כשרות בסיסית

1. כשרות בסיסית כשרות בישוב דתי חילוני לוי וינשטיין- גרעין חרוב

2. מבוא אדם שומר הלכה הבא להתארח ולסעוד אצל אדם שאינו שומר הלכה נתקל במחסום כפול: ראשית, הוא אינו יכול לסמוך שחברו הקפיד על כללי הכשרות מפני שאינו רגיל בכך. שנית, אף אם יודע בחברו שחפץ ביקרו ושהתאמץ למענו, אינו יכול לסמוך כי הלה יודע כיצד לעשות זאת. ביישובנו אנו חפצים בחיים המשותפים, וכולנו נאמנים לכבד את עקרונותיו של זולתנו ולא נכשילו ביודעין. אם כך, נותר רק להעמיד לרשות הציבור את הידע שיאפשר ליישם עקרונות אלו. למטרה זו חובר חיבור זה. השתדלתי לתמצת את הדרישות הבסיסיות ביותר שיאפשרו אירוח הדדי, ולהסביר באופן בסיסי את ההיגיון מאחורי דרישות אלו. החפץ שיהיה ביתו בית ועד לכל, מוזמן ליטול עצה משורות אלו.

3. נא לקרוא הבהרות אלו לפני קריאת החיבור: א. הכללים המופעים כאן מנוסחים בתמצות ולכן יתכן שהדברים נראים מעט פשטניים, זהו מחירו של הקיצור. ב. במקרה שלא ננהג על פי ההלכה הכתובה כאן, מומלץ לשאול רב לפני שזורקים אוכל או כלי. ג. הלכות רבות וחומרות נפוצות אינן מובאות כאן. יש לכבד את מי שמקפיד גם עליהן, ולכבד את חוסר יכולתו לסעוד במשותף, גם אם הסעודה עונה על כל המובא בחיבור זה. ד. חיבור זה מבוסס על הנחת יסוד שיש אמון במארח שיכבד את אורחות חייו של האורח והחיבור מתאים רק למצבים שבהם דבר זה מובטח. ה. לאורח מומלץ בכל זאת לוודא שהדברים הובנו נכון ושלא נפלה טעות ביישומם, רק ישתדל לעשות זאת בנועם. ו. תקוותי שהפצת כללים אלו תאפשר שיחה פתוחה וכנה בנושאים ובהקפדות נוספות. ז. היות וכללים אלו הינם מינימליים, מי שאינו מקפיד עליהם מתבקש שלא להציג את ביתו ככשר על מנת להימנע מהכשלה. ח. התבססתי על מקורות רבים שלא מניתי בחיבור זה, ציינתי מקורות רק במקומות שציטטתי מילה במילה.

4. נא לשים לב לכך שההכוונות למארח הינן קרובות יותר לשמירת הכשרות הרצויה, בעוד ההמלצות לאורח מתייחסות למקרה הדיעבד, המצוי פעמים רבות. אני מאוד מודה  למורי ורבותי הרב רא"ם הכהן, הרב ד"ר אברהם וולפיש, הרב יוסף צבי רימון והרב אלישיב קנוהל על הקדשת זמנם היקר לייעוץ הלכתי. תודה לחברי בישוב על עזרתם האדיבה: יאיר אפרתי בעריכה הלשונית ונריה דולב בעיצוב. בתאבון! לוי וינשטיין גרעין חרוב תשס"ט, levyehuditw@gmail.com

5. לגרסה האינטרנטית • קיימת גרסת דפוס של "כשרות בסיסית". תוכן מצגת זו זהה לכתוב בחוברת. • ניתן לקבל את החוברת במייל ממני. • ניתן לעיין על פי התוכן על ידי הקשה על הקישורים לתוכן הרצוי. • ניתן גם לקרוא את המצגת ברציפות בלא להשתמש בקישורים על יד לחיצה על העכבר או על החיצים. • צפיה מהנה! לוי

6. תוכן העניינים 4. הכנת האוכל 1. הבית 5. שבת 2. הכלים 3. האוכל 6. אכילה

7. הבית • כיריים • מקרר • כיור • תנור • תבניות • מיקרוגל • שיש תוכן העניינים

8. 2. הכלים • טבילת כלים • הפרדת בשר וחלב • זכוכית • שטיפת כלים • מדיח כלים תוכן העניינים

