הפוטנציאל והסכנות הטמונים בקונפליקט (סוציו-)קוגניטיבי היחסים המורכבים בין פעילות טיעון ולמידה

הפוטנציאל והסכנות הטמונים בקונפליקט (סוציו-)קוגניטיביהיחסים המורכבים בין פעילות טיעון ולמידה ברוך שוורץ בית ספר לחינוך האוניברסיטה העברית

הקונפליקט הקוגניטיבי: מנגנון התפתחותי בסיסי אצל פיאג'ה • אצל פיאג'ה התפתחות מתרחשת כאשר הילד נמצא במצב בו סכמות מנטאליות אינן עוזרות בהתמודדות עם התנסותו. • מצב זה (קונפליקט קוגניטיבי) גורם לאי-נוחות אצל הילד שמתאים את הסכמות המנטאליות

בקיעים בקונפליקט הקוגניטיבי • צ'יןוברואר (1994) הציגו 8 דרכים בהן ילד הנמצא ב"קונפליקט" עם נתונים הסותרים מבנים מנטאליים שלהם מתחמקים מפיתרון הקונפליקט: • התעלמות • חוסר אמון באמיתת הנתונים • התייחסות לנתונים כמשקפים מקרים יוצאי דופן • "חיים בשלום" עם הסתירות • אי-נוחות, וכול'

הקונפליקט הסוציו-קוגניטיבי התפתחות חתרנית יצאה מזרם ג'נבה, הקונפליקט הסוציו-קוגניטיבי (Doise & Mugny, 1978): הקונפליקט הסוציו-קוגניטיבי מתאר סיטואציה (ולא מצב מנטאלי) בה מספר לומדים עם היבטים שונים משתתפים באותה פעילות (פתרון בעיות, דיון). סיטואציה זו יוצרת הזדמנויות להתפתחות/למידה תוצאות אמפיריות אינן טובות במיוחד (Limon, 2000)

מדוע הקונפליקט הסוציו-קוגניטיבי נשאר בכותרות? • זיהוי קשיים בקונפליקט הסוציו-קוגניטיבי • אמונות אפיסטמולוגיות • מסוגלות עצמית • מוטיבציה (מטרות הישג) • מטען קוגניטיבי • קיימות הצלחות מסויימות • למידה המפציעה מקונפליקט סוציו-קוגניטיבי איננה מתפוגגת

מתי קונפליקט סוציו-קוגניטיבי עובד? • קשה, דורש עיצוב מדוקדק של מטלות • תלמידים חייבים להיות מעורבים באופן פעיל • חשיבות עצומה של פעילות טיעון

מהי פעילות טיעון (ארגומנטאציה)? בגישה דיאלקטית-פרגמאטית: “Argumentation is a verbal and social activity of reason aimed at increasing/decreasing the acceptability of a controversial standpoint for the listener or reader, by putting forward a constellation of propositions intended to justify (or refute) the standpoint before a ‘rational judge’ ” (van Eemeren, et al.)

לטעון כדי ללמוד מעורבות בפעילות טיעון בין עמיתים יכולה להביא ל: • שיפור מיומנויות חשיבה (Kuhn et al, 1997; Wegerif et al, 1999) • שיפור בידע פרוצדוראלי (Weinberger et al, 2005) • עמדות יותר מאוזנות ויותר מפותחות (Goldberg et al. 2008) האם פעילות טיעון יכולה להביא גם להבניית ידע בתחום דעת?

