אינטראקטיביות בעיתונות מקוונת talk back כמרחב ציבורי

1. אינטראקטיביות בעיתונות מקוונת talk back כמרחב ציבורי אורלי מלמד

2. למה חשוב לעסוק באינטראקטיביות במדיה בהוראת תקשורת? צריכה יעילה ומועילה של מידע ידע ודעות מקור מידע זמין לחקר תגובות קהלים לטקסט רייטינג כסף יחסי כוחות אינטראקטיביות במדיה דמוקרטיזציה והשתתפות בשיח הציבורי עבודת העיתונאי אתיקה עיתונאית חופש הביטוי וגבולותיו

3. עיתון מודפס בלתי גמיש ומקובע בזמן מוכתב ונשלט על-ידי אליטות חד סיטרי, אין מרחב גדול לתגובות נדבכי (ליניארי) זמינות נמוכה מעודכן בתדירות יומית ויותר מכך עיתון מקוון גמיש בזמן יצירה ותגובה פחות נשלט מלמעלה דו סיטרי, מרחב גדול לתגובות קהלים היפר טקסט והיפרמדיה זמינות גבוהה לבעלי אינטרנט עדכון מסביב לשעון מה בין עיתונות קווית לעיתונות מקוונת?

4. בלוג פורטל עיתון מקוון אתרי תעמולה והסברה אתר קניות ומסחר הקושי להגדיר מהו עיתון מקוון בתקופה של התלכדות המדיה, פוסט מודרניזם והיעדר מודל עסקי רווחי לתוכן

5. אין הקנקן מעיד על מה שבתוכו: מהו עיתון מקוון טוב? • מעודכן • נגיש לגולשים • מכיל תוכן מקורי ומגוון דעות • מכיל מגוון כותבים בעלי מומחיות ואמינות גבוהה • משלב מידע עם פרשנות וניתוח • מכיל מידע על הקהילה • מציין את מקורות המידע ומפנה למקורות מידע נוספים • לא ליניארי (בכתבות משולבים לינקים משמעותיים) • מכיל תמונות עיתונאיות • מכיל ארכיון עם מנוע חיפוש טוב • אינטראקטיבי עם השתתפות גבוהה של הקהל

6. הבעיה: איך להרוויח? איך הופכים תוכן באינטרנט לכסף? אנשים לא מקליקים על באנרים, ואם כן, לא קוראים אותם, לא מגיבים עליהם, מוחקים פרסומות באי-מייל לפי נתוני חברת גארטנר: רק ב-20 מתוך 2,800 אתרים בארה"ב המוכרים שטחי פרסום, מהוות ההכנסות מפרסום 80% מכלל ההכנסות. שוק הפרסום באינטרנט בארה"ב צפוי לגדול מ-7.8 מיליארד דולר ב-2001 ל-18.8 מיליארד דולר ב-2004, אך עדיין יהווה 3% מכלל שוק הפרסום ההמלצה של גארטנר: לגוון את מקורות המימון באמצעות הרחבת סל המוצרים והשירותים ושותפויות עסקיות עם ערוצי תקשורת אחרים

7. התפתחות ה-talk back כמרחב המסמן ומעצים רייטינג פרסום פראי תמורת תוכן חינם ומה בישראל? אף אחד כאן לא פראייר! לשלם על תוכן? למה מה קרה? בשום מקום בעולם אין כזאת רשת,ואין כזה פרסום אגרסיבי בעיתונות המקוונת יובל דרור: "הגולש הישראלי יודע שכאשר הוא נכנס לאתר מקומי הוא נכנס לשדה קרב קיברנטי, לג'ונגל של חלונות קמיקאזה, המנתרים ומזנקים מכל עבר, מאיימים להטביע אותו במסרים פרסומיים וולגריים...הישראלים אוהבים תוכן בחינם ולכן בעלי האתרים "יורים עליהם פרסומות "

