מתחת למים

1. מתחת למים

2. החיות בים בים יש כל מיני יצורים יש קטנים ויש גדולים. בים יש דגים ,דולפינים,לוויתנים,עצותוצמחים,אלמוגים,סרטנים,כרישים ועוד המון מינים וסוגים של היצורים השונים והמשונים בים.

3. הכרישים יש כל מיני סוגים של כרישים.יש כריש עמלץ,כריש טיגריסי,קרחה לבנה,כריש לוויתן,כריש הזמבזי,כריש לבן הקצוות,כריש השונית האפור,כריש הגלפגוס,הכריש הלימוני, ועוד. יש 370 מיני כרישים. רוב האנשים מדמיינים כרישים כבעלי חיים ענקיים, אפורים ובעלי מבנה גוף דמוי טורפדו. אולם מרבית מיני הכרישים דווקא קטנים ורזים, ובצד כרישים אפרפרים שוחים באוקיינוס גם כרישים כחולים, חומים, צהובים ואפילו מנומרים. אורכם מתחיל בכ-30 סנטימטרים ונגמר בכ-18 מטר, כמו אצל כריש הלווייתן, הדג הגדול בעולם.

4. הכרישים שייכים למשפחת הדגים (ימיים), משום שיש לו גוף דמוי סירה,סנפיר זנב, סנפיר גב וזימים. בשונה מדגים אחרים שלד הכריש אינו מעצמות אלא מחומר רך ו"סחוסי". הכריש הוא דג שחי מתחת למים ונושם דרך הזימים. לכריש חוש ריח מפותח מאוד. ישנם 370 סוגי כרישים. מזון הכריש הוא דגים,צבים, ועוד.הכריש הוא טורף בראש שרשרת המזון. חלק מהכרישים חיים בלהקות וחלק חיים לבד.האויב הכי מסוכן שלו הוא האדם, כי האדם צד את הכרישים בשביל עורם, שיניהם ובשרם. הכרישים חיים על כדור הארץ יותר מ- 400מיליון שנים, הם חיו על הכדור לפני הדינוזאורים, שנכחדו לפני כ- 70 מיליון שנים . חוקרים טוענים כי הכרישים שחיו לפני 400 מיליון שנה זהים כמעט לחלוטין לכרישים שחיים כיום בכדור הארץ. מידע כללי

5. איך כרישים מוצאים אוכל? הכרישים משתמשים בארבעת החושים - ריח,ראייה,שמיעה ומישוש בעזרת חוש הריח הם יכולים להריח דם ממרחק של קילומטר וחצי ולהגיע למיקומו המדויק של מקור הדם .בעזרת עייניהם הם יכולים לראות במדוק מקורות ציד ממרחק של 30 מטר מטר, ראייתם בשעות השיקעה טובה יותר מבבוקר , אולי זו הסיבה שכרישים אוהבים לצוד בשעות שמחשיך , בנוסף לעינים לכרישים יש נקבוביות בחזית הראש שבעזרתן הוא מתביית על טירפו . את אוזני הכריש לא ניתן לראות מכיוון שהן נמצאות בראשו , כריש יזהה קול של דג גדול ממרחק של 57 מטר . בעזרת זנבו הכריש מכה דגים קטנים וטורף אותם . כרישים היו מעדיפים לאכול דולפינים או דגים גדולים אך מרבית הדגים והדולפינים זריזים מהם והכרישים לא מצליחים לצוד אותם, בשל כך הם נאלצים להסתפק באכילת דגים איטים או גוויות דגים ויונקים ימיים.יש מקרים בהם כריש מבחין בדולפין פצוע וחסר הגנה ,במקרה כזה הכריש יצא לצוד אותו .

6. השינייים-מלטעות בעזרת השיניים הכרישים נושכים,קורעים ולועסים את המזון שהם אוכלים . לכרישים מבנה שינים מיוחד , לרובם יש יותר מ-4 שורות שיניים (מלתעות) , השורה הראשונה של השיניים מבצעות את העבודה , לאחר תקופה צומחת שיניים חדשות בחזית הפה ודוחקות את השיניים הישנות לשורה השנייה . כרישים יכולים להצמיח שיניים חדשות בכל שבועיים . למה לכריש צבע בהיר יותר בחלקו התחתון? לכריש הסוואה מושלמת. במבט מלמעלה צבעו הכהה של הכריש בגב הופך אותו לבתי נראה ומשתלב היטב עם צבעו הכהה של הים שמתחתיו. במבט מלמטה צבעו הבהיר של הכריש בבטנו משתלב עם פני המים הבהירים ושוב הוא בלתי נראה.

