1 / 23

ערכה פנינה לבנון 

תנועות הנוער בשואה. ערכה פנינה לבנון . רקע כללי. תנועות הנוער קמו כביטוי לדחיית ערכי החברה הבורגנית ואורח חייה כנגד רדיפה אחר חומרנות הטיפו לרעיונות רומנטיים: חזרה אל הטבע, אל המקורות התרבותיים של השירה והספרות וקשרי רעות בין המינים כמיהה לשחרור היחיד מכבלי החברה המוסכמים

minor
Download Presentation

ערכה פנינה לבנון 

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. תנועות הנוער בשואה ערכה פנינה לבנון 

  2. רקע כללי • תנועות הנוער קמו כביטוי לדחיית ערכי החברה הבורגנית ואורח חייה • כנגד רדיפה אחר חומרנות הטיפו לרעיונות רומנטיים: חזרה אל הטבע, אל המקורות התרבותיים של השירה והספרות וקשרי רעות בין המינים • כמיהה לשחרור היחיד מכבלי החברה המוסכמים • הנוער היהודי שלא התקבל הקים תנועות נוער משלו

  3. תנועות הנוער היהודיות • תנועות בעלות אוריינטציה יהודית ציונית • תנועות בעלות אוריינטציה יהודית לא ציוניות • בזמן מלחמת העולם ה-1 אומץ הרעיון של עליה לא"י השומר הצעיר בפולין

  4. הבונד - העתיד בפולין • ערב מלחמת העולם השנייה רוב בני הנוער החברים בתנועות לא ציוניות היו חברים בבונד • הבונד היה פלג יהודי של המפלגה הסוציאליסטית הפולנית. • קבוצה גדולה מחברי הבונד היו גם חברי המפלגה הקומוניסטית שהייתה מחוץ לחוק • הרעיון המרכזי של הבונד: פתרון הבעיה היהודית טמון בפתרון הבעיה הפולנית. ניצול ע"י השליטים הוא משותף לפולנים ויהודים. • חיים יהודיים בפולין, הזדהות יהודית מסורתית והשפה היא אידיש

  5. הבונד (המשך) • כיבוש הקהילות היהודיות מפנים, בכסף שנשלח ע"י חברים שהתעשרו בארה"ב. • מערכת חינוך חינם. • בי"ח ליולדות, בתי הבראה. • סעד. • ספריות. • חוגים. • תיאטראות. למען חירותנו וחירותכם (הסיסמא של הבונד)

  6. תה"נ הציוניות - הגשמה • תנועת נוער ראשונה – השומר הצעיר, קמה בגליציה, הפכה להיות תנועת הנוער הגדולה. (בשנת 1912) חבריה, בעיקר בני הבורגנות. החינוך – חינוך כללי • דרור, קרובה בהשקפותיה לשומר הצעיר. השתייכו אליה בעיקר בני שכבות עממיות • גורדוניה, בעלת גוון ציוני סוציאליסטי מתון. • "הנוער הציוני", עקיבא, חיזוק היסודות המסורתיים היהודיים תוך ניסיון לעצור את תהליך ההתבוללות • בית"ר, דגלה בקו ציוני רוויזיוניסטי והזדהתה עם זרם פוליטי ימני.

  7. תה"נ הציוניות - הגשמה • מאפיין עיקרי של תנועות הנוער הציוניות בפולין – שלילת המציאות סביבם וסירוב להסתגל לאורח החיים המקובל על המבוגרים. • מאפיין נוסף – שלילת הגולה ועליה לא"י, החיים המלאים יתחילו עם העלייה לארץ. • סיסמאות מקובלות – "מעם בלי ארץ, לארץ בלי עם..." "אם העם היהודי לא יחסל את הגולה, הגולה תחסל אותו..." • שלבי החינוך וההכשרה - בבחינת שלב הקדמה לעליה לארץ. • לא הייתה בדרך כלל מעורבות פוליטית וחברתית בגולה. • הנוער הציוני מסתכל על הקהילה כסמל הניוון המוחלט. • בתנועות הנוער הציוניות הייתה כמיהה לתמורה.

