השירים מתוך הספר "וקראתי לכך אהבה", עורך: משה דור, טובי – הוצאת ספרים, 2008

וְרַק דָּבָר אֶחָד אֵינֶנִּי מַצְלִיחָה בַּדִּמְיוֹנוֹת הַנִּדָּחִים בְּיוֹתֵר: לְהַרְכִּיב תְּמוּנַת אַהֲבָה מִכָּל הַשְּׁבָרִים הָאֵלֶּה. השירים מתוך הספר "וקראתי לכך אהבה", עורך: משה דור, טובי – הוצאת ספרים, 2008 מַרְאוֹת – עיצוב ובנית מצגות שרית שץ מעבר שקופית בלחיצה

רוּחַ עֲמֻקָּה בְּמַעֲבֵה יָם וַאֲנִי תְּהוֹם תְּהוֹמוֹת יְמֵי נְעוּרַי בְּמַעֲבֵה יָם חוֹלוֹת חוֹפִים, עָצְמָהּ שְׁקֵטָה דָּלְקוּ כּוֹכָבִים וְכֶתֶם כּוֹכָב אָכַל חֲשֵׁכָה גּוּף בּוֹדֵד בָּרוּחַ עָף עֵץ הֵזִיז עָנָף עָלֶה דִּבֵּר דְּבָרִים בַּחֲשֵׁכָה כְּמוֹ בְּעֶצֶם צָהֳרַיִם שָׁמַעְתִּי קוֹל עֵשֶׂב וְלֹבֶן דֶּרֶךְ צוֹעֶקֶת צְעָקָה שָׁמַעְתִּי מִגַּרְגֵּר עָפָר וּמִפֵּרוּר אֶבֶן לַיְלָה צְעָקָה. וְהַיָּם נָהַם. וְהָעָצְמָה תַּחַת עוֹרִי צְרוּרָה בְּעוֹרִי שָׁקְטָה מָה אָהֲבָה אֱלֹהִים מָה אַהֲבָה

מאיה בז'רנו מְמַהֶרֶת אֲנִי וְלֹא אוּכַל בְּנֹעַם לְשׂוֹחֵחַ, כִּי כָּל גּוּפִי בְּנֹעַם, וּלְשׁוֹנִי נֶאֶלְמָה לְשִׂיחַת יְדִידוּתְךָ, עִם קַו הַלַּיְלָה, הָאֱגוֹז חָצוּי, הָאוֹר שֶׁאֵינוֹ מָצוּי, אֲוִיר טָהוֹר וְשָׁחֹר, מַחְשַׁבְתִּי אֵינָהּ צְלוּלָה, קוֹלִי מוֹלִיךְ לְתוֹכוֹ מֵיתָרִים אֲרֻכִּים וּבוֹ שָׁרִים אֶת הַנֹּעַם שֶׁלִּי אַלְפֵי גַּמְדוֹנִים: הֵם כֹּה קְטַנִּים... לָכֵן, מֵבִין אַתָּה, מְמַהֶרֶת אֲנִי וְלֹא אוּכַל לְשׂוֹחֵחַ עִמְּךָ בְּנֹעַם, כִּי כָּל גּוּפִי בְּנֹעַם.

הַנְּשִׁיקָה שֶׁלִּי אִתָּךְ אֶתְמוֹל נָתְנָה אֶת הַטַּעַם הַמְּיֻחָד לַקָּפֶה שֶׁל הַבֹּקֶר וְלַקְּרוּאָסוֹן וְצָבְעָה בְּצֶבַע יָפֶה אֶת כָּל הַבֹּקֶר הַזֶּה.

בְּבֵית קְבָרוֹת לְחַלְלֵי מִלְחֶמֶת הָעוֹלָם הָרִאשׁוֹנָה שִׁחְרַרְתִּי לְפֶתַע רֶפְּלִיקָה מוּזָרָה, אֲרוּסִי קָבוּר כָּאן לֹא בַּעֲלִי לֹא אֲהוּבִי, אֲרוּסִי וְכָל עֲדִינוּת הָאַהֲבָה בִּנְגִיעַת נְעוּרָיו בְּטֶקֶס אֵרוּסִין קָצָר עֶרֶב הַמִּלְחָמָה קֹדֶם חַיַּי דִּמְּמָה שָׁם

אֲנַחְנוּ יוֹצְאִים וּבָאִים נִתְקָלִים זוֹ בַּזֶּה בְּדֶלֶת הַבַּיִת כְּמוֹ בִּקְצֵה הָאָרֶץ עוֹמְדִים וְעוֹבְרִים וְהַחֹשֶׁךְ בֵּינֵינוּ קוֹפֵא אֵיךְ שֶׁאֲנַחְנוּ בְּעִוָּרוֹן-עֵינַיִם מַעֲבִירִים קֶרַח שָׁחֹר מִפֶּה לְפֶה .