8. מודלים עסקיים של עיתונות מקוונת • כל התוכן בחינם • רישום תמורת תוכן חינם • רוב התוכן חינם ואנכי תוכן בעלי ערך תמורת רישום או בתשלום • דמי מנוי חודשי • אנכי תוכן בתשלום מנוי חודשי • פילוח תשלום לפי קהלי יעד; ישראלי בחינם/ • חו"ל תמורת תשלום • זיקה לקבוצת תקשורת – שותפות בתוכן ובחבילות פרסום • מימון פרטי/מוסדי אחר

9. מאפייני ה-talk back כמרחב אינטראקטיבי (עפ"י יעקב הכט ועוד) • אינטראקציה כתובה • כותרת עם/ללא טקסט נלווה • מקום התגובה: בהמשך לכתבה (שיחות מסביב לטקסט) • מגוון אפשרויות תגובה ופניה: לטקסט הכתבה, לתגובות גולשים אחרים, פניה לגורמים מחוץ לרשת • זמניות וחד פעמיות (התגובות נמחקות או מועברות לארכיון לאחר זמן קצר). • פרסום מושהה של התגובה. • לעיתים יש סינון אוטומטי או אנושי של התגובות. • בשלב זה התגובה אינה מחייבת רישום אי-מייל. יש אפשרות לכתוב את פרטי המגיב האמיתיים. • אפשרות לאנונימיות • דפוס התפתחות מפתיע ובלתי צפוי

10. מאפיינים טכניים של התגובות עפ"י יעקב הכט ועוד השעתיים הראשונות מנבאות את כמות התגובות. כמות המגיבים בבוקר עולה על כמות המגיבים בערב. זמן מצטבר של התגובות בבוקר יותר קצר מזמן מצטבר של התגובות בערב. ב-5 השעות הראשונות בבוקר מתקבלות 50% מהתגובות. תוך 9 שעות מתקבלות 95% מהתגובות. שיח כותרות (60% מהתגובות הן כותרת בלבד) (לדעתי זה תלוי נושא א"מ) 2/3 מהתגובות מתייחסות לכתבה עצמה, 1/3 מתייחסות לתגובות גולשים אחרים. (לדעתי זה תלוי נושא)

11. מדי יום כמיליון גולשים ישראליים תדירות גלישה: 64% כניסה יום יומית או כמעט כל יום כמות גלישה: עד 5 שעות בשבוע – 57% 5-15 שעות 32% מעל 15 שעות 13%

12. עיתונים מקוונים פופולריים Ynet 35% מעריב 25% הארץ 19% CNN 15% גלובס 10.7% דה מארקר 7.2% אתרים פופולריים וואלה 48.9% נענע 35% יאהו 32% תפוז 27% מיקרוסופט 25% (MSN+START) מפת האינטרנט בישראל (אחוזי גולשים) עפ"י סקר TGI, אוגוסט 2002

13. מהיכן הם גולשים? בית 29% עבודה 36% לימודים 18% אחר 18% מי הגולש/ת הטיפוסי? זכר 58.5% גיל 18-44 71% נשוי 59.3% משכיל מעל 13 שנות לימוד 69.7% חילוני 50.5% הכנסה מעל לממוצע פרופיל הגולשים הישראליםיון פדר, עורך YNET, בהרצאה מרכז לחקר חברת המידע, 27/11/02, אונ' חיפה.

14. על חשבון מה זה בא? 50% שולחים פחות נייר 33% מדברים פחות בשיחות טלפון בינלאומיות 20% צמצמו את שעות הצפייה בטלוויזיה 30% קוראים פחות מגזינים ועיתונים מודפסים 18% רואים פחות קולנוע 15% צופים פחות בוידיאו שימושים ברשת 46.2% דואר אלקטרוני 38.8% אתרי חדשות (מגמת עליה עקבית) 20.3% לצורכי עבודה % 18.8 לצורכי לימודים 11.5% הורדת תוכנות 10.5% מידע פיננסי 10.5% אתרי ספורט (ירידה) 8% איסוף מידע במחשבים (ירידה) 7.7% צ'טים (ירידה דראמטית) 5.7% אתרי סקס שימושים באינטרנט: על חשבון מה?

