1 / 36

פברואר 2009

בניית תמהיל נכון למתחמי תיירות, כאסטרטגיה להתמודדות עם תקופת משבר. ד"ר רינה דגני מנכ"ל מתכננת ערים, כלכלה עירונית. Information Strategy & Solutions. פברואר 2009. Feasibility & Market Potential Analysis. החטיבה למערכות מידע. החטיבה השיווקית. סקרים, אסטרטגיה מחקרי שוק ושיווק,

Download Presentation

פברואר 2009

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. בניית תמהיל נכון למתחמי תיירות, כאסטרטגיה להתמודדות עם תקופת משבר ד"ר רינה דגני מנכ"ל מתכננת ערים, כלכלה עירונית Information Strategy & Solutions פברואר 2009 Feasibility & Market Potential Analysis

  2. החטיבה למערכות מידע החטיבה השיווקית סקרים, אסטרטגיה מחקרי שוק ושיווק, חברה ודעת קהל מו"פ, מודלים, מערכות מידע ופתרונות עתירי מידע החטיבה הכלכלית Geo-GREEN היתכנות כלכלית אומדני פוטנציאל שוק תכנון אסטרטגיה בניה ירוקה, מיתוג ערים, חיסכון באנרגיה ובעלויות אומדני פוטנציאל ותמהיל של מתחמי תיירות

  3. המשבר הכלכלי מוביל לחשש לפגיעה בתיירות הנכנסת. יש להפיק לקחים ממשברים קודמים וללמוד כיצד להתאים את ההיצע בכל מתחם תיירותי כדי לשמור על רווחיות כלכלית גם בעת משבר. חשוב להתבסס על תיירות פנים, בהיצע חדש ובשיפור ההיצע הקיים. כיצד למשוך ישראליים למתחמי תיירות, כמה היצעים ומאיזה סוג צריכים להציע? מה המשקל של ים מול נוף, מול אתר היסטורי ומול אטרקציה מיוחדת? מה עוד צריך לעשות כדי למשוך ולייצב ביקוש של ישראלים לאתר? הישראלי אינו מסתפק רק בארכיאולוגיה, ודורש "תוכן" ושירותים על מה נדבר- סוגיות אסטרטגיות

  4. בבסיס כל אסטרטגיה תיירותית מצויות השאלות התמהיליות: יש לבחון עד כמה מתאים כל אתר לתייר הישראלי, האם ההיצע בו מספק כדי למשוך באופן קבוע ולא חד פעמי? מה זה אתר מושך? כמה מסחר, כמה בתי קפה, כמה מסעדות, אם בכלל, האם מרכז אומנות, אירועים? האם חייבים אטראקציה ואיזו? האם מפתחי האתרים חושבים מספיק קדימה? האם נמל תל אביב יהיה הצלחה כאשר ייבנו במקביל עוד אתרים כמו נמל יפו, כיכר קדומים, התחנה, ריביירה בבת ים וריביירה בחוף נתניה? האם יש בנמל מספיק מסחר ומהסוג הנכון כדי להפוך אותו ל"פיר 17" בניו יורק? מה צריך לעשות כדי להפוך אותו לכזה? על מה נדבר- סוגיות אסטרטגיות

  5. על מה נדבר- סוגיות אסטרטגיות • האם יש גבול למספר האתרים שניתן לפתח לתיירות פנים, • האם ניתן לפתח אתר באשקלון ובמקביל בנתניה ובחיפה? • עד כמה והיכן ייצר ההיצע החדש ביקוש חדש? • האם ניתן ללמוד משהו ממהפכת : • נתייחס לקשר בין הצלחה של מתחם תיירותי לבין שטחי מסחר ושטחי מגורים.

