ידיים

1. עריכה: שירה שוחט לירם חטה"ב אורט רחובות תשס"ב 2001 ידיים

2. ידיים הידיים מהוות שני אברים בגופנו. הן חשובות במיוחד לקיומנו. אומנים רבים בתקופות שונות יצרו, פיסלו ויצרו יצירות כשהם מקנים חשיבות רבה לידיים. הידיים מסמלות נושאים רבים ומגוונים בסביבתנו, ומהווים סמלים חשובים בתקשורת החזותית. אנו אוכלים בעזרת ידיים, מדברים, כותבים, העיוורים קוראים, החרשים קוראים, אנו מבצעים מטלות יומיומיות, עובדים, מנגנים, רוקדים, עושים ספורט, יוצרים, אוהבים, רבים, מגינים, נלחמים, סופרים, משתמשים בהן לצרכיי זיהוי ועוד...

3. נשים מקוננות, מצרים, 1370 לפנה"ס

4. נשים מקוננות, מצרים, 1370 לפנה"ס ציור קיר מקברו של רמוס מתבי. בציור, אנו רואים תהלוכה של נשים מקוננות בלוויה. הנשים בציור שטוחות וסכמתיות, אבל מחוותיהן המיוסרות רוטטות ביגון. רמוס שירת כשר אצל שני פרעונים מן השושלת ה 18.

5. צייד הציפורים, מצריים, 1400 לפנה"ס

6. צייד הציפרים, מצריים 1400 לפנה"ס מתוך קברו של האמון בתבי הציור בוצע בטכניקה של פרסקו סקי. האציל ניצב בסירתו ואוחז בידו הימנית שלש ציפורים שצד זה עתה, ובידו השמאלית הוא לופת את מקל ההטלה שלו. בציור מתוארות חיות הבר של ביצות הגומא וחתול הצייד של נבאמון. האציל מלווה ע"י אשתו, הלבושה תלבושת פאר ועל ראשה חרוט שיער ובידה זר פרחים. בין רגליו של נבאמון משתופפת דמותה הקטנה של ביתו, האוספת פרחי לוטוס מן המים. גודלן של הדמויות נקבע ע"פ מעמדן החברתי.

7. מטיל הדיסקוס, העתק רומי, 450 לפנה"ס

8. מטיל הדיסקוס, 450 לפנה"ס העתק רומי של הפסל המקורי, שנוצר בידי הפסל היווני מירון. פסל קלאסי מהמאה החמישית לפנה"ס. הפסל תיאר שרירים ריאליסטים.

9. הדרשה הראשונה אמנות הודית המאה החמישית לספירה פסל אבן המתאר את בודהה בלמדו את תורתו- "הדהרמה" בגן הצבאים- בסרנת ידיו שלוחת בתנוחת סיבובו של גלגל דרכי הנוהג.

10. הקדוש מתי, באיור מכתבי הקודש המוזהבים של הארלי, שנת 800

11. הקדוש מתי, באיור מכתבי הקודש המוזהבים של הארלי, שנת 800 הקדוש מתי נראה כאן כותב את הבשורה שלו בסביבה המתארת נקודת מבט מאוזנת ומרוסנת מבחינה רגשית. בכתבי היד המאוירים בולטת השפעה ביזנתית, בצירוף יסודות השאולים מהאומנויות הנוצריות המוקדמות, האנגלו סקסונית והגרמנית. מסורות אלו הצטרפו יחד ויצרו את הסגנון הקרוליגי, המגולם בציור.

12. הבשורה (שבעת הקדושים), פיליפו, 1448-1450

13. הבשורה, שבעת הקדושים, פרא פליפו ליפי, 1448- 1450 לכל הקדושים יש קשר למשפחת מדיצ'י- פירנצה- איטליה. שבעת הקדושים יושבים בתנוחה חולמנית על ספסל שיש בגן, ורק הקדוש פטר המרטיר, המסומל בגרזן התקוע בראשו נראה עגמומי. בפליפו הייתה טבועה האמונה שהקדושים מאושרים.

14. נישואיארנולפיני, יאן ואן אייק 1434

15. נישואי ארנולפיני, 1434, יאן ואן אייק הציור מתאר את היופי שבזוגיות האנושית. התנועה הרצינית שבה עומד החתן הצעיר לשים את ידו המורמת ביד רעייתו ושאר הפרטים מתאחדים בהשתקפות הראי. הציור מגלה לנו את המשמעות הפנימית של נישואי אמת.