פוטנציאל של פעילות טיעון ללמידה • בניית טיעונים והבעה של תיאוריות נאיביות יכולות להביא להבהרות, ולתיקון סתירות, במיוחד בנוכחות בר שיח • פעילות טיעון דיאלקטית (בחינה וקואורדינציה של היבטים שונים חושפת לריבוי רעיונות ולהשוואתם • מבנה פעילות הטיעון יכולה להביא לשיפור והרחבת הידע (Billig, 1996; Kuhn, 1992; Means & Voss, 1996) • האנשה של תיאוריות, הסברים, השקפות (Baker, 2003)

הבעייתיות שבמחקר פעילות טיעון ולמידה • המודל של ואן אמרן אידיאלי ויכול לשמש רק ככלי בעיצוב מטלות • קשה להגדיר ולזהות פעילות טיעון פורה או לא פורה

תכנית ההרצאה דוגמה של למידה בפעילות טיעון ומתוך פעילות טיעון במתמטיקה: קונפליקט או בנייה משותפת? דוגמה של למידה בפעילות טיעון ומתוך פעילות טיעון בהיסטוריה: שינוי נרטיבים דוגמה של למידה במדעים: מאפיינים של פעילות טיעון פורה

דוגמא למטלה המאפשרת פעילות טיעון A < B C ? D אם כל הקופסאות עם אותו צבע שוקלות אותו דבר, מה אפשר לומר לגבי C ו- D? (Schwarz & Linchevski, 2007)

שאלות שבמחקר על פעילות טיעון • האם אינטראקציה בין עמיתים משפרת אסטרטגיות פתרון? • האם אינטראקציה בין תלמידים בעלי אסטרטגיות פתרון נמוכות מביאה לשיפור? • האם אינטראקציה בין תלמידים שפתרונותיהם בעלי רמה נמוכה וגבוהה מביאה לשיפור? • האם כלי לבדיקת השערות משפר פתרונות? • האם פעילות טיעונית משפרת פתרונות?

ביטחון של היחיד A > B C ? D איתי: A שוקל יותר מ-B? C שוקל יותר מ-D... לא, רגע, A כבד מ-B כי יש יותר קופסאות.... אני חושב שהם שוקלים אותו דבר. A שוקל יותר מ- B כי ב-B חסרה קופסה. ופה יש להם אותם ממדים. הם שוקלים אותו דבר

הספק של היחיד... A < B C ? D אתי: A שוקל פחות מ-B... אני חושב כי D שוקל יותר עכשיו שקופסה חסרה, המשקל של D יישאר יותר גדול...או שהם שווים...אני לא יודע איך להחליט

האתגר של האחר... A < B C ? D אתי: כן הם אותו דבר שי: כן, הם אותו דבר כי פה זה שווה...משהו חסר... B שוקל יותר מ-A אתי: אבל מי אמר לך שזה שוקל יותר בקופסה אחת בלבד. זה יכול לשקול יותר...אי אפשר לדעת שי: הם שוקלים בדיוק אותו דבר

והפשרה של השניים A < B C ? D איתי: B שוקל יותר מ-A? אני יכול להסכים אתך כי חסרה קופסה ופה זה אותו דבר.... וה-B שוקלים יותר. ושם חסרה קופסה. לכן שניהם צריכים להיות פחות או יותר שווים המורה: אתה אומר אותו דבר איתי: כן, אבל אני לא כל כך בטוח המורה: למה אתה לא בטוח? שי: אין לנו מספיק נתונים על כמה כל קופסה שוקלת

בנייה שיתופית או קונפליקט קוגניטיבי • בדוגמא הזו, בנייה משותפת אחראית על שינוי ולא קונפליקט סוציו-קוגניטיבי • עיצוב מדוקדק מעמת את התלמידים עם האסטרטגיות האדיטיביות שלהם

עיצוב שהביא לפעילות טיעון... A = B C ? D לפני השקילה: שי: D שוקל יותר מ-C איתי: אי אפשר להחליט

חשיבותו של מחקר שיטתי בלמידה ופעילות טיעון • המחקר הנוכחי זיהה את חשיבות פעילות הטיעון בניתוח פוסט-הוק • תלמידים רבים לא הרוויחו ו/או נתקעו • זיהוי סוגי דיאלוג (שיטות קורלטיביות) • השוואה בין תהליכים/רווחים מהתערבויות טיעוניות שונות

