slide1 l.
Download
Skip this Video
Download Presentation
מערכת ההובלה - מחזור הדם

Loading in 2 Seconds...

play fullscreen
1 / 75

מערכת ההובלה - מחזור הדם - PowerPoint PPT Presentation


  • 190 Views
  • Uploaded on

מערכת ההובלה - מחזור הדם. הובלה ביצורים חד - תאיים. דיפוזיה דרך קרום התא תנועת ציטופלסמה בועית מזון נעה בציטופלסמה בועיות מתכווצות להפרשת עודפי מים. הובלה ביצורים רב תאיים ירודים. דיפוזיה ותנועת נוזלי חלל העיכול חלק מתאי חלל העיכול מצוידים בשוטונים לערבול המזון.

loader
I am the owner, or an agent authorized to act on behalf of the owner, of the copyrighted work described.
capcha
Download Presentation

PowerPoint Slideshow about 'מערכת ההובלה - מחזור הדם' - kineta


Download Now An Image/Link below is provided (as is) to download presentation

Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author.While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server.


- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript
slide2
הובלה ביצורים חד - תאיים
  • דיפוזיה דרך קרום התא
  • תנועת ציטופלסמה
  • בועית מזון נעה בציטופלסמה
  • בועיות מתכווצות להפרשת עודפי מים
slide3
הובלה ביצורים רב תאיים ירודים
  • דיפוזיה ותנועת נוזלי חלל העיכול
  • חלק מתאי חלל העיכול מצוידים בשוטונים לערבול המזון.
  • שכבת תאים פנימית של תאים בלעניים לעיכול המזון.
slide4
הובלה ביצורים רב תאיים מפותחים
  • אצל בעלי חיים גדולים רב תאיים, היחס בין שטח של הגוף לנפחו הוא קטן ורוב תאי הגוף מרוחקים ממעטה הגוף. לכן דיפוזיה אינה יעילה כאן. בבעלי חיים אלה יש מערכות ייחודיות להובלת המזון והגזים: מערכת דם ולימפה, מערכת העיכול, מערכת הנשימה ומערכת ההפרשה.
slide5
מערכת הדם כוללת את הלב וצינורות הדם.

מערכת דם סגורה- (אצל חולייתנים) הדם זורם ברשת צינורות סגורה וחוזר אל הלב מבלי לצאת מכלי הדם.

מערכת דם פתוחה- (אצל חסרי חוליות) הדם המוזרם מהלב זורם בצורה חופשית בין הרקמות והאיברים.

איזו מערכת יעילה יותר מערכת דם פתוחה או סגורה?

מערכת הולכת הדם
slide6
יעילות מערכת סגורה לעומת הפתוחה
  • הדם חוזר אל הלב מהר יחסית ולא מתפזר בגוף בצורה לא מאורגנת.
  • כמות הדם שזורמת אל איבר מסוים ניתנת לוויסות ע"י שינוי הקוטר של כלי הדם.
  • במהלך האבולוציה חלו שינויים במערכת הסגורה להגברת יעילותה, ממחזור דם בודד (דגים)למחזור דםכפול (עופות ויונקים והתחלה אצל דו חיים וזוחלים). הכפול יעיל יותר באספקת חמצן לגוף.
slide10
תפקודי מערכת הדם
  • המערכת מתפקדת בשני תחומים:א. הובלת חומרים חיוניים בין מערכות הגוף:

חמצן ופד"ח, תוצרי עיכול, פסולת תאי הגוף

הובלת הורמונים, הובלת חומרי חיסון.ב. שמירת הומיאוסטאזיס (סביבה פנימית יציבה):

ויסות טמפ' גוף (בעופות ויונקים), ויסות הלחץ האוסמוטי (ריכוז המומסים), ויסות חלוקת הנוזלים בגוף, ויסות רמת ה- Ph בגוף.

slide11
מבנה מערכת הדם
  • כלי הדם –

עורקים, וורידים, נימים.

עורקים – כלי דם היוצאים מן הלב.

צורך: עמידה בלחץ חזק.

מבנה - שלוש שכבות של תאים: רקמת חיבור, סיבי שריר, שכבת תאי אנדותל שטוחים וצפופים + קרום בסיס חלק למניעת חיכוך של הדם בדופן ויצירת קרישי דם.

התאמות: 1. דפנות עבות, אלסטיות וחזקות.