9. פירות וירקות ערלה תרומות ומעשרות שביעית (שמיטה) יינות ושתיה חריפה כללי בשר כבד לבבות דם בביצים האוכל תוכן העניינים

10. 4. הכנת אוכל • אורז וקמח • חדש • הפרשת חלה • חרקים ותולעים בירקות תוכן העניינים

11. 5. שבת • שבת • איך כן? תוכן העניינים

12. אכילה • הפרדת בשר וחלב • המתנה בין בשר לחלב תוכן העניינים

13. 1. הבית

14. כיריים היות ואינם אמורים לגעת באוכל (בשאיפה) אין צורך להכשיר את הכיריים על מנת לבשל עליהם ואין צורך להפריד בין בשר לחלב.

15. מקרר אין צורך להפריד בין מוצרים מאוכסנים, כל עוד אין מוצרי בשר וחלב שבהם המאכל עצמו נוגע אחד בשני. לכן, אין שום בעיה להעמיס מוצרים ארוזים במקרר ללא הפרדה כל זמן שאריזתם טובה ושומרת מפני ערבוב. לדוגמה: לא כדאי להפשיר בשר במקרר ישירות מעל גבינה לא עטופה – שהרי יטפטפו מי הבשר היישר לגבינה... המנהג הוא לייחד מדף נפרד לבשרי ולחלבי, כדי למנוע בלבולים.

16. כיור כיור ששימש לבשרי וחלבי יחד (עיין הפרדת בשר וחלב בהמשך) או שלא ידוע למה הוא שימש טעון הכשרה. קיימים הבדלים לגבי החומרים מהם עשויים כיורים שונים ויש לשאול רב כיצד לנהוג בכיור המסוים שלכם. לגבי השימוש הנכון בכיור, עיינו בהמשך (2. הכלים, שטיפת כלים) לאורח: ניתן לאכול בבית גם אם לא הוכשר הכיור, ואף שאינו מקפיד על הפרדה בשטיפה.

17. תנור • בתנור אסור לבשל או לאפות בשר וחלב בו זמנית. תנור שבישלו בו בשר חשוף וחלב חשוף בו זמנית האוכל עצמו אסור באכילה והתנור זקוק להכשרה לפני שיהיה ניתן להשתמש בו להכנת אוכל כשר. אף מי שספק בידו אם בישל בישולי טריפה (אוכל שאינו כשר) או בשר וחלב חשופים יחדיו, יש להכשיר את התנור לפני הכנת אוכל כשר (עיין נספח 1). למארח: קיימות מספר אפשרויות להפרדה בין בשר לחלב בתנור, אך העצה הפשוטה ביותר היא להפעיל את התנור על ריק למשך כחצי שעה בין בשר לחלב. לפירוט האפשרויות עיין בנספח 2. לאורח: ניתן לאכול כל עוד לא נאפה בתנור יחד עם בשר/חלב חשוף או בתנור שבעבר נאפו בו בשר וחלב חשופים יחד וטרם הוכשר.

18. תנור • לכתחילה לאשכנזים אסור לאכול תבשיל שאינו חלבי או בשרי (פרווה כמו: תפו''א או דגים), שנאפה בתנור (או נתבשל בסיר) חלבי או בשרי ריקים, יחד עם בשר/חלב (ההפך ממצב הסיר או התנור) ממש, אך אחד אחרי השני מותר. • מאכל זה נקרא מאכל "בחזקת חלבי/בשרי", ולספרדים אין בעיה לאוכלו עם כל דבר. • לכן מומלץ להפעיל את התנור על חום מקסימאלי למשך חצי שעה על ריק גם לפני שאופים דבר שהוא פרווה על מנת שיהיה ניתן לאשכנזים לאוכלו בכל ארוחה לכתחילה, יחד עם כל מאכל – בשרי או חלבי. לאורח: ניתן להקל בכך, ואין צורך להקפיד על בעל הבית.

