירה אחרונית – חוזר 4 פעמים

הסבר מה משותף בן כל התמונות ?

יו יה אח שלי אסף בוליםלכן עבד בדוארהיה מחלק ת'מכתביםקיבל אפילו תואריום אחד, פקח הבחיןשאסף ת'מכתביםמהגו'ב מיד פוטרכי יש סוף לכל דבר. מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסוןלחן: דני סנדרסון ויצחק קלפטר קיבלתי עונש קצת מוגזםשפטו אותי למוותישבתי על כיסא חשמלנפרדתי מהפרייבטלו יכולתי לפחותלהחליף את הכיסאותכי אומרים בדרך כללמשנה מקום, משנה מזל.היי יו יה, אני שואלהיי יו יה, אתם עוניםהיי יו יה, האם זה פייר?היי יו יה, אתם לא יודעים. היי יו יה, אני שואלהיי יו יה, אתם עוניםהיי יו יה, האם זה פייר?היי יו יה, אתם לא יודעים.היה לי דוד כזה בטלןשהתעצל לנוחהיה הולך לנמלהחוזר בלי מצב רוחלו היה פחות טיפשאז ודאי ידע שישגם תופסת לפתגם:"ראה דרכיה וחכם".היי יו יה, אני שואלהיי יו יה, אתם עוניםהיי יו יה, האם זה פייר?היי יו יה, אתם לא יודעים. ודוד שלי רצה לשחותכדי לצוף קבועלמד שחייה בהתכתבותאצל מציל ידועכשנכנס סוף סוף ליםתוך שניות הוא נעלםשניים קפצו אליו מידטובעים השניים מן האחד.היי יו יה, אני שואלהיי יו יה, אתם עוניםהיי יו יה, האם זה פייר?היי יו יה, אתם לא יודעים. כוורת היא הרכב של יוצאי להקות צבאיות שקם בשנת 1973. אחרי מספר להקות רוק שהצליחו פחות, הייתה כוורת ללהקת הרוק הראשונה בישראל שזכתה להצלחה מסחרית גדולה. סגנונה התאפיין ברוק מלודי ועשיר בהומורנונסנס, ובהופעותיה המשיכה את המסורת של להקות צה"ל כששילבה שירים ומערכונים.

גוליית מילים: אלון אולארצ'יק ודני סנדרסוןלחן: דני סנדרסון זהו שיר מאוד עצובהנושא כזה כאוב,אם תשים תחבושת,לא יעזור לך שנתיים.הגיבור של הסיפורלהגיד אותו אסור,נגלה רק שהשם שלוכמו אפריים.יום אביב בכפר קטןציפורים שרות בגן,נמלה עוברתאך המנגינה נשארת.בחצר נולד תינוקומיד התחיל לצעוק"לא קוראים לי 'פריים -שמי גוליית ולא אחרת!" כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפיל,גיבורים ברחו הביתה,לוחמים זייפו ת'גיל.הם קראו לו "השד מאשקלון".בגנון אמר שלוםילדים עברו לדום,בן חמש וכבר הספיקלהביא הביתה סלע.התאמן כל יום שעותבלהפריע לחיות,יש אומרים היה לו קולנמוך מים המלח. כל התנ"ך פחד ממנו כמו מפילגיבורים ברחו הביתהלוחמים למדו חלילהם קראו לו בשקט מרחוק.הנה בא אלינו, בא אלינוגולי, גולייתמקווה שגם הפעםהוא יחשוב אותי נחמד.הנה בא אלינו, בא אלינוגולי, גוליית,מקוה שלא ידרוך עלי,יעשה אותי גמד.

כל התנ"ך אמר תודה והתרגש,"אם תרצה להיות מלכנו,תתקשר מחר בשש"ומאז לא שמעו אותם אומרים,הנה בא אלינו, בא אלינוגולי, גולייתמקווה שגם הפעםהוא יחשוב אותי נחמד.הנה בא אלינו, בא אלינוגולי, גוליית,מקוה שלא ידרוך עלי,יעשה אותי גמד.מקווה שלא ידרוך עלימקווה שלא יקפוץ עליהנה בא אלינו גוליית דוד מלך ישראלקם בבוקר לטייל,מרחוק רואה המון סואןצועק "הצילו!"בלי לחשוב יותר מיוםהתייצב על המקום,חוץ משני גמלים וגדיעוד לא ידעו אז מיהו."בוא אלי, גוליית נחמד,שב אצלי על כף היד.""ככה מדברים?"שאל גוליית באשקלונית.דוד מלך התעצבן,"הרוגטקה תנגן!"אבן לעברו ירה,קלע לו בול בפוני.