2. גמישות המאפשרת התכווצות והתרחבות כלי הדם.

slide12

ורידים

  • תפקיד- החזרת דם מהגוף אל הלב.
  • מבנה- שלוש שכבות, אמצעית דקה, פחות אלסטיים.
  • התאמה- בוורידים הגדולים מסתמים חד כיוונים, המכוונים זרימה
  • לכיוון הלב.

עורק

וריד

slide13

תמיד?

תמיד?

slide14
נימים
  • תפקיד- העברת דם מהעורקים לוורידים וויסות נפח הדם.
  • דרכם נעשים חילופי חומרים וגזים בין הדם לתאים.
  • מבנה הנימים – שיכבה אחת של תאים, קוטר- 8-5 מיקרון, אורך 1 מ"מ. (שכבה אחת של תאי אנדותל).
  • התאמה – לחילוף גזים וחומרים (מלחים, תוצרי עיכול) יעיל:
  • 1. בנימים זרימה איטית של הדם (כי קוטר תאי הדם גדול).
  • 2. דופן דקה עם מרווחים קטנים למעבר חומרים יעיל.
  • 3. שטח פנים גדול יחסית לנפח וקירבה לכל תא כמעט.
  • 4. חדירות בררנית באזורי גוף שונים (במיוחד במוח).
  • הידעת?
  • באדם- 1 ממ"ר 2000 נימים. סה"כ 6300 מ"ר. רעב ולחץ דם יגרום לבצקת.
slide15

כלי הדם

סינון החוצה בלחץ דם

סינון פנימה בלחץ אוסמוטי

עורק

עורקיק

ורידון

רשת הנימים

וריד

slide17
הלב
  • הלב – איבר המשמש כמשאבת לחץ להזרמת הדם. בנוי משריר הלב, וזאת משאבת דחיסה כפולה הפועלת בפעימות. מותאם לפעולת הזרמת דם בשני מחזורים.
  • משקל- כ- 300 ג"ר . (אדם מבוגר). בגודל של אגרוף.
  • מיקום – במרכז החזה עם נטייה שמאלה.
  • אספקת דם- עורקים כליליים.
  • מחולק לאורכו לשני חללים: עליון עלייה ותחתון חדר. מחיצה מפרידה בין עלייה ימנית לשמאלית ובין החדרים.
  • החדר השמאלי עבה מהימני בגלל דחיסת דם לכל הגוף. הימני מעביר דם למחזור הקטן (ריאות).
slide18
מבנה הלב

אבי העורקים

וריד חלול עליון

עורק הריאה

וריד הריאה

עליה ימנית

עליה שמאלית

שסתום כיסים

שסתום מפרשים

שסתום מפרשים

חדר ימני

חדרשמאלי

וריד חלול תחתון

slide19
מבנה הלב
  • הלב מורכב משני חלקים המופרדים ע"י מחיצה.
  • כל חלק פועל כמשאבה נפרדת, אך באופן רציף עם השנייה.
  • בכל חלק יש עלייה וחדר.
  • בלב- ארבעה מסתמים חד כיווניים, שניים בכל חלק.
slide20
כלי הדם בלב
  • לעלייה הימנית נכנסים שני ורידיים חלולים מהגוף. (דם עשיר ב-CO2 ).
  • מהחדר הימני יוצא עורק הריאה לריאות.(דם עשיר ב- (CO2
  • לעלייה השמאלית נכנסים ארבעת ורידי הריאה. ( דם עשיר ב- O2 ).
  • מהחדר השמאלי יוצא עורק- אבי העורקים. (דם עשיר ב-O2).
  • (להראות מפת מושגים)
slide21
מחזורי הדם
  • מחזור גדול: חדר שמאלי גוף עלייה ימנית
  • מחזור קטן: עלייה שמאלית ריאות חדר ימני
slide23

מהו האֶלֶקְטְרוֹקַרְדְיוֹגְרָף (= אק"ג או E.C.G)?זהו מכשיר הקולט, מודד ורושם דחפים חשמליים, ובעזרתו ניתן למדוד את פעולת הלב. באיור שלפניכם תרשים אופייני של אק"ג. התרשים מתאר את התפשטות הדחף החשמלי בלב בעת פעימה אחת ואת המתרחש בלב בזמן התפשטות הדחף החשמלי.

P:גל המבטא את הדחף החשמלי, הגורם להתכווצות העליותQ ,R ,S:התפשטות הדחף החשמלי בשרירי החדריםT:נסיגת הדחף החשמלי משריר הלב, ואחריה - חזרה למצב הרפיה

slide24
מחלות לב
  • הידעת?