דַּוְקָא אֶת אַחַר הַצָּהֳרַיִם הַהוּא אֲנִי זוֹכֶרֶת כְּשֶׁבְּבַת אַחַת אַרְבַּע מִטְרִיּוֹת נִפְתְּחוּ בְּתוֹךְ הַבַּיִת, אֲדֻמּוֹת כֻּלָּן. הִסְתַּכַּלְנוּ זֶה בָּזֶה בְּשֶׁקֶט. בְּקֹשִׁי הִצְלַחְנוּ לְחַכּוֹת שֶׁהָאוֹרְחִים יֵצְאוּ וְנִהְיֶה לְבַד. יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר אֶת הָאֹשֶׁר, אֲנִי זוֹכֶרֶת אֶת הַיְּדִיעָה הַמְּסַחְרֶרֶת שֶׁאֲנַחְנוּ מְאֻשָּׁרִים.

נִסִּיתִי לִכְתֹּב שִׁיר אַהֲבָה וְלֹא עָלָה. אֵין צוֹרֵף זָהָב שֶׁיּוּכַל לֶאֱמֹד אֶת צֶבַע עוֹרֵךְ, בְּאַדְמַת הַשָּׁרוֹן אֶהֱיֶה לָךְ צוֹרֵף אֲדָמָה; אֶפְרֹשׂ מַחְבְּרוֹת הַיּוֹם וּמַחְבְּרוֹת הַכִּשּׁוּפִים שֶׁל הַלַּיְלָה אֶרְקַח קוֹלוֹת וַהֵד, בְּתַחְבּוּלוֹת אֶעֱשֶׂה שָׁלוֹם וְלֹא יַעֲלֶה בְּיָדִי לְהָאִיר אֶת יָפְיֵךְ בְּאוֹצְרוֹת אוֹפִיר שֶׁל הַדִּמְיוֹן אֲנִי נוֹתָר עָנִי וּמְחַכֶּה.

וְקָרָאתִי לְכָךְ אָהֲבָה דַּוְקָא לְאוֹתוֹ וִתּוּר, שֶׁדּוֹמֶה בְּמִקְצָת לְמָוֶת קָרָאתִי, כָּךְ פִּתְאוֹם, אַהֲבָה כְּשֶׁצְּעָקָה לֹא הָיְתָה בִּי עוֹד לֹא שְׂחוֹק וּמְשׁוּבָה לֹא בְּכִי בִּדְמָמָה צְרוּדָה אוֹ בִּצְנִיפַת יְבָבָה כְּשֶׁצֶּבַע שַׁעֲרִי וְהַפֶּרַח שֶׁבִּי נִשְׁטְפוּ וְדָהוּ וְנִטְּלָה גַּאֲוָה וְנִטְּלָה עִמָּהּ עֲנָוָה לַדָּבָר הַזֶּה, שֶׁכִּמְעַט אֵינוֹ נוֹשֵׁם שֶׁגַּם מוּל הַחַמָּה צֵל לֹא מוּטָל מִמֶּנּוּ בְּאַחֲרִית יָמַי קָרָאתִי בְּשֵׁם אַהֲבָה.

אִשָּׁה מְשֻׁגַּעַת נִגְּשָׁה אֵלַי וְאָמְרָה: הַמַּזְלֵג הוּא אִשָּׁה, הַסַּכִּין הוּא גֶּבֶר. כְּתֹב שִׁיר עַל אַהֲבָה. עָרַכְתִּי אֶת הַשֻּׁלְחָן כְּמִצְוָתָהּ. אֵינֶנִּי חָסֵר מְשֻׁגָּעִים וְתָמִיד שָׁמַעְתִּי בְּקוֹלָם. הָאִשָּׁה הַמְּשֻׁגַּעַת הָפְכָה אֶת פָּנֶיהָ וְאָמְרָה: הָאִשָּׁה הִיא מַזְלֵג, הַגֶּבֶר הוּא סַכִּין. הָאַהֲבָה תִּכְתֹּב אוֹתְךָ.

בַּלֵּילוֹת אֲנִי בּוֹכֶה מִגַּעְגּוּעִים אִם כִּי אֵין לִי עֵינַיִם לִבְכּוֹת - חוֹשֵׁב - אֲבָל אֵין לִי מוֹחַ לַחְשֹׁב - עַל אוֹדוֹת הָעִיר, עַל הַזְּמַן שֶׁצָּחַקְנוּ. לוּ רַק יָדַעְתְּ, לוּ רַק יָדַעְתְּ. אִישָׁהּ שֶׁלִּי, אֲהוּבַת נַפְשִׁי. אֵיךְ אֲבַלֶּה אֶת מוֹתִי בַּקֶּבֶר, אֵיךְ אַגִּיד לָךְ, אֵיךְ אֶכְתֹּב שִׁיר?

