Download
1 / 36
370 likes | 567 Views
הערכות ישראל לשינוי אקלים- הערכות ומוכנות לשינוי אקלים והפחתת פליטות גזי חממה 8 יוני 2009. אפקט החממה. גזי חממה כולאים חלק מקרינת ה- IR המוחזרת מפני הקרקע ומומרת לחום. העלייה בריכוזי גזי החממה באטמוספרה הביאה לכליאת יתר של חום וכתוצאה מכך נגרמה עלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ.
E N D
הערכות ישראל לשינוי אקלים- הערכות ומוכנות לשינוי אקלים והפחתת פליטות גזי חממה 8 יוני 2009
אפקט החממה • גזי חממה כולאים חלק מקרינת ה- IR המוחזרת מפני הקרקע ומומרת לחום. העלייה בריכוזי גזי החממה באטמוספרה הביאה לכליאת יתר של חום וכתוצאה מכך נגרמה עלייה בטמפרטורה הממוצעת על פני כדור הארץ. • גזי החממה הם: • פחמן דו-חמצני (CO2) • אוזון (O3) • מתאן(CH4) • חנקן תת-חמצני(N2O) • משפחת הפראונים (כלורו-פלורו-פחמימנים CFC's) • אדי מים ((H2O
13 השנים החמות ביותר בכל התקופה: 1998,2005,2003,2002,2004,2006, 2007 2001,1997,1995,1999,1990,2000
הגורמים להתחממות הגלובלית • גידול אוכלוסיה ועליה ברמת החיים המלווה בצריכה גדלה של אנרגיה • המהפכה התעשייתית שהחלה לפני כמאה וחמישים שנה. • שריפה של כמויות גדלות והולכות של דלקים מכילי פחמן (פחם, מזוט, בנזין וגז טבעי) • כריתה של שטחי יער גדולים וגידול השטח המעובד לחקלאות. • פליטה לא מבוקרת ממטמנות פסולת, ומגידולים חקלאיים (דישון קרקע ובע"ח). • פליטה של גזי חממה נוספים מתעשייה.
השלכות נוכחיות ועתידיות (אקלימיות ואחרות)במידה ולא ינקטו צעדי מניעה עליה בטמפרטורות - שיעור העלייה הוא כ-C˚0.3 ל-10 שנים, שמשמעותו עלייה של C˚1 עד לשנת 2025 עליה במפלס פני הים -: צפויה עלייה של בין 35 ל-110 ס"מ בגובה מפלס פני הים, בטווח של 50-100 שנה. עלול לגרום להצפת איים ואזורי חוף, לרבות מיושביםמשקעים - שינויים בכמויות המשקעים היורדים באזורים שונים. שיטפונות מחד והאצת תהליך המידבור מאידךאירועי מזג-אוויר - עלייה בתדירות הופעתם של אירועים קיצוניים, כגון גלי-חום וקור.חקלאות וייעור- שינויים בגידולים ובאזורי הגידול; שריפות יער מערכות חיים יבשתיות- שינויים בתנאי הגידול של בעלי-חיים וצמחיה בתפרוסתם – פגיעה במגוון המינים פגיעה באוכלוסיה- נזקים בריאותיים, כלכליים – רעב, הצפות ושיטפונות, בצורות, אספקת מים ומזון ועוד השלכות גיאופוליטיות/ מדינות שכנות (איום אסטרטגי)
פתרונות • צמצום שרפת דלקים בכל המגזרים • התייעלות אנרגטית • מעבר לשימוש במקורות אנרגיה מתחדשים ונקיים, כגון: אנרגיית השמש, הרוח ואנרגיה הידרו-אלקטרית • אנרגיה גרעינית??!! • עצירת הכחדת יערות ונטיעת עצים לקליטת ה- CO2 (ברמה העולמית) • גיבוש מדיניות עולמית אחידה להפחתה, פיקוח ובקרה של פליטת גזי חממה
אמנת הבסיס בנושא שינוי אקלים למעלה מ- 190 מדינות חברות אמנת המסגרת של האו"ם בדבר שינוי האקלים - 1992 UNFCCC United Nations Framework Convention on Climate Change
חלוקה למדינות מפותחות ומתפתחות (ישראל נחשבת כמדינה מתפתחת בפרוטוקול....) קובע יעדי הפחתה למדינות מפותחות (5.2% עד שנת 2012, ביחס לשנת 1990) מנגנונים להפחתה – Clean Development Mechanism(CDM), סחר בפליטות נכנס לתוקף ב- 2005; יישום בין 2008-2012 פרוטוקול קיוטו ליישום אמנת האקלים - 1997
