1 / 32

פוסטוקסין - המנה הקטלנית Detia Degesch GmbH

פוסטוקסין - המנה הקטלנית Detia Degesch GmbH. ד”ר טלעת חזן מנכ"ל חזן מרכז להדברה בע”מ. חומרי איוד. הינם קוטלי מזיקים הפועלים כשהם במצב גזי, ומסוגלים לחדור לתוך מוצרים שונים בריכוז המספ י ק לקטילת אותם מזיקים .

haruki
Download Presentation

פוסטוקסין - המנה הקטלנית Detia Degesch GmbH

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. פוסטוקסין - המנה הקטלניתDetia Degesch GmbH ד”ר טלעת חזן מנכ"ל חזן מרכז להדברה בע”מ.

  2. חומרי איוד • הינם קוטלי מזיקים הפועלים כשהם במצב גזי, ומסוגלים לחדור לתוך מוצרים שונים בריכוז המספיק לקטילת אותם מזיקים. • כך ניתן לאייד מחסנים, מבנים, ממגורות קרונות, מכולות,אניות וכד’ ללא צורך להזיז את התכולה שבתוכם. • לאחר האיוד הגז מתנדף מתוך המוצרים המטופלים,ולכן אין בפעולה זו הגנה מפני נגיעות מחודשת לאחר שהסתיימה.

  3. גזים הגזים מופיעים בשלושה מצבי צבירה • 1).מוצק. • 2).נוזל. • 3).גז.

  4. תהליך האיוד מחולק לשלושה שלבים • 1).שלב הכנסת הגז - נמשך מס’ דקות עד שעות. • 2).שלב החשיפה - נמשך מס’ שעות עד ימים. • 3).שלב האוורור - נמשך מס’ שעות עד ימים.

  5. ריכוז הגז במהלך שלושת השלבים של תהליך איוד אופייני ריכוז הגז 1 2 3 זמן

  6. אופן פעולת הגזים • הגזים חודרים לגוף החרק בעיקר דרך פתחי הנשימה,לכן יעילות הקטילה תלויה בקצב הנשימה. • בטמפ’ נוחות לפעילות חרקים - האיוד יעיל יותר. • בטמפ’ נמוכות (כאשר פעילות החרקים יורדת) - יורדת יעילות האיוד,ויש צורך בהגדלת המנה או הארכת משך האיוד.

  7. תכונות כלליות של חומרי איוד • התנדפות ופיזור הגזים תלויה בגורמים הבאים: • 1).נקודת רתיחה. • 2).המשקל המולקולרי. • 3).לחץ אדים. • ככל שנקודת הרתיחה והמשקל המולקולרי עולים - ההתנדפות והפיזור איטיים יותר.

  8. תכונות כלליות של חומרי איודהמשך • ככל שהטמפרטורה יותר גבוהה - ההתנדפות והפיזור של הגזים מהירים יותר. • רוב הגזים כבדים מהאוויר - לכן נוטים לשקוע. • יש צורך בערבול האוויר בכדי להגביר את הפיזור וליצור אחידות בריכוז הגז.

  9. ספיחה וספיגה • פרודות הגז מסוגלות להיספח ולהיספג למוצרים וכתוצאה יפחת הריכוז היעיל בחלל. • ספיחת הגז הינה פעולה חוזרת,הגז משתחרר מהמוצר עם גמר האיוד. • ספיגת הגז הנה פעולה שאינה חוזרת ולכן עלולה לגרום להיווצרות שאריות רעל ופגיעה במוצר.

  10. במה תלויים הספיחה והספיגה • 1).תכונות הגזים. • 2).תכונות המוצרים המטופלים. שטח פנים גדול - ספיחה וספיגה גדולים. שטח פנים קטן - ספיחה וספיגה קטנים. • 3).הטמפרטורה. ככל שטמפ’ גבוהה - ספיחה וספיגה קטנה ככל שטמפ’ נמוכה - ספיחה וספיגה גדלה

  11. שחרור הגז מתוך המוצרים מותנה בגורמים הבאים • 1).תכונות הגז. • 2).תכונות המוצרים. • 3).טמפרטורה. לכן כאשר הספיחה והספיגה יהיו קטנים יותר - השחרור של הגז יהיה מהיר יותר.

  12. התלקחות והתפוצצות • לחלק מהגזים תכונות הגורמות להתלקחות והתפוצצות בתנאים מסוימים.תנאים אלו עלולים להיווצר: 1).הגז דליק. • 2).הוא מצוי בריכוז בתחום ההתלקחות. • 3).קיים גורם התלקחות (ניצוץ,מקור חום). • ניתן למנוע תופעה זו על ידי ערבוב בגזים לא מתלקחים או בפחמן דו – חמצני (CO2) וכן על ידי שחרור איטי של הגז.

  13. מינון • מנה - כמות חומר האיוד הניתנת מבוטאת בד”כ ביחידת משקל ליחידת נפח - גרם/למטר מעוקב, ולעיתים כיחידת משקל למשקל - גרם /לטון. • ריכוז - כמות הגז הקיימת בחלל האוויר שבנפח המאויד מבוטאת ביחידת משקל ליחידת נפח גרם/מטר מעוקב.

  14. מינון - המשך • הריכוז הינו תמיד נמוך מהמנה שניתנה בגלל ספיגה ודליפות. • לעיתים מבטאים את הריכוז באחוזים (%), זה נעשה בד”כ לשם קביעת תחום ההתלקחות,כמו כן מבטאים את הריכוז בחלקי מיליון (P.P.M) במדידות לצרכים בטיחותיים.

  15. C X T מכפלת ריכוז בזמן • במקרים רבים קיים יחס מסוים בין הריכוז (CONCENTRATION) לזמן,(TIME) כך שהמכפלה שלהם היא קבועה.זה מאפשר להגדיל את הריכוז ולצמצם את הזמן, או להפך להקטין את הריכוז ולהאריך את הזמן, בתנאי שהמכפלה תישאר קבועה. • אין להשתמש בכלל זה בתנאים קיצוניים.

  16. PH3 - פוספין • ALP + 3 H20 AL(OH)3 +PH3 • פוספיןPH3 משווק בצורת טבליות וכדוריות מוצקות או בפלטות ובשקיות. • אריזות אלה מכילות בתוכן אלומיניום פוספיד (ALP),חשיפתALP ללחות האוויר משחררת את גז הפוספין PH3. • הגז המשתחרר מהווה 1/3 ממשקל התרכובת.

  17. PH3 - פוספין • פעולת שחרור הגז מהמוצק הינה איטית ומותנת בלחות ובטמפ’,היא עשויה להמשך בין מספר שעות עד 24 שעות. • הפוספין הינו חומר רעיל ביותר. • בעל כושר חדירה טוב והתנדפות מהירה מהמוצרים המטופלים.

  18. PH3 - פוספין • הפוספין הנו חומר דליק. • ההתלקחות נמנעת על ידי שחרור פחמן דו חמצני (CO2) מהתרכובת,וכן על ידי שחרור הגז באופן איטי המונע יצירת ריכוזי גז בתחום ההתלקחות. • לפוספין יש ריח אופייני של קרביד או שום המקל על זיהויו.

  19. PH3 - פוספין • הפוספין מגיב עם נחושת ומוצריה והוא עלול לפגוע בציוד המכיל מתכות אלה כגון:מכשירי חשמל,צנרת חשמל,ציוד אלקטרוני וכד'. • הפגיעה חזקה יותר בריכוזי גז גבוהים וכן בתנאי לחות וטמפ’ גבוהים.בעת האיוד יש למנוע מגע של הגז עם מתכות אלה.

  20. PH3 - פוספין • משקל סגולי - 1.17 (17% יותר מהאוויר). • סף התלקחות - 1.79% • 17,900 P.P.M • משקל מולקולרי - 34.04 • נקודת רתיחה - מינוס 87.4 צלזיוס. • נקודת קפיאה - מינוס 133.5 צלזיוס. • 1גרם/מטר קוב של פוספין = 700P.P.M

  21. PH3 - פוספין • TLV - ריכוז הסף , הריכוז המאפשר כניסה מחדש לשטח המאויד. • בפוספין ריכוז הסף הוא - 0.30.1P.P.M כלומר 0.0004 גרם/למטר קוב. בתנאים של 25 מעלות צלזיוס ולחץ ברומטרי של 760 מ”מ.

  22. תרומת האדם לעולם החרקים • האדם החל לפני כעשרת אלפים שנה,להניח את היסוד לחקלאות. • החקלאות הביאה ליצור עודפי מזון שהיה צורך לאחסנם. • החקלאות יצרה תנאים מתאימים להתרבות עצומה של חרקים המתמחים בגידולי האדם. • החרקים מכלים היום בין 30% - 10% מהמזון שהאדם מייצר.

  23. מערכת אקולוגית בצובר גרעינים חרקים צובר גרעינים מיקרו- פלורה טמפר’ האויר לחות האויר פסולת אדי מים אויר בין גרגרי

  24. הסביבה בה חיים חרקי המחסן • גורמים ביולוגיים: הסחורה המאוחסנת. החרקים. פטריות ועבשים.

  25. הסביבה בה חיים חרקי המחסן • גורמים פיזיקליים: טמפרטורה. אדי מים. אוויר בחללים. אבק וחומר זר. מבנה של חלל האחסון.

  26. השפעת פעילות חרקים על סביבתם בחלל האחסון עקב פעולת הנשימה של החרקים מתרחשת פעולה של נשימה אירובית (הצורכת חמצן),שתוצריה הם מים,פחמן דו חמצני ואנרגיה. אנרגיה+6H2O+6CO2=6O2+C6H12O6 גורמים אלו מאפשרים לנו לבצע פיקוח עקיף על חרקי המחסן על ידי מדידת: 1).חום (פליטת אנרגיה). 2).פחמן דו חמצני CO2.

  27. קבוצות מזיקי מחסן • מזיקים עיקריים או ראשוניים – יכולים לחדור לתוך הגרעין. • מזיקים משניים – אינם יכולים לחדור לתוך הגרעין. • טפילים וטורפים. • מזהמים מקריים.

  28. נזקי חרקי המחסן • נזק ישיר: אכילת מזון. נוכחות במזון. פגיעה במבנים ואריזות.

  29. נזקי חרקי מחסן • נזק עקיף: נוכחות חרקים. נוכחות חלקי חרקים. התחממות. העברת מחלות. פיזור פטריות ועובש.

  30. על חרקי המחסן נמנים בעיקר חרקים משתי קבוצות • חיפושיות. • עשים. שתי הקבוצות הם חרקים בעלי גלגול מלא ביצה – זחל – גולם – בוגר. הביצה והגולם אינם נושמים, הגז חודר דרך הקרומים אבל בצורה פחות טובה.הזחל והבוגר נושמים ולכן בשלבים אלה יש יותר קטילה.

More Related