סתימה הנגרמת ע"י קריש דם באחד מסעיפי העורקים הכליליים גורמת לאוטם שריר הלב.

  • הסתיידות העורקים הכליליים , גורמת לתעוקת חזה. אלו מחלות כליליות הפוגעות באספקת דם ללב.

עורקים

כליליים

slide25
המשך מחלות לב
  • טרשת העורקים
  • מצב שבו פנים כלי הדם נחסם בהדרגה על-ידי

משקעים המפריעים לזרימת בדם. המשקעים הם בעיקר שומניים.

  • כלי הדם מאבדים מהאלסטיות שלהם.
  • מצב זה מהווה סכנה ללב.

זרימת הדם מופרעת ולכן הלב צריך

להגביר את תפוקתו,

דבר היוצר עומס גדול מהרגיל על שריר הלב. כלומר יש מחלות שנובעות מפגיעה בשריר הלב ובהולכת חשמל בו.

slide26
המשך מחלות לב (סיכום)
  • טרשת עורקים נגרמת מהצטברות רובד כולסטרול ושומנים על דופן העורקים. = שיבוש באספקת דם לאיבר מסוים. שבץ מוחי, שיתוקים, הפרעות בדיבור, עיוורון חלקי. הטיפולים: תרופתי, הרחבה וכירורגיה של כלי הדם החסומים (מעקפים), תאי גזע.
  • מחלת לב כלילית היא טרשת בעורקים הכליליים = תעוקת לב.
  • חסימה מלאה בכליליים = התקף לב או אוטם שריר הלב או דום לב.
  • נזק במסתמי ורידים בגלל התרחבות דופן = דליות.
  • מחלות לב נגרמות ע"י: עישון, רמות שומנים גבוהות בדם, יתר לחץ דם, זוויג, סוכרת, עודף משקל, חוסר פעילות גופנית, תורשה, לחץ נפשי.
  • התגלה גן מוטנטי הגורם לטרשת. זה גן האחראי לביטוי מאות גנים הקשורים למבנה האנדותל. זו מוטציית חסר (של 7 ח.א.). האנדותל הפגוע גורם לחדירת תאים בלעניים והצטברות רובד חסימה. 100% התקפי לב.
slide30
התפתחות מבנה הלב
  • דגים- עלייה אחת וחדר אחד.
  • דו חיים- שתי עליות וחדר אחד.
  • עופות ויונקים- שתי עליות ושני חדרים.
slide31
פעולת הלב
  • פעימת לב- היא תוצאת שאיבת הדם מהורידים אל הלב, והזרמתו אל העורקים.
  • בכל פעימה ניתן להבחין ב- 3 שלבים:

1. התכווצות העליות.

2. התכווצות החדרים. (הקול הראשון)= סיסטולה.

3. הפסקת פעולת הלב. (הקול השני) = הרפיה (דיאסטולה)

  • הידעת?

במנוחה כ- 70 פעימות בדקה, במאמץ 120 פעימות בדקה.

slide32

סיכום- מהלך פעימת לב אחת

השלימו את הטבלה :

שסתומי הכיסים (בין חדר לעורק)

סגורים/ פתוחים

שסתומי המפרשים (בין עלייה לחדר)

סגורים/ פתוחים

אל:

הדם זורם מ:

שלב הפעימה

הרפיה

התכווצות העליות

התכווצות החדרים

שימו לב: על אף שהלב הוא איבר אחד, למעשה פועלות בתוכו בו- בזמן שתי משאבות: משאבה אחת המזרימה דם לכיוון כל הגוף , ומשאבה שנייה המזרימה דם אל הריאות.

slide33

שסתומי הכיסים (בין חדר לעורק)

סגורים/ פתוחים

שסתומי המפרשים (בין עלייה לחדר)

סגורים/ פתוחים

אל:

הדם זורם מ:

שלב הפעימה

סגורים

סגורים

העליות

מהורידים

הרפיה

סגורים

פתוחים

לחדרים

מהעליות

התכווצות העליות

פתוחים

סגורים

לעורקים

מהחדרים

התכווצות החדרים

סיכום מהלך פעימת לב אחת
slide34
קולות הלב
  • קולות הלב אילו הקולות הנשמעים בעת פעימת לב.
  • הקולות נגרמים ע"י סגירת השסתומים.
  • הקול הראשון- סגירת שסתומי העליות.
  • הקול השני – סגירת שסתומי העורקים, קול זה חזק

יותר, ואליו מקשיב הרופא.

