התמכרות, הגירה והמפגש הבין-תרבותי

התמכרות, הגירה והמפגש הבין-תרבותי דני בודובסקי המחלקה לטיפול בהתמכרויות שירותי בריאות הנפש משרד הבריאות לקורס רפואת התמכרויות ביה"ס ללימודי המשך ברפואה אוניברסיטת תל-אביב 4 מאי 2010

המבוך...

המבוך: הנחיות למדריכים המשימה: • להנחות את המודרך דרך המבוך ולהושיבו על הכסא בזמן הקצר ביותר חוקי המשחק: • מותר לדבר רק בשפה זרה (שאיננה עברית/אנגלית) • אסור לגעת במודרך • מותר לעמוד רק מאחורי המודרך ולא לפניו

המבוך: הנחיות לצופים לצופים במדריכים ובמודרכים: • מה הם חושבים? • מה הם מרגישים? • איך הם מתנהגים?

המבוך...

המבוך: סיכום המבוך = קליטת עלייה קולטים ונקלטים- תמונת ראי • רגשות: שמחה, תסכול, כעס, עצב .... • מחשבות: רוצה/לא רוצה לעזור/להבין; מפגר; לא מצליח/מתקשה במשימה... • התנהגות: לא טבעית; יחסי סמכות; עקיפת חוקים; דיבור בקול רם; צחוק; תוקפנות; הסתגרות... • תהליך: שינויים ברגשות, מחשבות והתנהגות • שונות/הטרוגניות בהתנהגות קולטים וגם עולים חלקם במצוקה משמעותית

המבוך: פתגמים "למי שלא יודע- גם המישור הוא ג'ונגל" (פתגם אתיופי)

המבוך: פתגמים נוספים "הישראלים אוהבים עלייה- אך לא את העולים; העולים אוהבים את ישראל- אבל לא את הישראלים" (גרפיטי בבית שימוש) "הטירוף הוא דרך לבריחה מסבל" (וכך גם הסמים...) (ארתור שופנהאור) "אי אפשר איתו, אבל אי אפשר בלעדיו.." (ר. "עובדת" ברחוב הירקון- על התמכרותה להרואין)

באיזו מידה הינך..... • באיזו מידה הינך שומר/מכבד/מעריך את תרבות המוצא שלך? - רבה / מועטה • באיזה מידה הינך שומר/מכבד/מעריך את תרבות החברה ה"ישראלית"? - רבה / מועטה

מודל האקולטורציה של BERRYבאיזו מידה הוא שומר על זהותו התרבותית?באיזו מידה הוא מחובר לתרבות החברה החדשה?

כיצד מתפלגת אוכלוסיית העולים? באופן כללי (עם הרבה יוצאים מן הכלל) מאפיינת: • A היטמעות ("בעיקר פה")- את הילדים והצעירים • ללא תחושות מצוקה חריגות אלא ע"ר גיל התבגרות • דפוסי שיחה ותרבות כמו של ה"ותיקים" • השלכות: • דפוסי שתייה בקרב מתבגרים- דומים לשל הותיקים (אך שתייה מעט רבה יותר) • הסברה וטיפול כמו בצעירים "ותיקים". • (דוגמת מפגש אקראי עם בן של חבר עולה..)

כיצד מתפלגת אוכלוסיית העולים? • B השתלבות ("גם פה וגם שם")- מאפיינתחלק מהמבוגרים הצעירים ובגיל הביניים • ללא תחושות מצוקה חריגות • דפוסי שיחה תרבות גמישים ומותאמים • השלכות: • דפוסי שתייה- דומים לשל הותיקים (אך שתייה מעט רבה יותר) • ניתן להיעזר בהם כמגשרים למבוגרים; וכמודל- לצעירים

כיצד מתפלגת אוכלוסיית העולים? • C הפרדה ("בעיקר שם")- מאפיינת את המבוגרים • מצוקה עקב אובדן מעמד, סמכות; כלכלה/תעסוקה • שימור שפה, דפוסי שיחה, שתייה ותרבות • קשרים רופפים ושטחיים עם ה"ותיקים" • השלכות: • קשיי תקשורת עם הממסד ע"ר שפה, תרבות, חשדנות • הקצנת דפוסי שתייה- אצל חלקם • צורך בטיפול תואם שפה ותרבות מוצא בסיוע מגשרים

כיצד מתפלגת אוכלוסיית העולים? • D שוליות ("לא פה ולא שם")- חלק מבני הנוער ומהמבוגרים הצעירים • תחושות קיפוח, ניכור ומצוקה חריגות • התנהגות זועמת ומאד אנטי (ממסדית; חברה..) • דפוסי שיחה ותרבות ייחודיים • התחברות לדומים בקבוצות • השלכות: • דפוסי שתייה, שימוש בחומרים, אלימות, עבריינות- חריגים • צורך בעבודה טיפולית תואמת תרבות של כל קבוצה (שפה, ביטויים, כאבים, זעם...)