"כולם יודעים שזה היה ככה" מאת צפרירגולדברג • האם אפשר למצוא מכנים משותפים בנרטיבים של העבר הקבוצתי בקרב תלמידים? • מה מיקום נרטיב התלמידים על הרצף בין הנרטיב הרשמי לנרטיב נגד? • האם וכיצד משתנה נרטיב התלמידים בתהליך למידה? • האם וכיצד משפיע נרטיב התלמידים על תהליך הלמידה? Goldberg, T., Schwarz, B. B. & Porat, D. (2008). Living and dormant collective memories as contexts of history learning. Learning & Instruction, 18(3), 223-237. Goldberg, T., Schwarz, B. B., & Porat, D. (in press). Changes in narrative and argumentative writing by students discussing 'hot' historical issues. Cognition and Instruction

רקע תיאורטי • זיכרון קולקטיבי בייצוג ציבורי ובתודעת פרט • למידת היסטוריה כהשתתפות בפעילות היסטוריון • למידת היסטוריה כפעילות טיעונית

שדה המחקר • בית ספר תיכון עיוני, לא סלקטיבי, אוכלוסיה מעורבת מקוטבת • שכבת י"ב. 4שאיפה לאיזון מגדרי ואתני • עבודה במסגרת חומר הלימוד לבגרות • מחקר התערבות, חצי ניסויי • גישה מעורבת איכותנית וכמותית

מערך המחקר חיבור מקדים הערכת מקורות דיון עמיתים חיבור מסכם

מערך המחקר-שיקולים דידקטיים וערכיים • לגיטימציה לסיפר של תלמיד • התלמיד כיוצר ידע • חשיפה לסיפרים סותרים. • חשיבה ביקורתית וביקורת מקורות סמכותיים • הצגת ושמיעת עמדות בין עמיתים • מהלך שלם, מדעה אישית לסיכום מושכל

טקסטים מבוזרים על כור ההיתוך • 1. 'תיאור ההכנות ליום האחד במאי בגן במחנה עולים תימניים' מתוך: האחדבמאי- חוברת עזר לגננת ולמורה בכיתות א-ב, תל-אביב. 1950. עמ 43. • הגננת ביקשה מההורים לדאוג לחולצות כחולות לילדים...בערב החג נדברה הגננת עם ההורים להניף דגל אדום על כל אוהל. את הדגלים הכינה עם הילדים בגן...על אחד הכתלים בגן נקבעה סיסמא: 'עמלי עדות ישראל התאחדו'. קיר שני קושט בתערוכת תמונות עבודה. הילדים רחצו את כלי העבודה אשר בגן, קישטו אותם בסרטים אדומים. אחד הילדים אמר: 'גם הפטישים, המעדרים, והמשפכים שובתים באחד במאי...'

טקסטים מבוזרים על כור ההיתוך • תוכנית הלימודים במחנות נוער לעולי תימן, תוכנית הלימודים , מחלקת התרבות של משרד החינוך. 1950 • תשומת לב מיוחדת לשירים ארץ ישראליים, ריקודים עממיים, מסיבות חג ועונג שבת. • העבודה הפיזית תתפוס חלק מסדר יומו של הנוער. ייווצרו תנאים, על ידי העמדת שטחי אדמה לרשות המחנות לעיבוד- בהשקייה– ובכלים הדרושים לכך. • התנ"ך יוסבר ויוגש...מבחינת היסודות הארצישראליים המעניינים אותנו כיום...יש להפוך את המסופר והמתואר לתמונה חיה על הווי ישראל בארצו, להבליט את האלמנטים המקנים ידיעות על הארץ, טבעה ואשר בה.