  6. כיכר קדומים ביפו, התחנה (מול הדולפינריום), אסטרטגייה תיירותית לחיפה, לירושלים, מתחם שרונה בקריה בתל אביב, נמל תל אביב, ובמצדה -אסטרטגייה של פריסת נקודות מכירת מזון. פיתוח תיירות מקומית מחייב ניתוח כלכלי-אסטרטגי לפני ההשקעה של כספי יזמים ומדינה לשווא. והדבר נכון לאתר היסטורי גדול או אתר קטן מקומי. צריך להפיק תועלת כלכלית בכל אתר, כדי לייצב את המקום כלכלית ולא בתמיכה ממשלתית. דוגמאות לפיתוח אסטרטגי של מתחמי תיירות

  7. תיאוריה על קצה המזלג

  8. יפו העתיקה- הדרך למקסום הפוטנציאל הכלכלי

  9. יפו העתיקה – כיכר קדומים מתחם יפו העתיקה כ- 180 דונם, סמטאות קטנות מלאות גלריות +כיכר קדומים ובה מרכז מבקרים. השטח המסחרי סביב כיכר קדומים קטן וכולל עד 2,000 מ"ר שטחי מסחר.

  10. התעניינות ביפו גבוהה בציבור הישראלי, כ- 30%ביקרו ביפו בשנה האחרונה לפחות פעם אחת. בבסיס האסטרטגיה: מהו התמהיל הדרוש כדי להחיות את יפו העתיקה ולהפוך אותה למוקד משיכה משמעותי יותר לתיירות פנים ולתיירות חוץ?

  11. איזה קונספט ימשוך תיירי פנים ליפו העתיקה? בשורה התחתונה: יפו העתיקה נתפסת כמקום המתאים לבילוי של הסעדה ואומנויות

  12. רמת מיצוב מתאימה עממי זה סוג המסחר שמתאים לציבור במתחמי בילוי ביפו העתיקה.

  13. אז, איך הופכים שטח קטן לגדול ומושך? איך הופכים עכבר לפיל? יצירת תחושת גודל תוך הסתמכות על שטחים קרובים: נייחס לו את כל האזור את המעלה, את אזור הגלריות ועד ל"אלדין". הקמת נקודות אוכל ושתייה באמצעות "עגלות" בין הכנסייה לבין הכביש המוביל ל"אלדין". "שדרוג" רמת האוכל באמצעות "עגלות" נאות, ימכרו מותגי מזון כמו : עגלה של "עלית", "ארקפה", "זוגלובק/טירת צבי", בייגל, "קוקה קולה", "פיתות אבולעפיה", העגלות יעניקו חוויה של מזון ברמה גבוהה במחיר זול, מתאים לכיס של כולם.

  14. הדבר מחייב: • בתי קפה קטנים בשטח המבונה + רחבה גדולה בכיכר בחוץ. • טיפול בגלריות - בניית רצף תנועה בין הכיכר לבין הגלריות, באמצעים פשוטים כמו מוקדי מוזיקה בין הגלריות, בתוספת תאורה מעניינת שתחייה את חשכת הסמטאות, • הגלריות חייבות שינוי בהיצע, משתנה, גם מוצרים זולים בגלריות, • יותר שעות,מגוון: סדנאות, עבודת האמן וכו'. • כך, שסה"כ השטח המושך יהיה גדול ממה שהוא היום.

  15. איזו אווירה צריך המתחם לשדר? קצת מהאווירה של זיכרון יעקב, מרכז פומפידו ומרכז מונמרטר בפריז: פעילויות על רקע עיצוב של עתיק ומודרני, עם נופך של אוירה אומנותית ו"עכשוויות". שולחנות קטנים, מפות צבעוניות, שמשיות צבעוניות, מוזיקה, נגנים, . מקום לציירים, יריד מוצרי נוי, תכשיטים, עבודת יד וכו' שחקנים צעירים, המציגים מייצגים שונים. הייחודיות תיווצר בשל השילוב של הכנסייה, הגלריות, הפעילויות והתאורה. מרכז מונמרטר בפריז