19. תבניות לצערנו, כמעט ואין אפשרות להכשיר תבניות, היות והן נטרפו על ידי חום ישיר ומגע ישיר עם המאכל. תבנית שנטרפה צריך להכשיר אותה בליבון חמור- על ידי חימומה עד שתאדים מחום, בדרך כלל על כלב גז. רוב התבניות שלנו לא עומדות בחום זה. במידה ולא ניתן להחליף אותה, יש לפנות לרב לבדוק האם יש תקנה כלשהי לתבנית זו. • לגבי רשתות התנור וכן רשת המנגל עיין בסעיף טבילת כלים בפרק הבא.

20. מיקרוגל כמו בתנור, אין להשתמש במיקרוגל לחמם בשר וחלב חשופים בו זמנית. ראוי לכסות תמיד את המאכלים במיקרוגל ולכן, מומלץ מאוד לרשום תזכורת על המיקרוגל שיש לכסות את המאכלים או לכל הפחות את אחד מהסוגים (בשרי או חלבי). לאורח: כמו בתנור, כל עוד לא חוממו הבשר והחלב חשופים בו זמנית מותר לאוכלם. בכל מקרה שהמיקרוגל נקי ניתן להשתמש בו. מומלץ שהאוכל המוגש לאורח יחומם מכוסה.

21. שיש • למארח: חשוב להקפיד שלא להניח אוכל חם (בחום שהיד סולדת בו) חשוף היישר על השיש כך שלא יווצר מצב שהשיש נטרף מנגיעת בשר חם ולאחר מכן חלב חם או להפך. • לאורח: גם שיש טרף אינו מטריף דברים שהונחו עליו. מסיבה זו אין צורך לבדוק את השיש.

22. 2. הכלים

23. טבילת כלים • כל יהודי חייב להטביל כלי זכוכית וכלי מתכת חדשים, שנוצרו על ידי שאינם יהודים או שנרכשו מהם, לפני שישתמש בהם לאוכל. • כלי חרס וקרמיקה פטורים, אבל כלי חרסינה וחרסית שבדרך כלל מכוסים בגלזורה, נטבלים מספק בלא ברכה. • חובה זו היא על בעל הכלים ולא על האוכל בהם, כך שבדיעבד מותר למתארח לאכול בכלים שאינם טבולים. (נספח 5)

24. טבילת כלים • כלל זה נכון לכל כלי הבא במגע עם המזון, אך יש שיטות שונות לגבי מוצרי חשמל כמו מיחם, טוסטר וכדו', שיש לחשוש שהטבילה תקלקל אותן. • 1. יש המטבילים בכל אופן, וממתינים מספר ימים עד להתייבשות לפני השימוש הראשוני. • 2. אפשרות נוספת היא לפרק ולהרכיב את גוף החימום כך שבהרכבתו נחשב גמר המלאכה על ידי יהודי. יש להדגיש שמדובר בפירוק והרכבה בידי טכנאי, ולא פעולה שכל אחד ידע לעשותה (זה יחסית פשוט בטוסטרים, קצת יותר מסובך במחמים...) • 3. יש הסוברים שכלי חשמל, ובמיוחד אלה העלולים ליהרס במים, לא נכללו בהלכה של טבילת כלים. ואין צורך להטבילם או לפרקם. • למארח ולאורח: ניתן להקל במוצרי חשמל ולא לטובלם. • לאורח: מותר לאכול בכלים לא טבולים השייכים למארח.

25. הפרדת בשר וחלב • שלש פעמים מופיע בתורה "לא תבשל גדי בחלב אמו", מחזרה זו למדו חז"ל שלשה איסורים: • 1. איסור בישול 2. איסור אכילה 3. איסור הנאה (מבשר וחלב שבושלו יחד). • לא רק שאסור לבשל ולאכול בשר וחלב בערבוביה, ההלכה מתייחסת גם לחלב/בשר שבלוע (נבלע) בכלי, מפני שכמו שהוא נבלע הוא גם נפלט לתוך המאכל מהסוג השני. • למשל, אם בישלתי דייסה חלבית בסיר וטעם מהחלב נבלע בדפנות הכלי ואחר כך אני מבשל מרק קובה וטעם מהחלב נפלט לתוכו – הרי שמרק הקובה נחשב בשר בחלב ולכן הוא אסור באכילה ובהנאה. • כמו כן, הסיר נחשב גם הוא לטרף וטעון הכשרה.