טקסטים מבוזרים על כור ההיתוך • דוד צבי פנקס. בדיון בכנסת על החינוך האחיד במחנות העולים. דברי הכנסת28/12/1949.הדובר היהממנהיגי "המזרחי"- המפלגה הציונית–דתית. • הפעולה אשר נעשית במחנות העולים, אם נציינה בציון הקל ביותר, אפשר לציינה ככפיה מצפונית ואינקויזיציה נגד דת ישראל. האיש הזה [נחום לוין- הממונה על החינוך האחיד במחנות העולים] מעסיק עשרות רבות של מורים ומגרש, בכוח המשטרה, מורים דתיים הבאים לעבוד אצלו. אני יודע שנעשית פעולה הרסנית נגד דת ישראל. אני אומר שעוד לא היה מצב כזה של כפיה וניצול מצבם האומלל של אנשי המחנות; מנסים להעביר אותם על דתם ועל דעתם..אני מאמין במלוא האחריות כי פעולתם של מר נחום לוין ועוזריו היא רצח תרבותי ודתי ושאם הדבר לא ייפסק היום תתפורר הקואליציה אשר נקראת מדינת ישראל. אני מייצג כרגע את החזית הדתית ואומר כי נצא במלחמת אזרחים, בדמים ממש אם הדבר לא ייפסק מיד...האם מישהו נתן לשר החינוך את הרשות למסור את חינוכם של עשרות אלפי ילדים אדם העוסק בהשמדת דת ישראל, גזיזת פיאות, לחץ כלכלי, איומים בחוסר עבודה ואי סידור שיכון?... ההסתדרות מנסה לקבוע את אמונת העולים לפי דעת השלטון...

טיפול בשערות, מחנה בית-ליד, 1950. הערכת מקורות עד כמה ניתן לסמוך על המידע או ההצהרות ממקורות אלו? דרג/י מ-1 עד 5. נמק/י את הדירוג בכתב: ניתן לסמוך/לא ניתן לסמוך על הדברים מפני ש... • הסביר/י האם ומה ניתן ללמוד מהמקורות ביחס לחינוך האחיד: האם היה זה ביטוי לקידום השוויון? ביטוי לאפליה תרבותית? צעד חיוני למדינה? גילוי שתלטנות מפלגתית?. • ניתן ללמוד מהקטע ש...

דיון עמיתים על הסוגיה • נ: אה טוב, ג'- ...אה, פשוט כל אחד צריך לענות על השאלה הזאת [מקריא שאלה] "האם הח"א במחנות העולים תרם לשוויון וקידם את העולים או שפגע בעולים והיה ביטוי לאפליה?" ג' יגיד את עמדתו קודם. • ג: אה..נראה לי שזה פגע בהם. כאילו, שהרעיון היה טוב אבל---[צוחק] • ג: נראה לי שהרעיון היה טוב אבל בסופו של דבר זה ...לא היה משהו. זה די...במקום לעשות את כול אותו דבר. אז זה ממש [לא] כולם אותו דבר, אז זה מאד הרחיק אותם. ו...כאילו עשה יותר פירוד מאשר חיבור. • ת: אני מסכימה. • נ: למה? • ת: אני חושבת שכאילו הכוונה של כור ההיתוך היתה ממש חשובה, אני ממש מבינה מאיזה היא יצאה – בכל זאת באו לפה אנשים בלי טיפת קשר, לכן הרעיון של בואו ניצור משהו אחיד לכולם הוא נורא רעיון טוב וחיוני כשאתה רוצה להקים מדינה. אבל בפועל...הבעיה היא. הבעיה המעשית היתה שזה לא מה שהיה. זה לא שהיה שוויון בין כל התרבויות ובין מה שהתיכו כאילו, אלא לקחו תרבות אחת. • נ: מה זאת אומרת בעיקר לקחו מתרבות אחת? מה? כאילו התרבות שהנחילו לעולים היא היתה קשורה לתרבות אחת? • ת: בטח!. • נ: אבל לאיזו תרבות?

