slide1 l.
Skip this Video
Loading SlideShow in 5 Seconds..
פרקים במורפולוגיה עברית 10483 PowerPoint Presentation
Download Presentation
פרקים במורפולוגיה עברית 10483

play fullscreen
1 / 29
Download Presentation

פרקים במורפולוגיה עברית 10483 - PowerPoint PPT Presentation

giselle
444 Views
Download Presentation

פרקים במורפולוגיה עברית 10483

- - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - E N D - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - - -
Presentation Transcript

  1.  האוניברסיטה הפתוחה פרקים במורפולוגיה עברית10483 על פי ספריה של אורה (רודריג) שוורצוולדפרקים במורפולוגיה עברית (2002) יחידות 12-1 מרכז ההוראה בקורס: אוון-גרי כהן יצירת המצגת: הדר נץ עריכה לשונית וגרפית: ענת שרון

  2. יחידה 5גזירה ונטייה א(כרך ב, עמ' 104-53) יחידה 6גזירה ונטייה ב (כרך ב, עמ' 176-107)

  3. דקדוק ולקסיקון (כרך ב, עמ' 57-56) • דקדוק • עוסק בכללים. • מתאר את התכונות השוות והמשותפות לרכיבים רבים במערכת ואת התהליכים שהם עוברים. • לקסיקון • עוסק בפרטים. • מציין את המשמעויות ואת התכונות האידיוסינקרטיות והמיוחדות של הרכיבים.

  4. גזִירהמולנטייה (כרך ב, עמ' 57-56) • גזירה • יצירת ערכים מילוניים עצמאיים • ככלל, מקומה בלקסיקון. • דרכי הגזירה אינן מותנות ביחסים התחביריים במשפט. • דרכי הגזירה מגוונות ואין הן צפויות או ידועות מראש. • נטייה • יצירת מערכות פרדיגמטיות פרדיגמה = מערכת מילים החולקת מורפמה משותפת. המילים בפרדיגמה קשורות קשר הדוק וצפוי לערכים המילוניים. דוגמה:אחות, אחותי, אחותך, אחותו, אחותנו, אחותכם... • ככלל, מקומה של הנטייה בדקדוק. • דרכי הנטייה מותנות ביחסים התחביריים במשפט. • דרכי הנטייה מצומצמות, צפויות וידועות מראש.

  5. דוגמאות לפרדיגמות מורפולוגיות

  6. קטגוריות נטייה (כרך ב, עמ' 79-58) • נטיית הפועל (כרך ב, עמ' 70-65) • גוף (person)– בעזרת מוּספיות (בזמן הווה אין הבחנת גוף)עברI: כתבתי/נוII: כתבת/תם/תןIII: כתב/ה/ועתידI: אכתוב II: תכתוב/תכתבי/תכתבו III: יכתוב/תכתוב/יכתבו • מין (gender)– בעזרת מוספיותעברזכר: כתב/כתבתָ/כתבתֶםנקבה: כתבה/כתבתְ/כתבתֶןהווהזכר: כותב/כותביםנקבה: כותבת/כותבותעתידזכר: תכתוב נקבה: תכתבי • מספר (number)– בעזרת מוספיותעבר יחיד: כתבתי, כתבת, כתב/ה רבים: כתבנו, כתבתם/תן, כתבוהווהיחיד: כותב/כותבתרבים: כותבים/כותבותעתידיחיד: אכתוב, תכתבי, יכתוב רבים: נכתוב, תכתבו, יכתבו • זמן (tense)– שינוי פנימי במערכת התנועות + מוספיות:עבר: כָּתַבהווה: כּוֹתֵבעתיד: אֶכְתוֹב, תִּכְתוֹב, תִּכְתְבִי, יִכְתוֹב, נִכְתוֹב, תִּכְתְבוּ, יִכְתְבוּ

