מצוות ישוב ארץ ישראל (מתוך יחידת: במעגלי ההלכה)

מצוות ישוב ארץ ישראל(מתוך יחידת: במעגלי ההלכה) השתלמות מתוקשבת הרב יהודה זולדן

נושאי הפרק חלק א: מנין שיש חובה לגור בארץ ישראל? האם זו חובה אישית או חובה לאומית? חלק ב: האם חובת העלייה לארץ והמגורים בה הם גם במצבי סכנה? האם מותר ליטוש את הארץ בזמן מלחמה?

הצפת דיון: • יהודים רבים, ובהם גם רבנים ותלמידי חכמים, גרים כיום בחו"ל. הכיצד? • מה משמעות מצות ישוב הארץ? לגור כאן ולא בחו"ל?? ענין גיאוגרפי ותו לא?? • יהודים גרו בארץ גם לפני שקמה המדינה (בקום המדינה גרו בארץ כ- 600 אלף יהודים. כיום כ-6 מיליון). מה השתנה מבחינת קיום מצוות ישוב א"י עם קום המדינה?

א. יישוב הארץ וריבונות עליה

1. הרב משה בן נחמן, רמב"ן, השגות לספר המצוות של הרמב"ם, מצוות עשה מצוה ד (עמ' 55) • הגדרת המצווה: שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן האל יתברך ויתעלה לאבותינו לאברהם ליצחק וליעקב, [א] ולא נעזבה ביד זולתנומן האומות [ב] או לשממה. • מקור מפסוק למצווה: והוא אומרו להם: "[א] והורשתם את הארץ [ב] וישבתם בה, כי לכם נתתי את הארץ [א] לרשת אותה, [ב] והתנחלתם את הארץ" (במדבר לג, נג)... רמב"ן: [א] ולא נעזבה ביד זולתנומן האומות [ב] או לשממה. הפסוק: [א] והורשתם את הארץ [ב] וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ [א] לרשת אותה, [ב] והתנחלתם את הארץ (במדבר לג, נג)...

(המשך הרמב"ן) • מצווה לא ייעוד והבטחה: והראיה שזו מצוה, אומרו יתברך בענין המרגלים: "עלה רש כאשר דבר ה' אלוקיך לך אל תירא ואל תחת" (דברים א, כא). ואמר עוד: "ובשלוח ה' אתכם מקדש ברנע לאמור עלו ורשו את הארץ אשר נתתי לכם" (דברים ט, כג), וכאשר לא אבו לעלות במאמר הזה כתוב: "ותמרואת פי ה' אלוקיכם ולא האמנתם לו ולא שמעתם בקולו" (שם), הוראה שהיתה מצוה לא ייעוד והבטחה. וזו היא שהחכמים קורין אותה מלחמת מצוה... • היקף המצווה, תוכנה: ואומר אני כי המצווה שהחכמים מפליגים בה והיא דירת ארץ ישראל, עד שאמרו שכל היוצא ממנה ודר בחוצה לארץ יהא בעיניך כעובד עבודה זרה (כתובות קי ע"ב) וזולת זה הפלגות גדולות שאמרו בה. הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטווינו [א] לרשת הארץ [ב] ולשבת בה. • תחולת המצווה- על מי ומתי: אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות, כידוע בתלמוד במקומות הרבה.

מה נכלל בשני מרכיבי המצוה: "[א] ולא נעזבה ביד זולתנומן האומות [ב] או לשממה"? • מה ההבדל בין מצווה לבין ייעוד והבטחה? [רש"י במדבר שם] • כיצד הוכיח הרמב"ן מלשון הפסוקים שמדובר על מצווה ולא על ייעוד והבטחה? • מה התוספת במשפט: "מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות"?

