1 / 23

משרד החינוך המינהל לפיתוח מערכת החינוך האגף למיפוי ותכנון כ"ד בניסן תשס"ח 29 באפריל 2008

הוועדה לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל ("ועדת דורנר"). משרד החינוך המינהל לפיתוח מערכת החינוך האגף למיפוי ותכנון כ"ד בניסן תשס"ח 29 באפריל 2008. הוכן ע"י רות פרלמן ס' מנהל האגף למיפוי ותכנון. תפקיד מינהל הפיתוח.

lacy-maddox
Download Presentation

משרד החינוך המינהל לפיתוח מערכת החינוך האגף למיפוי ותכנון כ"ד בניסן תשס"ח 29 באפריל 2008

An Image/Link below is provided (as is) to download presentation Download Policy: Content on the Website is provided to you AS IS for your information and personal use and may not be sold / licensed / shared on other websites without getting consent from its author. Content is provided to you AS IS for your information and personal use only. Download presentation by click this link. While downloading, if for some reason you are not able to download a presentation, the publisher may have deleted the file from their server. During download, if you can't get a presentation, the file might be deleted by the publisher.

E N D

Presentation Transcript


  1. הוועדה לבחינת מערכת החינוך המיוחד בישראל ("ועדת דורנר") משרד החינוךהמינהל לפיתוח מערכת החינוךהאגף למיפוי ותכנוןכ"ד בניסן תשס"ח29 באפריל 2008 הוכן ע"י רות פרלמן ס' מנהל האגף למיפוי ותכנון

  2. תפקיד מינהל הפיתוח לקבוע וליישם מדיניות מרחבית, המאפשרת למשרד ולרשויות המקומיות להבטיח את הצרכים הפיזיים - המבנים והנגישות אליהם, כך שיאפשרו קיום חוקי החינוך על פי היעדים החינוכיים והחברתיים שקובע המשרד.

  3. פעולות מינהל הפיתוח בהקשר לחינוך המיוחד תכנון מערכת החינוך המיוחד: • קביעת צרכי בנייה חדשה עם הרשות המקומית ובאמצעותה מימוש הבנייה • קביעת צרכי חידוש מבנים ומימושם בהתאם ליכולת התקציבית • השתתפות במימון הסעות • השתתפות במימון שכ"ד • השתתפות במימון הצטיידות • פרוגרמות סטנדרטיות ייחודיות

  4. תכנון מוסדות החינוך קשיים בתכנון מסודר: • התפלגות לפי 13 לקויות ו- 3 סוגי פיקוח משמעו תכנון 39 מערכות – זה קושי. • בסיכום עם אגף חינוך מיוחד רוכזו הלקויות ל-7 קטגוריות. בכך צומצם מספר המערכות ל- 21. עדיין מספר גדול מנשוא. הבעייה מחריפה מכיוון שכדי לקיים בי"ס יש צורך באוכלוסייה נושאת גדולה. • בגלל שהתלמידים מגיעים מאזור גיאוגרפי גדול ויש צורך בהסעות בכל מקרה, קיימת "אדישות" יחסית למיקום המבנה.

  5. תכנון מוסדות החינוך • המשרד מתכנן בתי ספר ל- 60 – 100 תלמידים ב- 6 – 10 כיתות. בפועל מתוך 259 בתי ספר: ב- 134 בתי"ס 7 – 59 תלמידים ב- 81 בתי"ס 61 – 100 תלמידים ב- 44 בתי"ס 101 – 394 תלמדים • ועדות השיבוץ קובעות/מציעות מקום לימודים, אך בפועל יש משקל גדול לרצון ההורים גם עם הוא עומד באי הלימה להחלטות ועדת השיבוץ. • לעתים קרובות המרחק בין מקום המגורים למקום הלימודים גדול ביותר – הילד מבלה על הכביש יותר זמן מאשר בכיתה.

  6. מקרא: עיגול גדול – בית ספר עיגול קטן – תלמיד אחד או יותר צבע כחול – אוטיסטים צבע אדום – לקויות בינוניות וקשות שני ילדים מקריית שמונה נוסעים יום יום 93 ק"מ לכיוון אחד. סדר גודל של שעה וחצי לכל כיוון. סביר?