הידעת?

"אוושת לב" – נגרמת בגלל ערבול קל בזרימת הדם המלווה את תנועת השסתומים.

פגם באחד המסתמים יגרום לרשרושים חזקים יותר, מצב זה מצריך טיפול.

slide35
וויסות התכווצות שריר הלב
  • הידעת?

לב שנותק מעצביו ממשיך את פעולתו.

בדגים ודו חיים ממשיך לפעום גם לאחר שהוצא מהגוף.

  • הסיבה: בלב ישנם שני קוצבי לב המווסתים את פעולתו.

1. קוצב הלב העיקרי- קשר הגת, מצוי בחלקה העליון של העלייה הימנית, סמוך לכניסת וריד חלול עליון.

2. קשר עליות חדרים- נמצא במחיצה בין שני צדי הלב, בצומת בין העליות לחדרים. הקוצב מאפשר תאום מדויק בין פעילות חלקי הלב.

  • הידעת?

הפרעות בקצב הלב ניתנות היום לפתרון בעזרת השתלת קוצב לב מלאכותי.

slide36

מהו קוצב הלב?הלב הוא איבר עצמאי, המסוגל לפעום ללא גירוי מבחוץ. אם כן, מה גורם לפעילותו? - פעילותו העצמאית של הלב מקורה בקוצב לב, המייצר דחפים חשמליים. דחפים אלה גורמים לגירוי של שריר הלב ולהתכווצותו. מערכת הולכה מעבירה את הדחפים החשמליים מן הקוצב אל כל חלקי הלב, וגורמת לכל חללי הלב להתכווץ בתיאום מושלם. קצב ההתכווצות של שרירי הלב הוא כקצב הדחפים, המיוצרים על-ידי הקוצב ומגרים את השריר להתכווץ.

קוצב הלב הראשי נמצא בדופן הצדדית של העלייה הימנית, והוא נקרא: קשר הסינוס. התאים בקוצב הזה מייצרים דחפים חשמליים בקצב קבוע שבין 70-60 פעימות בדקה.

איך קוצב הלב פועל? ישנם שני קוצבי לב: קוצב ראשי וקוצב משני:

slide37
בדיקות אק"ג לבדיקת ליקויים בהולכה חשמלית של הלב.
slide38
תפוקת הלב
  • תפוקת לב- זהו נפח הדם היוצא מחדר בדקה.
  • נפח הפעימה – זוהי כמות הדם המוזרמת בכל פעימה מחדר.
  • במצב מנוחה – כ- 60-70 סמ"ק. נפח כל חדר כ- 180 סמ"ק.
  • תפוקת לב (סמ"ק/ לדקה) = נפח הפעימה (סמ"ק) x מס' פעימות בדקה.
  • הידעת?
  • במצב מנוחה תפוקת הלב, 4,200 סמ"ק= 60 70 x
  • תפוקת הלב יכולה להשתנות ע"י שינוי נפח הפעימה או מספר הפעימות בדקה. מתח מעלה תפוקה ורוגע נפשי מקטין.
slide39
וויסות תפוקת הלב
  • מנגנוני וויסות תפוקת הלב:

1. שינויים בריכוזי חמצן ופחמן דו חמצני בדם ולחץ דם:

העברת מסר על-ידי תאים הרגישים לשינויי פחמן דו

חמצני ולחץ הדם בעורק הצוואר למוח המוארך (מרכז לב כלי דם). לצורך הגברה או האטה של תפוקת הלב.

2. מערכת העצבים המרכזית-

מערכת עצבים אוטונומית- בלתי רצונית:

א. הגברת תפוקת הלב- ממוח השדרה. (סימפטטית).

ב. האטת תפוקת הלב – מגזע המוח. (פרהסימפטטית)

slide40
המשך וויסות תפוקת הלב
  • 3. מערכת הורמונלית (במצבי לחץ ומאמץ גופני)-

לדוגמא: הורמון אדרנלין משפיע על הגברת תפוקת הלב ע"י עלייה בנפח הפעימה ובמספר פעימות בדקה.

הידעת?

ההבדל בין שתי המערכות הוא בזמן התגובה-

מהירה בהשפעת העצבים, איטית הורמונלית.