16. קטע מהיצירה פרימוורה (האביב) בוטיצ'לי 1482

17. פרימוורה (אביב), 1482, בוטיצ'לי, פירנצה קטע מציור שהוא אלגוריה על האהבה המאחדת את החיים, היופי והידע. שלש הגרציות שרוקדות שקועות בהגות שקטה וחיננית ומנותקות משאר הדמויות הן בחלל והן בזמן. הן נראות מאושרות.

18. מונה ליזה לאונרדו דה וינצ'י 1503

19. המונה ליזה, לאונרדו דה וינצ'י, 1503, פירנצה –איטליה ביצירה מתגלה ערגה נסתרת . מכל כיוון שנביט במונה ליזה היא תביט אלינו. ידה הימנית מונחת על ידה השמאלית. הן מונחות על בטנה בשלווה.

20. בריאת האדם, קטע מהפרסקו בקפלה הסיסטינית מיכאל אנג'לו, 1512

21. בריאת האדם, מיכאל אנג'לו, 1512-1511, מתוך הקפלה הסיסטינית שבותיקן. הבורא נמצא בתוך ענן, מוקף בצבא מלאכים. בזרועו השמאלית הוא חובק את חוה, וימינו מושטת אל אדם. האדם יפה אך חסר רוח חיים. האל לעומתו, בורא בקלות, שולח את אצבעו שלו לעבר אצבעו של האדם ובכך מעביר אליו את הנשמה,החיים.

22. שתי נשים בחלון, ברתולומה 1670

23. שתי נשים בחלון, ברתולומה אסבטאן מוריליו, 1670 הציור בעל אופי רך ומעורר מחשבה. דמות אחת היא כנראה האומנת שנשכרה בידי המשפחה כדי להיות אומנת ובת לוויה. היא צוחקת, אך מסתירה את צחוקה בידה עם מטפחת. היא רואה יותר ומבינה יותר ממה שמבינה הילדה היפה, אשר מניחה את ראשה על ידה בתנוחת חשיבה והתבוננות.

24. המלקטות, מילה, 1857

25. המלקטות, ז'אן פרנסואה מילה, 1857 שלש נשות איכרים עובדות בשדה מוזהב. שתיים מהן כפופות בעמל מיומן ומלקטות בהתמדה את מה שהקוצרים הותירו אחריהם, ואילו האישה השלישית צוררת את יבולה העלוב. מילה מכריח אותנו להבין שזה עמל מפרך. הנשים נראות כמין בהמות עבודה, אך הוא מתייחס אליהן בכבוד.

26. נערה מחזיקה לימונים ויליאם אדולף בוגרו,1899

27. המכתב, בונואר 1906

28. המכתב, פייר בונואר, 1906 האישה הצעירה שקועה בכתיבת המכתב וראשה המורכן מרמז על ריכוזה העמוק. בונואר מתייחס אליה כאל קסם ולא כאל אישיות. (השפעה יפנית). הוא הקיף אותה, לעינוגו, בהיקף המשענת הארגמנית, ובקיר מגוון ומסקרן. האישה היא מארת, שבונואר נשא לאישה.

29. הקתדרלה, שתי ידיים ימניות אוגוסט רודן 1910(יציקת ברונזה)

30. ידיים, הקטדרלה, אוגוסט רודן 1910 שילוב של שתי ידיים ימניות כשהאצבעות נוגעות זו בזו, נותנות מראה גוטי. לכן נתן ליצירה את השם הקטדרלה. רודן עסק בלימוד אנטומיה. הוא התעמק בעיצוב ובדרך הביצוע ופחות בנושא. עבודתיו חלקות ונקיות .

31. הנשיקה ברנקוזי 1910

32. הנשיקה, קוסטאנטין ברנקוזי, 1907-1908 פיסול באבן. בפסל הנשיקה, ברנקוזי החזיר את הפיסול לעולם הקדם תרבותי., שיש בו צורות ראשוניות ובסיסיות של הטבע האורגני, שאפשר לו כאמן ליצור הכלאה חדשה בין הגוף לאבריו. ברנקוזי חרט בבלוק האבן וגילף את השיער, האצבעות, העין, הפה, והותיר חספוס של החומר כאמירה אסתטית. הזרועות החובקות אלה את אלה כמעט לא בולטות מעל פני הגוש. ברנזקוזי טען שיש לעבד את החומר ע"פ תכונותיו ובשפתו שלו. בפסל הנשיקה יש השפעה של האמנות הרומית העממית ושל האמנות האפרקיאית. הפסל הינו מהות בפני עצמה, מעין צופן הדורש פיענוח.