15. בין קולוסיאום לבין בית מדרש האם האינטרנט כמדיום מחדש משהו שלא היה קיים מדיה הותיקים? האם התרומה של השיח ב-talk back לדמוקרטיה ולחברה עולה על חסרונותיו כשיח אלים ומתלהם ?

16. הקולוסיאום • מתוך הכתבה הטוקבקיסטים, YNET 25/9/02: • תתביישו/יאללה,יאללה/ בכיינים/ שמאלנים/מרוקאים/בושה, פשוט בושה/סבתא שלך/ אימא שלך/ אבא שלך/ אחותך • טראומה בעם, רענן שקד, 356 תגובות (בתגובה לביקורת על "רוח קדים") • סוגיית הדיסקים המזויפים והמתקפה של חיים צינוביץ נגד חברות התקליטים - 205 תגובות • אריאנה מלמד, "לעזאזל האוניה שהביאה אותם", 196 תגובות •  2003 רצח התינוקת הודיה על-ידי אביה – 996 תגובות

17. הקולוסאום: דוגמות • יפה ירקוני: "החלטתי לשכוח את העבר, להפסיק את המרירות שלי. אין לי כוח יותר.כמו שאני יודעת לסלוח, וביום כיפור סולחים על הכל." •  ו"סליחות" נוספות של הגולשים: •  "אני מקווה שבעקבות יפה ירקוני גם וענונו יסלח לנו." •  "גם ואלרי ז'יסקאר ד'סטאן מוכן לסלוח לישראל" •  " דייויד אירוינג (מכחיש שואה) שוקל אף הוא לסלוח לכוחות הביטחון ולחיילי צה"ל" •  "גם שולמית אלוני סולחת לצה"ל אבל רק לנגדים". •  "בעקבות יפה ירקוני – גם ה-CNN מוכן לסלוח לצה"ל" •  "יפה ירקוני מוכנה לסלוח לצה"ל, אבל לעולם לעולם לא תיסלח לשושנה דמארי". • "קונטרה: "כלניות – איזה שיר!!!" • חרמות:אם אמי יערוך לה הופעה אני קונה רק דיסקים מזויפים! 

18. ועוד דוגמות מן הקולסאום ציונות (על פסטיבל עכו) לא מתקרב לעיר הזאת. מלאה ערבים מוסלמים וערבים יהודים כלומר ערסים. למה בכלל להתקרב לשם? הצגות יש השנה בכל מקום, אז מה הפאניקה? הצעה לשיפור "שינויים נוספים ב"יומן": מלשכת יוסף בראל נמסר כי עודד גרנות יתחיל לענות לשם אה'רלהוגאולה אבן תשנה את שמה למיקי. וזאת כדי לרענן ולשפר את יומן השבוע ואת החדשות בכלל. היסטוריה "ולידיעתכם, היו ועוד איך היו מרוקאים בפלמ"ח."

19. ועוד דוגמות מהקולוסאום תיקון טעות/ אמפטיה בתגובה לידיעה שסולנית רוקסט סובלת מגידול במוח: שלושה מתקנים שהשיר המוזכר בכתבה בא מסרט אחר, וזה מה זה בסיסי לא לדעת את זה. אף אחד לא מתייחס לגידול במוח. אמונה עם 3,000 שנה של קידום מכירות, גם יומני האישי מכתה ח' היה נחשב ליצירת מופת. (משיחונימוס, בעקבות המלצתה של אריאנה מלמד לעיין בתנ"ך מדי פעם.