3. הרב צבי יהודה הכהן קוק, שיחות הרב צבי יהודה - ארץ ישראל (עמ' 56) מצוות ישוב הארץ= הקמת מדינה יש אנשים ששואלים: היכן כתוב בתורה שאנו חייבים לבנות לנו מדינה? ...הרמב"ן קבע שמצוות ישוב ארץ ישראל היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות, על יסוד הפסוק: "והורשתם את הארץ וישבתם בה", שהוא לשון ציווי. אנו מצווים בשני דברים: א. לרשת את הארץ ע"י כיבוש [רמב"ן: "ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות"]. ב. לשבת בה [רמב"ן: "או לשממה"]. הרמב"ן קובע דברים ברורים: שהארץ הזאת שהבטיח ה' לאבותינו צריכה להיות מסורה בידינו ולא ביד אומה אחרת. שהיא תהיה בידינו במובן הלאומי. ארץ - חלק גיאוגרפי של קרקע הנמצאת בידי עם. כל אחד מבין שאין לזה מובן אחר מאשר שלטון מדיני וממשלה. מצווה מהתורה בכל הזמנים והדורות: כל הפוסקים ראשונים ואחרונים פוסקים הלכה זו מייסודו של הרמב"ן, שמצוות כיבוש הארץ שייכת לכל הדורות כולם מדאורייתא - שכל הארץ הזו תהיה בידינו.

עיון: • א. אלו מילים מדברי הרמב"ן מורים שמדובר על מדינה, ריבונות? בהגדרה המצווה, ובתחולת המצווה. • ב. הצעה אחרת לניסוח הגדרת המצווה: "שלא נעזבנה ביד זולתנו מן הגויים" או: ביד זולתנו האחרים", וכיו"ב. כיצד יש לפרש הגדרה זו? האם היא בעלת משמעות דומה לדברי הרמב"ן? • ג. מנין שמצווה זו היא "לכל הדורות"? סיוע בביטוי: "מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות"?

2. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, חזון הגאולה, עמ' רכב(עמ' 55) רמב"ן: "וזו היא שהחכמים קורין אותה מלחמת מצוה..." כיבוש השממה: הקרן הקיימת לישראל כל עיקר העסק שלה היא לקנות חבלי אדמה בארץ ישראל להוציא אותם מידי הגויים ולהכניסם לידי ישראל, הרי זו בכלל מצוות כיבוש ארץ ישראל השקולה ככל המצוות שבתורה. כיבוש השממה, מלחמה וסכנת נפשות: והראיה, שהרי מעיקר הדין חייבה אותנו התורה לעסוק בזה אפילו ע"י מלחמה, ובדרך הטבע במלחמה יש תמיד סכנת נפשות. וכל המצוות שבתורה כתוב בהם "וחי בהם" (ויקרא יח, ה), מה שאין כן בכיבוש הארץ. קנית אדמות: ואם שאין לנו כעת עסק בכיבוש מלחמה, אבל כיבוש ע"י קנין שיש בידינו לעשות, הרינו מחויבים להתאמץ בכל עוז לעסוק בזה, בכל שלהבת הקדושה של עבודת השי"ת.

ע"פ הרמב"ן, מה המקור בפסוקים למשוואה: כיבוש הארץ= מלחמת מצווה? הראי"הקוק: מלחמת מצווה: כיבוש הארץ בעת מלחמה= כיבוש השממה: החובה, והסכנה מצוות יישוב ארץ ישראל- עבודת השי"ת

ב. סכנה בעליה לארץ ובישיבה בה

שאלות והצפת דיון חלק ב: • האם חובת העלייה לארץ והמגורים בה הם גם במצבי סכנה? • האם מותר ליטוש את הארץ בזמן מלחמה? • בני זוג- אחד הצדדים רוצה לעלות לארץ, הצד אחר מתנגד. עליה לארץ או פירוק המשפחה? • מגורים בארץ ישראל במקום סכנה (ייבוש הביצות, בצורת, מלחמות: שלום הגליל, מלחמת לבנון השניה, עופרת יצוקה, עמוד ענן). המצווה חלה גם במצבים כאלה? • האם יש להבחין בין סיכון של מבוגרים לבין סיכון של ילדים?

