A Unified Method for Analyzing Media Framing Adam F. Simon

1. A Unified Method for Analyzing Media FramingAdam F. Simon

2. מטרת המאמר: • סקירה, תיאור והסבר התפתחות חקר המסגורframing) ). • כל שלב בחקר המסגור מכיל נדבך חדש למושג מסגור וכך ההגדרה הלכה והתפתחה

3. שלב א': אסכולת קביעת סדר היום • מחקר האסכולה החל בשנות ה-70 ועיקרו מבוסס על הקוגניציות האנושיות לפיהן, המדיה אומרת לנו על מה לחשוב ולא מה לחשוב • המחקר של אסכולת קביעת סדר היום מתאר יחס ישר בין בולטות סיקור (priming), לבין השפעתו על הציבור

4. שלב א': אסכולת קביעת סדר היום כלומר: ככל שאירוע מסוים יסוקר יותר ויקבל בולטות רבה יותר במדיה, כך השפעתו על הציבור תגדל

5. שלב ב' באסכולת קביעת סדר היום – מסגור (framing) • הגדרה: המסגור מציע רקע ורומז על סכמה של פרשנות המאפשרת לציבור לזהות, לתייג, לפרש ולארגן מידע או אירועים • ארגון המידע הופך אירוע להגיוני בעיני הציבור וקל להבנה • המסגור מניח קיומה של מסגרת סכמטית חשובה המארגנת נושאים שונים לכדי תבנית תרבותית אחת

6. המשך: • טכניקת מסגור נוצרת באמצעות חזרה על מלים, שימוש בביטויים, דימויים ואסוציאציות תוך המרתם לסמלים ואירועים מוכרים • כוחו של המסגור בהשפעתו על קהלי יעד. באיזה אופן באה לידי ביטוי ההשפעה: במיקוד תשומת הלב על היבטים מסוימים, והרחקת היבטים אחרים

7. מסגור על פי 2 סוגי מחקרים: • מסגור על פי מחקרים פוזיטיביים • מסגור על פי מחקרים קונסטרוקטיביים

8. מסגור על פי מחקרים פוזיטיביים: • המחקר הפוזיטיבי בודק את מערכת היחסים בין ההקשר (context) לבין האינפורמציה(information) • מערכת היחסים תקבע את הפירוש שיינתן למידע • המחקר הפוזיטיבי מתמקד בתוצאות של מסגור על אינדיווידואלים. משמע, העלאת אסוציאציות אישיות

9. מסגור על פי מחקרים קונסטרוקטיביים: • מחקרים אלו בודקים תבניות מארגנות המספקות משמעות מרמזת (משמעות לוואי) לאירועים • ההשפעה היא חברתית ולפיכך, שכיחותו של המחקר הקונסטרוקטיבי גבוהה ושימושית יותר לתחום תקשורת ההמונים • מושג המסגור מתפתח כפועל יוצא מהמחקר הקונסטרוקטיבי

10. ריבוי מסגרות: הפלורליזם בתחום המידע התקשורתי יוצר ריבוי מסגרות שמסייע לקזז אחת את השנייה. היתרון בריבוי מסגרות הוא בהרחבת אפיקי מחשבה ורעיונות של הציבור לכיוונים נוספים

11. רשת אסוציאציות חברתית: • המדיה באמצעות המסגור בונה סדר יום בהתאם לרשת אסוציאציות חברתית • הריבועים שנוצרים כתוצאה מהצטלבות קווי רשת, הם מטאפורה לתאי זיכרון • נקודות המפגש בין התאים מסמלות את בניית הקונוטציה, ומהוות בסיס להמשך קווי רשת חדשים, ובכך להמשך הידע והזיכרון האנושי

12. דוגמאות לרשת אסוציאטיבית: • בקמפייןהבחירות הנוכחי של הליכוד, הסיסמא "קדימה לגבולות 67" ביקשה לעורר מהרשת האסוציאטיבית של הזיכרון הישראלי את הפחד מהחזרה אחורנית בזמן, אל תקופה חשוכה ומאיימת. ובכך, ביקש ה"ליכוד" להשפיע על הצבעתו של הבוחר הפוטנציאלי.

13. עוד דוגמאות לרשת אסוציאטיבית האמירה לדוגמה כי הכנסת ה-16 היא המושחתת ביותר הסתמכה על העיסוק התקשורתי המוגבר בשחיתות שהחל עם פרשת האי היווני, פרשת מלון "סיטי טאוואר", ההצבעות הכפולות של חברי הכנסת, אופן השימוש בתקציב המיועד לקשר שבין הבוחר לנבחר, השגת תארים אקדמאיים בדרך לא כשרה, השימוש הלא ראוי בחסינות שעשתה חברת הכנסת ענבל גבריאלי לצורך הגנה על אביה, וכיו"ב

14. תוצאות השפעת המסגור: העיסוק התקשורתי בשחיתות הפוליטיקאים יצר תחושה בקרב הציבור הרחב, שנבחריו הם חבורת עסקנים מושחתת שטובתם האישית עומדת בראש מעייניהם והתפקיד הציבורי משמש להם פלטפורמה להשגת כסף ועוצמה התוצאה לא איחרה לבוא בשיעור הצבעה נמוך לכנסת

15. תוצאות השפעת המסגור: יש לציין שהשפעתה של התקשורת באמצעות מסגור שלילי, יכולה להיות הרסנית לדמוקרטיה הישראלית, שהצטיינה עד לבחירות אלו, בשיעור הצבעה הנאמד בשיעורים גבוהים ביותר בקרב הדמוקרטיות המערביות

16. הכאה על חטא: • הסקרים שניבאו שיעור הצבעה נמוך לכנסת, גרמו לאמצעי התקשורת לצאת בקמפיין שמטרתו עידוד הציבור להצביע ולהשפיע • שיעור ההצבעה הנמוך בפועל (%62) הוכיח שהמסגור השלילי הוטמע בציבור הישראלי וגרם לו להתנכר לחובת ההשתתפות הפוליטית