  7. נטיית הפועל (המשך) מקור (infinitive)– שינוי פנימי במערכת התנועות + מוספית: לִכְתוֹב, לְדַבֵּר מודוס (mood)– מציין את האפשרות, הסבירות, הנחיצות, הרצון, הדרישה, הצורך, החיוב, העידוד או הבקשה. בעברית, בנטיית הפועל, הציווי מביע את המודוס: לך! קראי! דַבּרו!כמו כן אפשר לציין את המודוס באמצעות מילים כגון:צריך, חייב, משתוקק, רוצה, אוסר וכו'. אספקט (aspect)– אפיון הפעולה מבחינת תחילתה, מִשכהּ, סיומה או חזרתה. בעברית האספקט אינו ניכר במערכת הנטייה הדקדוקית. דוגמאות מאנגלית: John was eating the apple when I opened the door. John is eating the apple right now. מעמד דקדוקי (voice)– פעיל / סביל: נטייה או גזירה? (בעברית, נראה שינויי בניין כגזירה, ולא נטייה) – כתב/נכתב; סיפר/סוּפַּר; הגדיל/הוגדל... שם פעולה (gerund)– נטייה או גזירה?כתיבה, הֵרַדמוּת, קישוט, התפתחות, הסכמה... בינוני (participle)– הווהכותב, מנתח, מצוין, מתנשא, מדריך, מוסכם

  8. זמן דקדוקי (Tense) לעומת זמן סמנטי (Time) • מה את עושה עכשיו? – אני מנקה את הבית. • מה קרה אתמול? – אני מנקה את הבית, פתאום מישהו דופק בדלת… • מה את עושה מחר? – מחר, על הבוקר, אני מנקה את הבית!

  9. קטגוריות נטייה (המשך) • נטיית השם (עמ' 75-70)במערכת השם הנטייה היא אך ורק באמצעות סופיות. • מין (gender): מוספיות כנטיית חובהילד–ילדָה, סַפּר–סַפּרית, חייל–חיילֶת, אורח–אורַחַת • מספר (number): מוספיות כנטיית חובה ילד–ילדים, ילדה–ילדות, ציפורן–ציפורניים • שייכות (קניין, possessive): מוספיות כנטיית רשות אחִי, בנךָ, ילדֵך, כובעוֹ, שמלתהּ, סוסתֵנו, מלככֶם, ביתכן, ארונָם, סִבְלָן, אחַי, בנֶיךָ, ילדַיִךְ, כובעיו, שמלותֶיהָ, סוסותֵינו, מלכֵּיכֶם, בתֵיכן, ארונותֵיהֶם, סִבְלותֵיהֶן • סמיכות (construct state): נטיית רשות סוגי סמיכות (לא כל הסוגים עושים שימוש בנטיית הסמיכות): • סמיכות רגילה (דבוקה): אשת השכן, ילדי הכפר, בנות הכיתה • סמיכות פרודה: האישה של השכן, הילדים של הכפר, הבנות של הכיתה • סמיכות כפולה: אשתו של השכן, ילדיו של השכן, פרותיו של השכן נטיית קניין נטיית קניין נטיית קניין

  10. נטיית השם (המשך) יידוע (definiteness): הכלב יחסה (case):צורה דקדוקית המציינת את היחס התחבירי בין מילה אחת לאחרת במבנה דקדוקי:قتلٱلکلبُٱلرجلَ(הרג הכלב את האיש) (katala ilkalbu iradula) قتلٱلرجلُ ٱلکلبَ(הרג האיש את הכלב) (katala iraduluilkalba)