  8. תנ"ה בפולין במלחמה • בחודשים הראשונים לאחר הכיבוש – מבוכה והתפרקות המסגרות • שליחים מארץ ישראל ברחו, מנהיגות מקומית ברחה מוורשה וערים אחרות לכיוון ברית המועצות. • בכירי תנועות הנוער חוזרים לשטח הכיבוש כדי לשקם את התנועות ולארגנן בתנאי מחתרת. • תנועות הנוער לוקחות חלק במאבק ל"קידוש החיים". התנגדות פסיבית, אי ציות לצווי הגרמנים בכל דרך • התנועות הציוניות משנות כיוון צריך להתמודד עכשיו עם המצב החדש שנוצר – גטאות.

  9. תנ"ה בפולין במלחמה פעילות תנועות הנוער במחתרת • פרסום והפצת עיתוני מחתרת בוורשה • קיום מסגרות לימוד כתחליף לבתי הספר שנסגרו • קיום פעילויות תרבותיות (תיאטראות) • כינוסים ופעילות רעיונית ענפה. (סמינרי מדריכים) • הפעלת רשת של שליחים – בעיקר נערות, "קשריות" • הכנת הנוער לקראת הצפוי בעתיד, לאחר המלחמה

  10. תנ"ה וההתקוממות • "אל נלך כצאן לטבח! אכן חלשים וחסרי מגן אנחנו, אך התשובה היחידה למרצח-התגוננות! אחים! טוב ליפול כלוחמים בני חורין מלחיות בחסד מרצחים. נתגונן! נתגונן עד נשימת אפנו האחרונה!" אבא קובנר • היודנרטים מתנגדים – הרצח האקראי של יהודים איננו מסע רצח טוטאלי • התנגדות בכוח תמיט אסון על רבים שיפגעו במעשי תגמול קולקטיביים • תנועות הנוער הפיצו את רעיון ההתנגדות בגטאות השונים וחלקם נטלו חלק פעיל בהתארגנות ובמאבק בגטאות • היעד - מרד ומאבק חמוש בתוך הגטו נוכח הגירושים של היהודים למחנות השמדה

  11. התקוממות בגטאות • התנגדות ספונטנית • התנגדות מתוכננת • התנגדות מחוץ לחומות הגטו • ניסוויז', לחווה (הראשונים להתנגדות) • ביאליסטוק, ווילנה, סוסנוביץ, צ'נסטחובה • קרקוב (פעולת ציגנריה) • וורשה (מרד גטו וורשה)

  12. גטו ורשה • גטו ורשה- הוקף בחומה בגובה 3 מטר על החומה היו שברי זכוכית וגדרות תיל. היו חלקים שהיו מוקפים גדרות. • הגטו נסגר ונותק מהחוץ בנובמבר 1940. • הגטו השתרע על שטח של 1.5קמ"ר ולתוכו נדחסו כ 500 אלף יהודים מוורשה והסביבה. • צפיפות, רעב, מחלות ומוות היו מנת חלקם של היושבים בגטו. • חטיפות לצורך עבודות כפיה.

  13. תמונות מגטו ורשה רחובבגטו בנית חומת הגטו

  14. תמונות מגטו ורשה פרנסה ילדים ברחוב

  15. תנ"ה ומרד גטו ורשה הקשיים בארגון המרד • חוסר סיוע מצד המחתרות הפולניות • חוסר בכוח אדם מיומן (חיילים) • חוסר באמצעי לחימה • קושי בקביעת עיתוי

  16. מפת מרד גטו ורשה

  17. מרד גטו ורשה ההתארגנות • ראשית ההתארגנות נתקלת בקשיים בגלל אידיאולוגיות שונות • הגירוש ההמוני ב-22 ביולי 1942 ותחילת ההתארגנות המשותפת, להקים גוף יהודי לוחם • חיזוק התמיכה בגישה פעילה, ההכנות למרד תופסים תאוצה • 28 ביולי 42' הקמת "ארגון יהודי לוחם" (אי"ל) מורכב מ 3 תנועות חלוציות (השומר הצעיר,"דרור" ו"עקיבא"),בראש הארגון, מרדכי אנילביץ • אוקטובר 42' הצטרפות של כוחות נוספים לאי"ל (הבונד)למעט בית"ר שהתארגן בארגון ב"ארגון צבאי יהודי" (אצ"י) • שארית הציבור בגטו מקבל את מרות אי"ל מרדכי אנילביץ מפקד אי"ל והמרד