26. בשר/חלב נבלע באחת מהאפשרויות הבאות: • מגע בין מאכל בשר/חלב לבין כלי, כאשר המאכל או הכלי נמצאים בחום שהיד סולדת בו (c450). • שריית בשר/חלב או אפילו כלי בשרי/חלבי בנוזל בתוך כלי או יחד עם כלי מהסוג השני למשך 24 שעות ויותר. (בשפה ההלכתית זה נקרא כבישה) • חיתוך של משהו חריף– שאז המאכל החריף מקבל הגדרה של הכלי. (הדוגמה הקלאסית היא בצל) וכל כלי שישמש לחתכו מוגדר כמו המאכל שנחתך.

27. לדוגמא, אם חתכתי בצל בשביל למרוח על הרשת של המנגל בסכין בשרי, אסור לי להשתמש בחצי השני של הבצל לסלט עם גבינה בולגרית – זה נחשב בשר בחלב.

28. הדרך הפשוטה והטובה ביותר להימנע מספקות בהקשר זה היא: שכלים ישמשו או לחלב בלבד או לבשר בלבד. ופשוט עוד יותר בארוחה שיש בה בשר/חלב כל שלבי ההכנה והאכילה ייעשו על ידי כלים שמוגדרים בשריים/חלביים. במקרים מיוחדים של בלבול יש לשאול רב כיצד לפתור את הבעיה. אצל חלק מקהילות ישראל נוצרה מערכת כלים שלישית המכונה פָּרְוֶוה. כלים אלו משמשים אך ורק לדברים שאינם בשריים או חלביים. מומלץ מאוד לחתוך ירקות (ובעיקר הבצלים הנ"ל ודומיהם) רק בסכין ייעודי לפרווה על קרש חיתוך פרווה. כך ניתן להשתמש בבצל או לבשר או לחלב ונמנע בלבול בין בצל שנחתך בסכין בשרי שדינו כעת בשרי ממש לבין בצל שניתן להשתמש בו למאכל חלבי.

29. במקרה ונפלה טעות ונחתך בצל לתבשיל חלבי בסכין בשרי או משהו דומה, אין לזרוק את המאכל או להכשיר את הכלים לפני ששואלים רב אם אין דין נוסף המתיר את המקרה המסוים הזה.

30. זכוכית • רוב הספרדים, וחלק מהאשכנזים, נוהגים כדעת השולחן ערוך ומתייחסים לזכוכית כחלק ובלתי בולע. מסיבה זו ניתן להשתמש בכלי זכוכית לבשר לחוד ואחר כך לחלב לחוד ולהפך. • למארח אשכנזי: לכתחילה אין לנהוג כך ויש להשתמש בכלי זכוכית או לחלבי או לבשרי. • למארח ספרדי: הפוסק כרב עובדיה מותר לנהוג כך לכתחילה. • לאורח: גם לאשכנזים, אם אין כלים נפרדים ניתן לאכול בכלֵי אוכל מזכוכית, אך נכון שלא לאכול מכלי בישול/אפיה מדורלקס/פיירקס המשמש גם לבשרי וגם לחלבי.

31. שטיפת כלים • למארח: ראוי שיהיו שני כיורים, אחד לחלבי ואחד לבשרי, כאשר יש לייחד סקוץ' ניקוי נפרד לכל אחד. • במידה ויש רק כיור אחד יש לרכוש גיגית לשטיפת כלים או תחתית המגביהה את הכלים בכיור כך שאינם נחים על הכיור עצמו (שהוא משמש גם לבשר וגם לחלב). יש לייחד גיגית או תחתית לכלים בשריים וגיגית או תחתית אחרת לכלים חלביים (ותחתית שלישית לפרווה למי שייחד כלים לכך). • לאורח: במידה והבית בו אתה מתארח משתדל להקפיד על כשרות, אך אינו מקפיד כדלעיל בשטיפת כלים - ניתן להשתמש בכלים כל עוד כלֵי בשר וחלב, ששימשו תוך 24 שעות אינם נשטפים או מושרים יחד במים בחום של c 450 בלי סבון.