ובמשך התגובה- קצרה עצבית, ארוכה הורמונלית.

slide41
הפעילות החשמלית של הלב – קוצב לב

השפעה של גירויים חיצוניים על פעולת הלבלמרות יכולתו של הלב לפעום ללא כל גירוי מבחוץ, קצב הלב מושפע מגירויים חיצוניים. גירויים אלה מועברים אליו מן המוח דרך מערכת העצבים, והם יכולים לגרום להאצה או להאטה של פעילות הלב - על-פי הצורך. ראו ערכים: תפוקת הלב וזרמים משתנים.

slide42

פעילות גופנית סדירה משפרת את הסיבולתשל הגוף ומשפיעה לטובה על הבריאות.

יכולת הביצוע של הגוף משתפרת כתוצאה משיפור הכושר של הלב, של הריאות ושל שרירי הגוף לעמוד במאמץ רב יותר.

כיצד הפעילות הגופנית מחזקת את הלב?במאמץ גופני כמות הדם, הזורמת אל הלב, גדלה. כמות הדם הגדולה מותחת את שריר הלב, ושרירי הלב מתכווצים בכוח רב יותר. בתגובה לפעילות גופנית מתמשכת שריר הלב מתפתח, נפחו גדל והוא מתחזק.

slide43

גם כלי הדם בשריר הלב מתרבים ומשפרים את קליטת החמצן של שריר הלב ואת תפקודו.כתוצאה מכל אלה כושרו של שריר הלב להתכווץ בחוזקה ולהפיק נפח פעימה גדול בכל פעימה - גובר.

נפח הפעימה הגדול אצל בעלי הכושר הגופני הגבוה, מאפשר ללבם לפעום בקצב נמוך יחסית במהלך כל סוג של פעילות.

slide44

דמיינו: מה קורה בגופכם במעבר ממנוחה לריצה מהירה? במנוחה הגוף רפוי, ותאי השרירים צורכים מעט חמצן וחומרי מזון, אך כשמתחילים לרוץ, הגוף נדרך, והשרירים נדרשים לפעול במאמץ מוגבר ובמהירות. הפעילות המוגברת של תאי השרירים מגבירה את קצב צריכת החמצן וחומרי המזון שלהם. במקביל, תאי השריר הפעילים פולטים כמויות מוגברות של פחמן דו-חמצני וחום.אם כן, כדי לאפשר את הפעילות המוגברת, מערכת ההובלה נדרשת להגביר את קצב אספקת הדם לשרירים הפעילים. שתי מטרות לקצב המוגבר של אספקת הדם לשרירים:

לספק יותר חמצן וחומרי מזון הדרושים לתאי השריר;

לסלק את הפחמן הדו-חמצני והחום, המצטבר במהירות ברקמות השרירים.

slide45

ועכשיו דמיינו לעצמכם ישיבה נינוחה בכורסה לאחר ארוחה דשנה.

הגוף כולו רפוי, אולם הקיבה גועשת ורוגשת... על שרירי הקיבה לערבל, למעוך ולפרק את המזון שהצטבר בה.התכווצויות והרפיות חזקות של שרירי הקיבה דורשים: אספקה מוגברת של חמצן ושל חומרי מזון וסילוק מקומי של פחמן דו-חמצני ושל חום, המצטבר בשרירי הקיבה.מערכת העיכול זקוקה לאספקת דם בקצב מוגבר. לאחר סיום תהליך העיכול תפחית מערכת ההובלה את קצב זרימת הדם למערכת העיכול

slide46

גם ויסות החום בגוף מתבצע בעזרת שינוי בקצב זרימת הדם.

זרימת הדם לעור משתנה בהתאם לצורך לשמר חום בגוף או לחילופין - להיפטר מעודפי חום בגוף.כאשר יש צורך להיפטר מעודפי חום בגוף, זרימת הדם לעור מוגברת. הדם החם זורם בנימים הסמוכים לפני העור, שם הוא מאבד חום לסביבה וחוזר בטמפרטורה נמוכה יותר. כך, למשל, בזמן פעילות גופנית, כאשר חום מיוצר ברקמות הפעילות, קצב אספקת הדם לעור מוגבר. זאת הסיבה שעור גופנו נעשה סמוק (אדום) יותר בעת מאמץ. ומה קורה בטמפרטורות נמוכות בסביבה? - כלי הדם בעור ובסמוך לו מתכווצים, כדי למנוע איבוד חום לסביבה הקרה.

