פרויקט ב- DSTM

1. פרויקט ב- DSTM מבצעים: יובל צעירי ליאור קופפר מנחה: דמיטרי פרלמן

2. מטרות הפרויקט • הבנת אלגוריתם הסנכרון הבסיסי – כפי שהוצג במאמר הראשון (DSTM) • הבנת מבנה מערכת ה TM • שינוי המערכת והתאמתה לאלגוריתמים כלליים יותר: o הצגת ממשקים פשוטים יותר לאלגוריתמים, ולמחלקות נוספות הדרושות לצורך הסנכרון o הצגת נקודת בקרה מרכזית למערכת • בדיקת תקורת המערכת על ידי הרצת אלגוריתמים וצורות סנכרון שונות.

3. תוצאות עיקריות לצורך בחינת תקורת המערכת נבחנו שלושה סוגי סנכרון, על מבנים של רשימה ועץ, כאשר כל תהליך עובד על מבנה נפרד. לצורך בחינת תקורת האלגוריתם נבחנו שני סוגי סנכרון - עבור נעילה כללית (ללא מערכת ה TM), ואלגוריתם נעילה כללית, על מבנים של רשימה ועץ, כאשר כל התהליכים עובדים על מבנה משותף.

4. תוצאות עיקריות האלגוריתם הבסיסי נבחן על מבני נתונים של רשימה ועץ, כאשר מבני הנתונים מאותחלים ללא איברים, עם 500 איברים ועם 1000 איברים. כל התהליכים עובדים על מבנה נתונים משותף. לצורך בחינת תקורת האלגוריתם הבסיסי, נבחנו שלושה סוגי סנכרון – אלגוריתם בסיסי, נעילה כללית, ואלגוריתם נעילה כללית. על מבנים של רשימה ועץ, כאשר כל התהליכים עובדים על מבנה משותף.

5. מסקנות שימוש במערכת • התקורה במימוש התוכנתי גבוהה • המערכת מאפשרת פיתוח אלגוריתמים חדשים למנגנון סנכרון חומרתי עתידי • המערכת אינה ידידותית לשימוש • השינוי שהתבצע בפרויקט, מקל על השימוש במערכת תקורת המערכת • צירוף של תקורת המנגנון המקשר בין מבנה הנתונים לאלגוריתם ותקורת הרצת האלגוריתם. o שתקורת המנגנון המקשר לבדה גדולה יותר מתקורת צורת הסנכרון הפשוטה ביותר (נעילה כללית) o תקורת הרצת האלגוריתם גבוהה בכמה סדרי גודל מתקורת נעילה כללית

6. מסקנות מבנה המערכת הכבד גורם לתקורה גבוהה • יצירת אובייקטים כרוכה ביצירת מחלקות בזמן ריצה עליהן הקומפיילר • בכל גישה לתכונה של אובייקט מתבצעות פעולות רבות בנוסף לפעולת הגישה עצמה • ככל שטרנזקציות אורכות זמן רב יותר, גדל מספר ההתנגשויות בין הטרנזקציות המערכת ככלי מחקרי • התקורה אינה גורם משמעותי לצרכי מחקר • המערכת מאפשרת פיתוח והשוואת אלגוריתמים עבודה עתידית במבני תוכנה מעשיים, קיימים מבני נתונים שונים, שלא בהכרח משוקפים היטב על ידי מבני הנתונים שנבדקו - יש צורך להוסיף בדיקות עבור מבני נתונים שונים. מנגנון איסוף הסטטיסטיקה אינו מאפשר ניתוח ברמת פירוט גבוהה מספיק. קיים צורך להמשיך ולפתח אלגוריתמים חדשים.