32. מדיח כלים • למארח: ניתן להשתמש במדיח כלים גם לבשרי וגם לחלבי. ראוי לנקות את המסננת משיירי מזון בין שימוש לשימוש. כמו כן נוהגים להחליף את מתקן הסכו''ם בין שטיפה בשרית לשטיפה חלבית. • יש הנוהגים להפעיל את המדיח על ריק בין שימוש לשימוש. או אפילו, לשים מעט אבקת סבון גם בתא הגדול, וכך האוכל נפגם מייד, ואז ניתן להשתמש בבשרי ואחר כך בחלבי וכדומה. • לאורח: ניתן לאכול בכלים שהודחו במדיח כל עוד לא הוכנסו כלים חלביים ובשריים בערבוביה.

33. 3. האוכל

34. כללי • ברכישת אוכל יש להקפיד שהוא נושא אישור כשרות מטעם גוף מוכר [1]. • יש שתי רמות של כשרות: "רגילה" ו"מהדרין". הכשרות הרגילה מיועדת לכלל הציבור והיא נסמכת על שיטות הלכתיות מוסמכות גם אם הן מקילות בעניינים שונים שיש בהם דעות מחמירות. • הכשרות למהדרין כוללת חומרות שונות המקובלות בעדות שונות[2] בעם ישראל כך שכל יהודי יכול לאכול מאכלים המסומנים בכשרות זו.[3] • יש להקפיד שעל כל מוצר מיובא יהיה מצוין כי הוא באישור הרבנות הראשית לישראל, ולא, אין הרבנות מאשרת את המוצר גם אם הוא נושא ציון של גוף כשרות מחו"ל. • על אף שיתכן ויש מאכלים שהינם כשרים אך אין הדבר מצוין עליהם, אין דרך לברר זאת. לכן, אין להאכיל או לאפשר בליעה ממאכל זה לכלים. • צריך לוודא האם מצרך המזון הוא בשרי, חלבי או פרווה - זה כתוב באישור הכשרות. יש להיזהר מלהניח הנחות מוקדמות. לדוגמא, יש הרבה שוקולדים מרירים שהם חלביים וכן קיימת מרגרינה חלבית. • [3]

35. בשר • בשר כשר לאכילה הינו: • בשר בהמה מעלת גרה, מפריסת פרסה ושוסעת שסע [1] ב. בשר בהמה כשרה שנשחטה כדת וכדין [2]. • יש להקפיד כמובן על אישור כשרות. • גם אם יש הכשר על הבשר צריך לוודא שהוא כבר הומלח (בתווית של בשר ארוז בדרך כלל כתוב במקרה זה שהבשר 'מוכשר'), במידה ולא הומלח הוא אינו כשר לאכילה עד לאחר המליחה, מפני שאסור לאכול דם, ובבשר בלוע עדיין חלק מהדם. פתרון נוסף לסילוק הדם הוא לצלות את הבשר על האש. בהכנת הבשר בדרך זו אין צורך להמליח אותו מקודם. • בני עדות המזרח מקפידים לאכול רק בשר הנקרא 'חלק' (באידיש 'גלאט') והאשכנזים מקילים בדבר על פי הרמ''א. • חשוב לציין שבשר לא מוכשר, ככל אוכל לא כשר, מטריף את הכלים שהוא בא איתם במגע בעודו חם. • [1]עופות, רק זנים שיש לגביהם מסורת שהם מותרים לאכילה, ודגים שהם בעלי סנפיר וקשקשת. תכלס' ברוב הבתים מדובר בבשר פרה, עוף והודו. • [2]עופות חייבות שחיטה נכונה, דגים אינם חייבים שחיטה.