slide49
ויסות זרימת הדם לרקמות

שסתומי ויסות דם. מושפעים מ- NO פד"ח, ופסולת תא

  • כל איבר או רקמה מקבלים כמות דם בהתאם לפעילותם ולצורכיהם בזמן מסוים.
  • תפוקת הלב במנוחה = 5,900 מ"ל בדקה, רוב הדם בורידים.
  • תפוקת הלב במאמץ גופני = 24,600 מ"ל בדקה.
  • הויסות נעשה ע"י התכווצות שרירי העורקיקים ו"שסתומים" בין עורקיקים לנימים. = וויסות מקומי.
slide51
חלוקת הדם לרקמות הגוף

כמות דם סמ"ק/לדקה

slide52
מחזור הדם
  • זרימת הדם בגוף מתאפשרת הודות למפל לחצים: מלחץ גבוה ) בחדר השמאלי( ללחץ נמוך (בעליה הימנית).
  • לחץ הדם תלוי ב:
  • נפח הפעימה .
  • התנגדות כלי הדם לזרימה.
  • כמות הדם הנמצאת בכלי הדם.
slide53
הירידה בלחץ הדם
  • נגרמת בעיקרה -
  • עקב החיכוך של הדם בדפנות העורקיקים והנימים בגלל שטחם הגדול = התנגדות היקפית.
  • הידעת?
  • שטח חתך הרוחב הכולל של הנימים הוא כ- 4500 סמ"ר, ואילו בעורקים כ- 5 סמ"ר.
slide54
מהירות זרימת הדם
  • מהירות זרימת הדם הולכת ויורדת בגלל:
  • 1. עלייה בשטח החתך הכללי של כלי הדם.
  • 2. ההתנגדות של העורקיקים והנימים לזרימת הדם - התנגדות היקפית.
  • הידעת?
  • מהירות הזרימה בעורק היא- 50 ס"מ לשניה.
  • מהירות הזרימה בנים היא 0.5 מ"מ לשניה.
slide55
שטח חתך רוחב כללי של כלי הדם ומהירות הזרימה בהם
slide57
לחץ דם עורקי
  • העורקים מסייעים לזרימת דם מהירה ורצופה בגלל גמישותם הרבה.
  • גורמים המשפיעים על לחץ הדם העורקי:
  • התנגדות היקפית תפוקת הלב

קצב הלב, נפח הפעימה

אדרנלין, מערכת עצבית,

קוטר העורקיקים

צמיגות הדם

מערכת עצבים,

תוצרי חילוף החומרים

slide58
מדידת לחץ דם
  • במדידת לחץ דם נמדד:
  • לחץ סיסטולי- הלחץ הנוצר בעת התכווצות החדרים כ- 120 מ"מ כספית.
  • לחץ דיאסטולי – הלחץ הנוצר בעת הרפיית החדרים כ- 80 מ"מ כספית.
  • הידעת?
  • דופק נוצר – בגלל התנגשות הדם באבי העורקים.
  • לחץ דם לא תקין – הלב עובד קשה יותר עבור דחיפת הדם וכלי הדם הקשיחים נפגעים.
slide60
ההחזר הוורידי
  • זרימת הדם בוורידים מושפעת מ:
  • 1. לחץ הדם העורקי.
  • 2. התכווצות שרירי השלד הלוחצים על הוורידים ודוחפים את הדם כלפי מעלה בעזרת השסתומים החד כיווניים.
  • 3. לחץ נמוך בבית החזה בקרבת העלייה הימנית.
  • 4. כוח השאיבה המופעל ע"י התכווצות החדר הימני והתרפות העלייה הימנית.
  • 5. עמידה ממושכת ללא תנועה מונעת חזרת דם. התעלפות.
slide61
רקמת הדם
  • רקמת הדם היא רקמה בתנועה. היא מורכבת מנוזל שנקרא פלסמה ומתאים וחלקי תאים.
  • פלסמה: 90% מים והשאר מומסים.
  • מקור המומסים בפלסמה הוא מהמזון המעוכל, מתהליכי הנשימה ומחילוף חומרים בתא.
slide63
רקמת הדם המשך
  • בפלסמה יש שמירה על ריכוז חומרים קבוע (הומיאוסטאזיס).
  • יש בה: חמצן, פד"ח, גלוקוז, חומצות אמינו, מלחים, חומצות שומניות, חלבונים, נוגדנים, הורמונים, מים ושיתנן.
  • לחלבונים תפקיד גם בשמירת לחץ אוסמוטי גבוה בנימים עבור ספיגה חוזרת של נוזלים.
  • 45% מנפח הדם הם תאים: אדומים, לבנים וטסיות דם.
slide64
תאי הדם
  • תאי דם אדומים: נוצרו במח העצם, חיים 120 יום, גודלם 7 מיקרון, חסרי גרעין וחלק מאברוני התא, מובילים חמצן ופד"ח. שטח פניהם גדול. מכילים בעיקר המוגלובין.
  • על ייצור תאי דם אדומים במח העצם יש בקרה הורמונאלית (אריתרופיוטין מהכליות). הבקרה עפ"י רמת החמצן ברקמות. חשוב בגבהים ובזמן פציעה.
  • בטחול מפורקים תאי הדם האדומים שהזדקנו. הכמות הכללית נשארת קבועה.
  • אנמיה = חסר דם בגלל מחסור בברזל, מחסור בוויטמין B12, מחסור בחומצה פולית, דימום מוגבר, מוטציה גנטית (אנמיהחרמשית)
slide65
אנמיה ותאי הדם