  16. קטע ממרכז מונמרטר בפריז

  17. מה צריך להיות תמהיל העסקים במקום? גם בשטח קטן נדרש מגוון מוצרים וחנויות: 3– 5 בתי קפה ומסעדות, "מבט לים", רצוי אחת ממותגת כ"ארומה", "תמורה גבוהה למחיר". 5-7 חנויות/עסקים לחפצי אומנות, תכשיטים, כלי כסף, 2-3 חנויות מיוחדות כמו יין, מוצרי טבע/בריאות מים המלח, 3-5 חנויות מזכרות, חפצים יפים, כלי נוי וכלי בית מעניינים, תשמישי קדושה, מוצרי אופנה, ואפילו פוקס/קסטרו. יותר שטחי הסעדה בהשוואה לאומנות, בשל שיפור מעמד הגלריות

  18. מידת המשיכה וכוח קנייה צפוי • לפי אומדננו, • אם התכניות תמומשנה, • ניתן לצפות לכ- 240,000 מבקרים בחודש בממוצע , שיגיעו לכיכר. • דומה למספר המבקרים היום בקניונים בינוניים מכובדים בישראל. • מיקסום הפוטנציאל הכלכלי: • 40-50% הסעדה • 50-60% קמעונאות • הפדיונות צפויים לנוע בין 300-500 דולר למ"ר.

  19. אסטרטגיה שיווקית לקידום תיירות פנים בחיפה

  20. התבקשנו להמציא מענה לשאלה: האם קיים פוטנציאל להגדיל משמעותית את מספר תיירי הפנים המגיעים לחיפה? ואם כן, מהי הדרך שתוביל למיצוי מרבי של הפוטנציאל הכלכלי של חיפה מההיבט של תיירות הפנים?

  21. ובהתייחס לפוטנציאל תיירות פנים: • תיירות חד יומית • תיירות רב יומית. לאתר תמהיל רצוי לפעילויות ואירועים, לזהות דרכי שיווק ופרסום מועדפות, שימשכו יותר קהלים ויגדילו את הכנסות העיר

  22. האם חיפה מסוגלת למשוך ישראלים שירצו לנפוש ולטייל בה? כן! הפוטנציאל בהחלט קיים! והפוטנציאל גדול!!! חיפה יכולה להפוך ליעד תיירותי משמעותי בישראל לישראלים!

  23. אומדן התרומה הצפויה תוספת הכנסות מתיירות פנים 100 מיליון ₪ בשנה ניתן להכפיל את כמות לינות תיירות פנים בעיר תוספת של 500- 600 חדרי מלון, מלונות מסוגים שונים, רצוי חלק על המים תוספת 800 מועסקים ישירים בעיר

  24. איך נעשה זאת? צריך להתגבר על הניגוד שבחיפה: • בין תפיסת העיר כרדומה, ללא אטרקציות, מעבר לצפון, שווה חצי יום, בערב אין מה לעשות בה, • לבין נכסים תיירותיים רבים: חוף ים, מפרץ, נופים, הרים, מזג אויר נעים כל השנה. לכן, האסטרטגיה השיווקית–תיירותית, תתבסס על: • יתרונות העיר, • על ההיצע הטבעי שלה, • ועל דברים שניתן לפתח בעיר. • הפתרונות שונים לטווח ארוך ולטווח קצר.

  25. נבחנו קונספטים שיווקיים • חיפה כעיר של תרבות –להגביר מודעות למוזיאונים וביסוס האסטרטגיה עליהם. • חיפה כעיר של פסטיבלים – להמשיך ולקיים את הקיים ולהוסיף אירועים נוספים • חיפה כעיר כוכב –עיר של סיורים בעיר ובסביבתה,כאשר הלינה היא בחיפה • חיפה כעיר נופש-בילוי, ספורט, הקשור בפעילות ימית או פעילות הליכה ברגל בעיר, טיול בהרים, • חיפה כעיר נמל ים תיכונית