7. רבייה כרישים מתרבים ע"י תוך שימוש באיבר הזדווגות זוגי. משום כך קל מאוד להבחין בין כריש זכר לכריש נקבה. לזכר שני איברי הזדווגות הבולטים מתחת לגופו, כשהם מהווים חלק קטן מסנפירי הבטן שלו . זכרי הכרישים מפרים אד ביצי הנקבות בהיותן בגוף הנקבה- הפרייה פנימית. רוב הכרישים הם יולדי- חיים כלומר שהוולדות מתפתחים בגוף האם עד להשרצה. נקבות של מינים אחרים מטילות ביצים גדולות שנצמדות לצמחים שבים עד לפקיעת הכרישים.

8. העמלץ העמלץ הלבן הוא הטורף הגדול ביותר מבין הכרישים ופירוש שמו: בעל השיניים החדות. העמלץ הכי גדול שנתפס הוא באורך 6.4 מטרים ושקל יותר מ-3 טונות.מדענים משערים כי באוקיינוסים מסתובבים עמלצים גדולים יותר ואורכם עשוי להגיע לשמונה עד 11 מטר. בניגוד לכרישים רבים, העמלץ הלבן משריץ את ולדותיו. עליהם לאכול מיד לאחר שהגיעו לעולם. קצב גדילתם הוא כ-25 סנטימטרים בשנה. תוחלת חייו של העמלץ עשויה להגיע לכ-100 שנה. חוש ריח מפותח במיוחד, מאפשר להם לחוש טיפת דם אחת, גם כשאלפי ליטרים של מים מפרידים ביניהם לבינה.

9. המשך העמלץ אוהב לשוב למקומות בהם הוא עשוי למצוא טרף. מדענים שעקבו אחרי עמלצים לא הרחק מחופי סן-פרנסיסקו, זיהו בוודאות כמה כרישים ששבו למקום, מדי שנה בסתיו, כדי לסעוד את לבם באריות ים. בחוף בונדיי בסידני באוסטרליה, בלוס-אנג'לס בקליפורניה ובקייפטאון בדרום-אפריקה, הכרישים אינם מהססים להתקרב למרחק של 30 עד 50 מטר מקו החוף, שעה שהם רודפים אחרי דגי סלמון.

10. העמלץ הכחול העמלץ הכחול, או בשמו הנוסף, מאקו קצר-סנפירים, קרוב לעמלץ הלבן ומסוכן לאדם. הוא שחיין מעולה וחי בעיקר בעומקים שבין כ-200 לכ-400 מטרים. הוא נחשב למהיר ביותר בין הכרישים, ולעתים מזדמן לקו החוף, אם המים בצדו עמוקים. אורכו 80 ס"מ עד שני מטר, אולם נצפו כאלה גם באורך ארבעה מטר. סימני היכר הבולטים: חרטום חד ומחודד ושיניים דקות וחדות, שהן גם מאורכות. סנפיר הגב הראשון גדול ומשולש, וקבוע במרכז גבו. סנפיר הגב השני זעיר.גבו כחול. גחונו לבן. מופיע לעתים במפרץ אילת, וכן לאורכו של החוף בים התיכון, בפני המים העליונים.

11. המשך מזונו מורכב בעיקר מדגים, כמו קולייסיים, סרדינים ועפיינים, אך הוא מסוגל לבלוע ולתקוף כל מה שבא לו, או מזדמן לקראתו. הוא מעדיף מים בטמפרטורה של כ-18 מעלות צלזיוס, אך חי גם באוקיינוסים שהטמפרטורה שלהם כ-16 מעלות צלזיוס. הנקבה משריצה ארבע עד 16 ולדות, שאורכם 60 עד 70 ס"מ.

