אנטומיה של האוזן מרצה: אלנה רזניק

1. אנטומיהשל האוזן מרצה: אלנה רזניק

2. אוזן חיצונית: אפרכסת, תעלת שמע חיצונית. אוזן תיכונה: עור תוף, חלל מלא אוויר המכיל בתוכו שלוש עצמות שמע. חצוצרה (צינור) ע"ש אוסטיכיוס מקשרת בין חלל האוזן לבין הלוע משמשת לאוורור ולהשוואת לחצים. + אוזן פנימית: איבר שיווי משקל איבר השמיעה-השבלול(הקוכלאה) הוא מעין מיכל המלא בנוזל.

3. * אפרכסת *תעלת השמע החיצונית המובילה אל עור התוף האוזן החיצונית- * עור התוף(מצידו הפנימי קיים חלל מלא אויר) *3 עצמימי שמע: פטיש, סדן וארכובה. *חצוצרה ע"ש אוסטיכיוס- מקשרת בין האוזן התיכונה ללוע והאף ומשמשת לאוורור האוזן התיכונה ולהשוואת לחצים. האוזן התיכונה -

4. * איבר שיווי המשקל - וסטיבולום * איבר השמיעה- קוכלאה (שבלול). השבלול מלא נוזל ולאורכו ישנה מחיצה שעל גבה שורות תאי שיער, תאי חישה, הנקראים איבר ע"ש קורטי. האוזן הפנימית- תאי שער חיצוניים תאי שער פנימיים פרושים בשלוש שורות המשמשים להגברה וחידוד הצליל פרושים בשורה אחת מספקים את מירב הקלט לסיבי עצב השמע

5. תעלת אוסטכיוס • לתעלת אוסטכיוס יש 3 תפקדים: • אוורור האוזן התיכונה • פינוי הפרשות מאוזן תיכונה • הגנה על האוזן מחדירת זיהומים.

6. כאשר מושמע צליל הוא עובר כגל באוויר ומגיע אל האוזן הרטטת עור התוף (העוצמה ומהירות הרטיטה תלויים באפיוני גל הקול) גל קול (אנרגיה אקוסטית) אוזן חיצונית (קולטת ומעבירה) תנודת עצמות השמע (מערכת הגברה)+אנרגיה מכנית אוזן פנימית (השבלול) תנועת הנוזל בשבלול הרעדת הקרום המכסה את תאי השער גירוי של קצות סיבי העצב ע"י תאי השיער = אנרגיה עצבית חשמלית העברת הפולסים החשמליים למוח פענוח המידע שהתקבל

7. השבלול *איבר על שם קורטי = מחיצה על גבה פרושים שורות של תאי שער(תאי חישה). *שני סוגים של תאי שער:תאי שער חיצוניים משמשים להגברה ולחידוד הצליל(3 שורות). תאי שער פנימיים מספקים את מירב הקלט לסיבי העצב(שורה 1) *קטעים שונים לאורך השבלול אחראים לקליטת צלילים שונים.

8. מרכיבי גלי הקול צליל הוא תנודה בצורת גל המתפשטת באוויר . לקול (לצליל) שאנו שומעים יש שתי תכונות דומיננטיות: א. גובה( תדירות)הצליל. ב. עוצמת הצליל.

9. א. גובה (תדירות) הצליל • גובה הצליל נקבע על-פי תדירות תנודות האוויר המגיעות לאוזן. • ככל שמספר התנודות גבוה יותר, התדירות גבוהה יותר,ולכן הצליל גבוה יותר(דוגמת שריקה). • יחידות המדידה של התדירות היא "הרץ" (HZ), המונה את מספר התנודות בשנייה. • רוב בני האדם מסוגלים לשמוע צלילים בתדירות בין: 50Hz עד 20,000Hz.

10. ב.עוצמת הצליל: • זוהי בעצם עוצמת (חוזק) התנודה של גל הקול • זהו המאפיין הנשלט על-ידי כפתור ה"ווליום" ברדיו. • עוצמת גל הקול נמדדת ביחידות של דציבל (dB) • עוצמת דיבור רגילה ( עוצמת שיחה) נמצאת בתחום בין: 50-60dB (hl) . • סולם העוצמות אינו גדל ביחס ישר( מבוסס על סולם לוגוריתמי). • למשל, רעש מטוס הסילון חזק פי כמה מדיבור, למרות שעוצמתו ב"דציבלים" גבוהה רק פי שניים (כ-130 דציבלים)

11. שמיעה תקינה היא חיונית להתפתחות השפה והדיבור. כל פגיעה במערכת השמיעה עלולה ליצורקושי בתהליך רכישת השפה והדיבור, וככל שמאתרים אותה מאוחר יותר השפעותיה בדרך-כללתהיינה קשות יותר

12. התפתחות שמיעתית(1) 0 חודשים* תגובות אוטומטיות לצלילים חזקים. * גילוי עניין בצלילי סביבה. * זיהוי קולות מוכרים, כגון: קולה של אמא. * מילמול והפקת קולות, המשתנים עם הזמן בעוצמה, באופי ובמנגינה. 9 - 6 חודשים * הפניית ראש לכיוון מקור הקול. * תגובה לקריאה בשם, האזנה למוסיקה. 12 - 9 חודשים * תגובות ברורות לגירויי שמיעה. * הבנת מילים והוראות פשוטות מאד. * חיקוי והתחלה של הפקת דיבור מכוונת. שנה * מילים ראשונות ושימוש משמעותי במילים לשם יצירת תקשורת.