  26. נבחנה ההשפעה של כל קונספט תיירותי פיתוח הנמל, והעיר התחתית, לבילוי בסגנון טברנות יווניות, מסעדות, בתי קפה מוזיקה ומופעי רחוב. מתאים לכולם מתאים בעיקר למשפחות ולגיל הביניים וגם לצעירים, (18-54) בעלי השכלה נמוכה והכנסה נמוכה. כלומר, צפויה היענות גם מצד אוכלוסייה שרמתה הכלכלית נמוכה יחסית. הקמת מלון מסגנון הכל כלול שמכוון לילדים וכולל ג'ימבורי, שעשועי מים ואטרקציות נוספות סיורים מודרכים ברכבים, או ברגל, שיכללו ביקור באתרים או מסלולי טיול מתאים בעיקר לנשים ולותיקי הארץ. פסטיבלים אחרים כמו פסטיבל הבירה, מתאים בעיקר לחילונים, לצעירים ולגילאי הביניים (18-54)

  27. נערך אומדן התרומה הכלכלית של כל קונספט לעיר מספר מבקרים צפוי לעיר (חד יומי ורב יומי) מכל קונספט כמות מבקרים צפויה קונספט פיתוח הנמל לבילוי בסגנון טברנה יוונית כ...... ₪ בשנה סיורים מודרכים ברכב, ברגלוכו' כ ... ש"ח בשנה פסטיבלים כ .... ש,ח בשנה מותנה בסוג המלון הקמת מלון יוקרתי הממוקד בצרכי הילדים

  28. עיקר ההמלצות- טווח ארוך • ובכל מקרה, אחת המסקנות החשובות: • לא ניתן לבסס הצלחה כלכלית של בתי קפה, מסעדות, אירועים, סיורים וכו' ללא בסיס איתן של תושבי המקום, מספר המשתמשים הקיים ימשוך את כל האחרים, • תיירי הפנים.

  29. מקסום הפוטנציאל הכלכלי של מתחם "התחנה" האיגוד הבינלאומי למכוני מחקר

  30. מתחם התחנה • כ- 20 דונם, 15 מבנים היסטוריים לשימור ו-4 מבנים לשיקום • שטח המסחרי כ- 5,000 מ"ר • אין אוכלוסייה תומכת, • לא רואים ים, אלא חשים בו • מחייב להיות פרויקט נישה, הביקוש למתחם הרכבת ייבנה על הצורך בהתבדלות!!! בעיקר על חווית בילוי וחווית קנייה!!!!!

  31. קונספטים של משיכה למתחם התחנה

  32. מרכז ברמת מיצוב גבוהה, חנויות יוקרה, לכלי בית/חפצים • מרכז אופנה של מעצבים מהארץ ומחו"ל, • מרכז אומנות ותרבות (גלריות לאמנות), • מרכז הסעדה, • מרכז מכירה של מוצרי מזון ייחודים כמו חנות "ספייסס", • 6. מרכז בילוי לילדים קטנים, • 7. מרכז בילוי לנוער ולמבוגרים (פאבים, ברים, מועדון זמר). • 8. מרכז פעילות ספורט, ספורט אופניים, הליכה (מוקד קבוצות) • 9. בית מלון "בוטיק"

  33. קבוצת גיאוקרטוגרפיה החטיבה הכלכלית הקמת אתר סקי מלאכותי בישראל פוטנציאל כלכלי באתר דוגמאות נוספות: הקמת "עיר ילדים", "סינמה סיטי", "בית מקדש" האיגוד הבינלאומי למכוני מחקר Iso 9001 Iso 17799

  34. סיכום כל פרויקט קיים או חדש חייב להיבחן מחדש, לבחון האם הוא ממצה את הפוטנציאל שלו, האם הוא מעניק חווית קנייה וחווית בילוי מכסימלית, האם ניתן להרחיב פעילות כלכלית, היכן וכיצד הוא יכול לגייס קהל יעד נוסף, האם מסרי הפרסום שלו מגיעים לקהל מטרה, והאם קהל היעד שבע רצון מהמקום ומוכן להגיע אליו שוב!!

  35. החטיבה הכלכלית Geo-iTiS Geo- Marketing Market Potential Analysis גיאוקרטוגרפיה Knowledge Breeding Success ► לדעת כדי להצליח תודה האיגוד הבינלאומי למכוני מחקר Iso 9001 Iso 17799

More Related