נימה של דם עם תא דם אדום נורמאלי

slide67
כוחם של תאי הדם האדומים הוא במספרם
  • מספר תאי הדם האדומים בממ"ק 5-6 מיליון.
  • בגוף אדם בוגר יש 5.5 ליטר דם (ליטר = מיליון ממ"ק).
  • שטח הפנים של תא דם אדום 100 מיקרומטר רבועים (מיקרומטר = אלפית המילימטר).
  • כמה תאי דם אדומים יש בגוף בסה"כ?
  • מהו שטח הפנים הכולל של תאי דם אדומים?
  • האם דיפוזית החמצן אל תאי הדם נעשית דרך כל השטח שחישבתם בבת אחת?
  • מה גובה כל תאי הדם? כמה פעמים הם יקיפו את כדור הארץ? כמה מולקולות חמצן קושר כל תא דם אדום ?
slide68
המשך : תשובות
  • שטח הפנים הכולל של כל תאי הדם האדומים הוא: 2500 מ"ר = 2.5 דונם. כשטח מגרש כדור רגל.
  • זה שטח גדול פי 1500 משטח העור.
  • כניסת החמצן נעשית רק בשטח המגע של נימי הדם החובקים את נדיות הריאה וזה שווה 100 מ"ר.
  • גובה תאי הדם אחד על השני 55,000 ק"מ.
  • בשורה אופקית הם מקיפים את כדור הארץ 5 פעמים.
  • בכל תא דם אדום יש 250 מיליון מולקולות המוגלובין. כל אחת קושרת 4 מולקולות חמצן, כך שכל תא אדום קושר מיליארד מולקולות חמצן.
slide69
תאי דם לבנים וטסיות דם
  • תאי דם לבנים: 10 מיליון במ"ל דם. נחלקים למספר קבוצות לפי תפקידם, גודלם וצורתם. הם המרכיבים העיקריים של מערכת ההגנה והחיסון של הגוף.
  • הם בעלי גרעין, בעלי יכולת רבייה ובעלי יכולת תנועה מזרם הדם לתאי הגוף ובחזרה.
  • טסיות דם: נוצרים במח העצם, חיים 10 ימים, 3 מיקרון, עוצרים דימום ע"י יצירת קריש דם.

תאי מערכת החיסון

slide70
מנגנון עצירת הדימום
  • במ"ל דם יש 400 טסיות. הם חסרי גרעין.
  • מנגנון עצירת הדימום: פגיעה בכלי דם מובילה לחשיפת סיבי קולגן שאליו נצמדות טסיות. הן מפרישות חומר המזמן טסיות להיצמד ולסגור את מקום הדליפה.
  • מפרישות סרטונין לכיווץ נימי דם.
  • בתהליך "שרשרת" עם בקרה בכל שלב, ובשילוב עם חומרים המשתחררים מטסיות הדם וחומרים בלתי פעילים בפלסמה, נוצר קריש דם בלתי מסיס האוטם את מקום הפציעה.
  • המופיליה: מחסור באחד מגורמי הקרישה.
  • קרישת יתר: הגוף מגן כנגד התופעה בעזרת הפרין (ממיס קרישי דם), פרוק אנזימתי וסילוק גורמי קרישה ע"י הכבד.
slide73
מערכת הלימפה
  • מערכת זרימה חד כיוונית, הפרושה במקביל לכלי הדם, ומצטרפת לדם בסמוך לעלייה הימנית.
  • תכולה – הלימפה נוצרת מניקוז הנוזל הבין תאי, מכילה: מים – 94%, חלבון- 4%, מומסים נוספים- מינרלים, סוכרים, שומנים.

מבין תאי הדם נמצאים רק לימפוציטים הנוצרים בקשרי הלימפה.