ישראל ותהליך קיוטו • ישראל חברה באמנה משנת 1996 כ-Non Annex 1 • אשררה את הפרוטוקול בשנת 2004 • דו"חות מצאי פליטות גזי חממה בישראל (1996, 2000) • CDM – רשות לאומית לאישור פרויקטים לסחר בפליטות • שיתוף NGOs • השתתפות בתהליך הבינ"ל • לא חברה באף קבוצת אינטרסים במו"מ • התהליך מובל על ידי המשרד להגנת הסביבה בשיתוף משרדי הממשלה האחרים
הערכות לפוסט קיוטו – מפת הדרכים של באלי 2007 החלטות יתקבלו בדצמבר 2009 בקופנהגן • אימוץ יעדים עולמיים ארוכי טווח, לרבות מחויבויות ברורות ויעדים נקובים להפחתת פליטות • הצעת ה- :EU הפחתה של 30% עד 2020 ו- 80%-60 עד שנת 2050, במדינות המפותחות, ביחס ל- 1990. • גיבוש ושכלול מנגנוני שוק וסחר בפליטות • קידום פיתוח טכנולוגי והעברת ידע להפחתת ההתחממות ולהתמודדות עם תוצאותיה
ועידת קופנהגן 2009 • הערכה כי יאומץ פרוטוקול חדש לצד או במקום קיוטו • מחויבויות הפחתה על מדינות שכיום אינן בנספח 1 לא ידוע: • על אילו מדינות יוטלו מחויבויות הפחתה • כיצד ייקבעו יעדי ההפחתה • מנגנונים כלכליים לסייע למדינות לעמוד ביעדים/ ל"הענשת" המדינות שאינן עומדות • אילו מדינות ייטלו חלק בתהליך (ארה"ב, סין, הודו) ובאילו תנאים • ... והאם הסכם חדש, גם בצורתו הנוקשה ביותר, יספיק להשגת היעדים הגלובלים ...
סיווג ישראל ע"י ארגונים בינלאומיים מסקנה: סביר שישראל תחשב כמדינה מפותחת
תמהיל דלקים 2025 תמהיל דלקים 2007 הנתונים נלקחו מתוך שנתון סטטיסטי 2007 של הלמ"ס, ושולבו בתוכנית האב למשק האנרגיה 2007 של המשרד לתשתיות לאומיות
תחזית פליטת גזי חממה – ישראלעסקים כרגיל שנת 2020 +48% . 2000 = 72 Mt CO2 2020 = 107 Mt CO2 78% דרישת האמנה הצפויה -30%
מקור העלייה בגזי החממה בישראל • עליה (ברמת החיים=) בצריכת האנרגיה • קצב גידול אוכלוסיה גבוה (2.5% לעומת קצב עולמי ממוצע של 1.2%, קצב באירופה 0.36% קצב בארה"ב 1.04%) • מוגבלות במקורות דלקים פוסיליים • אי אנרגתי (בעיית אבטחת הספקת אנרגיה) • עליה בגודל ומספר בתים/בנינים • פוטנציאל מוגבל של מקורות אנרגיה מתחדשת (אין מקורות הידרואלקטריים, גיאותרמיים. בעייתיות להסתמך על אנרגיית רוח ושמש כמקור עיקרי של חשמל-שטח, וזמינות) • מחסור בתחבורה ציבורית יעילה ונקיה • מחסור במים (= התפלה = אנרגיה) • כלכלה בצמיחה
הפחתה אפשרית בגזי חממה בישראל בשנת 2025 (דוגמאות)
יתרונות בהפחתת GHG(התייעלות אנרגטית) • מנוע צמיחה למשק • חסכון כספי גבוה. שיעור התייעלות של %10בלבד מניב חיסכון של כ- 1.5 מיליארד ₪ בשנה. • הקטנת רמת ההשקעה בתשתיות. • הפחתה בתלות בייבוא דלקים וגז טבעי. • הפחתה בפליטת מזהמים. • יצירת מקומות עבודה במגזר שימור האנרגיה. מתוך מצגת של משה בוצר – אגף תקציבים 5/09
תחזית פליטת GHG +63% +19%
הערכות ישראל להסכמי פוסט-קיוטו מפגש קופנהגן – דצמבר 2009 ההערכות הבינמשרדית כוללת את המשימות הבאות: השתלבות במאמץ העולמי הכולל הגדרת יעדי הפחתה לישראל לעומת תרחיש "עסקים כרגיל".היעד צריך לכלול יעדי משנה בכל הסקטורים הרלוונטיים (אנרגיה, מגורים, תחבורה, תעשיה וחקלאות) ותכנית פעולה להשגת היעדים עד 2020. תשתית חקיקתית ואכיפתית מתאימה לעמידה ביעדים
