עלילות הראשית

1. עלילות הראשית מושגים: מיתוס- סיפור אגדה קדום , המספר על קורות חייהם של האלים ועל מעשיהם. המיתוסים חוברו אלפי שנים לפני שחוברו סיפורי המקרא, וסביר שהשפיעו על מחברי הסיפורים המקראיים. מיתולוגיה- סיפורים של עמים קדומים המספרים על עלילות האלים וגבורתם. דה-מיתולוגיזציה- פירושה 'שלילת המיתוס', ביטולו ומאבק כנגדו. הדה-מיתולוגיזציה נעשית מתוך התנגדות מהותית של אמונת הייחוד (המונותאיזם) לאמונה הפוליתאיסטית. אנומהאליש- הוא סיפור בריאת העולם על פי המיתולוגיה הבבלית.

2. סדר הבריאה ע"פ פרק א'-ב 4 יום ראשון- אור יום רביעי-מאורות יום שני- שמיים יום חמישי-עופות ובע"ח ימיים יום שלישי- ארץ וצמחייה יום שישי-בע"ח על הארץ והאדם יום שבת- מנוחה

3. מאפייני הבריאה ע"פ פרק א-ב4 • בריאה ע"י אל אחד-אלוהים • הבריאה ע"פ האמונה היהודית היא יש מאין • בריאה באמירה • אין התנגדות לבורא • הבריאה טובה • הבריאה מאורגנת ומסודרת • העולם נברא בשביל האדם • האדם-גבר ואישה נבראו בצלם אלוהים, תפקידם למלא את העולם, לכבוש אותו ולשלוט בו. • הבריאה נעשתה במשך שבעה ימים. • היום השביעי הוא יום שבתון, מקודש. כי בו שבת אלוהים מכל מלאכתו אשר עשה.

4. השוואה בין אנומהאליש לעלילות הראשית

7. מהי המסקנה העולה משהשוואת סיפורי הבריאה בבראשית א-ב  ל"אנומהאליש"? סופרי המקרא מתפלמסים באופן סמוי עם התפישות האליליות, המתארות את בריאת העולםכתוצאה של מלחמה אכזרית ורווית-דם בין האלים השונים, כאשר האל הבורא נלחם באויביו ולאחר שהכניעם, כונן את מלכותו בעולם. אך זה עולם אָלים בו האֵלים עצמם פועלים באופן שרירותי ואינם מחויבים לפעול מתוך שיקולים מוסריים. לא כן בספר בראשית. האל בבראשית א' בורא את העולם לבדו במאמר פיו, והעולם מתואר כיצירה מופלאה והרמונית: " וירא אלוהים כי טוב" – נימה חיובית עולה מתיאור הבריאה ולסיום:" וירא אלוהים את-כל-אשר עשה והנה טוב מאד" ( בר' א',31) אין מלחמות ואין אלימות אלא שלום ביקום כלו. האדם הוא " נזר הבריאה" ונועד לשלוט בטבע ובבעלי החיים.( למשל: "התנינים הגדולים" הנזכרים בבריאת היום החמישי, נזכרים בשמם הפרטי כדי לסתור את התפישות לפיהן התנינים נלחמו באל הבורא בימי קדם. בתורה התנינים הם בע"ח טבעיים שנבראו כמו כל יתר בעלי החיים).לעומת זאת, טוען קאסוטו,הנביאים והמשוררים, המבטאים את רעיונותיהם בלשון פיוטית לא נרתעו מלהשתמש ביסודות משירת העלילה הקדומה, כדי לפאר את כוחו וגבורתו של ה'.

8. סיפור הבריאה הראשון נחתם בבר' ב', 1-3, באוירת הקדושה המיוחדת ליום השביעי, בו שבת ה'מכל מלאכתו.  לדעת קאסוטו, גם בישראל היתה שירת עלילה קדומה על מעשה בראשית שתארה את גבורותיו של ה' בזמן בריאת העולם,כאל יחיד העומד מעל לטבע. אמנם עלילה זו תארה מרד כביכול של הים ושל תניני הים והלויתן נגד בוראם, והבורא דיכא את המורדים. אך עדיין יש בסיפורים אלה הדים ליסודות המיתולוגיים, אלא שאלה עברו " גיור" והותאמו לרוח ישראל. קאסוטו מבדיל בין התורה לבין ספרי הנביאים והמשוררים: לדעתו, התורה הכתובה בפרוזה ובשפה פשוטה ולא במשלים, נזהרה ולא הכניסה יסודות הזרים לרוחה, אלא דחתה אותם בדרכים שונות:או שעברה עליהם בשתיקה, או שהלבישה אותם צורה חדשה, או שהשמיעה את התנגדותה להם.

9. אנומהאליש-סיפור הבריאה הבבלי לוח א: ביום2 שלמעלה השמים לא נקראו בשם,32. ולמטה שם הארץ4 לא נזכר, 3. אפס5 הקדמון, מולידם,64. ותאמת7 היוצרת,8 היולדת של כולם, 5. ערבבו את מימיהם יחדיו, 6. הדשא טרם נרקם וקנה הסוף טרם הסתבך9 – 7. ביום שאף אחד מהאלים לא התהווה, 8. לא נזכרו בשם, לא נחרץ להם גורל, 9. אזי נבראו האלים בתוכם.10 מרדוךותיהמאת

10. לוח ד: 93. אזי תאמת ומרדך, יועץ האלים, התעמתו;94. קמו לקרב, התקרבו למלחמה.95. האדון11 פרש את רשתו12 והקיף אותה בה.96. את הרוח העזה שהחזיק מאחוריו הוא שחרר לתוך פניה.97. כשתאמת פצתה את פיה כדי לבלוע אותו,98. הוא הכניס את הרוח העזה שלא תסגור את שפתיה.99. הרוחות העזות מילאו את כרסה;100. קרביה נאחזו ונפער פיה.101. הוא ירה חץ והוא קרע את כרסה.13102. הוא14 ביתר את תוכה ובקע את ליבה.103. הוא15 הביס אותה ושם קץ לחייה.104. הוא השליך את גווייתה ועמד עליה.129. אזי דרך האדון16 על חלקה התחתון של תאמת,130. ובאלתו חסרת הרחמים מחץ ראשה.131. כן חתך את עורקי דמה,132. וציווה על רוח הצפון לקחת (את הדם) לקצות הארץ.133. כשראו אבותיו, שמחו וצהלו;134. הם הביאו לו מתנות כמנחת שי.135. האדון נח ובדק את גווייתה.136. את הפגר חצה כדי לברוא מופלאים;137. הוא ביתר אותה17 לשניים כמו דג מיובש.138. חציה הוא כונן כרקיע השמים;18139. הוא משך את הבריח19 והציב שם משמר,140. שלא ירשו למימיה לצאת.20 אחד הלוחות

11. לוח ו: 5.אקריש את הדם ואצור עצמות,6. אעשה אדם קדמון – יהא שמו 'אנוש'.7. אברא אדם קדמון, אנוש –8. תוטל עליו עבודת האלים, והם – שינוחו!29. בנג22 הוא זה שעשה את המלחמה,30. שהביא את תאמת להתקומם ושיזם את הקרב.31. הם23 כבלו אותו והחזיקו אותו לפי (האל) אא.2432. הם הטילו עליו עונש: חתכו את עורקי דמו.33. בעזרת דמו הוא25 ברא את האנושות.2634. הוא הטיל עליה את עבודת האלים ובכך שחרר את האלים.27 מרדוך