רמי ברכה - השקעות בתקופת הקורונה

1. במאמר זה, המשקיע רמי ברכה משתף במשנתו על עולם ההשקעות בזמן וירוס קורונה המשתולל בעולם. משקיעי הון סיכון משקיעים עם המגמה ולא כנגדה. הסיבה ברורה – ההשקעות מבוצעות בחברות שבמקרה הטוב עדין אינן רווחיות, וברוב המקרים הן רק התחילו מכירות, או שהן בשלב פיתוח המוצר. חברות כאלה חייבות גיוסי המשך בערך כל 12 עד 18 חודש, אשר מתבצעים על ידי משקיעים חדשים. כך עובד מודל ההשקעה של קרנות, הובלת סיבוב אחד (ברוב המקרים), והשתתפות בסיבובי המשך, אשר מובלים, כל סיבוב בתורו, על ידי קרן אחרת המצטרפת להשקעה. הדבר משול למרוץ שליחים – המשקיע הראשון רץ את ה 12 חודשים הראשונים והוא ממש רוצה לוודא שכאשר הוא מגיע לסוף החלק הראשון, ימתין לו משקיע אשר מתמחה בהשקעות המשך וייקח ממנו את המקל – או במילים אחרות, יוביל את הסיבוב הבא. אף משקיע אינו רוצה לרוץ את הלג הראשון ולהגיע לתחנת העברת מקל שוממת ממשקיעים... פעילותה היום יומית של קרן השקעות היום יום של קרן מתחלק בגדול בין שתי פעולות עיקריות: האחת, פגישות עם חברות חדשות, זיהוי מועמדות אטרקטיביות להשקעה, והשקעה בהן. השניה, עבודה שוטפת עם חברות הפורטפוליו (הכוונה, שותפות בקבלת החלטות ועזרה בגיוסי המשך). בואו נדמיין קרן אשר השקיעה עד היום ב 10 חברות מהקרן הנוכחית. לכולן חמצן לכ - 12 חודשים, או ליתר דיוק, היה בזמן ההשקעה. מהלך גיוס לוקח בממוצע בין 3 ל 6 חודשים, ולפיכך ניתן להניח שכמחצית מאותן חברות נמצאות בהיערכות לגיוס או במהלך גיוס. בימים כתיקונם, בימי מגמה חיובית, חלק נכבד מאותן חברות היו נפגשות עם משקיעים חיצוניים, מציגות התקדמות משמעותית ועמידה בתכנית העסקית שלהן. אותן חברות יציגו את הקפיצה שיעשו בעזרת הגיוס הנוסף, ילהיבו את דמיונם של משקיעים חדשים אשר להוטים להשקיע בחברה צומחת ויגייסו גיוסי המשך. החברות הפחות אטרקטיביות בפורטפוליו, היו מתקשות בגיוס והיו נאלצות לחזור למשקיעים הנוכחיים לקבלת מימון ביניים וחלקן לא יצליחו אף בזאת ויסגרו. אבל הימים אינם כתיקונם, זמן קורונה, למרבית החברות אין את היכולת לחזות ולהוכיח המשך גידול משום שהשוק כולו נמצא בחוסר ודאות, בשימור מזומנים וקיצוץ בעלויות, שרוי בבידוד, מתמקד בלאגור ניירות טואלט. משקיעים להוטים אינם כבר בנמצא, התקררו, עסוקים בעזרה להשקעות הקיימות שלהן. הדבר מחייב את שותפי הקרן להיערך למצב החדש ולעשות את שעשיתי כשותף בפיטנגו ב 2008 בזמן משבר הסאב פריים ומה עשינו אז? בדיוק את מה שעשינו בשנת 2000 בעת שהתפוצצה בועת האינטרנט (נשמע כמו מערכון של הגשש...)? נכנסנו למגננה, הקטנו באופן משמעותי את כמות ההשקעות החדשות, התמקדנו בשימור ההשקעות הקיימות, חתכנו בבשר החי והתמקדנו בחברות שיש להן זכות קיום גם בתקופה קשה. הגדלנו את הרזרבות ששמרנו לחברות החזקות בעלות זכות קיום, על חשבון השקעות חדשות ועל חשבון חברות מדשדשות בפורטפוליו – קשה, קר אבל בלתי נמנע. עולם ההשקעות בתקופת הקורונה עולם ההשקעות לא הלך לעולמו ולא נכנס להקפאה מוחלטת. השקעות איכותיות אשר נמצאות בשלבים מתקדמים, אינן מתבטלות, מקבלות אולי תיקון בשווי שנקבע, אבל קורות. גם חברות בשלב הצמיחה, תאלצנה להתפשר על שווי החברה אבל תצלחנה לגייס. האתגר העיקרי יעמוד בפני מאות חברות שגייסו כסף ראשון, חמצן לשנה. חברות מהסוג הזה גם ללא הקורונה עומדות בפני השלב החשוב ביותר בחייהן – גיוס משמעותי ראשון. עכשיו משימה זו הופכת להיות קשה אף יותר.