36. כבד • את הכבד ניתן לאכול רק לאחר צלייתו על רשת. צריך לשטוף היטב את הכבד מהדם שעליו, להמליח אותו עם מעט מלח ומיד לשים על האש. אחרי שהוא צלוי כולו - לשטוף שוב את המלח עם הדם. בכבד בקר - צריך לחתוך בו חתכים לפני הצלייה, כדי שהדם יצא בקלות יתירה.[1] • במידה וצולים על רשת בתנור ולא על גחלים יש להניח תבנית חד פעמית מתחתיו שיקלוט את הדם היוצא מהכבד. את התבנית יש לזרוק – היא טריפה. • [1]מצוטט מתשובתו של הרב אליעזר אלטשולר http://www.kipa.co.il/ask/show/102723

37. לבבות • לעיתים נמכרים בחנויות לבבות קפואים שעדיין אינם מוכשרים ואסור לאכלם בלא הכשרה. ישנן שתי אפשרויות כיצד להכשיר לב: • א. מליחה - כמו לכל בשר שממליחים אותו, רק שבלב יש חובה לפותחו ולחתוך את כלי הדם- עורקים וורידים לפני המליחה, כדי להוציא את הדם הכנוס בתוכם. ב. צליה - כמו שצולים כבד, רק ששוב צריך לנקותו מהדם הכנוס בתוכו לפני הצלייה או לשפד אותו בצורה כזו שיש לדם לאן לזרום החוצה בשעת הצלייה[1]. • [1]צוטט מהרב משה כ"ץ מאתר כיפה http://www.kipa.co.il/ask/show/15469

38. דם בביצים • צריך לבדוק כל ביצה ולוודא שאין בה דם, בייחוד בביצים אורגניות שבהם יש יותר סיכוי לביצה עם דם וכן ביצים "פיראטיות" שבאות ממקור לא ידוע. במקרה שבו מוצאים דם, אפשר להסיר אותו ולהשתמש בביצה. לאורח: ברוב הביצים אין דם ואם הוגשה לך ביצה (או מאכל המכיל ביצים) ניתן לסמוך שאין בה דם.

39. פירות וירקות • ברכישת פירות וירקות יש לוודא שיש לחנות תעודת כשרות הנוגעת לפירות וירקות, בתעודה זו יהיה כתוב "ללא חשש חדש,ערלה, טבל ושביעית, הופרשו תרומות ומעשרות". בפירות וירקות שאינם תחת פיקוח של ארגון כשרות או שתעודת הכשרות חלקית יש לבדוק את הנושאים הבאים:

40. ערלה • פירות הגדלים במשך שלוש השנים הראשונות מרגע נטיעת העץ, נקראים "עָרלה" ואינם כשרים לאכילה. הכלל הזה חל על עצים בארץ ישראל וגם בחו"ל. מי שנוטע עץ בחצרו, אינו רשאי לאכול פירותיו לפני שיחלפו שלוש שנים[1]. בשנה הרביעית צריך לקיים תהליך מסוים על מנת להכשיר לאכילה את הפירות שגדלו בשנה זו (פנו לרב לקבלת הנחיות). משנה חמישית ואילך הפירות מותרים באכילה. • [1]צוטט מהרב שרגא סימונס "הא' –ב' של כשרות המזון" http://www.aish.com/hisrael/judaism/ABCs_of_Kosher.asp

41. תרומות ומעשרות • 'תרומות ומעשרות' הוא ביטוי כולל למספר סוגי מעשרות שצריך להפריש מהיבול החקלאי הגדל בארץ ישראל אשר היה ניתן, בעבר, לכהנים וללויים. • מוצרים שלא עושרו נקראים "טֶבֶל" ואינם כשרים לאכילה.[1] • מותר לקנות פירות וירקות שלא הופרשו מהם תרומות ומעשרות ולהפריש לבד, התהליך די פשוט רק שצריך לזכור לעשותו. החובה להפריש תרומות ומעשרות חלה מרגע כניסת הפירות/ירקות תחת קורת גג המסמלת בית, כך שמותר לקטוף ולאכול ישר מעץ בן חמש, אך מרגע שמכניסים הביתה – חייבים להפריש. (ראה נספח 3) • למארח: יש להקפיד לקנות פרות וירקות רק במקום שיש תעודת כשרות המעידה על פיקוח בנושא התרומות והמעשרות. • לאורח: רוב הפרות והירקות שנקנים ברשתות הגדולות הם תחת פיקוח ובדרך כלל ניתן לסמוך על כך. אולם בהרבה מקומות בארץ לא מעשרים כלל. למשל כמעט בכל השוק הסיטונאי של חיפה לא מפרישים תרומות ומעשרות. אםיש סיבה לחשוש שהוגשו לך פרות וירקות שלא עושרו, ניתן לקחת חתיכה קטנה מכל סוג (יותר ממאית) ולהפריש, ולאמר "הרי אלו תרומות ומעשרות על פי הנוסח שבסידור שלי", מומלץ לעשות זאת בצינעה. • [1]צוטט מהרב שרגא סימונס "הא' –ב' של כשרות המזון" http://www.aish.com/hisrael/judaism/ABCs_of_Kosher.asp

