השלב הדקדוקי המוקדם

1. השלב הדקדוקי המוקדם מטרות: א. הכירות עם רצף הרכישה של מבנים דקדוקיים ב. אילו עקרונות מנחים את הילדים ברכישת הדקדוק? ג. מה ניתן ללמוד משגיאות של ילדים? ד. מה הם ההישגים השפתיים העיקריים עד גיל שלוש? טווח גיל: בערך 20 חודשים עד 3 שנים *

2. מהי המטלה העומדת בפני הילד בשלב הדקדוקי המוקדם? נושא-נשוא-מושא – "דני אכל תפוח" נושא-נשוא - "דני הלך" פועל- מושא – "קראתי את הספר" משפט שמני – "הילדה יפה" שלילה – "אני לא רוצה לאכול" שאלה – "אתה אוהב מרק?" "מי אכל את הדייסה שלי?" א. תחביר: רכישת מבני המשפט הפשוט ב. מופולוגיה: רכישת הנטיות ג. מילות תפקוד: רכישת היחסות מערכת השם - נטיות המין והמספר (מין: "ילד-ילדה" : מספר: ילד-ילדים) מערכת הפועל - נטיות המין ("יושב-יושבת"), המספר ("יושב-יושבים") , הגוף ("אני הלכתי, אתה הלכת, הוא הלך") והזמן ("ישב, יושב, ישב"). שייכות ("של, שלי, שלך"), יחסת המושא הישיר המיודע (אכלתי את התפוח)

3. מושג הפרודוקטיביותהילד מביע מבנים בשפה באופן ספונטאני ויצירתי • דוגמאות: • במורפולוגיה: אלטרנציות הופעת צורות שונות של אותה מילת בסיס למשל, ילד-ילדה, ילדים-ילדות, הלך-הלכתי • בתחביר: אותן מילים מופיעות בצירופים שונים למשל, “צה – יה" (רוצה עוגיה) "צה – שון" (רוצה לשון) "יה-פל" (עוגיה נפלה)

4. קריטריון רכישה של מבנה דקדוקימתי נוכל לומר שהילד רכש את הצורה הדקדוקית והשימוש בה איננו קפוא? • אחוז שימוש במבנה בהקשרים ההכרחיים המתאימים למשל, האם השתמש בזמן עבר לפחות ב 90% מהמקרים הנחוצים במדגם השפה? • בביצוע מחקר יש להגדיר מהו קריטריון הרכישה בו השתמש החוקר

5. שגיאות יצירתיות של ילדים • שגיאות של ילדים עשויות להעיד על רכישת כלל דקדוקי ושימוש פרודוקטיבי בכלל • למשל: • “אמאים" • "מתבצק" • "לשרוול" (לקפל שרוולים)

6. מהו מבע? utterance מבע – כל אמירה אף אם אינה משפט דקדוקי מכונה מבע משפט חייב לעמוד בכללי דקדוק מסוימים להבדיל ממבע. מסיבה זו נקבע המונח "מבע" לתיאור אמירות שאינן בהכרח משפט

7. דוגמאות למבעים דו-מיליים בתחילת השלב הדקדוקי המוקדם איפה אוטו? דו-פל (כדור נפל) אמא-גרב – פעולה אמא-גרב - שייכות זה אוטו

8. דוגמאות למבעים של ילד באמצע השלב הדקדוקי המוקדם: ארז בן שנתיים1.             בגן שים חול במסננת2.               ארז אוכל מים בכפית לבן3.               עוד פעם תבוא אנשים4.               מספריים נפל5.               אימא יחד ארז6.               רכבת מקולקלת, רכבת נשבר, רכבת נקי.7.           אני לשתות הכל8.           אני יש קקי/ אני יש מוצץ • מה חסר במבעים? • מה קיים במבעים?

9. מבעים של ילד בסוף השלב הדקדוקי המוקדם (מתוך ברמן, תשנ"ז) 1. מרים עוברת (מעבירה) את כל הדפים. 2. השפן נפל לתוך הבור, יונתן נפל (הפיל) אותו. 3. ילדים רעים נעלמו (העלימו) את הצעצועים. 4. אנחנו לא משתתפים (משתפים) אותך במשחק. 5. למה הדלת לא פותחת (נפתחת)? * הילד עדיין אינו שולט במערכת הבניינים

10. שלוש פאזות בהתפתחות הדקדוק על-פי ברמן (1986: 1995) {למשל: נפל (עבר), קציצות (רבות), תרנגולת (נקבה)} • I. פאזה טרום דקדוקית : ידע של פריטים בודדים בעל-פה • II. החלת חוקים לשוניים באופן חלקי • III. ידע של יוצאי הדופן ושימוש הולם בחוק במסגרת השיח ובהתאם לאילוצי ההקשר. {למשל, נפל-נופל (אלטרנציה בזמן), קציצותים-אמאים-ילדים (החלת חוק ריבוי זכר)}. {למשל, “הילד רץ מהר. הוא נפל וקיבל מכה” (שמירה על זמן עבר, שימוש הולם בכינוי גוף במסגרת השיח)}. ביצה-ביצים חלון-חלונות