תלמוד בבלי, מסכת כתובות דף קי עמוד ב משנה: הכל מעלין לארץ ישראל ואין הכלמוציאין, הכל מעלין לירושלים ואין הכלמוציאין, אחד האנשים ואחד הנשים. ...תנו רבנן: הוא אומר לעלות והיא אומרת שלא לעלות, כופין אותה לעלות, ואם לאו - תצא בלא כתובה. היא אומרת לעלות והוא אומר שלא לעלות, כופין אותו לעלות, ואם לאו - יוציא ויתן כתובה. • משפחה או יישוב הארץ? מדוע?

תוספות שם ד"ה הוא אומר לעלות [א] אינו נוהג בזמן הזה דאיכא סכנת דרכים. [ב] והיה אומר רבינו חיים דעכשיו אינו מצוה לדור בארץ ישראל כי יש כמה מצוות התלויות בארץ וכמה עונשים דאין אנו יכולים ליזהר בהם ולעמוד עליהם.

שאלות: • מה "אינו נוהג בזמן הזה", ומדוע? • מה היא ההגדרה של ה"זמן הזה"? האם כיום ניתן להגדיר את הדרכים לארץ כמסוכנות? • בני זוג גרים במרכז הארץ. אחד מבני הזוג מעונין לעבור ולהתגורר באחד מיישובי עוטף עזה. הצד האחר מפחד ומתנגד. ניתן לקיים דיון בזוגות. כל צד ייצג אחד מבני הזוג, והם ינסו להעלות טיעונים לכאן ולכאן לשכנע. • לדברי רבנו חיים:באלו מצוות התלויות בארץ לא ניתן להיזהר? • נסו להשיב לטענתו.

מה "אינו נוהג בזמן הזה", ומדוע? • מה היא ההגדרה של ה"זמן הזה"? האם כיום ניתן להגדיר את הדרכים לארץ כמסוכנות? • בני זוג גרים במרכז הארץ. אחד מבני הזוג מעונין לעבור ולהתגורר באחד מיישובי עוטף עזה. הצד האחר מפחד ומתנגד. ניתן לקיים דיון בזוגות. כל צד ייצג אחד מבני הזוג, והם ינסו להעלות טיעונים לכאן ולכאן לשכנע. • לדברי רבנו חיים:באלו מצוות התלויות בארץ לא ניתן להיזהר? • נסו להשיב לטענתו.

הרב יוסף מטראני, שו"ת מהרי"ט, חלק ב, יורה דעה סימן כח ... ומה שאמר שיש כמה מצוות התלויות וכמה עונשין שאין אנו יכולים להזהר בהם, דברי תימה הם. [א] שמי שירצה לקנות לו קרקע בארץ ישראל יכול לקיים כל מצוות עשה, כגון: לקט שכחה ופאה וכיוצא בהם, ומצוות לא תעשה נמי[גם] יזהר בהם. ומי מעכב על ידו? [ב] ועוד, דכלאים וערלה איתנהונמי [יש גם] בחו"ל, כדתנן: "הערלה הלכה, והכלאים מדברי סופרים" (קידושין לח ע"ב)! מה השיב המהרי"ט לטענת רבנו חיים?

הרב יונה לנסדופר, שו"ת מעיל צדקה סימן כו(עמ' 57) • נסיון למנוע מהורים לעלות עם ילדיהם לארץ • אודות שלושה חברים שרצו לנסוע לארץ ישראל הם ונשיהם ובניהם הקטנים בני שנים ושלוש שנים, ובית הדין שבעירם רוצה לעכב על ידם שלא לנסוע עם הבנים הקטנים מחשש סכנה פן לא יוכלו לסבול צער טלטול טורח הדרך ונענוע הספינות ושינוי האויר. ושאלו האנשים ההמה אם יימנעו מנסיעה זו או לא, ואם יחושו לגזירת בית הדין בזה? מצוות יישוב ארץ ישראל, ויכולת כפיה לעלות בכל הזמנים • תשובה: לענין אם בזה הזמן מצוה להעלות לארץ ישראל, הנה הרמב"ן [מצוה ד] מנה מצוה זו בכלל מצות מקרא: "והורשתם אותה וישבתם בה", וכי היא שקולה כנגד כל המצוות. ...המהרי"ט בתשובה סימן נח ובחידושיו לכתובות הוכיח שכל הזמנים שוים לקיום המצוה. וכן מבואר מכל הפוסקים הראשונים והאחרונים שכתבו שכופיןהאשה שתעלה עמו כפשטאדמתניתין, אם כן ודאי לא סבירא להו הא דר' חיים כהן.