  11. קטגוריות נטייה (המשך) • נטיית שמות שאולים (כרך ב, עמ' 75-74) • מין (gender): מילים שאולות נוטות עם -ית בלבד.פסיכולוג–פסיכולוגית, טנקיסט–טנקיסטית, בוס–בוסית • מספר (number):נטיית מספר סדירה: פסיכולוג–פסיכולוגים, טנקיסטית–טנקיסטיות, בוסית–בוסיות • שייכות (קניין, possessive):לא קיימת בשמות שאולים: Xבוסי, X בוסךָ, X בוסֵיהֶם, X בוסֵיהֶן • סמיכות (construct state):קיימת סמיכות רגילה ופרודה, אך לא כפולה: • סמיכות רגילה (דבוקה): בוס החברה, פסיכולוגִית ילדים • סמיכות פרודה: הבוס של החברה, פסיכולוגית של ילדים • סמיכות כפולה:Xבוסהּ של החברה, X פסיכולוגיתם של ילדים במה שונה סמיכות כפולה מסמיכות רגילה?מדוע סמיכות כפולה אפשרית בשמות עבריים אך לא בשמות שאולים?

  12. קטגוריות נטייה (המשך) • נטיית שמות תואר (כרך ב', עמ' 61) • מין (gender): נטיית חובה ילדה גדולה, עבודה איכותית, חליפה מסורבלת, תינוקת קירחַת • מספר (number):נטיית חובהילדים גדולים, עבודות איכותיות, תינוקות קירחים • שייכות וסמיכות: רק במשלב גבוה: יפתי, נערה יפת עיניים, בחור גבהּ קומה • יתרון והפלגה(comparative&superlative):מובע בעברית באמצעים תחביריים-לקסיקליים ולא באמצעות נטייה.קיים באנגלית: big < bigger < biggest • יתרון: John is bigger than Mary(דן יותר גדול מרינה) • הפלגה:John is the biggest boy in class(דן הוא הילד הכי גדול בכיתה) • ובערבית: ﻛﺑﯿر < أﻛﺒر < ٱﻷﻛﺒر • (ilakbar > akbar > kabir)

  13. סיכום: קטגוריות נטייה בעברית • מילים בעלות תכונות [+זמן] או [+מודוס] הן פעלים; מילים חסרות תכונה זו ([– זמן] [– מודוס]) הן שמות, שמות תואר או מילים אחרות. • במערכת הפועל יש גם הבחנת הגוף [+גוף]. עם זאת, בזמן הווה, כמו במערכת השם, אין הבחנה בתכונה זו [– גוף]: אני מורָה/ את מורה / היא מורה • מילים שיש להן האפשרות לקבל [+שייכות] או [+סמיכות] הן שמות או שמות תואר במִשלב גבוה, ואילו לפעלים אין תכונות אלה.

  14. גזירה:(א) דרכי גזירה (כרך ב, עמ' 84-80) מילים מילוניות דרך בנייה ניתנותלניתוח הדרך הגולמית לא ניתנות לניתוח הרכבה מסורגת חשמל, טלפון, טלוויזיה, אב, רדיו חיבור קווי פ.ת.ח+פיעל=פיתח פ.ת.ח+קטילה=פתיחה ראשי תיבות הרכבים הֶלחמים נטע + מוספיות בשר ודם, בית ספר, עורך דין מדרחוב, רכבל, אפילו חשמלאי, טלפוני, חקלאות, חד-גוני מנכ"ל, מ"פ

  15. גזירה: (ב) קטגוריות גזירה (כרך ב, עמ' 84-80) חִשבו על מילים כגון: [פסנתרן, מדען, כלבן], [טרקטורון, סוסון, עיתון, יומון], [אכיל, שביר]... האם אפשר לזהות תבניות מסוימות עם משמעויות מסוימות?  מסקנה: שלא כמו בנטייה, בגזירה אין התאמה של אחד לאחד.