2. יש שוני משמעותי בין המשבר הנוכחי לקודמים. בקודמים התפוצצה בועה, בום גדול שקרה ונגמר ביום אחד, עם השלכות כואבות לחלק מהשוק - חברות אינטרנט שפשוט נעלמו ביום אחד בשנת 2000 ומוסדות פיננסים אשר מחקו סכומי עתק בשנת 2008. בשני המקרים בועה שהתפוצצה, יצרה ריקושטים שניתזו למעגלים נוספים, אירוע שקרה עם השלכות מסוימות לעתיד. במקרה הנוכחי אין בום וגמרנו, המשבר הוא בעיקר פסיכולוגי והשלכותיו משתקות, אירוע מתגלגל. אני מאמין שהשוק ייחווה תחילת היפוך מגמה בחודשים הקרובים, אך יתכן שהדבר יקח טיפה יותר ויתלווה בהתנעה הססנית. כל עוד אי הוודאות שורה בכל המעגלים האפשריים, cash is king... חברות סטארט אפ צעירות צריכות להיערך לקרב חייהן, לצמצם עלויות, לשמר לקוחות קיימים – היו רגישים לכך שאף הם נמצאים במצוקה, לשרוד. אני מושקע במספר לא קטן של חברות, אבל יותר מכך, אני משקיע ביזמים עצמם, בצעירים ואלה שהיו צעירים, אשר משימתם העיקרית היא לקרוא את השטח, כי השטח מדבר כל הזמן, ולקחת החלטות נכונות ובלי שיהוי. יזם, כמו מפקד, נמדד ברגעים כאלה – וזו שעתם של אותם יזמים להוכיח שהם וצוותיהם נבנו מהחומר הנכון. מה הלאה יונת השלום תנחת בחצרותינו עוד כמה חודשים, ותאחז בפיה ענף זית, או קנביס, או קופסא ריקה של שימורי תירס, ואנחנו נצא מתיבותינו הקטנות, ונחזור ליום יום שהכרנו. כמעט אך לא בדיוק. לדוגמא, האם התובנה שאפשר לעבוד אחרת תשפיע על שוק חללי העבודה המשותפים? מין הסתם כן. התקופה הנוכחית הכריחה את העולם לעשות שימוש בכלים דיגיטלים, והאיצה את חינוך השוק, אשר בימים כתיקונם היה לוקח זמן ארוך יותר, אל העתיד הבלתי נמנע – עולם דיגיטלי. מגמות אשר היה לוקח להן יותר זמן להבשיל ולהגיע לתודעת הציבור קיבלו זמן מסך יקר, ויזכו לגישה לשוק קשוב יותר. כך ניתן למנות אפליקציות של לימוד מרחוק, שירותי מימון וביטוח מקוונים, פלטפורמות המאפשרות שיתוף עבודה מרחוק וקבלת שירותי פרילנסרים דרך הרשת, טכנולוגיות ההה הההה בלוקציין המאפשרות אוטומציה בקווי אספקה וכמובן אפליקציות רפואה דיגיטלית וטכנולוגיות חקלאיות המאפשרות גידול תבואה במינימום ידיים עובדות. בהצלחה לכולנו באתגר הנוכחי, יכול להעיד מניסיוני https://www.facebook.com/rami.beracha שמה שלא שובר, מחזק. במאמר זה, המשקיע רמי ברכה משתף במשנתו על עולם ההשקעות בזמן וירוס קורונה המשתולל בעולם. משקיעי הון סיכון משקיעים עם המגמה ולא כנגדה. הסיבה ברורה – ההשקעות מבוצעות בחברות שבמקרה הטוב עדין אינן רווחיות, וברוב המקרים הן רק התחילו מכירות, או שהן בשלב פיתוח המוצר. חברות כאלה חייבות גיוסי המשך בערך כל 12 עד 18 חודש, אשר מתבצעים על ידי משקיעים חדשים. כך עובד מודל ההשקעה של קרנות, הובלת סיבוב