צ'רלי צ'פלין (1889 - 1977), כינויו של צ'רלס ספנסר צ'פלין, שחקן, בימאי ומפיק סרטים אמריקאי יליד אנגליה; מגדולי היוצרים של אמנות הקולנוע. שמו נקשר בדרך כלל עם הקומדיה בקולנוע, אך אין ספק שברקע טכניקת ההצחקה שלו, יש השקפת עולם חברתית הומניסטית מגובשת ויכולת פיוט נדירה. שייקה אופיר (4 בנובמבר1928 - 17 באוגוסט1987) היה אחד מהשחקנים, התסריטאים, הבמאים, הפנטומימאים והקומיקאים החשובים והמוכשרים ביותר שפעלו בישראל במהלך המאה העשרים. על שמו נקרא גם פרס האקדמיה הישראלית לקולנוע.

"הדיקטטור הגדול" (1940)סרטו המדבר הראשון, "הדיקטטור הגדול", לועג למשטרים הדיקטטורים של אירופה בשנות ה-30, ויוצא במיוחד כנגד היטלר בגרמניה הנאצית והפאשיזם באיטליה. חשיבותו ההיסטורית של הסרט הינה בנקיטת עמדה חד משמעית כנגד הדיקטטורים בשעה שבה ארצות הברית ,שבה פעל צ'אפלין, הייתה נייטרלית ורבו בה קולות הבדלנים הקוראים להימנע מלקחת חלק במלחמה.צ'פלין החליט לעשות את הסרט בעקבות הערת אגב של חבר, שהאדם המצחיק בעולם (צ'פלין), והאדם הרשע בעולם (היטלר) חולקים אותו שפם הסרט כולל כמה מן הסצנות הגאוניות והמוצלחות ביותר שהגה צ'פלין מעולם: צ'פלין מפליא בנאום ג'יבריש מבוסס על השפה הגרמנית שכל כולו לעג לדיקטטורים ולסגנון דיבורו הצורם וההיסטרי של היטלר. צ'פלין מגלם שתיים מהדמויות בסרט: הדיקטטור והספר היהודי. הדיקטטור הגדול צ'רלי צ'פלין – מחול הונגרי 5 סרטון

צפה/י בקטע "הספר" מתוך "הדיקטטור הגדול". תאר/י את ההתרחשות בקטע, איזה אופי נושא הקטע? ____________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________________ • : "מחול הונגרי מס' 5" מאת יוהנס ברהמס (1833-1897):מלחין גרמני שפעל בתקופה הרומנטית , הפך לאחד המלחינים המכובדים והמעורכים ביותר באירופה. הוא חי חיי בדידות ומיעט לצאת והקדיש את כל זמנו לעשייה מוסיקלית. המחולות ההונגרים הם בין יצירותיו האהובות והמוכרות ביותר עד ימינו. • ענה על השאלות הבאות:- הכלים המנגנים בקטע הם: • ___________________________________________________________ • - הדינמיקה (עוצמה) והטמפו (מהירות) בקטע משתנים בקיצוניות/ במתינות.- הקטע מאופיין באחידות/ בניגודיות- מהו אופיו של הקטע? ______________________________________________________________________________________________________________________ יוהנס ברהמס

זרים בלילה מנגינה Bugs & Friends - Yesterday

ארץ הצבר/ עוזי חיטמן ארץ ושמיים ירק ומדבר ליד מגדל של מים בין שבילי עפר שם אני נולדתי, שם ליבי נשבר ביום שבו לקחו לי את ארץ הצבר. היתה או לא היתה, אני עוד חי איתה תחזירו לי אותה - כמו שהיא היתה. היתה או לא היתה, אני עוד חי איתה תחזירו לי אותה - את ארץ הצבר. כובע טמבל חאקי, פוני ותלתל גזוז חמוץ מתוק, עמוד אחד חשמל סרט ופלאפל, בקושי חצי מיל חלב בתוך בקבוק כל בוקר כרגיל. היתה או לא היתה... קיפקא וטיארה מעל צמרות ברושים בן לוקח בת בערב יום שישי גוגואים ודודס, יו יו, מחבואים היינו "ילדודס" ולא סתם ילדים.