היקף השימוש בחומרים פסיכואקטיביים בקרב נוער עולים(מחקרים של ) נוער עולה מנותק (מחבר העמים ואתיופיה) בהשוואה לנוער עולה לומד, וגם בהשוואה לנוער מנותק כלל האוכלוסייה- משתמש יותר באופן מובהקב: • אלכוהול • שימוש לא חוקי כלשהו בסמים • קנאביס: (מריחואנה, חשיש) • סמים אחרים: (הרואין, קוקאין, ל.ס.די, אקסטזי, מתדון כו') נוער עולה מנותק = שוליות "לא פה ולא שם"

סוגיית תחלואה כפולה נפשית והגירה:תחלואה נפשית "תלויית תרבות" לעומתביטויים תרבותיים בתחלואה נפשית DSM-IV defines a culture-bound syndrome: • recurrent, locality-specific patterns of aberrant behavior and troubling experience that may or may not be linked to a particular DSM-IV diagnostic category. Many of these patterns are indigenously considered to be "illnesses", or at least afflictions, and most have local names.

סינדרום תלוי תרבות ה-DSM מגדיר סינדרום תלוי תרבות כדפוס התנהגות חוזר ייחודי לאזור גיאוגרפי מסויים- המהווה חוויה מעוררת מצוקה לעצמו או לסביבתו, היכולה להיות קשורה או לא להיות קשורה לקטגוריה דיאגנוסטית מסויימת ב-DSM. רבים מדפוסי התנהגות אלו נחשבים כ"חולי" או לכל הפחות כמכאוב על-ידי בני המקום ולרובם שמות מקומיים ייחודיים.

תחלואה נפשית "תלויית תרבות" לעומתביטויים תרבותיים בתחלואה נפשית • דוגמאות לתחלואה נפשית "תלויית תרבות": • "זאר" באתיופיה, מצרים, סודאן • "הדיבוק" בקרב יהודי אשכנז • "קורו" במלזיה (חרדה שאיבר המין ייסוג לגוף והאדם ימות) • "אנורקסיה נרווזה" בארצות המערב • מקרים אלו הם מעניינים- אך פחות רלוונטיים לתחלואה כפולה!

ביטויים תרבותיים בתחלואה נפשית • האמונות וההתנהגויות המתבססות על תרבות המוצא- הם המוצאים את ביטויים בקרב העולים המטופלים- במיוחד בקרב אלו החיים ב"הפרדה" ("בעיקר שם").

הדוגמא של תרבות עולי אתיופיה(בעיקר לאלו החיים ב"הפרדה") • "טנה יסטלין" (TENASTELIN) • שה' ייתן לך בריאות בשמי • חשיבות הכבוד • מרכזיות הדת • מורכבות השיחה • חשיבות הבריאות

כיבוד הזולת, נימוס וצניעות • גינוני כבוד • הררכיה • הקס (Kess) = רב, מנהיג דתי • השמאגלה (Shmaggele) = זקן, חכם, מתווך, מגשר "הילד רץ מהר- אך הזקן מקדים אותו"

תרבות השיחה • "איהיל ווהאצ'ין אלקוואל" • איהיל = אוכל (אמהרית היא שפה שמית כמו עברית) • האוכל והמים שלנו נגמרו • רוצים להתגרש • "שעווה וזהב" • דיבור מתארך ועקיף • משמעות השמות • פתגמים ומטפורות

תרגום בין תרבותי למי שנמצא "בעיקר שם"

מי הוא מגשר תרבותי טוב? שולט בשפת המוצא ובתרבות המוצא שלו היטב, כולל ברבדיה העמוקים מכיר ומוקיר את תרבות המוצא שלו שולט ברמה טובה בעברית- דיבור והבנה מכיר ומבין את עולם התוכן והמושגים בברה"ן והתמכרויות בוגר היכול להיתפס גם כבעל סמכות כלפי מטופל (ורצוי לא צעיר מידי) זה אשר המטפל (ה"ותיק") הנעזר בשירותיו- מאפשר לו להוביל את השיח מבוסס התרבות- והמגשר מקפיד לשתף את המטפל בתהליך השיח.