אחד (ברוב המקרים), והשתתפות בסיבובי המשך, אשר מובלים, כל סיבוב בתורו, על ידי קרן אחרת המצטרפת להשקעה. הדבר משול למרוץ שליחים – המשקיע הראשון רץ את ה 12 חודשים הראשונים והוא ממש רוצה לוודא שכאשר הוא מגיע לסוף החלק הראשון, ימתין לו משקיע אשר מתמחה בהשקעות המשך וייקח ממנו את המקל – או במילים אחרות, יוביל את הסיבוב הבא. אף משקיע אינו רוצה לרוץ את הלג הראשון ולהגיע לתחנת העברת מקל שוממת ממשקיעים... פעילותה היום יומית של קרן השקעות היום יום של קרן מתחלק בגדול בין שתי פעולות עיקריות: האחת, פגישות עם חברות חדשות, זיהוי מועמדות אטרקטיביות להשקעה, והשקעה בהן. השניה, עבודה שוטפת עם חברות הפורטפוליו (הכוונה, שותפות בקבלת החלטות ועזרה בגיוסי המשך). בואו נדמיין קרן אשר השקיעה עד היום ב 10 חברות מהקרן הנוכחית. לכולן חמצן לכ - 12 חודשים, או ליתר דיוק, https://www.sec.gov/Archives/edgar/data/1145057/000162828017010298/wf- form3_150906715804124.xml היה בזמן ההשקעה. מהלך גיוס לוקח בממוצע בין 3 ל 6 חודשים, ולפיכך ניתן להניח שכמחצית מאותן חברות נמצאות בהיערכות לגיוס או במהלך גיוס. בימים כתיקונם, בימי מגמה חיובית, חלק נכבד מאותן חברות היו נפגשות עם משקיעים חיצוניים, מציגות התקדמות

3. משמעותית ועמידה בתכנית העסקית שלהן. אותן חברות יציגו את הקפיצה שיעשו בעזרת הגיוס הנוסף, ילהיבו את דמיונם של משקיעים חדשים אשר להוטים להשקיע בחברה צומחת ויגייסו גיוסי המשך. החברות הפחות אטרקטיביות בפורטפוליו, היו מתקשות בגיוס והיו נאלצות לחזור למשקיעים הנוכחיים לקבלת מימון ביניים וחלקן לא יצליחו אף בזאת ויסגרו. אבל הימים אינם כתיקונם, זמן קורונה, למרבית החברות אין את היכולת לחזות ולהוכיח המשך גידול משום שהשוק כולו נמצא סוסא בחוסר ודאות, בשימור מזומנים וקיצוץ בעלויות, שרוי בבידוד, מתמקד בלאגור ניירות טואלט. משקיעים להוטים אינם כבר בנמצא, התקררו, עסוקים בעזרה להשקעות הקיימות שלהן. הדבר מחייב את שותפי הקרן להיערך למצב החדש ולעשות את שעשיתי כשותף בפיטנגו ב 2008 בזמן משבר הסאב פריים ומה עשינו אז? בדיוק את מה שעשינו בשנת 2000 בעת שהתפוצצה בועת האינטרנט (נשמע כמו מערכון של הגשש...)? נכנסנו למגננה, הקטנו באופן משמעותי את כמות ההשקעות החדשות, התמקדנו בשימור ההשקעות הקיימות, חתכנו בבשר החי והתמקדנו בחברות שיש להן זכות קיום גם בתקופה קשה. הגדלנו את הרזרבות ששמרנו לחברות החזקות בעלות זכות קיום, על חשבון השקעות חדשות ועל חשבון חברות מדשדשות בפורטפוליו – קשה, קר אבל בלתי נמנע. עולם ההשקעות בתקופת הקורונה עולם ההשקעות לא הלך לעולמו ולא נכנס להקפאה מוחלטת. השקעות איכותיות אשר נמצאות בשלבים מתקדמים, אינן מתבטלות, מקבלות