Download
1 / 37
370 likes | 574 Views
כיצד הרגשות שולטים על המוח החושב?. מדוע הרגש והשכל להוטים כ"כ להילחם זה בזה?. המוח האנושי הוא 1.4קילוגרם של תאים ונוזלים עצביים, הוא גדול בערך פי שלושה ממוחם של היצורים הקרובים לנו ביותר מבחינה אבולוציונית. במשך מיליוני שנות אבולוציה המוח גדל והתפתח.
E N D
מדוע הרגש והשכל להוטים כ"כ להילחם זה בזה? • המוח האנושי הוא 1.4קילוגרם של תאים ונוזלים עצביים, הוא גדול בערך פי שלושה ממוחם של היצורים הקרובים לנו ביותר מבחינה אבולוציונית. • במשך מיליוני שנות אבולוציה המוח גדל והתפתח.
החלק הפרימיטיבי ביותר של המוח, המשותף לכל המינים שיש להם יותר ממערכת עצבית מנימאלית,הוא גזע המוח המקיף את החלק העליון של חוט השדרה.
מוח בסיסי זה אחראי על פונקציות חיים בסיסיות כגון נשימה וחילוף חומרים,אי אפשר לומר שמוח פרימיטיבי זה לומד או חושב.
מן המוח הפרימיטיבי הזה,גזע המוח, צמחו המרכזיים הרגשיים,לאחר מכן התפתח מאזוריים רגשיים אלה המוח החושב,אשר נמצא בקליפת המוח החדשה.
העובדה שהמוח החושב צמח מן המוח הרגשי מגלה רבות על היחס בין חשיבה לתחושה. המוח הרגשי היה קיים זמן רב לפני הופעת המוח הרציונלי.
מהי חטיפה רגשית? • היה זה יום חם של אוגוסט 1963, בנוי-יורק ריצ'ארד– פורץ ותיק שזה עתה זכה לשחרור מוקדם לאחר שנשפט לשלוש שנות מאסר על יותר ממאה פריצות שביצע כדי לממן את התמכרותו לסמים, החליט לבצע עוד פריצה אחרונה, הוא רצה להפסיק את חיי הפשע, אך הוא נזקק נואשות לכסף למען חברתו ובתם בת השלוש.
הדירה שפרץ אליה באותו היום הייתה שייכת לשתי נשים ג'ון בת 21 ,תחקירנית בשבועון,ואמילי בת 23 ,מורה בבית ספר יסודי. ריצ'ארד היה בטוח כי איש לא יהיה בדירה באותה שעה, אך הוא טעה- ג'ון הייתה בבית. באיומי סכין השתלט עליה וכבל אותה. כאשר עמד לעזוב, הופיעה אמילי ,והוא החל לכבול גם אותה.
לדבריו של ריצ'ארד,שנים לאחר מכן, בעת שניסה לכבול את ג'ון , הזהירה אותו אמילי כי הוא לא יצליח לצאת מזה בשלום – היא תזכור את פניו ותסייע למשטרה ללכוד אותו. • ריצ'ארד שהבטיח לעצמו כי זה תהיה הפריצה האחרונה שלו, נכנס לפאניקה ואיבד כל שליטה עצמית. בבהלתו תפס בקבוק סודה והחל להלום בשתי הנשים עד שאיבדו את הכרתן.
לאחר מכן, אחוז זעם וחרדה, דקר אותן שוב ושוב בסכין מטבח. כעבור עשרים וחמש שנים מקונן ריצ'ארד "אני פשוט השתגעתי, הראש שלי התפוצץ". היום יש לריצ'ארד זמן רב להתחרט על אותם רגעי זעם וחוסר שליטה , הו עודנו כלוא על מה שכונה בעיתון: "רצח נערות הקריירה".
התפוצצויות רגשיות • התפוצצויות רגשיות מסוג זה הן "חטיפות" מוחיות. • יש ראיות מחקריות לכך שברגעים אלה, מרכז המוח הלימבי מכריז על מצב חירום, ומגייס את כל שאר המוח לסדר היום הדחוף שלו.
ה"חטיפה" מתרחשת תוך שבריר שנייה,ומעוררת את התגובה הזאת עוד רגעים מכריעים לפני שהמוח החושב זוכה בהזדמנות לתפוס בצורה מלאה מה קרה.
הסימן הבולט ביותר ל"חטיפה" כזו שכחלוף רגע המשבר, אלה שאיבדו את השליטה אינם יודעים מה בדיוק עבר עליהם.
חטיפות אלה פוקדות אותנו בתדירות לא מבוטלות, בצורה מתונה. • חשבו על הפעם האחרונה שאיבדתם שליטה והתפרצתם על מישהו – בן זוג, ילד, אולי נהג של מכונית אחרת, בצורה שלאחר מכן, במבט לאחר, נראתה חסרת הצדקה. סביר להניח שגם זו הייתה חטיפה, השתלטות מוחית אשר מקורה, בשקד.
השקד • השקד של בני האדם הוא מבנים הקשורים זה לזה מעל גזע המוח, השקד הוא המומחה לענייני רגשות.
כאשר השקד מנותק משאר המוח , הדבר גורם לאי יכולת מרשימה למדוד את המשמעות הרגשית של אירועים שונים, מצב זה מכונה לעיתים "עיוורון רגשי" .