  7. תכנון מוסדות החינוך • הקמת מוסד לחינוך מיוחד כרוכה במשא ומתן ארוך עם הרשוות המקומית • בדרך כלל רוב תלמידי המוסד הם ילדי חוץ ולא ילדי הרשות המקומית (ר' חטיבה עמלנית בחבל מודיעין – יש בה תלמיד אחד בלבד המתגורר במועצה) • הקצאת קרקעות – מצאי הקרקע לצורכי ציבור קטן והרשות לא ממהרת להקצותה למוסד לח"מ ובוודאי לא במרכז העיר שם הקרקע היקרה

  8. תכנון מוסדות החינוך מיקום מוסדות החינוך המיוחד – בשל המחוייבות להסיע את רוב ילדי הח"מ קיימת "אדישות למיקום" של מוסדות אלה: • בשל מחסור בקרקע ציבורית בכלל ומרכזי הערים בפרט מההיבט של תכנון עיר נכון למקם את בתי הספר לח"מ באזורי השוליים העירוניים והכפריים. • מבנים מתפנים של מוסדות נמצאים במרכזים עירוניים מזדקנים והם נמסרים להפעלת מוסדות ח"מ. המבנים לעתים קרובות זקוקים לחידוש והתאמה. נושא התקציב דורש התארגנות מיוחדת.

  9. במחוז הצפון 33 מוסדות למגזר היהודי 15 מוסדות למגזר הערבי 5 מוסדות למגזר הדרוזי 1 מוסד למגזר הבדואי סה"כ 54 מוסדות

  10. פרוגרמות לתכנון גני ילדים ובתי ספר • לצורך תכנון אדריכלי של מוסדות החינוך המיוחד נערכו פרוגרמות סטאנדרטיות ייחודיות תוך התחשבות בצרכים המיוחדים של התלמידים, בהתאם לסוג הלקות העיקרי שיהיה במוסד ומספר הכיתות המתוכננות: • מקבץ גנ"י ללקויות קשות – 6 פרוגרמות לפי גודל המקבץ – 3–10 כ' (גנ"י ללקויות קלות מתוכננים כגנ"י רגילים) • בתי ספר יסודיים – 7 סוגי פרוגרמות ללקויות השונות ל-6 כ' (משמשים לעתים לילדים מגיל 6-21) • בתי ספר יסודיים – 7 סוגי פרוגרמות ללקויות השונות ל-10 כ' (משמשים לעתים לילדים מגיל 6-21) • בתי ספר על יסודיים – 2 פרוגרמות ללקויות קלות – ל-12 כ' ו-18 כ' (לגילאי 14-21)

  11. הרכב הפרוגרמות של בתי הספר לח"מ • הפרוגרמות לוקחות בחשבון את הצרכים המיוחדים של ילדי החינוך המיוחד ואת מספר הכיתות המתוכננות לביה"ס. הן מנחות את האדריכל המתכנן בסוג הפונקציות ובגודלן בשטח מ"ר נטו. כמו כן התכנון לוקח בחשבון 60-70 אחוז טרה. הפונקציות בהכללה: • חדרי לימוד וחדרי עזר בהתאם למספר הכיתות המתוכנן • מינהלה • חדרים פרה-רפואיים • מטבח הזנה ומטבח לימודי • חדרי מדעים, טכנולוגיה, מחשבים, משאבים, דירת הכשרה וכו' • שירותים ומקלחות בהתאם ללקויות במוסד ולפי תקן משרד הבריאות

  12. הכנת פרוגרמה ותוכנית התנאים להכנת פרוגרמה: • הכרת הוועדה לחינוך מיוחד, בצורך בהקמת מוסד חדש או בהרחבת מוסד קיים. • הסכמת הרשות והגשת בקשה לכלול את הפרוייקט בתוכנית התקציב לשנה הקרובה. • העברה של מסמכים ע"י הרשות בנוגע לקרקע המיועדת למוסד, הכוללים בין השאר הוכחת בעלות על הקרקע, קיום תב"ע מאושרת שבה המגרש המיועד מסומן כמגרש המיועד למוסד ציבורי ועוד. • הכנת תוכנית אדריכלית ואישורה באגף לבינוי ותקצוב.