שו"ת מעיל צדקה (המשך) כפיה לעלות כשיש סכנת דרכים וגם מה שכתבו התוס' שם דאינו נוהג בזמן הזה דאיכא סכנת דרכים, [א] הא ודאי אף בזמן הבית, כל שהיה בו משום סכנה גלויה לא נאמר לכוף לעלות, [ב] וזה משתנה לפי הזמן. הרב מצליח מאזוז, שו"ת איש מצליח, חלק א כרך ב, אבן העזר סימן ח (מ' 57) מה שדנתם (= רבנים מתוניס ומג'רבא) כשיש אוניות קיטור אין חשש סכנה (המוזכר באבן העזר סוף סימן סה), לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, ודאי כדבריכם כן הוא מצד העלייה עצמה. "אף בזמן הבית"- כאמור, מצוות יישוב הארץ איננה תלויה בבנין המקדש. הכוונה גם בתקופה שעם ישראל היה בארצו. "זה משתנה לפי הזמן"- העתקה של הערכות מתקופה לתקופה. שימוש נכון במושגי זמן: "בזמן הזה", "בזמננו", "כיום".

דרך להעריך סכנת דרכים וכבר כתב המבי"ט (=הרב משה בן יוסף טיראני) ח"ב סימן רטז הכלל בזה כשכל הסוחרים אינם נמנעים, יכול לכוף. סוחרים- ספקים, בעלי מקצוע, תחבורה ציבורית, שרותי דואר, וכד' מה מיוחד בקריטריון זה? מדוע הוא יעיל לקבוע את ההערכה אם ניתן לעלות לארץ ולהעניק יתרון למעונין לעלות? כיצד יש להתמודד עם העובדה שיש סוחרים שאינם נמנעים ויש שנמנעים?

שו"ת מעיל צדקה (המשך) התמודדות עם טענת סכנה לילדים קטנים ובענין שחששו הבי"ד הנ"ל כי היה סכנה לקטנים זה אינו. [א] דאם כן היה לה למתניתין או חד מהפוסקים למימר, דאם באה מחמת סכנת טביעה ושביה ולסטים הרי קטן וגדול שוה הוא, [ב] ואם מטורח הנענוע, הרי הקטנים בטבעם קלי התנועה, [ג] וגם הרבנים היושבים על איי הים כתבו שעיניהם ראו בכל יום נוסעים דרך ים לקצוי ארץ עם ילדים קטנים. ולכן נראה דאף אם יגזרו בית דין שבעירם שלא לנסוע מטעמים הנ"ל רשאים לסמוך על אלו אשר עיניהם ראו ההיפך...

עיון • התמודדות עם הטיעון: להפריד בין הילדים להורים. • ילדים קטנים מתמודדים במעברים טוב יותר ממבוגרים (שפה, חברים, הרגלים, ועוד)

שו"ת מעיל צדקה (המשך) • אמנם כן צריך בתחילה תנאי אחד, שיהיה לו מקום מוכן להיות מצוי לו שם פרנסתו בריוח וכמו שכתב תרומת הדשן שם... ועכ"פ אלו הנוסעים לשם וצריכים על ידי כך להתפרנס מהצדקה ואילו היו בחו"ל היו יכולים להתפרנס ממעשי ידיהם לא טוב עושין כי "גדול הנהנה מיגיע כפיו" (ע"פ ברכות ח ע"א), וצוו לנו ז"ל: "עשה שבתך חול ואל תצטרך לבריות" (שבת קיח ע"א). וצריכין להתיישב בזה, כי הדבר שקול ואין לי בו הכרע.

