מאזן נוזלים ואלקטרוליטים

מאזן נוזלים ואלקטרוליטים דינה גלר ביה"ס לסיעוד בני ציון

מאזן נוזלים ואלקטרוליטים תלויים ב:- משק המים והאלקטרוליטים לחצים אוסמוטים בגוף מנגנוני ויסות מים ואלקטרוליטים איבוד מים מתן נוזלים אלקטרוליטים

סך נוזלים בגוף – total body fluid מהווים 60% מכלל משקל הגוף. • נוזל תוך תאי - 3/ 2intra cellular fluid • נוזל חוץ תאי 1/3cellular fluidextra • החלל השלישי - טרנס צלולרי, כ-1% מכמות המים. נוזל נייד בין התא לבין הנוזל החוץ תאי. מיוצג ע"י – נוזל המרה והלימפה, - הפרשות מערכת העיכול, - נוזלי המח והשדרה. חשיבותם עולה בזמן מחלה (מעיים, מיימת,פלאוריטיס וכו')

גורמים המשפיעים על כמות נוזלי הגוף • גיל. • מין, • תכולת שומן. וויסות נוזלי הגוף • אוסמוזיס - מעבר נוזלים מריכוז נמוך לריכוז גבוה דרך קרוםחדיר למחצה. מספר החלקיקים בתמיסה, הם הקובעים את אוסמולריות התמיסה.

וויסות נוזלי הגוף • דיפוזיה - תנועת יונים ומוליקולות מאזור בעל ריכוז גבוה לריכוז נמוך. (חילוף גזים באלוואולות). • פילטרציה - הסננת נוזלים ומומסים. אלקטרוליטים מכלי דם כפילרים לנוזל הבין תאי. • משאבת NA, K פעולה עקיפה של התא, בה מושקעת אנרגיה התופסת את מקום התנועה המתרחשת בשינוי ריכוזים.

אוסמולריות: נקבע על פי ריכוז החלקיקים בתוך נוזל הדם. קטיוניםאניונים נתרן NA כלור CL אשלגן K ביקרבונט HCO3 סידן CA פוספט HPO4 מגנזיום MG סולפט SO4 חלבונים

מסלולי צריכה ואיבוד נוזלים בגוף • בבריאות – אכילה ושתיה • במצבי חולי – זונדה. דרך פראנטרלית. הפרשת נוזלים: • כליות - שתן. במבוגר 1 – 2 ליטר ליום. החישוב - cc/kg/hu • עור - הזעה, אידוי – evaporation חום גוף, חום סביבתי גבוה מעלים הזעה. • ריאות – אידי מים הננשפים בנשימה. טכיפניאה.

ריאות ועור – איבוד נוזלים סמוי – 600-800 סמ"קinsensible lose • דרכי העיכול– 100- 200 CC ליום. נפח הנוזלים העובר במערכת העיכול כ- 8 ליטר ליום. הכמות עולה במצבי חולי (שלשולים, פיסטולות, נקזים). מנגנונים מאזנים - homeostasis • כליות - מסננות 180ליטר נוזל ליממה • לב וכלי דם • ריאות - כ- CC300 נוזל בנשיפה ליממה. • בלוטת יותרת המוח – היפותלמוס – הורמון ADH משמר המים

בלוטת האדרנל - הורמון אלדוסטרון גבוה – צבירת NAוהפרשת K. בירידה - איבוד NA+מים וצבירת K. מתן נוזלים בדרך פראנטרלית מטרות: • לספק חסר בנוזלים ואלקטרוליטים • אמצעי למתן תרופות דרך הוריד • הזנה פראנטרלית • לשמור וריד פתוח

סוגי התמיסות הניתנות בעירוי: תמיסות : - איזוטוניות - היפרטוניות - היפוטוניות כל התמיסות מכילות נוזלים ואלקטרוליטים תמיסה – תכולה של קטיונים ואניונים אוסמולריות – נקבעת ביחס לאוסמולריות הפלסמה 310 mosm/l מים חופשיים לעולם לא ניתנים. גורמים לפיצוץ התא.

סוגי תמיסות: • תמיסה איזוטונית- אוסמולריות התמיסה קרובה לאוסמולריות הפלזמה ולכן, אינה משפיעה על הכדורית האדומה להצטמק או להתנפח. ניתנת בחוסר נוזלים. ( NACL 0.9% - 300 mosm/l) • תמיסה היפוטונית – גורמת להתנפחות כדוריות אדומות ולהתפוצצותן. ניתנת במצבי היפרנתרמיה ובכל מצב היפר אוסמולרי בו יש לזרז הפרשת מים עודפים. תמיסת NACL 0.45%.

סוגי תמיסות: • תמיסה היפרטונית: • אוסמולריות גבוהה. גורמת ליציאת נוזלים מתוך התא. מקטין נפח התא. - ניתן בהיפונתרמיה nacl 3% - 6% glucose 10% – 50% תמיסת סטנדרט שמכילה NACL 0.9% + גלוקוז 5%.

הפרעות במאזן נוזלים: הפרעות מחוץ לתא: • חוסר נוזלים בגוף. עשוי לנבוע מהקאות, שלשולים , טראומה עם איבוד דם, חום, דהידרציה, כוויות, נקזים ממערכת העיכול. • סימפטומים: צימאון, חולשה, לשון ופה יבשים, ירידה בטורגור העור, טכיקרדיה, ירידה במשקל, חום, אוליגוריה, בלבול, ירידה בלחץ הדם. • טיפול: החזר נוזלים PO, IV, זונדה.