אח יא ראב סרטון סלאח שבתי מילים: חיים חפרלחן: נורית הירש מה אני עושה פה לא יודע מה זה פה בכלל, אני שואל מכל הצדדים אני שומע סאלח, פה זה ארץ ישראל פה זה ארץ ישראל, יא סאלח פה היה דוד המלך חי פה אתה תחיה גם כן אינשאללה בארץ ציון כדבר אדוני http://www.youtube.com/watch?v=mwNvHPCGjU0 http://www.youtube.com/watch?v=alp9scMfmjA לקחו אותי באוניה, לקחו אותי, לקחו אותי לכאן. נתנו מיטה ופתיליה, שמיכה קרועה וגם שולחן. לקחו אותי חבובתי ‟ נתנו לי בית שכולו מפח. לקחו אותי לקחו אותי מתי כבר גם אני אקח שיר הנושא של המחזמר 'סלאח שבתי' שיצא ב1984, כמחווה לסרט 'סלאח שבתי' שיצא ב1965, וזכה באוסקר האמריקאי כסרט הזר הטוב ביותר, וזה הסרט היחיד הישראלי שזכה באוסקר האמריקאי, אח יא ראב, יא ראב אח יא וול, יא וול איפה, איפה, איפה ארץ ישראל איך ראינו פעמי משיח איך שמענו את קול השופר איך אמרנו אלוהים משגיח לא יהא חסר פה שום דבר במקום המשיח אני באתי ועכשיו אין מי שיעזור אין משיח, רק סלאח שבתי את הגב נותן כמו חמור איך עזבנו שמה את הבית את הכל שמנו במזוודה איך דיברו אלינו שמן זית אם תרצו אז אין זו אגדה באנו כמו ביציאת מצרים הילדים, המזוודה, אשתי מן הבוקר עד הצהריים עברנו גם את ים הדי די טי http://www.youtube.com/watch?v=dEgz9ygVcFU

השוק הפרסי/ קטלבי השוק הפרסי – הינה יצירה קלאסית של קטלבי.היצירה נכתבה בשנת 1921 היצירה מתארת – מפגש חגיגי של אנשי מדבר בתוך השוק , את ההתרגשות הגדולה של כולם בעקבות ביקורם של המלך והמלכה בשוק. אלברט קטלבי- (9 באוגוסט1875 - 26 בנובמבר1959), מלחיןבריטי. קטלבי החל לחבר בהצלחה קטעים של מוזיקה קלאסית קלה. היצירות שלו מצטיינות במוזיקה המתארת אווירה מיוחדת. תקופה מסוימת השתמשו ביצירותיו כרקע מוזיקלי לסרטים אילמים. יצירותיו זכו להצלחה רבה. במשך מספר שנים היה המנהל המוזיקלי של חברת התקליטים קולומביה.

השוק הפרסי/ קטלבי לנגן פעמים

http://www.youtube.com/watch?v=4sVFtYOSDtQ#at=236 http://www.youtube.com/watch?v=pTr6JcqC5NU&list=PLC8890BD5F0D4B335

נגיד • מילים ולחן: נעמי שמר • נַגִּיד שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת לְטִיּוּל. • נַגִּיד שֶׁאֲנִי פִּתְאוֹם רוֹאָה חָתוּל. • מַה שְׁלוֹמְךָ? – תּוֹדָה רַבָּה! • אַדְּרַבָּא וְאַדְּרַבָּא! • לָמָּה לא? בְּבַקָּשָׁה תָּבוֹא כָּל יוֹם! • בֵּאֱמֶת, נָעִים מְאד! • לַבְּרִיאוּת! –לְהִתְרָאוֹת! • וְתִמְסוֹר בְּבַקָּשָׁה דְּרִישַׁת שָׁלוֹם! • נַגִיד שֶׁאֲנִי הוֹלֶכֶת יְחִידָה. • פִּתְאום אֲנִי פּוֹגֶשֶׁת קַרְפָּדָה. • מַה שְׁלוֹמֵךְ? – תּוֹדָה רַבָּה… • נַגִיד שֶׁהָלַכְתִּי לִי לְרֹאשׁ הָהָר, • פִּתְאום רָעַד הָהָר וְהוֹלִיד עַכְבָּר. • מַה שְׁלוֹמְךָ? – תּוֹדָה רַבָּה… • וּבַכִּיכָּר בֵּין כָּל הַחֲנֻיּוֹת • פּוֹגֵשׁ אֲנִי אֶת מֶלֶךְ הַחַיּוֹת. • דְּבָרִים כָּאֵלֶּה לֹא כָּל יוֹם קוֹרִים • זֶה רַק בִּגְלַל זֶה רַק בִּגְלַל פּוּרִים. • מַמְתַּקִּים וּמִגְדָּנוֹת • וּמִשְׁלוֹחַ הַמָּנוֹת • עַדְלָיָדַע עַד אֵין קֵץ וְעַד בְּלִי דַּי, • שֶׁבֶת-אַחִים וּמַה-טוֹב