  16. הזהות ביןגזירהלנטייה(כרך ב, עמ' 98-85) • זהות מילים = דו משמעות מורפולוגית (עמ' 89-85) • סיומות זהות לנטייה ולגזירה:ארצי • נטייה: ארץ (שם עצם) +י (שייכות גוף ראשון יחיד) = ארצי ומולדתי • גזירה: ארץ +י (י נסבה = שם תואר) = השבוענערך סקר ארצי. • ארוכות • נטייה: ארוך (שם תואר)+ות(רבות) = חלפו דקות ארוכות... • גזירה: ארוך +ות(תואר הפועל)– דיברנו ארוכות. • תבנית הדומה ל-[בסיס+מוספית] (סופית נטייה): • אכילה • נטייה: אכיל (שם תואר במשקל קטיל)+ה (נקבה) = העוגה הזאת אכילה. • גזירה:אכילה (שם פעולה: שורש א.כ.ל, משקל קטילה) = אכילה ושתייה אסורים בחדר זה. • טייסת • נטייה:טייס +ת (נקבה) = הבחורה הזאת היאטייסת. • גזירה:טייסת (שורש ט.י.ס, משקל קטלת) = דני משרת בטייסת ברמת דוד.

  17. תבנית הדומה ל-[בסיס+מוספית] (תחילית נטייה):תרגיל • נטייה:הִרגיל (פועל בבניין הפעיל) + ת- (תחילית נטייה: גוף שני, עתיד ) = המְפַקדת תרגיל את החיילים לעמוד בזמנים. • גזירה:תרגיל(שם עצם, שורש ר.ג.ל, משקל תקטיל) = אתמולנערך תרגיל. • נשמע • נטייה:שמע (פועל בבניין קל) + נ-(תחילית נטייה: גוף ראשון רבים, עתיד ) = מחר שוב נשמע את הסיפור. • גזירה:נשמע (פועל בבניין נפעל, גוף שלישי יחיד עבר) – אתמול נשמע רעש מוזר. • משקל הדומה לבניין: • גנב • שם עצם במשקל קטל – הגנב גנב את המכונית. • פועל בבניין קל – הגנב גנב את המכונית.

  18. תרגול:דו משמעות מורפולוגית המילים הבאות הן דו-משמעיות, ואפשר לנתחן בשני אופנים: משקה, שיגרתי, ספירה, נקרע, תקדים, פקח מהן שתי המשמעויות השונות של המילים? הציגו את שני הניתוחים השונים. דוגמה: תבשילא) גוף שני עתיד, בניין הפעיל (תחילית ת- נוספת לתבנית הבניין הפעיל)הקלמנטינה הזאת תבשיל בעוד שבוע. ב) שם עצם משורש ב.ש.ל במשקל תקטיל (ת היא חלק מהתבנית) אתמול הכנתי תבשיל מאוד טעים.

  19. השוני ביןגזירהלנטייה(כרך ב, עמ' 155-110) • יצירה קווית או מגוונת • נטייה:הנטייה היא ברובה קווית; רוב מוספיות הנטייה הן סופיות (הביאו דוגמאות!).יחד עם זאת, בנטיית הפועל יש תחיליות מעטות (מהן?), וחלים שינויים גם בבסיס (מתי? חִזרו לשקופיות 6 ו-9). • גזירה:דרכי הגזירה מגוונות יותר. הדרך הקווית היא רק אחת מדרכי הגזירה. (מהן דרכי הגזירה הנוספות?חִזרו לשקופית 14). • תכונה 1: הנטייה היא בעיקר קווית, ואילו הגזירה קווית, גולמית או מסורגת. • תחיליות, סופיות ותוֹכיות (מסורגות) • נטייה:כאמור, רוב מוספיות הנטייה הן סופיות. רק מ ההווה ואית"ן בעתיד ניצבות בנטיות הפועל לפני בסיס הפועל. • גזירה:צורני הגזירה באים אחרי בסיס השם או לפניו, עשויים להיות מסורגים (פנימיים), ועשויים לכלול יותר מבסיס אחד. (דוגמה?) • תכונה 2: הנטייה נעשית לרוב באמצעות סופיות, ואילו הגזירה מגוונת: יש בה תחיליות וסופיות וגם תוֹכיות (מורפמות מסורגות). • תכונה 3: הנטייה כוללת מורפמות כבולות המצטרפות לבסיס, ואילו הגזירה יכולה להיווצר מבסיסים עצמאיים ללא מורפמות כבולות, מצרופי בסיסים או מצירופי מורפמות הכבולות לבסיס.