12. הכריש הטיגריסי הכריש הטיגריסי שייך עם משפחת הכרישיים ומגיע לעתים גם לים-סוף. אורכו מגיע לחמישה וחצי מטרים וצבעו אפור-חום. צאצאיו בעלי פסים חומים בצדי גופם, המזכירים את הטיגריס, ומכאן שמו העברי. החרטום צר ומעוגל. יש לו 21 טורי שיניים משולשות ומשוננות. הטיגריסי נחשב למסוכן ביותר, למרות שלרוב אינו תוקף בני-אנוש.

13. הכריש הזמבזי הזמבזי הוא הכריש המסוכן בעולם. הוא קרוי על שמו של נהר הזמבזי, אחד הנהרות הגדולים באפריקה הנשפך לאוקיינוס ההודי במוזמביק, אך הוא משוטט בכל האוקיינוסים בעולם.כריש הזמבזי אף חודר ליבשות דרך הנהרות, ולכן היו שכינו אותו גם כריש הנהרות הלווייתני. הוא התגלה גם בנהרות המיסיסיפי והאמזונס, במרחק של כ-4,000 קילומטרים מנהר הזמבזי. הוא הסתגל למים מלוחים ביותר ונצפה גם באזורים בוציים.הזמבזי הוא כריש עבה-גוף, שאפו קצר וסנפיריו בינוניים. אורכו מגיע לכשלושה וחצי מטר ולסתותיו חזקות. הוא מעדיף להתרבות בשפכי נהרות ותוחלת חייו מגיעה לכ-14 שנים. מזונו מגוון וייתכן שהוא אוכל-כל. בין השאר, הוא נהנה לסעוד את לבו בצאצאי כרישים אחרים.

14. כריש לבן הקצוות הכריש לבן הקצוות, הנמנה עם משפחת העמלצים, מגיע לא פעם לחופים ולעתים הוא תוקף בני-אדם.הוא נפוץ בכל האוקיינוסים, למעט במים קרים מאוד. לבן הקצוות מעדיף מים עליונים, שהטמפרטורה שלהם יותר מ- 20 מעלות צלזיוס. הוא מגיע לאורך של כשלושה וחצי מטר, וקל לזהותו על-פי סנפירי הגב וסנפירי החזה המעוגלים והגדולים. בקצותיהם מתגלה צבע לבן, סימן הזיהוי העיקרי שלו. שיני המסור הרחבות שלו משוננות וחזקות בלסת העליונה, ויכולות לגרום נזק רב.

15. המשך אמנם כריש לבן הקצוות מעדיף עומקים שבין 37 ל-184 מטרים, אך לבן הקצוות התמחה בטריפתם של ניצולי ספינות. לרוב הוא לא מופיע במים רדודים.הכריש לבן הקצוות נוהג לשחות לבדו, כאילו נינוח, אך לפתע משתנה התנהגותו והוא נעשה תוקפני ביותר. ייתכן שתפוצתו באוקיינוסים קשורה בלווייתנים מתים, ובהיותו חובב להקות של לווייתנים נווטים ולהקות גדולות אחרות של דגים, כמו דגי הטונה.

16. כריש הגלפגוס כריש גלפגוס דומה מאוד לכרישי השונית האפורים, אך ראשו מעוגל יותר וגופו עבה יותר ככל שמתקרבים לכיוון הזנב.הכרישים הללו חיים בקרבת איי גלפגוס, אך ראו אותם גם ליד אוסטרליה.אורכו כארבעה מטר. שיני הלסת העליונה מחודדות ומשוננות. הוא נוהג לשוטט בעומק של 25 עד 180 מטרים, אך כרישים צעירים ממין זה מגיעים לקרבת חופים, ואינם מהססים לחפש מזון גם בעומק של כשלושה מטר. הים

17. המשך כרישי גלפגוס שוחים הרבה גם בקרבת הקרקעית כמו גם בקירבת פני המים. אחדים מהם, שסומנו בתגי-סימון, הרחיקו עד למרחקים של כ-50 קילומטרים מחופי האיים, ושוחים לא פעם בלהקות. הם מעדיפים מים צלולים, מציקים לצוללים, ותקפו בני-אדם.