הזיכרון הקולקטיבי כסיפר הגמוני • תיאוריה: הלבווקס, זרובבל, וורטשקימרלינג. • הזיכרון הקולקטיבי מעצב את תפיסת העבר של קבוצה (או תת קבוצה) • הזיכרון הקולקטיבי מעצב זהות קבוצתית • הזיכרון מעוצב בידי אליטות ומשרת אינטרס שלהן • הסיפר ההגמוני נתפס כמובן מאליו, לא ניתן להשתחרר ממנו

נבדקים • תלמידי כיתות י"ב, שני שנתונים עוקבים • מתחילים 105, 57 אשכנזים 48 מזרחים, 58 ז 47 נ • מסיימים 65, 33 אשכנזים 32 מזרחים, 39 ז , 26 נ • הצטרפות התנדבותית

ניתוח (משימת כור ההיתוך) נרטיבי • דגם עלילה: קורבן שווא, טרגדיה של טעויות, חבלי משיח • עמדה: שלילית, שלילית מעורבת, חיובית מעורבת, חיובית. • ודאות: אין, נמוכה, גבוהה • סוכנות: אנונימית, ותיקים, עולים

ניתוח תוצר טיעוני • רמת כתיבה טיעונית: לא מבוסס, חד צדדי, רלטיביסטי, מוכרע, מעריך. • דירוג אמינות מקור: אמין ---לא אמין (1-5) • התאמת דירוג סטודנט לדירוג מומחה.

תוצאות- חיבור מקדים דומיננטיות נרטיב נגד של זיכרון קולקטיבי • מעל 2/3 בקטיגוריות שוללות כור ההיתוך • ודאות גבוהה לקטיגוריות שוללות • זיכרון "מזרחי" • קישורי עבר -הווה

Bar Chart Bar Chart 50 50 40 40 30 30 20 20 10 Percent 10 Percent 0 useless sacrifice pain of redemption 0 against against-mixed pro-mixed pro Tragedy of errors 4.00 STAND TOWARDS MELTING POT PLOT שכיחויות עמדה ודגם עלילה

Bar Chart Bar Chart 60 60 50 50 40 40 30 30 20 20 10 10 Percent Percent 0 0 Un certain low high anonymous veterans immigrants CERTAINTY AGENCY שכיחויות סוכנות וודאות

טרגדיה של טעויות, שלילית, סוכנות ותיקים ט.ה. חיבור מקדים • כור ההיתוך היה הרעיון של ב"ג ... הרעיון היה למחוק את התרבויות של כל העולים וליצור תרבות חדשה, כביכול מורכבת מכל התרבויות. אך בפועל התרבות הדומיננטית שהיתה בתרבות החדשה היתה התרבות האשכנזית והתרבות המזרחית דוכאה בתהליך זה... לדעתי המטרה הראשונית היתה ליצור שוויון בין העולים, אך בפועל החינוך הזה יצר אפליה קשה ...

קורבן שווא, שלילית , סוכנות אנונימית ת.פ. חיבור מקדים • זו פעולה הרסנית מכיוון שהיא דיכאה תרבותית וכלכלית שכבה של עולים- דבר שישפיע בצורה הרסנית על היבנות ישראל (עד היום) וייצור תחושת קיפוח ושסע נוסף. (לא רק שהיו פערים תרבותיים בעצם העלייה, כור ההיתוך הדגיש פערים אלה בכך שאמר שתרבות אחת עדיפה על פני השניה).

40 30 20 10 Ethnicity: ASHKENAZI Count 0 MIZRAHI useless sacrifice pain of redemption tragedy of errors 4.00 PLOT שכיחויות דגם עלילה

תוצאות- חיבור מסכם שינוי בנרטיב • מיתון מובהק של עמדה ביקורתית בלתי צפוי • אל מול עמדות מוצקות • אל מול הערכת ראיות (העדפת ראיות נגד על ראיות בעד) • (שינוי בעקבות טקסט הכנה לבגרות) שיפור רמת כתיבה טיעונית • מתאם שיפור רכ"ט ושינוי /שימור עמדה

חבלי משיח, מעורבת חיובית, אנונימי ת.פ. חיבור מסכם • מצד אחד החינוך תרם להשתלבות-הנחלת העברית. אך היה ביטוי לאפליה מכיוון שתרבות אחת נחשבה עדיפה על אחרות... החינוך האחיד היה חיוני כי מנק' הווה לא ניתן לחשוב על דרך אחרת לשלב את העולים בארץ- חינוך פלורליסטי לא היה יוצר אחדות.