פעילות עד כה: • מצאי גזי חממה • תחזית פליטות לפי תרחיש עסקים כרגיל/ תרחישים אחרים • הגדרת אמצעים אפשריים להפחתת פליטות • הערכת ישימות האמצעים וניתוח עלות-תועלת • הגדרת תרחישי הפחתת פליטות • המלצות לקביעת מדיניות ויעדי הפחתה במקביל: • בחינת עמדות בינ"ל • בחינת האפשרויות השונות לגיבוש משטר פוסט-קיוטו
הערכות ישראל להסכמי פוסט-קיוטו מפגש קופנהגן – דצמבר 2009 הכנת תכנית הכוללתהערכת הנזקים(הפגיעות) העלולים להיגרם כתוצאה משינוי האקלים בארץותכנית היערכותלשינויים אלו. עידוד פיתוח תשתיות נקיות ומו"פוהעברת ידע וטכנולוגיות ישראליות בתחומי המים, היעור, אנרגית השמש ועוד תוך שימוש אפשרי של כספי המימון שיושקעו בתחומים אלו בעיקר במדינות המתפתחות.
עיקרי החלטת הממשלה • להקים ועדת מנכ"לים בראשות מנכ"ל המשרד להגנת הסביבה, להערכות והסתגלות לשינוי אקלים ((Adaptation והפחתת פליטות גזי חממה ((Mitigation (להלן- "הועדה" או "ועדת מנכלים"). • בוועדה ישבו מנכ"לי משרדי הממשלה או מי מטעמם • יוזמנו להשתתף בדיוני הועדה בוועדה נציגי הגופים הבאים: • השלטון המקומי ; הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; המועצה לביטחון לאומי; חברת חשמל; נציגי ארגונים סביבתיים לא ממשלתיים; נציגי ארגונים לא ממשלתיים המייצגים את התעשייה. • הועדה תהיה רשאית להזמין נציגים של גופים נוספים הנוגעים לעניין להיות חברים בה או להשתתף בדיוניה לפי הצורך.
הפחתת פליטת גזי חממה ((Mitigation .... לגבש המלצה לתוכנית פעולה לאומית להפחתת פליטות גזי חממה ((Mitigation בישראל ולהביאה לאישור ועדת השרים תוך שנה מיום קבלת החלטה זו. התכנית הלאומית תתבסס בין השאר על הסכמות שיושגו במישור הבינ"ל תחת אמנת המסגרת בדבר שינוי אקלים ותקבע בין היתר את נושאים הבאים: • יעדים לאומיים להפחתת פליטות גזי חממה ; • קריטריונים לפיהם יחושבו יעדי ההפחתה, לרבות שנת הבסיס לחישוב; • אמצעי הפחתה ודרכי יישום; • לוחות זמנים, ואבני דרך; • היבטים כלכליים ותקציביים הנובעים מיישום אמצעי ההפחתה; • קביעת מדדי תפוקה ותוצאה לעמידה ביעדי תוכנית הפעולה הלאומית.
..... למנות צוותי עבודה, בראשות המשרדים הרלוונטיים, לגיבוש המלצה למדיניות ותוכניות הפחתה של פליטת גזי חממה, בין השאר בתחומים הבאים: • שימור והתייעלות אנרגטית • בניה ודיור • ייעול תהליכי ייצור חשמל • תחבורה • חקלאות, פסולת, שימושי קרקע • מים • אנרגיות מתחדשות
הצוותים יכינו תוכנית פעולה להפחתת פליטת גזי חממה כל אחד בתחומו אשר יכללו: • פירוט של מכלול אמצעי הפחתה הקיימים והמוצעים; • פוטנציאל הפחתה של כל אמצעי; • היבטים כלכליים ותקציביים הנובעים מיישום התוכנית המוצעת, בכלל זה בחינת עלות - תועלת של אמצעי ההפחתה המפורטים; • המלצות ליישום; • הערכת לוחות זמנים ליישום האמצעים והשגת ההפחתה הנובעת מהם. • יוגשו דו"חות ביניים לועדת המנכ"לים שישמשו כבסיס לגיבוש המדיניות אשר תוצג לועדת השרים לקראת מפגש קופנהגן בדצמבר 2009.