20. ודוגמה אחרונה מהקולוסאום תגובה למבקר הקולנוע שמוליק דובדבני: "שמוליק, אם אתה רוצה שאנשים יתחילו לאהוב אותך, אולי אפילו לכתוב "שמוליק, כתבה מצוינת...בזמן האחרון אתה מפתיע לטובה", תשנה את הגישה! כתוב על כל סרט שראית כמה יפה מרגש ומושלם הוא, במיוחד אם איזה במאי גדול ביים אותו ובמיוחד אם הוא יהודי...תבין את עם ישראל...זה פשוט המצב הקשה... וכל העולם ששונא אותנו...הם לא באמת אנשים רעים... הם פשוט מחפשים בתקופה האחרונה משהו שיעשה להם קצת טוב על הנשמה...קצת נוסטלגיה... אולי ביקורת טובה בעיתון...תנסה להבין, טוב? (מקרב הלבבות בעקבות הביקורת על צ'רלי צ'פלין)

21. התפקידים הדמוקרטיים והתרומות של ה-TALK BACK לשיח הציבורי המרחב הציבורי האידיאלי על-פי הברמס (1989): "המרחב הציבורי הוא מרחב ביניים בין המדינה לבין החברה האזרחית. מרחב, שאינו בהכרח פיזי, בו מושעים זמנית הבדלי כוח וסטאטוס, מרחב בו עקרונית כל אדם נמצא במעמד שווה ומודע היטב לזכאותו להשתמש בתבונתו לשם ביקורת על כל נושא בעל עניין ציבורי...השיח הציבורי הוא רציונלי, מתקיים במדינה חופשית ובזירה בלתי תלויה בלחצים כלכליים." לפי יעקב הכט: זהו שיח בו כל אחד רשאי להביע את עמדותיו שאיפותיו וצרכיו, לכל אחד יש זכות להשתתף בשיח ולשאול ולטעון את טענתו, לא ניתן למנוע מהמשתתפים את מימוש זכותם אך גם לא להכריחם לממש זכות זו. זהו מהלך של הבנה הדדית, של דיאלוג שמטרתו להגיע לחקר האמת וללכידות חברתית.

22. ב-talk back הקהל מתחלף עם העיתונאי בתפקידיו: לפי סינגר ושות', בעיתונות מקוונת מטשטשים הגבולות בין עיתונאי לקורא, בין תפקידי העיתון לשימושים וסיפוקים • הקהל כשומר סף של העיתונות וכלב שמירה של התקשורת והשלטון • הקהל כשומר סף של שיח הגולשים • הקהל כשומר סף של הקונצנזוס, באמצעות בחינה של הגדרות • המדיה, המטאפורות שמות התואר והנימוקים שמספקת המדיה • הקהל כתומך וכמערער על כותב מסוים, אמונה או דעה מסוימת • הקהל כספק של בידור ושל רייטינג • הקהל כמגייס תמיכה והסכמה ציבורית • הקהל כיוצר סטטוס לעיתונאים, לאישים ולנושאים • הקהל כספק מידע, כיוצר פרשנויות, וכמציע פתרונות עצות ורעיונות • הקהל כמחדש לשוני וסימבולי • הקהל כקובע סדר יום

23. דוגמאות לשיח ציבורי נאות (פחות או יותר) ותורם מתוך 63 תגובות למאמר של הנרי קיסינג'ר "מתחת לקיפאון הפורמלי", ynet, 21/12/03. רק 4 מתוכן הן כותרות בלבד. קראו את התגובות; מה למדתם מהן על ההיסטוריה של הסכסוך ועל הניסיונות לפתרונו, על גישות מדיניות שונות לפתרון הסכסוך, על הנרי קיסינג'ר וטעויותיו, על אמונות היסוד של השמאל מול אלו של הימין וכד'? על ההסכמה וההבדלים בין עמדת הכותב לבין עמדות הקהל? מה תרמה לכם קריאת התגובות מעבר לכתבה עצמה? כיצד קריאת התגובות משפיעה על פרשנותכם את הכתבה? http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2845388,00.html

24. ועוד דוגמא לשיח תורם ונאות מ"דמוקרטיה לביביקרטיה", מאמר של דני גוטווין Ynet 25/11/03, מתוך 163 תגובות רק 23 הן כותרות בלבד http://www.ynet.co.http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-2823860,00.htmlil/articles/0,7340,L-2823860,00.html