אולי תיקון בשווי שנקבע, אבל קורות. גם חברות בשלב הצמיחה, תאלצנה להתפשר על שווי החברה אבל https://yourstory.com/tag/rami-beracha תצלחנה לגייס. האתגר העיקרי יעמוד בפני מאות חברות שגייסו כסף ראשון, חמצן לשנה. חברות מהסוג הזה גם ללא הקורונה עומדות בפני השלב החשוב ביותר בחייהן – גיוס משמעותי ראשון. עכשיו משימה זו הופכת להיות קשה אף יותר. יש שוני משמעותי בין המשבר הנוכחי לקודמים. בקודמים התפוצצה בועה, בום גדול שקרה ונגמר ביום אחד, עם השלכות כואבות לחלק מהשוק - חברות אינטרנט שפשוט נעלמו ביום אחד בשנת 2000 ומוסדות פיננסים אשר מחקו סכומי עתק בשנת 2008. בשני המקרים בועה שהתפוצצה, יצרה ריקושטים שניתזו למעגלים נוספים, אירוע שקרה עם השלכות מסוימות לעתיד. במקרה הנוכחי אין בום וגמרנו, המשבר הוא בעיקר פסיכולוגי והשלכותיו משתקות, אירוע מתגלגל. אני מאמין שהשוק ייחווה תחילת היפוך מגמה בחודשים הקרובים, אך יתכן שהדבר יקח טיפה יותר ויתלווה בהתנעה הססנית. כל עוד אי הוודאות שורה בכל המעגלים האפשריים, cash is king... חברות סטארט אפ צעירות צריכות להיערך לקרב חייהן, לצמצם עלויות, לשמר לקוחות קיימים – היו רגישים לכך שאף הם נמצאים במצוקה, לשרוד. אני מושקע במספר לא קטן של חברות, אבל יותר מכך, אני משקיע ביזמים עצמם, בצעירים ואלה שהיו צעירים, אשר משימתם העיקרית היא לקרוא את השטח, כי השטח מדבר כל הזמן, ולקחת החלטות נכונות ובלי שיהוי. יזם, כמו מפקד, נמדד ברגעים כאלה – וזו שעתם של אותם יזמים להוכיח שהם וצוותיהם נבנו מהחומר הנכון. מה הלאה יונת השלום תנחת בחצרותינו עוד כמה חודשים, ותאחז בפיה ענף זית, או קנביס, או קופסא ריקה של שימורי תירס, ואנחנו נצא מתיבותינו הקטנות, ונחזור ליום יום שהכרנו. כמעט אך לא בדיוק. לדוגמא, האם התובנה שאפשר לעבוד אחרת תשפיע על שוק חללי העבודה המשותפים? מין הסתם כן. התקופה הנוכחית הכריחה את העולם לעשות שימוש בכלים דיגיטלים, והאיצה את חינוך השוק, אשר בימים כתיקונם היה לוקח זמן ארוך יותר, אל העתיד הבלתי נמנע – עולם דיגיטלי. מגמות אשר היה לוקח להן יותר זמן להבשיל ולהגיע לתודעת הציבור קיבלו זמן מסך יקר, ויזכו לגישה לשוק קשוב יותר. כך ניתן למנות אפליקציות של לימוד מרחוק, שירותי מימון וביטוח מקוונים, פלטפורמות המאפשרות שיתוף עבודה מרחוק וקבלת שירותי פרילנסרים דרך הרשת, טכנולוגיות בלוקציין המאפשרות אוטומציה בקווי אספקה וכמובן אפליקציות רפואה דיגיטלית וטכנולוגיות חקלאיות המאפשרות גידול תבואה במינימום ידיים עובדות. בהצלחה לכולנו באתגר הנוכחי, יכול להעיד מניסיוני שמה שלא שובר, מחזק. הכתבה המקורית באתר BIZPORTAL: https://www.bizportal.co.il/bizpointsharedwithbaraqrom/news/article/779888