גבר צעיר שהשקד סולק בניתוח, הפך לחסר כל עניין באנשים, והעדיף לשבת לבדו, ללא שום מגע אנושי, הוא היה מסוגל לנהל שיחה,אך נותר אדיש לחלוטין. • ללא שקד, דומה שאיבד כל יכולת לזהות תחושות, וכל יכולת לחוש את התחושות. • השקד מתפקד כמחסן של זיכרון רגשי, חיים ללא שקד הם חיים שעקרו ממשמעויות אישיות.
מדוע הרגשות החזקים הופכים אותנו בקלות לבלתי רציונלים?
הרגעים המסקרנים יותר בכל הנוגע להבנת כוחם של הרגשות בחיי הנפש הם אותם רגעים של פעולה מתוך רגש חזק, שאנו מתחרטים עליהם אח"כ. אישה צעירה שנסעה מירושלים לחיפה לפגוש את החבר שלה....
ברגעים אלו , כאשר ההרגשה האימפולסיבית גוברת על הרציונל , יש חשיבות מרכזית לתפקידו של השקד, השקד דרך אותות מהחושים מזהה צרות אפשריות, הוא שואל שאלה פרימיטיבית ביותר : • "האם זה משהו שאני שונא?" • "משהו שמכאיב לי?" • מפחיד אותי?" אם התשובה היא "כן" השקד מגיב מיד ומעביר שדר של משבר לכל חלקי המוח.
השקד מתפקד בערך כמו חברת ביטחון, שעובדיה ניצבים בכוננות, נכונים לשגר קריאות חירום למכבי האש, למשטרה, לשכנים ,כל אימת שמערכת האזעקה הביתית מאותת על סכנה.
הרשת הנרחבת של הקשרים העצביים של השקד מאפשרת לו, בעת מצב חירום רגשי, להשתלט על חלק גדול משאר המוח – לרבות המוח הרציונאלי ולהנהיגו.
אחד החסרונות של התרעות עצביות מסוג זה נעוץ בכך שהשדר הדחוף של השקד הוא לעיתים קרובות בלתי מעודכן. במיוחד בעולם המשתנה מבחינה חברתית שאנו חיים בו.
בתפקידו כ"מחסן" לזיכרון הרגשי, השקד סוקר את הניסיון שלנו, משווה את מה שקורה עכשיו עם מה שקרה בעבר.
שיטת ההשוואה שלו היא אסוציאטיבית כאשר אלמנט עיקרי של המצב הנוכחי דומה למשהו מן העבר, השקד מתייחס לזאת בתור "התאמה" – וזו בדיוק הסיבה שהמעגל הזה לקויי, הוא פועל לפני שיש אישור מלא.
השקד פוקד בבהלה שנגיב על ההווה בדרכים שהוחתמו מזמן באמצעות מחשבות ורגשות שנלמדו בתגובה לאירועים הדומים רק בצורה עמומה לאלה הנוכחיים.
די בדמיון זה כדי להכניס את השקד לכוננות גבוהה.
מחקר הוכיח כי באלפיות השנייה הראשונות שבהן אנו מבחינים במשהו, לא זו בלבד שאנו מבינים באופן תת הכרתי מה הדבר, אנו גם מחליטים אם הדבר מוצא חן בעינינו.
לרגשות שלנו יש שכל משלהם המסוגל לפתח ולקיים השקפות ודעות באופן בלתי תלוי בשכל הרציונאלי שלנו.
כל הרגשות במהותם, הם דחפים לפעול תוכניות מיידיות לטיפול במצבי חיים, שהאבולוציה החדירה לתוכנו. בכל רגש יש יסוד של נטייה לפעולה. העובדה שרגשות מוליכים לפעולה בולטת מאד כאשר מסתכלים בבעלי חיים או ילדים
שני המוחות שלנו – הרגשי והרציונלי • חברה סיפרה לי על גירושיה,פרידה כואבת... היא דיברה משני המוחות : המוח הרגשי והמוח הרציונלי. יש לנו שני מוחות באופן ממשי ביותר, אחד שחושב ואחד שמרגיש.
ככל שהתחושה חזקה יותר, כך הופך המוח הרגשי לדומיננטי יותר – והמוח הרציונאלי הולך ומאבד מחשיבותו.
זהו סידור שנובע מעידנים ארוכים שבהם היה יתרון אבולוציוני לכך שרגשות ואינטואיציות הנחו את התגובה המיידית שלנו במצבים שהחיים עמדו בסכנה – ואשר בהם אילו היינו משתהים לחשוב מה לעשות, אפשר שהיינו משלמים בחיינו.
המוח הרגשי והמוח הרציונלי הם מערכות עצמאיות למחצה, שכל אחת מהן, כפי הנראה, משקפת פעילות של מעגלים מוחים שונים, אם כי מעגלים הקשורים אלה לאלה.
ברגעים רבים, יש תיאום נפלא ועדין בין שני המוחות הללו:התחושות חיוניות לחשיבה, החשיבה חיונית לתחושה. אולם כאשר רגשות עזים משבשים את האיזון, המוח הרגשי גובר על הרציונלי.