13. התפתחות שמיעתית(2) שנה וחצי * אוצר מילים, דיבור מצומצם וצירוף מילים למבע פשוט. שנתיים * אוצר מילים, דיבור, משפטים פשוטים ומילוי הוראות. 3 - 2 שנים * הנאה מהקשבה לסיפורים ושירים, הצבעה על תמונות וחפצים, ידיעה וזיהוי שמות של אנשים מוכרים. 3 שנים * שימוש בפעלים, בתארים, במילות קישור, במושגי יסוד. * שימוש שוטף במשפטים ותחביר מבוסס יותר. 4 שנים * דיווח על אירועים וסיפורים, ומילוי אחר רצף הוראות. 5 שנים * שיחה שוטפת ברורה ומובנת. הבנה והכרה של כללי השיח. עדיין ייתכנו מספר שגיאות בהגייה. ידע פונולוגי בסיסי.

15. בדיקות שמיעה • בדיקת שמיעה מכילה מידע על רמות הירידה בשמיעה ואופיין • הערכת השמיעה כוללת בדיקה התנהגותית ובדיקות אובייקטיביות

16. בדיקת שמיעה התנהגותית • הבדיקה ההתנהגותית דורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק • היא מתבצעת באמצעות מכשיר מדידה הנקרא אודיו-מטר • מטרת בדיקה זו היא מציאת סף השמיעה של הנבדק בכל אוזן בנפרד • בסוף הבדיקה מתקבל תרשים (אודיגרמה)

17. בדיקת שמיעה אובייקטיבית • בדיקה זו אינה דורשת שיתוף פעולה מצד הנבדק • בדיקת טמפנומטריה היא בדיקה להערכת תפקוד מערכת הולכת הצלילים באוזן התיכונה. בדיקה זו מתעדת את תנועת עור התוף ומשמשת, בין היתר, ככלי עזר לאבחון המצאות אפשרית של נוזל באוזן. • בדיקת פוטנציאלים מעוררים במח- ABR. זוהי בדיקה להערכת תפקוד עצב השמיעה והיא מבוצעת בדרך כלל בזמן שינה או תחת הרדמה קלה • בדיקת הדים קוכליאריים- OAE: בדיקה המצביעה על קיום ירידה בשמיעה ומשמשת למעקב.

18. אודיוגרמה המראה תדירות ועוצמה של צלילי סביבה וצלילי דיבור. השטח בצורת בננה מראה את האזור בו מרוכזים צלילי הדיבור.רוב העיצורים בשפה מרוכזים באזור התדירויות הגבוהות והתנועות מרוכזות באזור התדירויות הנמוכות.

19. צלילי הסביבה וצלילי הדיבור בתדירויות השונות 110

20. אודיוגרמה המחלקת את רמת השמיעה לפי חומרת הירידה בשמיעה 0-20dBHL 25-40dBHL 45-60dBHL 71-90dBHL 91 ומטה

21. רמת הירידה בשמיעה וההשפעה על התקשורת הבין-אישית

22. כללי ניהול שיחה עם לקוי שמיעה • אדם לקוי שמיעה צריך לראות את פניך ולשמוע אותך כשאתה מדבר • יש לעמוד במקום מואר, כך שניתן יהיה לראות את פניך בבירור • תנועות השפתיים והבעות הפנים צריכות להיות ברורות ואיטיות, אך לא בצורה מוגזמת • אין ללעוס בזמן הדיבור, אין להניח כף יד על הפנים או על הפה תוך כדי שיחה, לא רצוי להחזיק ניירות או כלי כתיבה תוך כדי הדיבור, משום שאלה מסתירים את הפנים ואת הפה • יש לשמור על קשר עין

23. כללי ניהול שיחה עם לקוי שמיעה - המשך • אם יש צורך, כדאי לחזור על הרעיון במלים אחרות • לא לצעוק אלא לדבר בקול רגיל. אין לצעוק לתוך האוזן או לתוך מכשיר השמיעה • יש לוודא שמבינים אותך, ולשאול שאלות שמוודאות את ההבנה של השומע • במקרה של חוסר הבנה מוחלט, ניתן לרשום על דף נייר • רצוי להימנע מרעשי רקע מיותרים, להתרחק מהם או לכבות אותם • אם אינך מבין את הדברים שאומר לקוי השמיעה, אל תיצור רושם שהבנת. שאל שוב עד למצב הבנה • על מנת לשתף את לקוי השמיעה בשיחה, יש לוודא שהוא יודע מה נושא השיחה

24. תודה על ההקשבה