  • מבנה- מכילה נימי לימפה וצינורות, נימי הלימפה אטומים בצד אחד.
  • תפקידה – החזרת מים וחלבונים למערכת הדם, מלחמה כנגד זיהומים, העברת השומנים ממערכת העיכול תוך כדי פירוק סופי למערכת הדם.
slide74

1. נימי הדם מותאמים לתפקודם. ציין שתי התאמות והסבר אותן.

2. עליה בקצב הלב ובטמפרטורת הגוף מאפיינות מאמץ גופני באדם. הסבר מה משותף לשני התהליכים.

3. העברה יעילה של חמצן בין הנימים לתאי הגוף מתאפשרת הודות להתאמת מבנה הנימים לתפקידם. הסבר, תוך התייחסות לשתי התאמות.

4. בזמן מאמץ גופני מוגברת אספקת הדם לשרירים, הסבר את החשיבות בכך לתהליכים המתרחשים בתאי השריר.

5. אם משווים שועל החי באזורים דרומיים חמים לשועל החי באזורים צפוניים קרים, אפשר לצפות ששועל החי בדרום יהיה בעל אוזניים גדולות ופעיל בלילה. הסבר.

6. להלן טבלה ובה שינויים באספקת הדם לאיברים השונים במעבר ממנוחה למאמץ גופני

1. מתוך הנתונים שבטבלה ציין שני שינויים בולטים באספקת הדם לאיברים השונים במצב מנוחה בהשוואה למצב של פעילות נמרצת.

2. מהו היתרון לגוף/החשיבות בשינויים שציינת בשאלה הקודמת?

3. ציין מערכת נוספת בגוף הקשורה לשינויים החלים במעבר ממנוחה למאמץ, והסבר בקיצור את הקשר שלה לשינויים אשר תיארת.

לפעילות נמרצת של השרירים נדרשת כמות גדולה של ATP. מה הקשר בין הצורך ב- ATP לבין השינוי המתייחס לשרירים המוצג בטבלה. מה הקשר בין השינויים המתרחשים בעור לבין השינוי המוצג בטבלה?

slide75

7. אחרי ארוחה עשירה ומשביעה חשים עייפות ולעיתים קושי בביצוע פעילות גופנית. הסבר מדוע.

. 8. על מנת לבדוק האם ישנה הפרה במצב היציב של הגוף , בודקים את הדם, מדוע? הדגם תוך התייחסות לשינוי בשניים ממרכיבי הדם.9. בעלי-חיים מסוגלים לשמור, במשך זמן מוגבל, על טמפרטורת גוף נורמלית גם בתנאי סביבה קיצוניים. תאר 2 דרכים לשמירת טמפרטורת הגוף בקור ו- 2 דרכים בחום קיצוני.

10. אצל אנשים במצב רעב מתקדם אנו עדים לתופעה של התנפחות הבטן כתוצאה מירידה ברמת החלבונים בדם. (ההתנפחות היא בצקת הנובעת מהצטברות נוזלים ברקמות)

על פי הידוע לך על החזרת מים מהרקמות אל נימי הדם, הסבר את המתרחש בבטן כתוצאה מירידה ברמת החלבונים בדם?מהו הפתרון הרצוי למצב זה ? הסבר.

11. ספורטאי המתאמן לאורך זמן ואדם שאינו עוסק בפעילות ספורטיבית מתבקשים לבצע אותה פעילות נמרצת. בבדיקת קצב הלב בזמן הפעילות מתברר שהדופק של הספורטאי נמוך יותר. הסבירו מדוע. בתשובתכם התייחסו להשפעה של אימון גופני על נפח הפעימה של הלב.

12. מהו היתרון בריבוי הנימים והאפשרות לסגור אותן כנדרש?

13. במהלך האבולוציה (מדג ועד יונקים ועופות) נעשתה הפרדה טובה ויעילה יותר של דם עם חמצן ודם עם פד"ח, בלב. מה היתרון בהפרדה שכזאת? כיצד אפשר הדבר את קיומם של בעלי החיים ההומיאותרמיים?

14. מה הקשר בין שתייה מרובה ולחץ הדם? מהן שתי הסכנות בירידה בלחץ הדם?

15. באילו מקומות במחזור הדם ישנם מסתמים? מה חשיבותם במקומות אלה?

16. כיצד מותאמים תאי הדם האדומים לתפקודם בהובלת החמצן? כיצד מותאמים תאי הדם הלבנים ולוחיות הדם לתפקידם?