42. שביעית (שמיטה) • בשנה השביעית אסור לעבוד את האדמה, יש לכך השלכות רבות לגבי פירות וירקות שגדלו בשנה זו ואף שהוציאו פרי בשנה השמינית (הראשונה בסבב הבא). • על כן חשוב לבדוק את ההכשר בחנות גם בשנה שאחרי שנת השמיטה. • יש לבדוק בחנות את דרגת קדושת הפירות והירקות. • בשנת תשס"ט כל הירקות הן ללא קדושה, וכל פירות העונה יש בהם קדושה, גם בקנייה בסופר! (גם כשכתוב "היתר מכירה" בפירות, זהו באמת בדרך כלל, אוצר בית דין). • פירות מ"אוצר בית דין" קדושים בקדושת שביעית. לפי רוב הדעות אם לירקות יש קדושת שביעית, הם יהיו גם אסורים באיסור ספיחים (ירקות שגדלו בשנת השמיטה בין מאליהם ובין שגודלו באיסור). • בפירות וירקות מ"היתר מכירה" אין חובה לנהוג קדושה. • בפירות וירקות מ"יבול נוכרי" אין קדושה כלל. • אין לנהוג ביזוי בפירות וירקות שיש בהם קדושת שביעית וצריך לאוכלם בדרך הרגילה לאותו פרי או ירק.

43. שביעית (שמיטה) • כמו כן יש להשליך שאריות שאנשים רגילים לאכול אותן באחת הדרכים הבאות: • להשאירם מספר ימים עד שיתקלקלו ואז לזרוק לפח. לשם כך יש להחזיק 'פח שמיטה' (פח מיוחד לקדושת שביעית) • להניחם בתוך שקית ואז לזרוק לפח. • להשליך לקומפוסט ללא המתנה. אך על מנת שלא לבזות את הפירות וירקות הקדושות, יש להניח נייר או עפר, ורק על גביהם את הדברים הטריים.

44. יינות ושתיה חריפה • מספר גזירות יש בעניין יינות; יין נסך, סתם יינם ועוד, יש להקפיד שליין יש הכשר. בנוסף להלכה זו, ישנה מורכבות נוספת ביין שאינו מבושל. במידה ואדם שאיננו שומר שבת על פי ההלכה מבקש להגיש יין כשר ולא מבושל (כלומר יין שלא עבר תהליך של פסטור), עדיף לתת לאורח ששומר שבת לפתוח ולמזוג את הבקבוק. בכל מקרה אין לגעת ביין עצמו. • לאורח: יש בסיס הלכתי להתיר לשתות יין כשר שנמזג על ידי אדם שאינו שומר שבת כהלכתה. • מקובל להתייחס לכל הבירות והוודקות ככשרות. • אין הכשרים על ליקר, ויסקי וכו' – יש לשאול מביני עניין לגבי כל משקה. ניתן למצוא רשימת ליקרים וכדו' כשרים ב: http://www.star-k.com/cons-appr-liquor.htm. • משקאות חריפים שיש בהם מרכיב חלבי כדוגמת "אייריש קרים" ו"פינה קולדה" זקוקים להכשר מפורש.

45. 4. הכנת האוכל

46. אורז וקמח • למארח: יש לברור את האורז ולראות שאין בו תולעים. • קמח יש לנפות בנפה לפני השימוש, שימו לב, יש גודל נפה מסוים לקמח לבן ואחר לקמח מלא. • לאורח: במקרה שלא בררו את האורז או שהקמח לא נופה , אם האוכל כבר מבושל/אפוי מותר לאוכלו.