תוצאות - חיבור מסכם אינטראקצייה לאתניות וזמן • שינוי צולב בדגם עלילה, עמדה, סוכנות. אשכנזים מתחילים ביקורתיים יותר ומסיימיםביקורתיים פחות ממזרחים. שינוי מובהק אצל אשכנזים. • סותר ציפיות הטיית אישוש • תואם ציפיות התיאוריה הבין קבוצתית

טרגדיה של טעויות, שלילית מעורבת, סוכנות ותיקים • ח.ע. חיבור מסכם • החינוך ברוח כור ההיתוך לדעתי גם תרם לעולים וגם פגע בהם, אך לרוב החינוך הנ"ל פגע בהם...החלק הפוגע הוא יצירת דעות מנוגדות בין ההורים וילדיהם והדרישה לשכוח מהמוצא, מצד שני השוויון כן קודם...לפי דעתי, על פי דברי בן גוריון החינוך ברוח כור ההיתוך, לדבריו, נעשה למען קידום ממשלתו וקידום האינטרסים בה, אך עם זאת ניכר שכן נעשו מאמצים למען טובת המדינה.

Estimated Marginal Means of MEASURE_1 Estimated Marginal Means of MEASURE_1 2.3 2.4 2.2 2.3 2.1 2.2 2TRAGEDY OF ERRORS.0 2.1 2.0 1.9 Estimated Marginal Means Estimated Marginal Means 1.9 1.8 ethnicitY: Ethnicity: 1.8 1.7 ASHKENAZI ASHKENAZI 1.7 MIZRAHI 1.6 USELESS SACRIFIC MIZRAHI 1 2 1 2 STAND PLOT SCHEME שינוי צולב- אינטראקציית אתניות וזמןבעמדה ובדגם עלילה

תוצאות- הערכת ראיותקשרי נרטיב והערכת מידע טיעונית העדפת ראיות נגד כור ההיתוך הטיית אישוש- מתאם עמדה מוקדמת והעדפת מקורות נגד כור ההיתוך. R=-0.31, p=0.015 הטיית זהות חברתית- אינטראקציית אתניות וכיוון מקור בדירוג אמינות F=6.16, p=0.016, η2=0.092 • מזרחים מעדיפים במובהק מקורות נגד על פני מקורות בעד • אשכנזים במובהק פחות מאמינים ממזרחים למקורות נגד (סותר עמדה מוקדמת)

מסקנות ביניים על למידה ופעילות טיעון • פוטנציאל גדול ללמידה משמעותית • עיצוב טיעוני (argumentative design) כאתגר מחקרי • אחריות עצומה של המעצב/מחנך • הרבה תלמידים "נתקעים" באינטראקציה • חשיבות גדולה לבחון את פעילות הטיעון כדי להבין (העדר של) רווחים קוגניטיביים מפעילות הטיעון

פעילות טיעון ושינוי מושגימאת קריסטה אסטרחן:המקרה של מושג האבולוציה מחקר מבוקר בו פעילות טיעון הופכת למשתנה בלתי תלוי חשיבות של התרחיש (collaborative script) מחקר הבודק את קשרים בין רווחים קוגניטיביים מאינטראקציה לבין פעילות הטיעון Asterhan, C. S. C. & Schwarz, B. B. (2007). The effects of monological and dialogical argumentation on concept learning in evolutionary theory. Journal of Educational Psychology, 99(3), 626-639. Asterhan, C. S. C. & Schwarz, B. B. (in press). Argumentation and explanation in conceptual change: Indications from protocol analyses of peer-to-peer dialogue. To appear in Cognitive Science.

הפוטנציאל והסכנות הטמונים בקונפליקט (סוציו-)קוגניטיבי היחסים המורכבים בין פעילות טיעון ולמידה