11. א. 1:10-2:00 – מורפמת הרבים "ים" בשימוש עבור זכר ונקבה כאחד ב. 2:00-2:2 – שימוש במורפמה "ות" לשמות עצם המסתיימים בצליל "a". ג. 2:3-2:5 – מופיע שימוש במורפמה "ות" גם לשמות עצם המסתיימים ב – "at" ד. 2:5-2:10 - מופיע שימוש במורפמה "ות" גם לשמות עצם המסתיימים ב "et" וב "it" – דוגמה לתהליך רכישת חוק דקדוקירכישת המין והמספר הדקדוקי - לוי 1980 • ילדים, אימאים, קציצותים, פרתים, חלונים • ילדות, בננות, קציצות • צלחת-צלחות • שרשרת-שרשראות, מפית-מפיות

12. א. עם הצרופים הראשונים: תחילה כל פועל יופיע ללא אלטרנציות- (זמן אחד, בניין אחד, הטיה אחת). עפ”י ערמון-לוטם, 1996 קיים ביטוי למשך הפעולה - אספקט. צורות ילדותיות המעידות על ידע דקדוקי חלקי: שימוש בפועל בזמן עבר והווה ולבסוף גם עתיד (סביב גיל 3 ש’): רכישת זמן הפועל להרחבה פועל במקור: “ללכת” צורות חשופות: “edet” (לרדת) ציווי: “קח” “תני” עבר: “ נשבר” הווה: “ישן” “עף” "אוכל" “מיכנס” - תחילית מ’ לציון הווה “ קנתו” - הת’ נתפסת כחלק מהשורש (לפי ברמן, תשנ”ז) “נפל-נופל” - אלטרנציה בזמנים

13. עקומת u מאפיינת רבים מהתהליכים ברכישת שפה תהליך עמוק – הידע מתפתח רמת ידע לשוני פני השטח – מופיעות שגיאות יצירתיות * חשבו על דוגמאות לעקומת u ברכישה ציר הזמן - גיל

14. סיכום התפתחות השליטה בנטיות זמן והתאם בפועלשרון ערמון-לוטם, 1996 א. התאם נושא-נשוא במין ומספר בזמן הווה ובציווי (למשל, “דני הולך” “רינה הולכת” , ילדים הולכים”) ב. שליטה בנטיית הזמן הווה-עבר (למשל, “רינה הלכה\הולכת” “יוסי שבר\שובר את X”) ג. שליטה בנטיית גוף ראשון ושני בזמן עבר * זאת לאחר רכישת כינויי הגוף. (למשל: “שברתי את הכוס”, “אתה שברת את זה”)

15. גורמים המשפיעים על סדר רכישות דקדוקיות

16. א. עיקרון המסומננות • צורות בסיסיות שהן בלתי מסומננות נרכשות לפני צורות מסומננות. (Unmarked-Marked) • [צורה מסומננת = הערך הלאנייטרלי של קטגוריה לשונית] *מה יירכש קודם: הלך\הלכה? תקפוץ \תקפצו? ילדים\חלונות?

17. ב. עיקרון השקיפות • כללים של מורפולוגיה שקופה (לינארית) ירכשו לפני מורפולוגיה משורגת (רביד 1995) למשל, מורפמות תחיליות וסופיות (תקפוץ,קופצים) לפני תוכיות (כמו בבניינים. למשל ההבדל בין פעל לפיעל נעוץ בשינוי בתנועות – “cacac-cicec”\ קפץ-קיפץ). הסבר: האות C מסמלת עיצור מה מנבאה אסטרטגיה זו לגבי סדר רכישת מערכת הנטיות לעומת הגזירה?

18. ג. עיקרון הסדירות • סדירות – מערכת לשונית סדירה ושיטתית יותר תירכש לפני מערכת פחות סדירה. למשל, הנטיות במערכת הפועל סדירות ביחס בין הצורה והמשמעות, בעוד שהבניינים אינם סדירים מבחינת היחס צורה-משמעות. כך למשל: פעל - ניטרלי מבחינה סמנטית. הפעיל ופיעל – גרימה אך גם שינוי מצב התפעל – הדדיות, פעולה חוזרת, שינוי מצב, וגם טרנזיטיביות שבר (פועל יוצא=טרנזיטיבי) הלך (פועל עומד) גרימה: הלביש, הכתיב שינוי מצב: השמין הסתער התקרר התגלגל התנגש

19. ד. יחס חד-חד ערכי • יחס חד-חד ערכי של צורה-משמעות יירכש לפני יחס עמום בין צורה למשמעות למשל, מורפמת הריבוי [im] מצינת רק רבים המורפמה [i] מציינת גם שייכות וגם תואר (אין יחס חד-חד ערכי) הילדים אוכלים תפוחים גדולים שייכות (ילקוטי, ילדתי) תואר (מאכל דיסתי)