18. הכריש הכחול הכריש הכחול הוא דג סחוס הנמנה עם משפחת הכרישיים. תפוצתו רחבה ביותר בכל האוקיינוסים, והוא מגיע גם לחופי הים התיכון, אף שהוא נדיר במקומותינו. אורכו מגיע לכשישה מטרים, והוא שחיין מהיר מאוד. גבו כחול כהה, ולכן קל לזהותו. גחונו לבן-כספי. סנפיר הגב הראשון ממוקם מאחורי סנפירי החזה, שהם ארוכים וחרמשיים. סנפיר הגב השני קטן, דמוי זנבו של לווייתן. הוא בעל 29 טורי שיניים משוננות וחדות, המצויות בכל אחת מלסתותיו.הכחול יכול לעבור מרחקים גדולים, עד לכ-5,980 קילומטרים, אך משערים שהוא מעדיף טמפרטורות שבין 12 ל-20 מעלות צלזיוס. מזונו העיקרי מבוסס על דיונונים ודגים.

19. הכריש הלימוני הכריש הלימוני נמנה עם משפחת הכרישיים. לכאורה הוא מסוכן לאדם, אך ככל הידוע היה מעורב במספר קטן של תקיפות.הלימוני נפוץ בכל האוקיינוסים ונמצא גם בים-סוף. בניגוד לרוב הכרישים, שיניו תמימות ובלתי משוננות. אורכו מגיע לכשניים וחצי מטר. צבעו אפור-צהבהב .

20. המשך גופו של הכריש הלימוני שלוח והידרו-דינמי. חרטומו קצר ומעוגל. שני סנפירי הגב שווים או דומים במידתם, אך נראה כי השני שבהם, גדול יותר מסנפיר השת שמתחתיו.הלימוני שוכן בקרבת אלמוגים בליד לקרקע, וניזון בעיקר מדגים, אך עשוי להתקרב לחופים, ועלול לפגוע בשחיינים ובצוללים המזדמנים לנחלתו.

21. הכרישנים הכרישנים הם שוכני-קרקע, החל מעומק של כשלושה מטרים בקרבת החופים. הם מתלהקים, ועלולים להיות מסוכנים לאדם. שני סנפירי הגב שלהם כמעט שווים. כל פתחי הזימים מצויים לפני סנפירי החזה. הקשקשים מחוספסים, תלת-חודיים. מכאן שמו המדעי של הסוג. הכרישן מצוייד בשיניים גדולות, יתדיות ותמימות. תפריטו מורכב מרכיכות, סרטנים ודגים. בים התיכון חיים שני מינים הכרישן האימתני שנפוץ גם באוקיינוס האטלנטי והכרישן השורי.

22. הכריש הליוויתני הכריש הלווייתני הוא הדג הגדול ביותר בעולם, ואורכו עשוי להגיע ל-18 מטר. הוא ניזון מסינון דגים ופלנקטון כמו חבריו הלווייתנים המסננים, והוא לא מסוכן לאדם. הוא נפוץ משני צדי קו המשווה, בכל האוקיינוסים. הוא איטי מאוד, ולכן, סבורים כי הוא נפגע ללא הרף מכלי שיט, מיאכטות וסירות קטנות ועד לאוניות גדולות.מדי שנה רואים באילת כמה פרטים בני מין זה ומתלווים אליהם להקות של מין אחר של כריש ששמו דבק-נצמד.

23. כריש שחור הסנפירים הכריש שחור הסנפירים נמנה עם משפחת הכרישיים, והוא אחד מנציגיה האופייניים בקרבת השונית. מין זה נפוץ למדי בים סוף. תזונתו מבוססת על מגוון רחב ביותר של דגים וחסרי חוליות שונים כמו דיונונים וסרטנים. הנקבה משריצה שניים עד ארבעה ולדות שאורכם 30 עד 50 ס"מ ולאחר הריון של כ-16 חודש.מין זה אינו מסוכן לאדם, אך ידועות פגיעות שגרם לבני-אדם. אורכו נע בין כמטר אחד עד מטר וחצי ובממוצע 1.8 מטר. סימני ההיכר שלו: כתמים שחורים בשולי הסנפיר.

24. הסוף מאת:זיו קפלן כיתה: ה'2