Download
1 / 23
260 likes | 425 Views
מועדון עדרים נקיים (בת שחפת) סיכום שנת 2003. אורי קורן 4 , דני אלעד 1 , מרסלו שפר 1 , שלמה גראזי 2 , רונן מלצר 3 . 1.המכון הווטרינרי ע"ש קימרון, המעבדה לבקטריולוגיה. 2. השירותים הוטרינריים בשדה, לשכה וטרינרית כנות. 3. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שה"ם. 4. "החקלאית". בת שחפת.
E N D
מועדון עדרים נקיים (בת שחפת)סיכום שנת 2003 אורי קורן 4 , דני אלעד1, מרסלו שפר1 , שלמה גראזי2 , רונן מלצר3 . 1.המכון הווטרינרי ע"ש קימרון, המעבדה לבקטריולוגיה. 2. השירותים הוטרינריים בשדה, לשכה וטרינרית כנות. 3. משרד החקלאות ופיתוח הכפר, שה"ם. 4. "החקלאית".
בת שחפת • מחלה כרונית של מערכת העיכול בבקר ועוד. • הדבקה בגיל צעיר וביטוי קליני בגיל מתקדם (אם בכלל). • אין אפשרות לטיפול תרופתי. • מניעה באמצעים ממשקיים בלבד. • זיהוי – סימנים קליניים או מעבדתיים (סרולוגיה, צביעה, או תרבית).
פעילות המועדון בשנת 2003 • פעילות הדרכה ארצית – 7 ימי עיון אזוריים של 4 שעות בנושא בת שחפת. • חוברת הסבר בנושא בת שחפת על בסיס ימי העיון. • פעילות שוטפת במשקים שנרשמו למועדון • יעוץ למשקים מחוץ למועדון על פי בקשתם.
תקציר שיטת העבודה • ביקור במשק וביצוע הערכת סיכונים והתחייבות היצרן לעמוד בתכנית ממשק. • דיגום ובדיקה סרולוגית של כלל הפרות החולבות בעדר. • דיגום חוזר של הפרות החיוביות וביצוע בדיקה סרולוגית ותרבית צואה לאותן פרות. • קביעת סיווג לעדר ובניית תכנית ממשק מתאימה.
נקודות הממשק שנבדקו בהערכת הסיכונים • ממשק היבשות • ממשק בקבוצת הממליטות (הכנה) • ממשק המלטה
ממשק הזנת היונקים (קולוסטרום, חלב חריג וכו')
ממשק יונקים ממשק בעגלות הגידול (מגמילה ועד גיל 12 חודשים)
טיפול בפרות החשודות כחולות (קלינית) בבת שחפת בידוד העדר בנוסף נתחשב ב- נגיעות העדר (קלינית וסרולוגית) ונקבל ציון בטיחות לעדר
משקים הוגדרו כחיוביים עם: • מקרים קליניים ב-3 השנים האחרונות.
התפלגות נגיעות סרולוגית לפי נגיעות
מסקנות לגבי נקודות הממשק שנבדקו • בחלק מנקודות הממשק ישנה שונות קטנה בין המשקים ובעצם המשקים פועלים בצורה דומה – ממשק יבשות, ממשק המלטה. • ישנן נקודות ממשק שבהן ההבדלים נובעים מגודל הרפת ומצבה הפיזי והתכנוני – ממשק קבוצת ההכנה, עגלות גידול, ובידוד העדר. • בנקודות ממשק אחרות כמו ממשק הזנת יונקים, או טיפול בפרות עם חשד קליני השונות נובעת מאידיאולוגיה או חוסר ידע מספק.
אז מה עוד אנחנו מחפשים ?? • האם להתנהגות ממשקית מסוימת יש השפעה על ההמצאות של עדר בתוך קבוצת המשקים הנגועים במחלה או בקבוצת החופשיים ממנה ??? • האם שלוב של גורמי ממשק מסוימים מסכן או מבטיח את העדר בהקשר לנגיעות בבת שחפת ?? • ועוד ועוד....
מסקנה במקרה של בחינת השפעה של איחוד רפתות על נגיעות בבת שחפת אין מובהקות סטטיסטית (p=0.16)
מסקנה רפת אשר עברה איחוד רפתות נמצאת בקבוצת סיכון להימצא בקבוצת המשקים בעלי נגיעות קלינית לבת שחפת. (Odd ratio=9.98)
מסקנה עדרים אשר רמת בידודם אינה טובה – עדרים אשר עברו איחוד רפתות או קניית פרות וכד' הנמצאים בקבוצת סיכון לנגיעות בבת שחפת.
ומה הלאה..... • בשנת 2004 יידגמו כ-13 אלף פרות נוספות. • 35 משקים שיתופיים (10,500 פרות). • 50 משקים משפחתיים (2250 פרות). • יעוץ למשקים לפי דרישתם. • פעילות הדרכה. • מעקב שוטף אחרי דיווחים קליניים ובדיקות מעבדה.
תודה בהצלחה לכולם