47. חדש • תבואה מחמשת מיני דגן שנזרעה מי"ג בניסן בשנה שעברה, אסורה באכילה עד לאחר ט"ז ניסן של השנה הבאה, שהוא היום שבו היו מביאים את קרבן העומר לבית המקדש (והיום בו מתחילים לספור את ספירת העומר). למעשה אמור להיות כתוב בהכשר שהתבואה היא ללא חשש חדש, אך דבר זה לא תמיד מצוין. חדש אינו מצוי בקמח בארץ, אלא רק בדברים שהגיעו מוכנים מחו"ל.

48. הפרשת חלה • נושא נוסף הקשור למאכלי דגנים הוא "הפרשת חלה" (נא לא לבלבל עם חלות לשבת(. כאשר לשים כמות רצינית של בצק (שהוכן מיותר מ-1.2 ק"ג קמח) לשם אפיית לחם יש להסיר ולשרוף חלק קטן מבצק זה, כשמדובר בכמות העולה על 1.6 ק"ג קמח (או 2.25 לפי שיטה אחרת), מברכים "על הפרשת חלה"(נספח 4). ברגע שהופרשה חלה מהבצק הוא כשר לאפיית לחם או כל מוצר אחר.[1]בימי המקדש היו נותנים את ה'חלה' לכהן, היום עוטפים את החלה המופרשת בנייר כסף ושורפים או עוטפים בשקית וזורקים לפח. • למארח ולאורח: אין לאכול דברי מאפה שלא הופרשה מהם חלה. אם לא הופרשה חלה מהבצק, אפשר להפרישה גם אחרי האפיה. • [1]צוטט מהרב שרגא סימונס "הא'-ב' של כשרות המזון"http://www.aish.com/hisrael/judaism/ABCs_of_Kosher.asp

49. חרקים ותולעים בירקות • מעבר לגועל שבמחשבה אודותם, קיימת בעיית כשרות באכילת ירקות שקיימת סבירות גבוהה שיש בין עליהם חרקים ותולעים כגון: חסה, כרוב, ברוקולי, כרובית, פטרוזיליה, שמיר, ארטישוק, בצל ירוק וסלרי. • מבחינת הכשר, חברת חסלט, טרי וקפוא, וחברות הירקות הקפואים "בודק" (BODEK) וסנפרוסט נקיים מתולעים (אם כי חשוב מאוד לשטוף מהם את כל החומרים שהשתמשו בהם להרחיק מזיקים) וניתן לאוכלם ללא חשש. • במידה וקונים ירקות "רגילים": • היות והתולעים מוסוות עדיף לבדוק כל עלה היטב ולנקותו, מביני עניין ממליצים להסתכל על הירק ולוודא שהוא נראה בריא, בצמח שאינו בריא קיים יותר סיכוי שיהיו בו תולעים. • כמו כן יש תולעים שנפוצות יותר בקיץ[1]. • בירקות שמבשלים, כדאי מאד לשפוך את מי הבישול על בד לבן וצפוף ולבדוק אם מוצאים על הבד סימן לחרקים. אם נמצאו יותר משלושה חרקים אנו מניחים שיש בתבשיל עוד חרקים והוא אסור באכילה. המים המסוננים מותרים בשימוש. • [1]תודה לרחל וינשטיין, על העצות ההלכתיות וגם על המעשיות.

50. ירקות עלים לסלט – • יש המחמירים בניקיונם, באופן הבא: • להשרות את העלים במים עם נוזל כלים/מי מלח/חומץ לשלש דקות. • (בחסה יש לשפשף את שני צידי העלה) • שוטפים את העלה מתחת לזרם מים. • אך לפי דעה אחרת שטיפה טובה ויסודית תחת זרם מים בלבד מסירה בדרך כלל את כל החרקים החיצוניים. ואם מזהים מנהרות בעורקי העלים קשה מאד לנקות ואז צריך לחתוך את העורקים ולהשליכם. • בקלחי תירס נכון לחתוך בדיקה מדגמית של גרגירים ולבדוק בהם. • בבצל ירוק יש לחצות את העלה לאורכו ולשטוף גם את צידו הפנימי בזרם מים, או לפחות לחתוך קצוות ולבדוק בפנים.