  18. מרד גטו ורשה ה"מרד הקטן" 18 בינואר 1943 • לוחמים בפיקודו של מרדכי אנילביץ חמושים באקדחים מתגנבים לתור היהודים המובל לכיכר השילוחים ופותחים בקרב פנים אל פנים עם הגרמנים. (מרבית הלוחמים נופלים בקרב) • קבוצה נוספת בפיקודו של יצחק צוקרמן (אנטק) פותחת בעימות עם הגרמנים במקום אחר ומאלצת את הגרמנים לסגת • הידיעה על המאבק נפוצה ברחבי הגטו • במהלך הגירוש הוציאו הגרמנים מהגטו כ 5000-6000 יהודים, מספר קטן ממה שתוכנן • כתוצאה מההתנגדות היהודית ניצני עזרה של המחתרת הפולנית • מתחילה התארגנות מאסיבית יותר בשיתוף, יתר התושבים בגטו • איבוד שליטה של היודנראט והמשטרה היהודית • אי"ל הופך לקונצנזוס בגטו

  19. תמונות ממרד גטו ורשה הגרמנים מפעילים תותחים

  20. מרד גטו ורשה המרד 19/4/43- 15/5/43 • המרד הקטן גורם לאוכלוסייה בגטו להתכונן למאבק (בונקרים, מזון, תרופות, חיבור לצינורות מים). אשליה כי זאת דרך להצלה • הלוחמים אוגרים עוד נשק וציוד אך אין להם שום אשליות לגבי התוצאות. מבחינתם המרד הוא מעשה גבורה אחרון • 19 באפריל 1943 ערב פסח החל חיסולו הסופי של הגטו. הגרמנים אינם זוכים בגורם ההפתעה • כאשר נכנסים הגרמנים לגטו מחכה להם הפתעה... • התושבים מסרבים להתפנות. מתפתחים קרבות בין לוחמי המחתרת וחיילי חי"ר גרמנים מלווים בטנקים. אבדות בנפש לגרמנים • מתחילים "קרבות הדגלים"

  21. מרד גטו ורשה (המשך) • הימים הראשונים מאופיינים בקרבות רחוב בין הלוחמים והגרמנים • הגרמנים מתחילים לשרוף באופן שיטתי בית אחר בית ולאלץ את הדיירים והלוחמים לסגת מעמדותיהם • הלוחמים יורדים לבונקרים ומגיחים משם כדי לתקוף את הגרמנים • תושבי הגטו מסתתרים בבונקרים וממשיכים בהתחפרות עיקשת למרות התנאים הקשים מתחת לאדמה • הגרמנים משתמשים בלהביורים ומשליכים רימונים לתוך הבונקרים ומאלצים את היהודים לצאת. בתים נשרפים ויהודים נכנעים... • חיל האוויר הגרמני משתתף בהטלת פצצות על הגטו • אנילביץ:"חלום חיי קם והיה. ההגנה העצמית בגטו הפכה לעובדה..." • ב 8 במאי נפל הבונקר ברח' מילא 18. כאשר שוהים בו מרדכי אנילביץ וכמה מבכירי הלוחמים

  22. מרד גטו ורשה - הסוף • מילא 18 נפלה אך הגטו לא נכנע • פוצץ בית הכנסת הגדול ברחוב טלומצקה כאות לחיסול הגטו היהודי • ב 16 במאי 1943 שלח גנרל שטרופ מברק לגרמניה : " אין עוד רובע יהודי בוורשה..." • גם אחרי 16 במאי שרדו יהודים בין חורבות מבני הגטו ההרוס • באוגוסט 1944 הצטרפו ניצולים ושרידי לוחמי המחתרת למרד הפולני

  23. ביבלוגרפיה • אנציקלופדיה של השואה – ערכים: תנועות הנוער מרד גטו ורשה • שואה וזיכרון – ישראל גוטמן • הרצאות – השתלמות - אוני' בן גוריון • אתרים באינטרנט בנושא שואה • מאבק בנתיב הייסורים – ישראל גוטמן • ייעוץ – שושנה שכטר (באר שבע) • ייעוץ והגהות – אודי צין (רמת גן)

More Related