  13. פרוגרמות מאושרות 1994 - מרץ 2008 סה"כ יש היום 259 בתי"ס לח"מ: 208 – למגזר היהודי 41 – למגזר הערבי 5 – למגזר הבדואי 5 - למגזר הדרוזי

  14. תקציבים • התחשיב לתקצוב בניית כיתה הוא שטח של 125 מ"ר ברוטו. • שטח זה מתאים לכיתה בבי"ס יסודי רגיל. לבתי"ס לחינוך מיוחד (ולבתי"ס עי"ס) אנו מאשרים שטחים גדולים יותר. • שטח כיתה בבי"ס לח"מ הוא כ-150 ברוטו ולעתים אף יותר, לאור הצורך בשטחי טרה גדולים למבואות, מסדרונות רחבים למעבר כסאות גלגלים וכן שטחי שירותים ומקלחות מעל לתקן של בי"ס רגיל. • שטח לתלמיד בחינוך המיוחד הוא כ-19 מ"ר ברוטו, שטח לתלמיד בבי"ס רגיל הוא כ-3.1 מ"ר ברוטו, הפער הגדול נובע מתוך רצון להעדיף את התלמיד בעל הצרכים המיוחדים. • יש לציין כי בתוכנית החומש של הממשלה לבנייה של 8,000 כיתות לא הובאו בחשבון צרכי החינוך המיוחד.

  15. תקצוב ח"מ בשנים2002-2008

  16. כיתות מקדמות משולבות בבתי ספר רגילים • פרוגרמה לבי"ס רגיל חדש כוללת באופן אוטומאטי ח"ל אחד נוסף לח"מ בבי"ס יסודי בן 12 כיתות וחט"ב עד 15 כיתות ו-2 ח"ל לח"מ בבי"ס בן 18 כיתות ומעלה וחט"ב בת 18 כיתות ומעלה. • במקרים מיוחדים מורחבות הפרוגרמות של בתי ספר רגילים בהתאם לסוג הלקות ומספר הכיתות לח"מ המתוכנן לביה"ס בנוסף לכיתות הרגילות. • סה"כ בבתי ספר רגילים: 35,246 תלמידי ח"מ ב-3,561 כיתות, ב-2,362 מוסדות. • בבתי"ס לח"מ: 17,407 תל'; 2,335 כיתות; ב-259 בתי ספר.

  17. חיפה – בי"ס עופר לאוטיסטים10 כיתות, 56 תלמידים תקציב: בנייה חדשה: כ-3.9 מיליון ₪ (1,683 מ"ר ברוטו) חידוש וכו': 255 אלף ש"ח

  18. חיפה – בי"ס עופר לאוטיסטים

  19. חיפה – בי"ס גיל – פיגור קשה/עמוק וסיעודי12 כיתות, 72 תלמידים תקציב: בנייה חדשה: כ-3.9 מיליון ₪ (1,030 מ"ר ברוטו) חידוש וכו': 165 אלף ₪ מעלית: 175 אלף ש"ח

  20. חיפה – בי"ס גיל – פיגור קשה/עמוק וסיעודי

  21. ג'סר א-זרקא – בי"ס לח"מפיגור בינוני מורכב, קשה וסיעודי7 כיתות, 45 תלמידים תקציב: חידוש מבנים: כ-1.8 מיליון ₪

  22. עמק יזרעאל – בי"ס יסודי אל רואאה במנשיית זבדה 6 כיתות רגילות ו-7 כיתות פיגור קל ובינוני תקציב: בנייה חדשה: כ-2.9 מיליון ₪ (785 מ"ר ברוטו) חידוש וכו': 179 אלף ש"ח

  23. בי"ס שחפים – מבואות חרמון (צומת כ"ח)פיגור בינוני מורכב, קשה, עמוק וסיעודי6 כיתות, 39 תלמידים תקציב: בנייה חדשה: כ-4.9 אלף ₪ עבור מקלט (111מ"ר ברוטו) חידוש, מזגנים וכו': כ-1.5 מיליון ₪ מעלית: 175 אלף ש"ח

More Related