  20. השוני ביןגזירהלנטייה (המשך) • מגוון המשקלים והצורנים • נטייה:בשיעור הקודם (ביחידה 5) מנינו את כל צורני הנטייה בעברית (מהם? חִזרו לשקופיות 13-6).נוכחנו כי מגוון צורני הנטייה הוא מצומצם. • גזירה:לעומת זאת, מגוון צורני הגזירה הוא עצום(ראו רשימת המשקלים בכרך ב, עמ' 114-112),ואף אפשר להוסיף צורנים חדשים (כיצד?). • תכונה 4: מספרם של צורני הנטייה מצומצם וקבוע, ואילו מספרם של צורני הגזירה עצום, ונוסף על כך אין הם קבועים. • קשר חד-ערכי בין צורה למשמעות • נטייה:הקשר בין צורה למשמעות הוא אחד לאחד (דוגמה? חִזרו לשקופיות 6 ו-9). • גזירה:יש דרכים אחדות להבעת אותה משמעות (הביאו דוגמה לדרכים שונות להבעת הקטנה), או דרך צורנית אחת להבעת כמה משמעויות שונות.לדוגמה: מהן המשמעויות השונות של מוספית הגזירה -ית? (היעזרו בעמ' 114-112.) • תכונה 5: בנטייה יש קשר חד-ערכי בין צורה למשמעות; בגזירה הקשר אינו חד-ערכי.

  21. השוני ביןגזירהלנטייה (המשך) • שרירותי או צפוי • נטייה: כתוצאה מהקשר החד-ערכי בין צורה למשמעות, משמעות הנטייה היא ברורה וצפויה. (חִשבו, לדוגמה, על הקשר הדקדוקי שבין גידלתיל- הגדלתי, בין שילמתי ל-השלמתי או בין אשלם ל-אשְלים.) • גזירה: לעומת זאת, משמעות הגזירה היא שרירותית ואינה נובעת מיידית מן הצורה הנוצרת.(חִשבו, לדוגמה, על הקשר הסמנטי שבין גידלל-הגדיל, בין שילם ל-השלים או בין איפּר ל-האפיר.) • תכונה 6: במערכת הלשון משמעות הגזירה היא שרירותית, ואילו משמעות הנטייה צפויה על פי החוקים. • סדירות מורפולוגית • נטייה: סדירה וצפויה. (הטו, למשל, את הפועל גיפל בזמן עבר, הווה, עתיד, ציווי, מקור, שם פעולה. כעת הטו אותו על פי גוף, מין ומספר.) עם זאת, למרות הסדירות, גם בנטייה יש יוצאי דופן רבים (תינוקות, קירות, וכו'). • גזירה: אינה סדירה ואינה צפויה. (למשל, צְרו מן השורש מ.ל.ף פועַל כלשהו; צְרו גם בעל מקצוע, והקטנה של בעל המקצוע.) • תכונה 7: הנטייה סדירה וצפויה; הגזירה אינה סדירה ואינה צפויה.

  22. השוני ביןגזירהלנטייה (המשך) • שינוי קבוצה קטגוריאלית • נטייה:אין שינוי של חלק הדיבר: סוס–סוסה–סוסים–סוסות... • גזירה:משנה במקרים רבים את הקטגוריה הדקדוקית של המילה.(הצביעו על דרכי גזירה היוצרות שינוי בקטגוריית המילה בבסיס איש.) • תכונה 8: בגזירה יש שינוי של הקבוצה הקטגוריאלית, ואילו בנטייה אין. • התניות תחביריות • נטייה:לצורות הנטייה יש התניות תחביריות ברורות. (למשל, במשפט הקוף הקטן אכל תפוח גדול שָנו את הנושא ל-קוֹפה.) • גזירה: מבנה המשפט אינו מתנה את בחירת המילים עצמן. (למשל, צְרו לשם העצם קוף שתי צורות הקטנה שונות; השלימו את המשפט הבא עם כל אחת משלוש המילים: ה_____ הקטן אכל תפוח גדול. מה אנחנו למדים מכך?) • תכונה 9: הנטייה מותנית במבנה המשפט ובסדר הרכיבים שבו, ואילו הגזירה אינה מותנית במבנה המשפט.

