מודלים בקריאה

1. מודלים בקריאה Bottom up Top down

2. מודל מלמטה למעלה זיהוי אותיות וסימני ניקוד חלק פענוח צירופים זיהוי מילים קריאת משפטים קריאת טקסט שלם משמעות שלם

3. הנחות יסוד של מודל מלמטה למעלה • קריאה היא בעיקר תהליך תפיסתי: • מודל המשקף את הפסיכולוגיה הבהביוריסטית • (גירוי תגובה חיזוק) • המשמעות מצויה בתוך הטקסט ולא במוחו של הקורא. • מודל מבוסס טקסט הטקסט מספק יותר ממה • שהקורא מספק לקריאה ( weaves & resnick 1979 ) • מהחלק אל השלם • גישת ההוראה העיקרית פענוח

4. 4 שלבים במודל (lipson & wixon ,1991) • ניתוח תפיסתי - אותיות, צירופי אותיות, יסודות • פונולוגיות. 2. ניתוח לקסיקלי - היחידות הויזואליות מנותחות ומזוהות כמילים בעזרת הלקסיקון המנטלי של הקורא. 3. ניתוח תחבירי - הבנת מבנה תחבירי של המשפט מקדם את הקורא לקראת הבנה. 4. ניתוח סמנטי - הידע הסמנטי של הקורא מאפשר לו להבין את הרעיונות, הנואנסים, הטון והכוונה בכתוב.

5. מודל מלמעלה למטה משמעות שלם חלק סימני הכתב

6. מידע מורפולוגי: שורשים, משקלים, נטיות (ילדים , התלבשתי) מידע סמנטי תוכני: מילים וצרופי מילים ידע קודם. מידע גרפמי - פונמי: האותיות המרכיבות את המילה והקשר שלהן להגאי הדיבור מידע תחבירי: סדר המילים במשפט בעזרתו מזהים את תפקיד המילה.

7. הנחות יסוד של מודל מלמעלה למטה: • המשמעות מצויה במוחו של הקורא ולא בטקסט: מודל • מבוסס קורא. 2. קריאה היא תהליך לשוני. 3. מהשלם אל החלק 4. גישת ההוראה מכוונת לידע אותו מביא הקורא אל סיטואצית הקריאה. 5. המודל מושפע מתיאוריית הגשטלט.

8. תרגילים להבנת ההבדל בין המודלים: תרגיל מס' 1 פתרון תרגיל מס' 2 פתרון פתרון תרגיל מס' 3

9. תרגיל מס' 1: הוראה: נסו לקרוא את הטקסט שלפניכם. שימו לב שחלק מן האותיות בטקסט חסרות ובמקומן מסומן X

10. בעXר אחת מפורסמת היה מנXל בית ספר. • בשם בלגן. מנהל זה רצה שכל המXרים והתלXידים • יאהבו אותו מאXד. יום אחד החליXהמנהל • המוזר, שאין צורך לתת ציוXים לתלמידים על הישגיהX • כל מי שלומX בבית הXפר יקבל אוטומטית ציון • טוב. התלמידים היו שבעי רXון, כי נחסך להם זXן, • אך בקרב המורים התעוXרה בעיה, משום שהם לא • ידע כיצד לעורר את המוטיXציה של תלXידיהם • ללמוד. למרבה הצער, כעבור זXן לא רב התלמידים • פסקו לבוא לביX הספר, למXרים לא היה את מי לXמד, • והרשות המקומית לא שלXה להם את משכורתם. • ומאז איש אינו Xומד באותה עיר.

11. שאלות לתרגיל מס' 1: • האם הצלחתם להבין את הקטע? • מה אפשר להסיק מכך ביחס לתהליך הקריאה? • איך תסבירו את העובדה, שאפשר להבין את הכתוב בלי לפענח כל אות ואות?

12. תשובות לתרגיל 1: • אפשר להבין את הטקסט בלא שום קושי, אף על פי שבכל שורה מופיעות כמה מילים שחסרה בהן אות. • אפשר להסיק שכדי להבין טקסט אין צורך לפענח מילה במילה. ניתן להבין את הכתוב (גם אם חסרות בו אותיות) בכמה דרכים: למשל, התוכן של כל משפט והתוכן הכללי של הטקסט מסייעים לנו להשלים את החסר. גם רמזים דקדוקיים עוזרים לנו: לפי צורת המילה אנו יכולים לשער מה תפקידה במשפט – האם היא שם עצם, פועל וכו'.

13. המשך תשובות לתרגיל 1: • נוכל להסיק מכך שהמודל "מלמטה – למעלה" אינו מתאר את תהליך הקריאה בשלמותו. חסרה בו התייחסות לתהליכים נוספים, מלבד תהליך הפענוח, המסייעים לנו להשלים פערים בטקסטים.

14. תרגיל מס' 2: הוראה: עכשיו נסו לקרוא טקסט אחר (ניר, אילת וישראלי 1986) שחסרות בו מילים שלמות. נסו להשלים את המילים החסרות בו.

15. הפרוטה ילדה אחת חיפשה דבר מה בחול ובכתה בכי מר. עבר איש טוב לב ו אותה: "על מה את בוכה?" ענתה הילדה: "אימא נתנה פרוטה, והפרוטה נפלה מידי, שקעה בחול ו ." פתח האיש את כיסו, והוציא פרוטה, מסר אותה לילדה ואמר: "הא לך פרוטה אחרת, ו אל תבכי עוד!" האיש הרחמן פנה לדרכו, לעסקיו. כאשר הביתה, עבר שוב באותו מקום, והנה הילדה עודנה בעפר, ודמעותיה על לחיה. שאל אותה האיש: " אבדה לך גם הפרוטה השנייה?" הילדה: "לא אבדה לי, לא. אבל, אילו לא אבדה הפרוטה הראשונה, היו עכשיו בידי שתי פרוטות".