25. יומן המחלה של רונן פורת, ynet דוגמה יוצאת דופן לכוחו הרגשי והטיפולי של המדיום כיצד כתיבת טור יצרה פורום תמיכה וייעוץ סוחף בעוצמתו הרגשית והאמונית. קראו בקישור גם על ההיסטוריה של הפורום ונקודות המפנה בהתפתחותו http://www.ynet.co.il/home/0,7340,L-2441,00.html

26. עיתון גולשים: גולשים כותבים ב-start-msn תכנסו לארכיון הכתבות של start ותמצאו כ-60 כתבות שכתבו גולשים במהלך השנה האחרונה. מה מעסיק את הגולשים? אלו נושאים הם מעלים לסדר היום? עד כמה נושאים אלו קשורים לנושאים הבולטים בסדר היום החדשותי? האם ובמה סגנון הכתיבה וההנמקה המידע והידע בכתבות אלו שונים ממאמרים של עיתונאים מקצועיים? נושא למחקר ולמחשבה http://start.msn.co.il/Actualia/Articles/ArticlesArchiv.asp

27. מדור שאלה תשובה: "הארץ" עיתון "הארץ" בניגוד לרוב העיתונים המקוונים בישראל, משמר את המבנה של העיתון המודפס. יש לו הסכם קהילות עם וואלה. שם יכולים הגולשים להגיב על חלק מכתבות העיתון. "הארץ" מאפשר אינטראקטיביות מבוקרת בתוך האתר במסגרת מדור אחד בלבד: פורום שאלה תשובה, בו גולשים שואלים את עיתונאי "הארץ" שאלות במועד שנקבע מראש. שימו לב לסוגי השאלות הנשאלות, לסוגי התשובות הניתנות. מה עושה אינטראקטיביות מבוקרת זו לסטטוס של עיתונאי הארץ "כמומחים" ולמעמד של העיתון? מה למדתם מהשיח על עיתונאים, על הגורמים המשפיעים על סדר היום והבניית מציאות, על אמונות היסוד של עיתונאים במגוון נושאים פוליטיים, כלכליים וחברתיים? http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/LiArtSR.jhtml?objNo=53531

28. אינטראקטיביות? זה בידיים שלנו! אם תרצו – יהיה קולוסאום אם תרצו – יהיה בית מדרש, או שיח דמוקרטי נאות

29. ולסיום, איך תדעו שאתם חיים בעידן האינטרנט? • אתה יודע שאתה חי במאה ה-21 כאשר: • הסיבה שאתה לא בקשר עם בני המשפחה היא שאין להם דואר אלקטרוני. • אתה שולח לבן שלך SMS כדי שיבוא לאכול. • אתה מדבר בטל-וידאו עם חו"ל מספר פעמים ביום אך עוד לא החלפת מילה עם השכן שגר לידך. • הבת שלך הכירה את בעלה בצ'ט. • סבתא שלך מבקשת שתשלח לה קובץ עם תמונת הנין החדש, כדי שתהפוך אותה לשומר מסך. • שכחת את הטלפון הנייד בבית? זו סיבה לעשות יו טרן ולחזור. • לא הצלחת להפעיל את המיקרוגל כי...שכחת את הסיסמה. • את רוב הבדיחות אתה קורא במייל ולא שומע מאנשים חיים. • ברוב שעות היממה אתה נמצא במרחב פיזי מצומצם של 29 אינטש, ומשוטט בין אינסוף אפשרויות דמיוניות בלחיצת עכבר. • כל המחשבות, הידע והזכרונות שלך מתוייקים בהרד דיסק. כשהולך ההרד דיסק – הולכת הנשמה, כי כמובן, לא עשית גיבוי. • הזמנת קו טלפון נוסף כדי שתוכל גם לדבר בטלפון וגם לגלוש. • אתה קם בלילה לשירותים, ובדרך חזרה למיטה בודק אם הגיע אי-מייל. • אתה קורא מכתב זה ומייד שולח אותו במייל לעוד 20 אנשים...