אפידמיולוגיה בלה סביצקי

1. אפידמיולוגיה בלה סביצקי

2. אפידמיולוגיה מה זה? מקור השם ביוונית : אפידמיולוגיה מדע העוסק בחקר התפלגות המחלות באוכלוסיותומציאת גורמים אשר משפיעים על התפלגות זו. לשם כך המדע משתמש בגישה כמותית להערכה והתערבות. מדע עם בתוך מגפה

3. אפידמיולוגיה רפואה קלינית מה הקשר?

4. מטרות מדע האפידמיולוגיה • קביעת מצבי בריאות של קהילה מבחינת התחלואה ו/או התנהגויות בריאותיות בקהילה • לזהות את האטיולוגיה (סיבה למחלה) ואת גורמי הסיכון של אדם (גורמים אשר מעלים את סיכונו של האדם לחלות) • להעריך אמצעים מניעתיים וטיפוליים חדשים ודרכים חדשות למתן שירותי בריאות • לספק בסיס למדיניות ציבורית ולחקיקה הקשורות לבעיות של בריאות הציבור

5. אפידמיולוגיה אפידמיולוגיה אנליטית אפידמיולוגיה תיאורית

6. אפידמיולוגיה תיאורית מדע העוסק בתיאור מחלות ותופעות הקשורות בבריאות. התיאור שואל: מה? מי? היכן? מתי? המחלה האדם המקום הזמן

7. הנחת היסוד: מחלה אינה תהליך אקראי. ישנם סממנים דומים לחולים וכנראה גורמים משותפים למחלה בבני אדם שונים. האפידמיולוגיה התיאורית מתארת כל שלב במסלול החולי. זהו כלי חיוני לקביעת מדיניות, תכנון והערכה של שירותי בריאות. אפידמיולוגיה תיאורית חשיפה תסמינים אבחון טיפול מוות/החלמה

8. גיל מין מצב סוציו-אקונומי לאום דתיות מצב משפחתי גנטיקה התנהגות וכו' פרט קהילה/מדינה עירוניות אספקת מזון ומים גורמים סביבתיים clustering התפשטות או מקומיות משולש של אפידמיולוגיה תיאורית משתנה או יציב? שינויים אונתיים? מקום זמן

9. גורם סיכון (Risk factor) - גורם שקיומו או חשיפה לו מגדילים את הסיכון למחלה או למצב בריאות מסוים. אוכלוסייה בסיכון (Population at risk)- קבוצת אוכלוסייה אשר חשופה לגורם סיכון משותף כמו: מעשנים, חשופים למים מזוהמים, חשופים לקרינה מייננת ועוד.. שעור (Rate)- מספר האנשים העוברים אירוע מסוים מתוך כלל האנשים אשר אירוע זה יכול לקרות להם (האוכלוסייה בסיכון). מדד של שכיחות האירוע באוכלוסייה מוגדרת, חיוני להשוואה בין אוכלוסיות. הגדרות בסיסיות

10. מספר המקרים הקיימים באוכלוסיה האוכלוסייה כולה בנקודת זמן הגדרות בסיסיות שיעור הימצאות נקודתית – Point Prevalence Rate

11. 96 • 24000 = 4/1000 96-20-4+40-8 26000 = 4/1000 שיעור הימצאות נקודתיתדוגמא של חישוב • מספר המקרים הקיימים באוכלוסיה • האוכלוסייה כולה בנקודת זמן שיעור הימצאותנקודתית = • המצאות נקודתית בתחילת 2010: • המצאות נקודתית בסוף 2001:

12. דוגמא של שימוש בשיעורי הימצאות

13. דוגמא של שימוש בשיעורי הימצאות A J Wakefield, S H Murch, A Anthony, J Linnell, D M Casson, M Malik, M Berelowitz, A P Dhillon, A Thomson, P Harvey, A Valentine, S E Davies, J A Walker-Smith. Ileal-lymphoid-nodular hyperplasia, non-specific colitis, and pervasive developmental disorder in children. The Lancet 1998 (Feb), Volume 351, Number 9103.