היום פורים לנו מילים:יעקב פיכמןלחן:פואה גרינשפוןשנת הלחנה: 1921 הַיּוֹם פּוּרִים לָנוּמָחָר יוֹם חֹלהַיּוֹם פּוּרִים לָנוּמָחָר יוֹם חֹל אֵל צִוָּה בְּפוּרִיםאָזְנֵי הָמָן אֱכֹלאֵל צִוָּה לִשְׂמֹחַהַיּוֹם עַד לִבְלִי דַּיוּלְבִלְתִּי שָׁכוֹחַגַּם עָנִי אֲזַיאֵל צִוָּה בְּפוּרִיםאָזְנֵי הָמָן אֱכֹלהַיּוֹם פּוּרִים לָנוּ...

תֵּן כָּתֵף מילים:אביגדור המאירילחן:מרדכי זעירא תֵּן כָּתֵף, עֲצֹם אֶת הָעֵינַיִם,פּוּרִים לָנוּ נִשְׁכַּח אֶת הַכֹּל.יֵשׁ לְךָ כְּאֵב, רָמְסֵהוּ בָּרַגְלַיִם,פְּתַח אֶת פִּיךָ וְשִׁירָה בְּקוֹל:אָהָא! אָהָא! כֻּלָּנוּ נִשְׁתַּגֵּעַנִרְאֶה, נִחְיֶה, עַל אַף כָּל הַתְּלָאוֹת.אָהָא! אָהָא! חֶפְצֵנוּ נְבַצֵּעַנִחְיֶה, נִרְאֶה נִסִּים וְנִפְלָאוֹת. מראשוני המלחינים, שחזרו אל מקורות הזמר העברי, ויצרו ניב ישראלי חדש. כמלחין, הוא שיתף פעולה עם הידועים שבמשוררי דורו, ואף הלחין שירי זמר מפרי עטו. רבים משיריו הם מנכסי צאן הברזל של הזמר העברי.משיריו- בר כוכבא ,דוד מלך ישראל,לילה לילה , לכה דודי , היו לילות .ועוד....מרדכי זעירא נולד ברוסיה, אך גורש ממנה בגיל שמונה עשרה בשל פעילות ציונית. הוא עלה לארץ ב-1924, לחניו ושיריו ליוו את תולדות היישוב מסוף שנות העשרים, ועד שנות השישים המאוחרות - לאחר מלחמת ששת הימים. תרומתו זכתה להערכת בני דורו, והקנתה לו את הכינוי "הטרובדור של הזמר העברי". מרדכי זעירא ביצוע:יוסף גולנד ההקלטה המקורית היא משנת 1935 בחברת Decca.לא ברור לנו אם ההקלטה שבידנו היא המקורית או הקלטה חוזרת מראשית שנות ה-50. נשמח לקבל מידע.

כובע של קש מילים:מתתיהו אריאלילחן:מתתיהו אריאלישנת כתיבה והלחנה: 1926 http://www.youtube.com/watch?v=l0fvS2PxQaA סרטון כובע של קש עַל דְּבַר עָתִיד, אַל תַּחֲשֹׁב תָּמִידזֶה מִנְהָג גָּרוּעַ, גָּרוּעַשְׁתֵה וֶאֱכֹל, צַפְצֵף עַל הַכֹּלצְחַק בְּקוֹל פָּרוּעַ: הָהּ-הָהּ אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הָהּ-הָהּ... מָתַי יוּטַב, כְּבָר הַמַּצָּברַק לַשֵּׁד יָדוּעַ, יָדוּעַבּוֹא נָא חָבֵר, אַל תִּתְמַרְמֵרצְחַק בְּקוֹל פָּרוּעַ: הָהּ-הָהּ! כּוֹבַע שֶׁל קַשׁ וְחֻלְצָה מַמָּשׁעַל הַגַּב קָרוּעַ, קָרוּעַזֶה לֹא נוֹרָא, כְּלוּם לֹא קָרָהצְחַק בְּקוֹל פָּרוּעַ: הָהּ-הָהּ! אֱמֶת וֶאֱמוּנָה הָהּ-הָהּ עֵצָה זוֹ הֲגוּנָה הָהּ-הָהּ זְרֹק הַכֹּל לַעֲזָאזֵלוּמֵרֹב שִׂמְחָהצְחַק בְּקוֹל פָּרוּעַ: הָהּ-הָהּ

בחדרו של הכושי מלחין – איגור סטרוינסקי מלחין רוסי 1882-1971