כְּמוֹ אַיְּלוֹת חֹרֶף, הַמְּגִיחוֹת מִן הַיַּעַר לְלַקֵּק אֶת הַמֶּלַח, אֲנִי מַעֲבִירָה לָשׁוֹן הַסְסָנִית עַל נַפְשְׁךָ הַנְּעוּלָה כְּאֶבֶן מִתַּחַת לַמַּיִם, אַתָּה שׁוֹמֵעַ, הִיא שָׁרָה, זֶה הַשִּׁיר הַמַּרְעִיד אֶת מַחְשְׁבוֹתַי אֲבָל גַּם אִם אֶרְתֹּם אוֹתוֹ, לְמֶרְכֶּבֶת תֻּכִּים, לֹא אוּכַל לַעֲקֹר מִפִּי אֶת טַעַם הָאָבְדָן. אֲנִי כְּבָר יוֹדַעַת אֶת הַטַּעַם הַגָּמוּר שֶׁל מַחֲלַת הַמָּוֶת, שֶׁבְּעוֹד הַמִּתְעַלֵּף לוֹפֵת בְּמַעֲקֵה הַפֶּה מַמְשִׁיךְ לִמְתֹּחַ אֶת קוּרֵי הַקּוֹל. לוּ רַק עָצַמְתִּי אֶת לְשׁוֹנִי לָדַעַת, שֶׁאַתָּה הוּא מֵאֲחוֹרֵי הָעַפְעַפַּיִם אֲבָל אֵינֶנִּי מְעִיזָה לְהִתְעַיֵּף.

* אַתְּ אוֹסֶפֶת אוֹתִי, זָהוּב כִּמְעַט עָזוּב, וּמְשַׁפְשֶׁפֶת אוֹתִי בֵּין אֲגוּדָל וְאֶצְבַּע: אֲנִי מִשְׁתַּדֵּל לִהְיוֹת חָדָשׁ, אֲפִלּוּ קְצָת לְהַבְרִיק. אַתְּ בּוֹחֶנֶת אֶת עֶרְכִּי הַנָּקוּב, מִתְבּוֹנֶנֶת בַּפַּרְצוּף שֶׁנִּטְבַּע בִּי; אֲנִי מִתְגַּדֵּל, כִּמְעַט קֵיסָר שֶׁל מַמָּשׁ. לֹא דַּי. אַתְּ מַרְכִּינָה אֵלַי אֹזֶן דּוֹאֶגֶת, מַקִּישָׁה, מַקְשִׁיבָה לִי; אֲנִי מַשְׁמִיעַ לָךְ אֶת צִלְצוּלִי הַזַּךְ בְּיוֹתֵר, כִּמְעַט לְלֹא סִיג. לְבַסּוֹף, כְּחַלְפָנִית לְמוּדַת נִסָּיוֹן אַתְּ נוֹשֶׁכֶת אוֹתִי; אוּלַי יִתְעַקֵּם הַזָּהוּב הַמְּזֻיָּף הַזֶּה. אֲנִי קָשֶׁה, עוֹמֵד בַּנִּסָּיוֹן; אָמְנָם לֹא זָהָב, אֲבָל נֶתֶךְ הָגוּן. עַכְשָׁו תּוּכְלִי בְּלֵב בּוֹטֵחַ לְבַזְבֵּז אוֹתִי.

גְּשָׁמִים נֶעֱצָרִים לָבוֹא בִּי וְכָל תַּהְפּוּכוֹתֶיךָ הֻסְכְּמוּ מִכְּבָר. אִלּוּ תַּחַת תְּאֵנָתְךָ הָיִיתָ מוֹשִׁיב אֶת מַה שֶׁטֹּרַף בִּי טָרוֹף הֶהָיְתָה בָּאָה לִי רְפוּאָה. וְכִי אֵי-פַּעַם נוּכַל לְהַרְפּוֹת. מַשֶּׁהוּ בִּי יוֹשֵׁב עַל סְחַרְחָרָה. הַחֹשֶׁךְ נִתְרַחֵב מֵאֵלָיו, עָשָׂה לָנוּ הַרְבֵּה מָקוֹם בְּתוֹכוֹ. וְהַמָּאוֹר הַקָּטָן הָיָה לִי מָאוֹר גָּדוֹל. עָלִים נָעוּ בָּרוּחַ רָפוּי-רָפוּי אַךְ הָאֲדָמָה מִתַּחַת מְגֻיֶּדֶת שָׁרְשֵׁי-עֲנָק. וְכִי הֵם יַרְפּוּ אֵי-פַּעַם. הָרֶגַע הַקָּצָר שֶׁבּוֹ נִתְכַּנְּסָה יָדִי בְּתוֹךְ יָדְךָ. יָדַעְתִּי אָז שֶׁגַּם בְּעוֹנוֹת הַיֹּבֶשׁ הָיְתָה לָנוּ צְמִיחָה.

רָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ מַשֶּׁהוּ וּבַמָּקוֹם שָׁכַחְתִּי. כְּבָר כִּסִּיתִי אֶת הַיְּלָדוֹת שֶׁלֹּא תִּצְטַנֵּנָּה. טַלִּי חִפְּשָׂה אֶת מַחְבֶּרֶת הַחֶשְׁבּוֹן נֶעֶלְמָה וְאֵינֶנָּה. לְגִילִי צָרִיךְ לִקְנוֹת עִפָּרוֹן חָדָשׁ מִישֶׁהוּ לָקַח מִמֶּנָּה. בַּמְּעוֹרֵר דָּרַכְתִּי אֶת הַזְּמַן, אוּלַי לֹא אֶתְעוֹרֵר בַּזְּמַן. אוּלַי מָחָר אִישַׁן. הַתַּחֲזִית לְמָחָר הָבִיל וּמְעֻנָּן. רָצִיתִי לְהַגִּיד לָךְ מַשֶּׁהוּ וּבַמָּקוֹם שָׁכַחְתִּי. כְּשֶׁאֶזָּכֵר אֶתְעוֹרֵר וּבַמָּקוֹם אָבוֹא עִמָּךְ לְסַפֵּר.

שְׁלוֹמִי קָשׁוּר בְּחוּט אֶל שְׁלוֹמְךָ. וְהַחַגִּים הָאֲהוּבִים וּתְקוּפוֹת הַשָּׁנָה הַנִּפְלָאוֹת עִם אוֹצַר הָרֵיחוֹת, הַפְּרָחִים, הַפְּרִי, הֶעָלִים וְהָרוּחוֹת, וְעִם הָעֲרָפֶל וְהַמָּטָר, הַשֶּׁלֶג הַפִּתְאוֹמִי וְהַטַּל, תְּלוּיִים עַל חוּט הַכְּמִיהָה. אֲנִי וְאַתָּה וְהַשַּׁבָּת. אֲנִי וְאַתָּה וְחַיֵּינוּ בַּגִּלְגּוּל הַקּוֹדֵם. אֲנִי וְאַתָּה וְהַשֶּׁקֶר, וְהַפַּחַד, וְהַקְּרָעִים. אֲנִי וְאַתָּה וּבוֹרֵא הַשָּׁמַיִם שֶׁאֵין לָהֶם חוֹף. אֲנִי וְאַתָּה וְהַחִידָה. אֲנִי וְאַתָּה וְהַמָּוֶת.

לרגל שנתה ה-60 של המדינה ולקראת ט"ו באב (חג האהבה), רואה אור בהוצאת "טובי", אסופה של 120 שירי אהבה עבריים שנכתבו על ידי 120 משוררים ישראליים בשישים שנות קיומה של מדינת ישראל. השירים נבחרו בקפידה, מתוך ניסיון לתת ביטוי לכל סוגי ואופני השירה שנכתבו כאן בשישים השנים האחרונות. נכללת בו קשת רחבה של משוררים שבדרכם הייחודית מייצגים את ישראל ומשקפים את מגוון פניה. משוררים ממוצא, גיל, מין ומגדר שונים: גברים ונשים, דתיים וחילוניים, ותיקים וצעירים, ילידי הארץ ושאינם ילידי הארץ, שירי אהבה בין גבר לאישה ושירים חד-מיניים. הספר יצא בכריכה קשה בשישה צבעים לבחירה.

מפעל מצגות השירה, הנו שירות לציבור מטעם החוג לשוחרי שירה במטרה להפיץ את אמנות השירה בקרב הקהל הרחב: בוגרים בני נוער וילדים. הן נשלחות חינם לכל דורש. מטרתו היא חינוכית-תרבותית. אבקש בכל לשון של בקשה שלא לשנות מאומה במצגת – צורנית או תוכנית. אין לי אלא לסמוך על יושר לבם של מקבלי המצגת. מקווה שנהניתם. סייעו לנו בהפצת השירה ושלחו את המצגת לחבריכם. תודה שרית שץ החוג לשוחרי שירה מוסיקה מלווה: "את לי לילה", לחן: בועז שרעבי, מנגן: ירוסלב יעקובוביץ • זכויות עיצוב המצגת שמורות לשרית שץ

אתר החוג לשוחרי שירה saritshz@gmail.com

השירים מתוך הספר "וקראתי לכך אהבה", עורך: משה דור, טובי – הוצאת ספרים, 2008