עודף נוזלים • ייתכן אצל חולים עם גודש, אי ספיקת לב,כליות, שחמת הכבד, עליה ברמת הנתרן. סיבה יאטרוגנית. • סימפטומים: קוצר נשימה, שיעול, חרחורים, בצקות ועליה במשקל. • טיפול: הגבלת מתן נוזלים, דיאטה דלת נתרן, משתנים מעכבי ACE, • יש לבצע הערכת מצב הכליות.

- Shifting אין בעיה בכמות הנוזל אלא, ביחס בין נפח הנוזל בכלי הדם לבין הנוזל החוץ תאי. גורם להפרה במערכת ההמודינמית. לב וכלי דם. • הטיפול: תמיסות לשימור הנוזלים בתוך כלי הדם. תמיסות קולואידים (COLLOIDS) פלסמה ואלבומין Dextran, Hess (Heatastarch) שואבות נוזלים מהחלל החוץ תאי ע"י הגברת הלחץ האונקוטי oncotic)) בדם ובכך, מגדילות נפח בכלי הדם.

הפרעות במאזן בתוך התא: עודף נוזלים: • שתיית יתר של נוזלים או עירוי יתר • מתן נוזל היפו אוסמולרי סימפטומים: שינויים נוירולוגיים, בצקות. עודף נוזלים במוח- גורם לשינויי התנהגות עד לקומה. טיפול: מתן נוזלים היפר אוסמולריים, מתן שתיה מתוקה תרופות משתנות.

חוסר נוזלים בתוך התא: • מצב בו רמת הנתרן גבוהה ויש התייבשות קשה. באנשים בריאים קיים מנגנון השתיה. • סימפטומים: צימאון, חום, אוליגוריה, שינויי התנהגות והקאות. • טיפול: מתן נוזלים איזוטוניים • הנתרן – אלקטרוליט עיקרי הקובע את אוסמולריות הדם. 135- 145מיל"ק לליטר. שינוי ברמה משפיע על האוסמולריות.

RINGER LACTATE הרטמן 275mosm/L אלקט' : NA- 130meq/l ,K 4meq/lCA- 3, CL- meq/l109 לקטט- 28 meq/l5% דקסטרוז. ללא MG איזוטונית. בשימוש בהיפווולמיה, כוויות, איבוד נוזלים משלשולים, הקאות ואיבוד דם. • לא ניתן באי ספיקת כליות • אינה ניתנת ב- PH 7.5 , מחמיר בססת.

Nacl 0.9% • תמיסה איזוטונית. נקראת גם נוזל פיזיולוגי • מכילה נתרן 154 מיל"ק ל', כלור- 154 מיל"ק ל'. אוסמולריות:308 מיליאוסמול לליטר. • לשימוש במצבי: התייבשות, פציעות, שוק היפווולמי, בביצוע דיאליזה, הזרקת חיטוי ושטיפת של פצעים, למהילת תרופות, DKA, בססת מטבולית, היפרקלמיה, הפרעה במאזן הנתרן. • ניתן לתת במקביל לעירוי דם.

דקסטרוז 5% • תמיסת סוכר, ללא אלקטרוליטים. איזוטונית. • אוסמולריות: 5 גרם דקסטרוז בתוך 100 מ"ל • התמיסה מספקת 170 קלוריות לליטר. • התמיסה גורמת להפרשת שתן. • השימוש בה בהיפרנתרמיה. (איבוד נוזלים והתייבשות). • לא בשימוש להעלאת נפח בתקופה פוסט- אופרטיבית. אינה משמרת נוזלים בתוך כלי הדם ומכיוון ש - ADH מופרש בכמויות גבוהות בסטרס.

NACL 0.45% • אוסמולריות: 154 מיליאוסמול לליטר • מספק NA, CL ומים. כל אחד 77 מיל"ק ל'. • הריכוז הנמוך עוזר לכליה להפרשת נוזלים. • כטיפול להתייבשות היפרטונית ובהקאות. • לתת בזהירות. סכנה ליציאת נוזלים מכלי הדם לתא. יכול לגרום לקריסת כלי דם קורונריים והגברת הלחץ בכלי הדם.

NACL 3% -5% • אוסמולריות: 3%- 1026 מיליאוסמול לליטר • 5%- 1710 מיליאוסמול לליטר • התמיסות היפרטוניות. להעלאת נפח תוך תאי. • במקרים של היפונתרמיה קיצונית. • להשתמש בזהירות יתירה עקב העלאת נפח האינטרה ווסקולרי, עלול לגרום לבצקת ריאות. NACL 20% - תמיסה היפרטונית. • אוסמולריות - 6840 מיליאוסמול

סטנדרט מלא: תמיסה היפרטונית. • מכילה: NACL0.9%, גלוקוז 5%. • אוסמולריות: 560 מיל"ק לליטר. חצי סטנדרט • תמיסה איזוטונית. • מכילה NACL0.45% + גלוקוז 2.5%. • אוסמולריות: 280 מיל"ק.

עודף נוזלים: • שתיית מים בכמות מרובה או מתן נוזלים עודף IV • גורם למצב בו ישנה עליה בכמות הנוזל בתאי הפריפריה. בסיכון לתאי המוח. סימפטומים: בצקות, פרכוסים ותרדמת.

מאזן נוזלים ואלקטרוליטים