14. שימוש בנתוני הימצאות • נותן מידע על היקף התופעה • כלי מרכזי לתכנון שירותי בריאות (מתקנים וכוח אדם) • ניתור תוכניות התערבות • שינויים בדפוסי הימצאות מחלה לאורך מספר נקודות זמן

15. מספר מקרים חדשים בתקופה מסוימת אוכלוסיה בריאה בתחילת המעקב הגדרות בסיסיות שיעור היארעות מצטברת –Cumulative Incidence Rate (CI)

16. שיעור היארעות מצטברת דוגמא של חישוב • מספר מקרים חדשים בתקופה מסוימת • אוכלוסיה בריאה בתחילת המעקב שיעור היארעותמצטברת = • שיעור היארעות של בעיית גב ל-5 שנים: • 50 • 5000 = 1/100 1% = • שיעור היארעות של אסטמה ל-5 שנים: 200 5000 4% = 4/100 =

17. שיעור היארעות רגילהOrdinary Incidence (OI) • מספר מקרים חדשים בתקופה מסוימת • אוכלוסיה ממוצעת באמצע התקופה שיעור היארעותרגילה = • 1238 • 3.500.000 • שיעור היארעות שנתית של סרטן ריאות בקרב גברים: = 35/100.000 0.035% = • שיעור היארעות שנתית של סרטן ריאות בקרב נשים: 659 3.500.000 0.018% = 18/100.000 =

18. דוגמא של שימוש בשיעורי היארעות

19. הקשר בין הימצאות והיארעות הארעות Incidence החלמה Cure מוותDeath הימצאות Prevalence

20. קצת דוגמאות לאפידמיולוגיה תיאורית...

21. אפידמיולוגיה תיאורית דוגמא

22. אפידמיולוגיה תיאורית דוגמא היארעות סרטן (כל הסוגים) בישראל, 1980-2002

23. אפידמיולוגיה תיאורית דוגמא 10 הסיבות המובילות למוות ב- 1900, ו- 1990

24. מחלות זיהומיות מחלות כרוניות סיבות תמותה מה השינוי שהתרחש ולמה?

25. אפידמיולוגיה תיאורית דוגמא

26. מדע העוסק בחיפוש הגורם לתופעות בריאותיות גורמי סיכון אפידמיולוגיה אנליטית טוענת שאם מחלה נגרמת בגלל חשיפה לגורם סיכון, עלינו לאתר אותו. היעד:זיהוי גורם חשיפה סיבתי על מנת שנוכל להתערב בעתיד אפידמיולוגיה אנליטית

27. כיצד מגיע המידע? תצפיות קליניות היפוטזה קשרים סטטיסטיים

28. איך הכול התחיל? John Snow בדק את הקשר שבין ספק המים וכולירע

29. מגיפת הכולירה בלונדוןAugust-September 1854

30. Deaths from cholera in districts of London supplied by two water companies: July 8 – August 26, 1854

31. IgnazPhilippSemmelweis 1818-65 קשר בין שטיפת ידיים ותמותת תינוקות

32. שלושת המרכיבים הקובעים את התהוות המחלה אצל פרט מסוים: 1.מחולל המחלה (Agent) 2.המאכסן בו מתפתחת המחלה (Host) 3. הסביבה בה הם פועלים (Environment) המשולש האפידמיולוגי

33. דוגמא: מלריה בני אדם מאכסן (Host) מחולל הסביבה (Agent) (Environment) וקטור (יתוש) Plasmodium falciparum איזורי ביצות ומים עומדים, בהם חי יתוש האנופלס

34. AGENTSסוגים של מחוללים רעלים אלרגנים קרינה היפגעות פיזית מחולל זיהומי (נגיפים, חיידקים, פיטריות) חוויות טראומטיות

35. AGENT Factorsמאפייני המחולל כמות או גודל צריך להיות בכמות מספקת על מנת להיכנס למאכסן- מתבטא במספר החיידקים שנכנסים למאכסן, או כמות הקרינה אליה נחשף האדם. יכולת המחולל להשתנות עמידות בתנאי הסביבה אלימות הצלחה אבולוציונית של מחולל נמדדת על ידי יכולת שלו להתרבות ולהתפזר למאחסנים חדשים דוגמא של מחולל מוצלח: שפעת, דיזנטריה (שיגלוזיס), אבעבועות רוח...

36. Biological Gradientתגובה אפשרית של מאכסן למחולל זיהומי • חשיפה בלבד • זיהום עם מחלה קלה • זיהום עם מחלה קשה • מוות Infectiousness(אינפקטיביות) יכולת המחולל לגרום לזיהום בקרב חשופים Pathogenicity (פתוגניות) יכולת המחולל לגרום למחלה בקרב הנדבקים Virulence(אלימות) דרגת חומרת המחלה שנגרמת אצל המאכסן

37. אלימות (virulence) כמדד בחיידקים ורעלנים כיצד נקבע איזה חיידק או רעלן אלים יותר? LD50- מינון סמי-לתלי (Median lethal dose)- המדד לקטלניותו של חומר או קרינה. ההגדרה- הכמות של רעלן או חומר טוקסי הדרושים על מנת להרוג 50% מהאוכלוסיית הנבדקים. יש גם את מדדי LD1 ו-LD99, הריכוזים בהם חומר מסוים מתחיל להיות רעיל או הורג את כל האוכלוסייה.

38. HOST Factorsתכונות המאכסן ביולוגית: גיל תכונות גנטיות מצב חיסוני תחלואה נלווית מצב תזונתי סוציאלית: התנהגות בריאותית מצב משפחתי השכלה מצב סוציו-אקונומי

39. ENVIRONMENT Factorsתכונות הסביבה אקלים (חום, לחות, מים עומדים) רמת הגיינה סביבתית ( המצאות זבל, זיהום אוויר) צפיפות (מחנות פליטים, בסיסים צבאיים ) המצאות יתושים, זבובים אשר מהווים דרך העברה למחולל זיהומי המצאות חיות בר אשר מהווים מאגר למחוללים זיהומיים

40. המאגרים (reservoirs) לגורמי המחלה בני אדם – נשאים או חולים בשלבים שונים של המחלה. Anthroponosis- מחלות שמועברות מאדם לאדם על בדרך ישירה (HIV) או על ידי וקטור (מלריה). בעלי חיים – מחלות שמקורם בבעלי חיים (בבר או במשק האדם) נקראות זואונוזות(Zoonosis).מחלות יכולות לעבור לבני אדם בדרך ישירה (כלבת) או דרך וקטור (מחלת ליים, דבר). מקורות אחריםSapronosis מקור המחולל בסביבה לא חיה (אדמה ומים).למשל,legionellosis.

41. גורמים מעודדים התפרצות(מספר מקרים העולה על הצפוי בזמן נתון ובמקום מסוים) • העדר חסינות העדר ( Herd Immunity – חיסון של רוב האוכלוסייה מפני מחולל זיהומי) • כניסה של אוכלוסייה חדשה רגישה לתוך אזור אנדמי ( טיירים, מהגרים, פליטים, תינוקות חדשים) • מחולל חדש נכנס לאזור רגיש ( אבעבועות שחורות במאה ה-15 לאמריקה מאירופה;HIV לאוכלוסיית העולם) • מגע חדש בתוך האוכלוסייה שמאפשר העברת המחולל ( בסיס צבאי, בתי כלא, מקלטים, מחנות פליטים) • עלייה ברגישות למחולל ( HIV, טיפול כמוטרפי, רעב) • עלייה בוירולנטיות של המחולל ( שפעת ב-1918)

42. איזה אחוז מהאוכלוסייה צריך לחסן על-מנת ליצור חסינות העדר? • Polio (פוליו) 85% • Diphtheria (קרמת) 85% • Rubella (אדמת) 87% • Mumps (חזרת) 92% • Pertussis (שעלת) 95% • Measles (חצבת) 100% (!)

43. Eradication(מיגור) - מחיקת המחלה מהעולם. המחלה היחידה שנעלמה היא אבעבועות שחורות • Elimination(ביעור) - מניעה קבועה של מחלה באזור מסוים פרט למקרים בודדים • מחלות מיועדות לביעור לפי WHO : • אדמת מולדת (Congenital Rubella ) • פוליומיליטיס ( Poliomyelitis) • חצבת (Measles) • קרמת (Diphtheria) • צפדת הילוד (Neonatal Tetanus) • Containment (צמצום) – הגבלת תחלואה על-מנת שמחלה לא תהווה בעיה לבריאות הציבור ( שחגלוזיס)

44. על-מנת ליצור מצב של ביעור צריך: • חיסון טוב • חוסר מאגר מחוץ לבני אדם • חוסר מצב של נשאות לזמן ארוך • מחלה לא מאוד מדבקת • סימנים ברורים שמאפשרים זיהוי חולים

45. סיפורה של מחלה אבעבועות שחורות (Smallpox) - מחלה הנגרמת על-ידי הנגיף Variola major. נגיף האבעבועות השחורות קטל ככל הנראה יותר בני אדם מכל מחלה אחרת בהיסטוריה. עד להמצאת החיסון.....

46. סיפורה של מחלה

47. אבעבועות שחורות- החיסון • 1796- אדוארד ג'נר, רופא בריטי, שם לב שהיחידים שהצליחו לעבור את המחלה בצורה קלה, היו מגדלי הבקר. הסתבר לו שהמחלה שבה חלו מגדלי הבקר הייתה מחלת אבעבועות אחרת, אבעבועות הפרות, שמשום מה, לאחר תחלואה בה, נמנעה מהחולה פגיעה על-ידי המחלה הקשה. • ג'נר הבין שמי שחולה באבעבועות הבקר לא יחלה באבעבועות שחורות, ולכן הוציא את החיסון הראשון בעולם לדרך, חיסון כנגד אבעבועות שחורות.

48. אבעבועות שחורות- החיסון באמצע המאה ה-20, הוחלט לחסן בצורה אגרסיבית את כל בני האדם בעולם בכדי להכרית את המחלה מעל פני האדמה, כדי שלא יהיה אף לא אדם אחד שימשיך לקיים את אפשרות המחלה וההדבקה. נעשה חיסון עולמי, ובשנת 1972 הופסק מתן תרכיבי החיסון בארצות הברית ואחר כך גם בארצות נוספות, עקב היעלמות המחלה שם, כשהוא נמשך רק במדינות ואזורים מועדים לפורענות.

49. Ali Maow Maalin Merka, Somalia 23-year-old 26.10.1977 החולה האחרון במחלה, טבח בבית חולים, בשם עלי מאלין שחלה באופן טבעי, זוהה בשנת 1977 בסומליה שבאפריקה ושרד את המחלה.

50. אבעבועות שחורות- הביעור מבצע החיסונים האגרסיבי הכלל-עולמי גרם בסופו של דבר להיעלמות הנגיף מעל פני האדמה, מלבד שתי מעבדות יחידות, אחת במרכז לפיקוח מחלות (CDC) בארצות הברית והשנייה במעבדות וקטור ברוסיה, אשר המשיכו באופן רשמי להחזיק בנגיף למטרות מחקר. אבעבועות שחורות, הינה המחלה היחידה עד כה שהאנושות הצליחה כנראה להכחיד. לאחר ביעור המחלה לא היה יותר צורך בחיסון נגד המחלה.