  23. השוני ביןגזירהלנטייה (המשך) • רשות או חובה • נטייה: רוב תהליכי הנטייה הם חובה (דוגמה?),אם כי יש כמה תהליכי נטייה שהם רשות, כגון השימוש בסמיכות או בקניין (חִזרו לשקופיות 13-6). • גזירה: הגזירה היא רשות מבחינת הבחירה בדרכים ליצירת המילים.(חִשבו, לדוגמה, על מילים שונות העונות להגדרה מי שלומד– ראו כרך א, עמ' 158.) • תכונה 10: הנטייה היא ברובה חובה בהתאם למבנה התחבירי שבמשפט, ואילו הגזירה היא רשות מבחינת האמצעים הזמינים לגזירה. • עברי טהור או פתוח לשאילה • נטייה: כל צורני הנטייה בעברית הם מקוריים וקדומים, ומצויים במקורות הקלאסיים. • גזירה: צורני הגזירה עשויים להיות גם שאולים. (הביאו דוגמה לסופיות ולתחיליות גזירה שאולות!) • תכונה 11: צורני הנטייה הם עבריים בלבד, ואילו צורני הגזירה עשויים להיות גם שאולים.

  24. השוני ביןגזירהלנטייה (המשך) • פרודוקטיביות • נטייה: הנטייה הסדירה היא פרודוקטיבית ואינה שרירותית. כך, לדוגמה, סיומות הנטייה למין ולמספר הנוספות לבסיסים שאולים הן קבועות: -ים או -ות לרבים, ו-ית לנקבה.ואולם, לסיומות המין והמספר בבסיסים העבריים יש חריגים רבים (קירות, קולות, לבֵנים...) ומגוון רב (חיילת, סַפּרית, ראשונה, דתיה~דתית, פיכחת, פיקחית...), ובכך דומה הנטייה לגזירה. • גזירה: פחות פרודוקטיבית ופחות סדירה מן הנטייה, כי היא שרירותית מטבעה ואינה מערכתית. יחד עם זאת, חלק מתהליכי הגזירה הם פרודוקטיביים וסדירים. לדוגמה: שם הפעולה בבניין התפעל הוא באופן סדיר במשקל התקטלות, ובבניין הפעיל – במשקל הקטלה וכו'. • תכונה 12: הנטייה הסדירה היא פרודוקטיבית ואינה שרירותית;הגזירה היא שרירותית ולכן פחות פרודוקטיבית.

  25. השוני ביןגזירהלנטייה (המשך) • צורנים שאולים וצורנים עבריים • נטייה: אין בעברית צורני נטייה שאולים. • גזירה: יש שפע של צורני גזירה שאולים, העשויים להתחבר הן למילים שאולות והן למילים עבריות. דוגמאות: קטנצ'יק, מזוכיסט, קיבוצניק, מאפיונר, פונקציה, מכניקה, פיצרייה, פטריוטיזם, מורפולוגיה... • הטעמה ברוב המילים העבריות הטעם הוא סופי (מלרע): מורה, עיתון, מדריך... לעומת זאת, במילים שאולות הטעם עשוי להיות בכל מקום במילה: סילבוס,פסימי, מורפולוגיה, אידיוט, פוליטיקאי... • נטייה: במוספיות נטייה הטעם של המילים העבריות עובר בדרך כלל לסוף: מורות, עיתונים, מדריכים... לעומת זאת, במילים שאולות עם מוספיות נטייה, הטעם בדרך כלל לא זז: פסימיים, טלוויזיות, אידיוטים, פוליטיקאית... • גזירה: בסיומות הגזירה העבריות המצטרפות לבסיס שאול, על פי רוב גם הטעם "מגוייר" לעברית, כלומר, עובר לסוף, למלרע: בנקים–בנקאות; היסטוריים–היסטוריון; קליניים–קלינאי

  26. תרגיל מסכם:השלימו את אפיונו של כל אחד מן הפרמטרים שבטבלה על פי גזירה/נטייה, והביאו דוגמה לכל פרמטר. ראו דוגמה בסעיף (1).