33. הכנר מארק שאגל 1913

34. הכנר, מארק שאגל, 1912-1913 הכנר הוא דמות אמיתית המופיע בטקסי הלידות, הנישואים והמיתות בחיי היהודים. אבל הנגן נושא לבדו את משא הקהילה והוא כמעט מבודד משאר ההמון. יש השפעה לחינוכו היהודי של מארק שאגל ברוסיה.

35. הנאהבים, פאבלו פיקאסו, 1923

36. הנאהבים, פאבלו פיקאסו, 1923 הציור הנאהבים תפס את פיקאסו בפרץ קלאסיות חולף, כשהוא נותן צורה חומרית מפוכחת ופשוטה לדרמה תיאטרלית כמעט. בתקופה זו הוא היה מאוהב באולגה קוכנולובה, בלרינה רוסיה ממשפחה טובה. בקלות דעת נשא אותה לאישה. כשיחסיהם התפוררו, דחה מעליו בכעס את השפעתה האלגנטית.

37. יד ובה כדור בבואה מוריס קורנילס אשר 1935

38. יד ובה כדור בבואה, מוריס קורנליס אשר 1935 הדפס אבן היד מסמלת את המציאות. היד היא ידו השמאלית של הצייר והיא דימוי של ידו האמיתית. ידו של הצייר בכדור, היא השתקפות של ידו האמיתית. היא מתחברת לידו של האמן- שמשתקפת בבואה ומקבלת פרספקטיבה.

39. גרניקה, פאבלו פיקאסו, ספרד, 1937 ציור קיר

40. גרניקה, פאבלו פיקאסו, ספרד 1937 פיקאסו נתבקש לתת ביצירתו ביטוי לכיבוש ספרד, בידי הפשיסטים. באפריל 1937 הפציצו מטוסי חייל האוויר הגרמני את העיירה גרניקה, הבירה ההיסטורית של חבל הבאסקים. הטבח וההרג המוחלט זעזעו את העולם החופשי. פיקאסו נתן ביטוי באמצעות יצירת ענק 7.80.3.50 מ'. מימין נראה את רגלה הענקית של האישה הנסה אל נפשה וכף ידו של החייל המת. יד האישה האוחזת בעששית, נראית כנמלטת מבעד החלון. הדימויים שפיקאסו בחר בהם הינם סמלים אוניברסליים המבטאים את הזוועה. תורמים לתמונה צבעיה שהם שחור לבן ואפור.

41. בעקבות מלחמת האזרחים בספרד סלוואדור דאלי 1938

42. בעקבות מלחמת האזרחים, סלוואדור דאלי, ספרד, 1938 בעקבות מלחמת האזרחים שהשתוללה בסביבות פור ליגאת- ספרד. ציור סוריאליסטי. זיווג של רציונליות וחלומות בלהה. היצירה מביאה חוסר הבנה למעשיהם המטורפים של בני דורו. היד ידה הימנית של אישה, ספק מציאותית ספק איננה. את ראשה איננו רואים. היד מונחת על ארון. האישה היא גאלה.

43. הנערה בכחול, חיים סוטין 1939

44. הנערה בכחול, חיים סוטין 1939 היצירה היא יצירה אקספרסיוניסטית הנערה אוחזת בתפוח אדום. "יותר מכל ריתקו אותי פניה וידיה, כאלו כל סיפור חייה העצוב ידוע רק להן"...

45. אדם מורה באצבעו, אלברטו ג'קומטי, 1947

46. אדם מורה באצבעו, ג'קומטי 1947 יציקת ברונזה גישה סוריאליסטית אין לפסל תווי פנים. הדמות צנומה ומוארכת. השפעת הסגנון האטרוסקי (רומא). מורגשת טביעת האצבע בעבודה.

47. יד תפורה צילום 1976 יוכבד ויינפלד, ישראל תחושתיות גופנית ישירה מול ריחוק תבונתי

48. צמיד מריונטה מתכת (כסף, נחושת, פליז) שירה שוחט לירם 1978

49. מנחם בגין, 1985 (ראש ממשלת ישראל) מיטש פילצר

50. איננו זקוקים לעוד גיבור ברטראן לאווייה, 1987,