20. ה. עיקרון החלופות הלשוניות (רביד 1995) • כאשר יש מספר אמצעים דקדוקיים להבעת אותו רעיון, האמצעי הפשוט יותר ירכש לפני האמצעי המורכב יותר • למשל: רכישת השייכות הפרודה "הספרים שלי" תקדים את הצורה החבורה "ספריי"

21. ו. העיקרון הפרגמטי • היבט פרגמטי - צורות המשרתות את הילד מבחינה תפקודית ירכשו מוקדם. כך צורות מורכבות מבחינת המבנה הדקדוקי אך בעלות חשיבות פרגמטית נרכשות באופן "קפוא" עוד לפני שהילד מנתח את המבנה שלהן (למשל: “שלי”, “לי”, “רוצה”) קפוא – לא מנותח, ללא ידע פרודוקטיבי של הכלל

22. ז. מורכבות סמנטית-קוגניטיבית • למשל: • רכישת פעלי-פעולה לפני פעלים מנטליים • יישום השימוש ב-ה’ הידוע במסגרת השיח מאוחרת יותר מאשר בשימושים המוגבלים הראשונים. מה יירכש קודם: פתח-דאג?

23. סיכום: רכישת הידע הדקדוקי הקשור במשפט הפשוטעפ”י ברמן, תשנ”ז א. שליטה בסדר מילים ב. ציון יחסים דקדוקיים בין חלקי המשפט (שייכות,ידוע, את מילות יחס) ג. שליטה בנטיות התאם לנושא (מין, מספר, גוף) ונטיות זמן (עבר, הווה) (התאם: "היא הלכה" "הם הולכים", "אתם הלכתם") ד. שליטה פרודוקטיבית ביניינים ומשקלים לאחר גיל שלוש (בניינים, משקלים) • על-פי רביד, 1995 השליטה בנטיות על-ידי ילדים טעוני טיפוח מאוחרת יותר מאשר על-ידי ילדים מבוססים (למשל, "על-אני" - "עליי")

24. רכישות מאוחרות – בשלב הדקדוקי המאוחר טווח גיל 3-6 שנים בתחום המורפולוגיה משתכללת השליטה במערכת הבניינים והמשקלים בתחום התחביר הילד משתלט על מבני המשפט המורכב בתחום השיח הילד מפתח את היכולת לדווח על מאורעות

25. דוגמאות לשגיאות מאוחרות בגיל הגן כעדות לידע לשוני • "אימא למה זה מתבצק?" (שימוש בבניין התפעל להבעת תהליך רפלקסיבי) • מהרוג – לאקדח (גזירה מהפועל "להרוג") • "אימא שימי את זה במקום שגוח" (גזירה מהפועל "להשגיח") • "תשרוולי לי את השרוולים" (גזירת פועל משם "שרוול")

26. הרחבה למעוניינים התפתחות השליטה במערכת הבניינים*ככלל השליטה בביניים מאוחרת יותר מהשליטה בנטיות • שימוש בשורש רק בבניין אחד – שלב הנטרול (גיל 2:0-3:0) ( "הלך, מלביש, מתגלגל" – "הסתרקתי את הבובה" "אבא תרד אותי") • תחילת החלת חוקיות - הופעת פעלים בודדים ביותר מבניין אחד ורק בהקשרים מסוימים (גיל 3:0-4:0) (אני יושב, הוא התישב במקום שלי", "גלגלתי את הכדור, הכדור התגלגל"). • הבעה של בניינים מגוונים לגבי מספר שורשים ובהקשרי שימוש שונים. מופיעות שגיאות פרודוקטיביות (גיל 4:0-5:0) ("אמא הבצק מתבצק" "זה נפרק לי" (נפעל במקום התפעל) • שימוש במערכת הבניינים בצורה תקינה בד"כ (גיל 5:0-6:0) • Berman, 1993

27. הרמזים לאיתור הנושא: א. צירוף שמני (צ"ש) ראשון במשפט ב. צ”ש שאינו מקבל צייני יחס ג. צ”ש שקובע את התאם הפועל בנטיות מין, מספר, גוף. דוגמאות לשמירה על סדר מילים בצרופים ראשונים: “לא כבה אור” (מקום השלילה מתאים) “איפה חתול?” (מילת השאלה במקומה) “אוטו גדול” (מקום התואר הולם) לנושא אפיונים סמנטיים מגוונים ולכן משמעות הנושא אינה יכולה להוות רמז מספק לרכישת מיקומו במשפט: מבצע פעולה עומדת - “יוסי ישב” מבצע פעולה טרנזיטיבית - “הוא בעט בכדור”, “דני נתן את הכדור לרינה” שינוי מצב ( patient ) - הכסא נשבר מקבל הפעולה ( recpient ) - “דני קיבל מתנה” חווה הפעולה – ( experiencer )- מצב פנימי פיזי או נפשי - “הילד עייף\כועס” להרחבה למעוניינים רכישת סדר המיליםאפיוני נושא המשפט