היערכות והסתגלות לשינוי אקלים בישראל ((Adaptation • להטיל על ועדת המנכ"לים לגבש המלצה לתוכנית פעולה לאומית להיערכות והסתגלות מדינת ישראל לשינוי האקלים ((Adaptation ולהביאה לאישור ועדת השרים תוך שנתיים מיום קבלת החלטה זו. • התכנית הלאומית תתבסס בין השאר על הסכמות שיושגו במישור הבינ"ל תחת אמנת המסגרת בדבר שינוי אקלים.
היערכות והסתגלות לשינוי אקלים בישראל ((Adaptation התכנית תכלול בין היתר את המרכיבים הבאים: • השלמת פערי ידע על השלכות שינוי האקלים בישראל, בהתבסס על הכנת תרחישים אפשריים של שינוי האקלים בישראל עד שנת 2030; • השלמת פערי ידע בנושא היקף שינוי האקלים הקיים והחזוי באזורינו; • סקירת אמצעים זמינים למזעור נזקים ומיצוי של תועלות משינוי אקלים בישראל; • הנחיות למשרדי הממשלה הרלבנטיים להטמעת הכלים והאמצעים הנדרשים למזעור נזקים ומיצוי של תועלות; • לוחות זמנים ואבני דרך; • היבטים כלכליים ותקציביים הנובעים מיישום אמצעי ההיערכות וההסתגלות; • זיהוי ידע וטכנולוגיות ישראליות שניתן להציע כאמצעים להתמודדות עם השלכות שינוי האקלים למדינות העולם; • קביעת מדדי תפוקה ותוצאה לעמידה ביעדי תוכנית הפעולה הלאומית.
למנות צוותי עבודה להכנת המלצה לתכנית לאומית להיערכות והסתגלות לשינוי אקלים, בין השאר בתחומים הבאים: • שינויים בדרישה לאנרגיה לקירור וחימום • משאבי מים ו חקלאות • בניה • בריאות הציבור • תשתיות חופיות • ניקוז וסחף • כלכלה וביטוח, • היבטים גאו-אסטרטגיים • המגוון הביולוגי ובתי גידול טבעיים • תיירות • על צוותי העבודה יהיה להכין תוכנית פעולה להיערכות והסתגלות לשינוי אקלים
הוועדה תעקוב אחר יישום החלטות ממשלה קודמות: • החלטת ממשלה 2913 מיום 21.1.01 – הקמת וועדה בינמשרדית לקביעת יעדי הפחתת פליטת גזי חממה • החלטת ממשלה 3261 מיום 20.2.08 - צעדים להתייעלות אנרגטית - צמצום בצריכת החשמל • החלטת ממשלה 3954 מיום 21.8.08 - מחקר פיתוח טכנולוגיות וייצור חשמל בתחום האנרגיה המתחדשת. • החלטת ממשלה 4450 מיום 12.1.09- קביעת יעד מנחה וגיבוש כלים לקידום אנרגיות מתחדשות, בפרט באזור הנגב והערבה.
ועדת המנכ"לים תדווח לועדת השרים לגבי ההתקדמות בהכנת תוכניות הפעולה הלאומיות אחת לארבעה חודשים. • עם אימוץ המלצות ועדת המנכ"לים בועדת השרים להגנת הסביבה ושינוי האקלים, ובהתאם לעלויות התקציביות הכרוכות ביישומן, תקבע הממשלה את איגום המשאבים הנדרש, וזאת תוך עמידה במגבלת התקציב הקבועה בחוק.
סיכום • השתתפות ישראל בתהליך פוסט-קיוטו מחויב המציאות הבינלאומית והיא יעד אסטרטגי של העולם המערבי. • על וועדת השרים להגנת הסביבה ושינוי האקלים לקבוע יעדים למו"מ ולהכין את המשק לקראת מפגש קופנהגן והסכמי פוסט קיוטו ולהשלכות שינוי האקלים. • על ישראל להפנות משאבים על מנת להקטין את פליטת גזי החממה (ומזהמי אוויר נוספים) ואת התלות במקורות אנרגיה חיצוניים.