  27. עוד מושגים חשובים (כרך ב, עמ' 171-156) • סוּפּלֶציה (תשלים, suppletion) • במרבית המקרים מערכות הנטייה הפרדיגמטיות הן סדירות (לדוגמה: נטיית הפועל על פי זמן, גוף, מין ומספר; נטיית השם על פי מין ומספר, וכו'). סופלציה (תשלים) היא מצב שבו אין הנטייה סדירה, אלא היא מבוצעת באמצעות בסיסים/לקסמות שונים. • דוגמאות: • אמר–יגיד(השוו ל-כתב–יכתוב) • גמל–נאקה(השוו ל-סוס–סוסה) • פחד–יִפְחַד(השוו ל-כתב–יכתוב / דיבר–ידבר) • ביקש–התבקש(השוו ל-סידר–סודר) • תרגיל: באילו מן הזוגות הבאים יש סופלציה ובאילו אין? • הסבירו את הסופלציה (אם היא קיימת). • קיבל–התקבל, אישה–נשים, בקשה–בקשות, לבש–לובש–ילבש, • יָעַץ–מְיַעֵץ–יְיַעֵץ, חמור–אתון, ארנב–ארנבת, דוד–דודה, אב–אם

  28. עוד מושגים חשובים (המשך) • נטייה וגזירה– דקדוק או לקסיקון? • תזכורת: • נהוג לומר שהגזירה, בשל היותה בלתי צפויה ושרירותית, מקומה, ככלל, בלקסיקון, ואילו הנטייה, בשל סדירותה, מקומה, ככלל, בדקדוק. • יחד עם זאת, מדוגמאות הסוּפּלֶציה אנו נוכחים, שגם כאשר מדובר בנטייה, קיימת אי-סדירות, ולכן מקומה של הנטייההסופלטיבית בלקסיקון. • בנוסף, ברור שגם בגזירה אפשר למצוא חוקים צפויים וברורים. • לדוגמה:המוספית +וּת היא בעלת תפקיד סמנטי מוגדר: יצירת שם מופשט בנקבה; המוספית +י יוצרת שם תואר בזכר, ועוד. • מכאן, שלחוקיות יש מקום לא רק בדקדוק אלא גם בלקסיקון. • פרדיגמות לקויות • פרדיגמה לקויה היא מערכת שחסרה בה נטייה. • לדוגמה: שמות עצם ברבים שאין להם צורת יחיד, כגון: מספריים, משקפיים,פנים, נעורים, עתיקות, ריחייםועוד;צורות נקבה מעולם החי, שאין להן צורת זכר, כגון: תולעת, כינה, מדוזה, רכיכה ועוד.

  29. עוד מושגים חשובים (המשך) • חוקים מינוריים •  תזכורת: • חוקים מינוריים הם חוקים הפועלים על קבוצות שוליות בתוך המערכת. הם נוגדים את החוקים הסדירים, הפועלים על פריטים רבים מאוד במערכת, ובכל זאת הם יוצרים חוקים, אף על פי שתחולתם היא על קבוצות של חריגים. מכיוון שמדובר בחוקים החלים על קבוצות קטנות של פריטים לקסיקליים, מקומם של חוקים אלה בלקסיקון ולא בדקדוק. • דוגמה לחוק מינורי: • החוקיות בצורות העבר של פעלים יוצאי דופן באנגלית: • sing-sang, ring-rang, drink-drank, sink-sank hit-hit, let-let, put-put, shut-shutwill-would, can-could, shall-should