עיון • עליה לארץ למול נטילת סיכון בדרכים ולמול סיכון כלכלי. מה גובר על מה ומדוע?

הרב אליעזר וולדינברג, שו"ת ציץ אליעזר חלק ז סימן מח - קונטרס אורחות המשפטים פרק יב מצוות העלייה וההתאחדות בארץ מתחלקת לשתיים: (א) מצווה כללית- חובה כללית על עם ישראל במרוכז לבוא ולהתנחל בארץ, להוות בה עם קדוש, שקהל הנמצא בארץ הוא הנקרא קהל הראוי לשמו. (ב) מצווה פרטית- חובה פרטית על כל אדם מישראל באשר הוא שם לקום לעלות ציונה ולהיאחז בה...

עיון: כיצד דברי הרב וולדינברג מעוגנים בדברי הרמב"ן? (א) ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות- מדינה וריבונות (ב) "מתחייב כל יחיד ממנו, ואפילו בזמן גלות".

שו"ת ציץ אליעזר (המשך) גם זאת, עם קום המדינה גדלה חובת העלייה משתי בחינות נוספות: [א] ראשית, הוסרו העיכובים והמכשולים של סכנות עלייה, וגם הוסרו העיכובים בשל חוסר האפשרות להתפרנס בארץ עד כדי סבל של חרפת רעב ח"ו,... [ב] שנית, יש לומר, שלפי המצב העכשווי שהמדינה נמצאת בו, ...מוטלת חובה מיוחדת של "היחלצו חושים", למהר לעלות ארצה ולבוא לעזרת ישראל מיד צר הבא עליהם, שנובע מחיוב של מלחמת מצוה...

ע"פ הרב אליעזר וולדינברג, במה גדל והתעצם חובת העלייה לארץ עם קום המדינה? (2 הסברים) משימות: לשוחח עם מי שעלה לארץ מקומות בהם אין מלחמות. על תחושותיו, רצונותיו, יחס המשפחה לכך שהוא "עשה עליה", ועוד.

הרב יעקב אריאל, "עזיבת הארץ מחשש סכנה", שו"ת באהלה של תורה, חלק א סימן ו [א]. אם נאמר שבשעת סכנה הרשות נתונה לצאת לחו"ל, עלולים כל ישראל השוכנים בארץ לנוטשה, חלילה. הייתכן?! [ב] לדעת הרמב"ן (בהשגותיו לספר המצוות, מצוה ד) יש למצוות ישוב ארץ ישראל שני חלקים: מצוה ציבורית, לכבוש את הארץ; ומצוה אישית, לדור בארץ. החלק הראשון כולל בתוכו גם חשש לסיכון אישי, וכמו שכתב במנחת חינוך (מצוה ר"ד) שעל דעת כן חייבה התורה במלחמת מצוה, למרות שיש בה סיכון אישי לחלק מהלוחמים. לכן בשעת חירום לאומית אסור לפרט לחשוב רק על עצמו, אלא עליו לשקול שיקולים ציבוריים, מה התועלת ומה הנזק שעלולים מעשיו לגרום לכלל.

דברי הרב יעקב אריאל נכתבו בזמן מלחמת המפרץ (תשנ"א) כשנורו טילים למרכז הארץ. מאז חזר הענין על עצמו במלחמות נוספות. (מלחמת לבנון השניה, עופרת יצוקה, עמוד ענן). לדעת הרב אריאל אין לעזוב את הארץ בשעת סכנה. מדוע? כתוב סיבה פרקטית- מעשית, וסיבה הלכתית. • משימות: לראיין אנשים, תלמידים או למצוא תעודים אחרים (מאמרים, כתבות) של המתגוררים במקום בו נשמעות לעיתים אזעקות "צבע אדום" ולשמוע מהם על המחשבות והלבטים. לעזוב, להשאר, גאווה לאומית, חששות, פחדים, אחריות למקום, למשפחה ועוד.

מצוות ישוב ארץ ישראל (מתוך יחידת: במעגלי ההלכה)