התמודדות עם שינויים בקודים התרבותיים באתיופיה בישראל - כבוד לזולת ולגבוהים בהיררכיה מידה רבה של שוויוניות ומיעוט גינוני כבוד - אווירה סמכותית חופש בחירה רב - שמירת סודות ואיפוק רגשי ביטוי רגשות, אי שמירת סודות - סבלנות ונינוחות דגש על מהירות ביצוע ועמידה בלוח זמנים - תרבות שיחה בלתי ישירה מטפורית ומתארכת תרבות שיחה ישירה וקצרה - חשדנות לאדם הלא מוכר אך כבוד כלפיו יחס פטרנליסטי ומתנשא לאדם הלא מוכר

משקאות אלכוהוליים באתיופיה טלה (TALA)- בירה ביתית טג' (TEJ)- יין דבש

נוהגי שתייה באתיופיה והשינויים שם שתייה חברתית מוגבלת בחיק משפחה וחברים "עשר-ווהא" (AsserWuha) החברים/קרובים מונעים הגזמה בשתייה בערים ובכפרים גדולים- בתי קפה (בתי בירה) באדיס אבבה- נתקלים גם בשתייה חריפה החרפה עקב שהות ממושכת שם כפליטים סמים לא היו מוכרים בכפרים- למעט גאת

שינויים בנוהגי השתייה בישראל זמינות בירה יותר חזקה; חשיפה ל"סופר-אלכוהוליים" שתייה מרובה בחתונות ואירועי שמחה ריבוי אירועים- על פני כל השנה קיום אירועים רבי משתתפים מתחת לבית הגשת בירה ב"שבעה" ריבוי זמן פנוי אצל מבוגרים יחד עם מצוקות ריבוי צעירים חסרי מסגרת ומרובי תסכולים וזמן פנוי מבוגרים (בהפרדה)- שתייה מרובה בצוותא צעירים (בשוליים) – שתייה הוללת בקבוצות, סמים

בונה בית (טג' בית)

היבטים תרבותיים בבלימת שתייה- פתגם “השתיין והמשוגע מדברים את כל מה שיש בלבם” (ובאמהרית: “סקרם אינה עיבד י’ליבון יינגרל”) בתרבות בה שמירת סודות ואיפוק רגשי הם כה חשובים - מושווה, בפתגם זה, השתיין למשוגע אשר הוא חסר גבולות, חסר איפוק וכבוד ופוגע בזולת בכך שאינו יודע לכבד ערכים אלו.

פתגם נוסף “השתיין והמשוגע - חד הם” (ובאמהרית: “סקרם אינה עיבד - אנד נאו”) קיים כאן גם מסר סמוי בדבר ההבדל ביניהם: בעוד המשוגע לא שולט על מעשיו מפאת מחלתו (שגעונו) הרי השתיין לא שולט על מעשיו בשל שתייתו - דבר שהיה נתון לשליטתו ושהינו באחריותו.

“ילדו של האדם החופשי (שאינו עבד) והשתיל- שניהם אוהבים מים” (ובאמהרית: “י’צ’יווה ליג’ אינה אטקילט- ווהא ייאודל”) המסר במישור הגלוי – שטוב הן לילד והן לשתיל לשתות מים כדי שיגדלו, המסר הסמוי מדגיש את הנזק הנגרם הן לעץ מהשקיית יתר של מים (רקבון השורשים אפילו עד כדי מוות), והן למבוגר משתיית יתר של טלה/בירה, בנוסף לשתיית המים (“רקבון” האדם, התקלקלותו הנפשית והגופנית, “נבילתו” עד כדי אי תפקוד ואף סכנת מוות).

אתיופיה, טדה (מחנה מעבר) 1992

סיכום אוכלוסיית העולים הינה הטרוגנית ובהליכי מעבר בין-תרבותי והליך קליטה מורכב (ארצות שונות; מועדי עלייה שונים...) בנוסף לעולים קיימות אוכלוסיות נוספות עמן יכול הרופא למצוא עצמו בשונות תרבותית כגון ערבים, חרדים... ביטויים תרבותיים בתחלואה משמעותיים יותר מתחלואה תלויית תרבות התייחסות "רגישת תרבות" מחייבת גם אבחון "תרבותי" מקדים. התייחסות מערכתית, משפחתית ורב-תפקודית תואמת תרבות מערכות תמיכה מוחלשות/פגועות אצל עולים- אך חשיבותם רבה "י'אגרו סרדו- ב'אגרו ברה" (פתגם אתיופי) את היבלית של הארץ- תחרוש בשור של אותה הארץ "דיר ביאביר- אנבסה יאסיר" קוּר עכביש השזור בקוּרים רבים- חזק מספיק לקשור אריה

תודה!

התמכרות, הגירה והמפגש הבין-תרבותי