16. שאלות לתרגיל מס' 2: • האם הצלחתם להשלים את המילים החסרות בטקסט? • מה מסקנתכם?

17. תשובות לתרגיל מס' 2: התשובה נמצאת בתרגיל מס' 1.

18. תשובות לתרגיל 1: • אפשר להבין את הטקסט בלא שום קושי, אף על פי שבכל שורה מופיעות כמה מילים שחסרה בהן אות. • אפשר להסיק שכדי להבין טקסט אין צורך לפענח מילה במילה. ניתן להבין את הכתוב (גם אם חסרות בו אותיות) בכמה דרכים: למשל, התוכן של כל משפט והתוכן הכללי של הטקסט מסייעים לנו להשלים את החסר. גם רמזים דקדוקיים עוזרים לנו: לפי צורת המילה אנו יכולים לשער מה תפקידה במשפט – האם היא שם עצם, פועל וכו'.

19. המשך תשובות לתרגיל 1: • נוכל להסיק מכך שהמודל "מלמטה – למעלה" אינו מתאר את תהליך הקריאה בשלמותו. חסרה בו התייחסות לתהליכים נוספים, מלבד תהליך הפענוח, המסייעים לנו להשלים פערים בטקסטים.

20. תרגיל מס' 3: הוראה: עתה קראו את הקטע שלפניכם, ודאי תשימו לב, שרוב המילים בו הן מילות תפל.

21. צוֹק וקוֹשׁ צוֹק הָיָה בְּרִי. קוֹשׁ הָיָה טַבָּן. זֶה מוּזָר שֶבְּרִי וְטַבָּן הם בַּרְגָנִים, אַך הֵם כֵּן בַּרְגָנִים. הֵם נִסְלוּ יַחַד. צוֹק נִגְרַק עַל זֵל בְּשִיבּוּל. קוֹשׁ רָצָה לְהִגָּרֵק עָלָיו גַּם כֵּן. אַךְ הַטּוֹדֵר אָמַר לוֹ, שֶאָסוּר לְהִגָּרֵק עַל זֵלִים. קוֹשׁ הֵחִים שהַטּוֹדֵר אָמַר, שֶאָסוּר לְהִגָּרֵק עַל זֵלִים, מִפְּנֵי שׁקוֹשׁ הָיָה טַבָּן.

22. שאלות לתרגיל מס' 3: • האם הבנתם במה עוסק הקטע? • האם אתם מבינים באופן חלקי את " מילות התפל " שבטקסט? • כיצד תוכלו להסביר את ההבנה החלקית של " מילות התפל " שבטקסט?

23. תשובות לתרגיל 3: • הקטע עוסק בשני גיבורים שעשעו דבר מה ביחד. האחד עשה משהו, השני רצה לעשות כמותו, אך מישהו שלישי אמר לו (לשני) שנאסר עליו לעשות זאת. • אפשר להבין באופן חלקי את מילות התפל, למשל: המילים נסלו ונגרק הם פעלים, ואילו המילים טודר וזלים הם שמות עצם .

24. המשך תשובות לתרגיל 3: • ההבנה החלקית של מילות התפל בטקסט מתאפשרת בעזרת ההקשר הדקדוקי – התחבירי והמורפולוגי – שהן מופיעות בו. למשל: במשפט צוק היה ברי נראה שברי הוא תיאור של צוק, כלומר המילה היא שם עצם או שם תואר. במשפט אסור להגרק על זלים, להגרק הוא שם פועל, כי יש לו תבנית של שם פועל בנפעל (כמו להישבר, להיזרק וכו'). זלים הוא כנראה שם עצם ברבים: שם עצם משום שהוא מופיע אחרי מילת היחס על, ורבים משום שיש לו הסיומת Xים.

25. סכום ההבדל בין שני המודלים:

27. המודל האינטראקטיבי מרכז קבלת החלטות מידע גרפמי פונמי מידע סמנטי תחבירי זרימת מידע זרימת מידע קיימים יחסי גומלין בין הקורא לטקסט: שילוב של מידע גרפמי פונמי עם ידע קודם. השערה באמצעות תהליכי "מלמעלה למטה", נבחנת דרך עיבוד מידע של "מלמטה למעלה" ונבדקת שנית בתהליכי "מלמעלה למטה".

28. "מודל הפיצוי האינטראקטיבי" ( stanovich,1986 ) ניבוי לאורך זמן רב יותר מפענוח מילים. לכן קורא מיומן ישתמש בפענוח "מלמטה למעלה", בעוד שקורא מתחיל ייעזר בתהליכי " מלמעלה למטה" היות שעדיין אין הוא שולט בפענוח.

29. הנחות יסוד של המודל האינטראקטיבי: • קריאה היא תהליך קוגניטיבי 2. המשמעות נובעת מהאינטראקציה בין הקורא לטקסט. • התהליך מתבצע מן השלם אל החלק ומן החלק אל שלם • סימולטני. 4. מיקוד ההוראה, (בתהליכים "מלמטה למעלה" או "מלמעלה למטה") משתנה בהתאם ליעדי המורה ולצורכי התלמיד.

30. סכום ההבדל בין שלושת המודלים: