להלן מצגת חלקית בלבד, למצגת המלאה נא לפנות למשרדנו

1. להלן מצגת חלקית בלבד, למצגת המלאה נא לפנות למשרדנו

2. הבטיחות בעבודה • התכלית/מטרה: "העובד, הבא להוציא לחמו במקום העבודה, זכאי למקום עבודה בטוח, והוא נותן אמונו במעביד, בעל השליטה על מקום העבודה, שיספק לו תנאי בטיחות והדרכה סבירים הנדרשים לביצוע העבודה. המעביד והאחראי במקום העבודה מטעמו חייבים להבטיח כי מקום העבודה יהא כזה שיבטיח את שלומם של העובדים על-מנת שעובד שהגיע למקום העבודה בבוקרו של יום כשגופו שלם יצא את מקום העבודה בערבו של היום במצב זהה. לפיכך על המעביד לנקוט אמצעי זהירות סבירים שימנעו את הסכנות שהעובד חשוף אליהן, סכנות שעל המעביד להיות ער להן ואשר כרוכות בעבודה שהעובד מבצע מטיבה ומטבעה (מפעלי לוקי לבניה בע"מ נ' מחמוד)

3. הבטיחות בעבודה מספר מערכות דינים דנות בשאלת הבטיחות במקום העבודה (זה לצד זה): הדין הפלילי הדין האזרחי בשתי מערכות הדינים אחת השאלות הראשונות שעולה: האם גורם כלשהו התרשל?

4. האחראי על בטיחות חשוף לטענת רשלנות רשלנות? • כיצד נזהה בעל מקצוע רשלן? • האם על בסיס התוצאה בלבד? • האם בכל מקרה של תוצאת מוות בבית חולים, הרופא התרשל? • מבחן התוצאה לא מספיק טוב. • המסקנה: מבחן בעל המקצוע הסביר. • איך נדע מה סביר ומה לא? בגדול, בית המשפט שואל כיצד היה מתנהג בעל מקצוע אחר, בעל אותו מעמד, ניסיון וותק.

5. רשלנות "שושנה, שושנה, שושנהירח נישא אל ענן,כמוהו אלייך, שושנה -בים עוד יפליג קפיטן.היה ים סוער, התורן חרק,חרטום הספינה כמעט ונשחק,אך יוסקה על כל העניין התגבר -וזמר עליז כה זימר..." (מילים: חיים חפר)מדינת ישראל נוסדה על קושי, העדר משאבים, וצורך לאלתר. יכולת האלתור הפכה לחלק מהאתוס שלנו. נו, אז מה הבעיה?

6. כיצד מודדים רשלנות? ככלל: הגישה הנוהגת היא שרשלנות תבחן ביחס לבעל מקצוע דומה בישראל. למשל מהנדס במפעל דומה. חריג: אולם דווקא בנושא של בטיחות במקום העבודה בתי המשפט רוצים להרתיע מעסיקים ולכן רואים את עצמם כמחנכים.

7. הבטיחות בעבודה • עקרון מנחה בדיני נזיקין: עונש מותאם למעשה • נהיגה בשכרות... אותן הנסיבות, האם צריך להחמיר על מנת "שיראו ויראו"? • חומרתה והיקפה הנרחב של תופעת תאונות העבודה, אופיין המיוחד של תאונות אלה והעובדה שביכולתו של המעביד לפעול למניעתן בנקיטת אמצעים סבירים משמעם כי לעקרון ההרתעה יש חשיבות יתרה בתאונות, בכלל, ובתאונות בעבודה, בפרט. אכן, ההרתעה אינה נתפסת כמטרה מרכזית של דיני הנזיקין, ועם זאת היא עודנה מטרה של ענף משפטי זה הבא להכווין ולקבוע סטנדרד התנהגות סביר". [עודד יצחק נ' לוטם שיווק בע"מ ].

8. בטיחות בעבודה • בע"א 663/88 שירזיאן נ' לבידי אשקלון פ"ד מז (3) עמ' 225. בעמ' 229 נאמר: "קיימת חובה כללית וגורפת מצד המעביד לנקוט את כל האמצעים הסבירים כדי לוודא שעובדיו יוכלו לבצע את עבודתם בתנאי בטיחות אופטימאליים... מהותם ומידתם של אותם אמצעי זהירות משתנות לאור טיבן, שכיחותו וחומרתו של הסיכון, שהמעביד מודע לו או חייב להיות מודע לו. כך, אם מדובר בסיכונים גלויים לעין, שאינם יוצאי דופן במיוחד, הרי ייתכן שמספיק להזהיר את העובד מפניהם ולהדריך אותו לגבי אופן מניעתם. אם הסיכון חמור יותר או נסתר או בלתי רגיל, הרי במקביל גוברים מידתם, גיוונם ותחכומם של אמצעי הזהירות שמעביד סביר חייב לנקוט. לשון אחר: אמצעי הזהירות הסבירים הינם פונקציה של אופיו יוצא הדופן של הסיכון, של מידת הסיכון ושל מידת הסכנה לשלומו ולבריאותו של העובד, הנובעת מאותו סיכון, אם אכן יתממש".

9. בטיחות בעבודה • האם הוראות בדבר בטיחות במקום עבודה חלות על - כל - מקום עבודה?לא • פקודת הבטיחות בעבודה, מכוחה הותקנו תקנות הבטיחות בעבודה, חלה, בהתאם לסעיף 11 לפקודה, רק על "מפעלים" כפי שהוגדרו בפקודה ומקומות הנכללים בפרק ו' לפקודה, כאשר בית פרטי אינו נמנה עליהם. התקנות אינן מרחיבות תחולה זו על מקום עבודה שאינו מהווה "מפעל", אף על פי שהשר הוסמך לכך, על פי סעיף 173 לפקודה. לעניין זה נקבע בבג"צ איגוד הממונים על בטיחות ברשויות המקומיות נ' שרת החינוך (2007): • "הרציונל המונח ביסוד הפקודה הינו "לספק סביבת עבודה בטוחה ולהגן על חייו ושלמות גופו של כל מי שנמצא במקום העבודה לצורך עבודתו", יחד עם זאת, הפקודה אינה חלה על כל מקום עבודה אלא על מקומות עבודה מסוימים, בהם טמון סיכון מיוחד לעובדים, ותחולתה, כך נפסק לא פעם, מצומצמת למפעלים בלבד..."

10. בטיחות בעבודה – נרחיב על עקרון ההתרעה • עקרון ההרתעה גם במחיר של פגיעה באחידות הענישה/ מפעל גדול עשוי להיענש יותר ממפעל קטן • דיון ל/2-8 (ארצי) החברה לבנין ולעבודות ציבוריות מיסודו של סולל בונה בע"מ: • "עקרון אחידות הענישה אינו מונע מבית-הדין מלשנות מדיניות הענישה כשהנסיון מלמד שהעונשים אשר בתי-המשפט נהגו להטיל בשל עבירה מסויימת החטיאו את המטרה והצורך ללחום באותה עבירה הלך וגדל. • בעבירות על חוק שעניינו בטיחות בעבודה המטרה העיקרית של הענישה היא להתריע עבריינים בכוח ואין פסול בכך שיוטל על המפעל הגדול קנס בסכום גדול מהקנס שהיה מוטל על מפעל קטן. המפעל הגדול יכול וחייב להגיע למידת בטיחות גדולה יותר מהמפעל הקטן".

11. בטיחות בעבודה – נרחיב על עקרון ההתרעה המשך... תהא ההשקפה המנחה על מטרות הענישה אשר תהא, ברור שבעבירות על חוק שעניינו בטיחות בעבודה, המטרה העיקרית של הענישה היא להרתיע עבריינים בכוח. בעבירה שאינה תוצאה של חולשת דעת רגעית או פעולת יצרים, אלא עבירה המתקרבת באופיה לסוג העבירות הכלכליות שהדרך הטובה ללחום בהן הוא לעשותן "בלתי כדאיות מבחינה כלכלית" (to make economic offences uneconomical), ברור שגודל הקנס הוא הקובע את מידת ההרתעה.

12. בטיחות בעבודה חובה למנות "ממונה על בטיחות" חובת למנות "ממונה על הבטיחות", שתפקידו בין היתר לדרוש הנהגת סדרי בטיחות וגיהות נאותים במפעל, בתהליכי העבודה, במתקנים, במבנים, בציוד ובחומרים ובכל שינוי בהם. כך נקבע בתקנות 4 ו 10(3) לתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הביטוחית), התשנ"ו – 1996.

13. בטיחות בעבודה – שחקן רלבנטי: המעביד המעביד מינה ממונה על בטיחות? האם בכך הוא "קנה לעצמו הגנה" במקרה של תאונה? מה אנחנו מצפים עוד מאותו מעביד?

14. בטיחות בעבודה – חובות המעביד • "המעביד" - לא די במינוי ממונה על בטיחות אלא יש חובה אקטיבית להיות – מעורב • בע"פ בלוק הסלע האדום בע"מ נ' מדינת ישראל טען המערער, מעביד, אשר הורשע בגרימת מוות ברשלנות, כי אין הוא בקיא בעניינים הטכניים, לא ראה לנכון להימצא בשטחי היצור, כלל לא עסק בפיקוח על עובדיו ולא טרח לוודא שהם מבצעים את הוראות הבטיחות. בית המשפט אמר באשר לכך, כי "מעביד שנוהג בדרך זו, מתקיים לגביו היסוד העובדתי של עבירת הרשלנות". • אין די בהאצלת סמכויות לאחרים וכי נפסק לא אחת כי אין אחראי יכול להשתחרר מחובותיו על-ידי העברת האחריות לאחרים.על הגורם בעל האחריות להנחות את דרגי המשנה בדבר שיטות העבודה והנהלים שיש לקיים במקום העבודה, לערוך ביקורות, לפקח, לקבל היזון חוזר ולוודא כי הללו מקיימים את תפקידם באופן ראוי".

15. בטיחות בעבודה – חובות המעביד להנחות; לערוך ביקורות; לפקח; לקבל היזון חוזר;

16. בטיחות בעבודה – טענת האשם התורם • עובד לא חבש קסדה או שעובד לא השתמש בכפפות. • קרתה תאונה האם ניתן לטעון טענת "אשם תורם" (תאונה בחושך נהג אופניים ללא פסים זוהרים). • "הכלל, ככל שהוא נוגע לתאונת עבודה שבה נפגע עובד, הינו כי יש לדקדק עם המעביד בכל הנוגע להטלת אחריות לתאונה ולהקל במידה רבה עם העובד באשר לרשלנות שגרמה לתאונה או תרמה לה. כלל זה יסודו בשוני במעמדם של העובד והמעביד, כאשר זה האחרון הוא בעל האמצעים למנוע, או למזער, את הסיכון הכרוך בעבודה, ועל-כן רמת הזהירות הנדרשת ממנו גבוהה מזו הנדרשת מהעובד. עם זאת "...יש לבחון ולבדוק כל מקרה ועניין על-פי נסיבותיו, שמא חטא גם העובד ברשלנות של ממש, אשר צריכה להילקח בחשבון, שעה שבאים לקבוע את מידת האחריותלתאונה הספציפית" (גבאי נ' וליס].

17. בטיחות בעבודה – מעביד צריך לצפות התרשלות של עובד • על המעביד לצפות להתנהגות רשלנית מצד עובד: • המרמן בע"מ נ' עיד: • "...החוק בא להגן על עובדים מכל הסוגים ובכל המצבים - זהירים ובלתי זהירים, ערים ועייפים, מנוסים וטירוניים, זקנים, צעירים ונשים, בריאים וחולניים ואף נרפים, מרושלים ופוחזים בכלל. כל עוד שניתן לחזות באופן סביר מראש כי עובד (ולאו דווקא עובד "סביר") עלול להיפגע על ידי מגע עם חלק מכונה הנמצא בתנועה או בשימוש, הרי חלק זה הוא "מסוכן" וטעון "גדור בטוח" והוא גידור המונע כל מגע גופני... ומתי נחשב חלק של מכונה כ"מסוכן "? ... כאשר נשקפת ממנו סכנה סבירה לגופו של עובד, וליתר דיוק - כאשר ניתן לחזות באופן סביר מראש כי גופו של עובד עלול לבוא במגע עם חלק זה ולהינזק". • הפסיקה גם הכירה בכך, שיש לצפות כי עובד, בלהט עבודתו, עלול לטעות.

18. בטיחות בעבודה – מעביד צריך לצפות התרשלות של עובד • בע"א 5/65, 7/65 המוסד לביטוח לאומי נ' שרותי נמל מאוחדים ואח' • "עובד העושה עבודה מסוכנת למען מעבידו, אינו נותן את דעתו תמיד רק על בטחונו האישי שלו. אין זו ממידת הסבירות לדרוש ממנו שינהג כך ולבוא אליו בטענה שאילו עשה הכל כדי להשמר לנפשו, היתה הסכנה חדלה להיות סכנה. בודאי עליו להזהר בעבודתו. אבל יש להכיר בכך, שדוקא אצל העובד הטוב קיים רצון לעשות את מלאכתו היטב ולשם כך הוא אפילו מוכן לקבל על עצמו סיכוני גוף ועוד הכירו בתי המשפט בכך, שכרגיל העובד אינו עושה את עבודתו בתנאים המאפשרים לו לשקול ביישוב הדעת את הסכונים לעומת הדרך לעשות את המלאכה, בדרך שאנו עושים לאחר מעשה באוירה השקטה של אולם המשפטים".

19. בטיחות בעבודה – התרשלות של מעביד • התנהגותו הרשלנית של המעביד • כידוע, התנהגות שאדם סביר לא היה מבצעה בצפותו כי היא עשויה לגרום לנזק, צפייה המבטאת אשמה מוסרית – הינה רשלנית. ממילא, לנוכח הסכנה שבעבודה באסבסט – שכאמור, הייתה ידועה לכול– הימנעות מנקיטת אמצעי זהירות למניעת החשיפה, היא מחדל רשלני. • בענייננו, כאמור המעביד לא עשה מאומה למניעת החשיפה, והמפקחים, שביקרו במוסך מעת לעת, לא העירו לו על מחדליו. וזאת, חרף סכנותיו הידועות של האסבסט וקיומם של אמצעי זהירות שיכלו להפיגה, שאף גולמו בתקנות. משכך, יש לראות איפוא את מחדלו של המעביד כמחדל רשלני.

20. בטיחות בעבודה – "בעל הבית" בעל נכס מסחרי , משכיר את הנכס לאחר... מזמין מטיל את העובדות על קבלן משנה ראשי... האם בעל הנכס או המזמין, אחראים במקרה של תאונה?

21. בטיחות בעבודה – שחקנים רלבנטיים מדינה מעביד מנהל ממונה בטיחות עובד

22. בטיחות בעבודה – מקור החוק • הוראת סעיף 25 לחוק הבטיחות במקומות עבודה, המסמיכה את שר העבודה להורות על מינוי ממונה על הבטיחות: • 25. ממונה על בטיחות • (א) שר העבודה רשאי, בין דרך כלל בתקנות ובין בהודעה מיוחדת בכתב, להורות למעביד על מינוי אדם מאומן כראוי להיות הממונה על הבטיחות במפעל על מנת שעיקר תפקידו יהיה בכך. הוראה כאמור לגבי מפעל גז כמשמעותו בסעיף 8ד(ח) תינתן לאחר התייעצות עם שר האנרגיה והתשתית. • (ב) לא יתן שר העבודה הודעה מיוחדת על פי סעיף קטן (א), אלא אם ראה שהיקף המפעל ותהליך העבודה ומידת הסיכון מצדיקים זאת, ולאחר שהתייעץ במועצת המוסד המוקם לפי סעיף 26. • (ג) שר העבודה רשאי לקבוע, בתקנות, הוראות בדבר מינוי ממונה על בטיחות ופסילתו, בדבר חובותיו כלפי מפקח עבודה וועדת בטיחות ובדבר העונש שיהיה צפוי לו באי מילוי חובותיו.

23. בטיחות בעבודה – מקור החוק שר העבודה והרווחה עשה שימוש בסמכות שהוקנה לו בסעיף 25 לחוק, והתקין את התקנות. התקנות קובעות שורה של מקומות עבודה לגביהם מתחייב מינוי ממונה על הבטיחות: • אלה חייבים למנות ממונה על הבטיחות: • (1) מחזיק במקום עבודה שחלה עליו פקודת הבטיחות בעמודה, כולה או חלקה, ואשר מועסקים בו חמישים עובדים לפחות; ("מפעל" - מקום שחלה עליו פקודת הבטיחות) • (2) מחזיק במקום עבודה הנמנה עם הסוגים המפורטים בתוספת השניה ושמועסקים בו חמישים עובדים לפחות; • (3) מבצע בניה המעסיק, בעצמו או באמצעות קבלני משנה, 100 עובדים לפחות באתרי הבניה בו זמנית; • (4) מעסיק, המעסיק בחקלאות, 50 עובדים לפחות בו זמנית; • (5) מחזיק בכל מקום עבודה אחר, שעל סמך הסיכונים בו קבע מפקח אזורי, שיש למנות בו ממונה על הבטיחות, והורה לו, בכתב, לעשות כן.

24. בטיחות בעבודה – מקור החוק • הגדרת "ממונה על הבטיחות" שבסעיף 1 לתקנות ועימה הוראת סעיף 2 לתקנות מחייבות כי ממונה על הבטיחות יהא בעל אישור כשירות. התנאים למתן אישור הכשירות מפורטים בסעיף 3 לתקנות, בו נקובים הכישורים הנדרשים מאדם לצורך קבלת אישור כשירות. בין הכישורים הנדרשים דרישת השכלה (תואר מוכר בתחום מדעי הטבע, הטכנולוגיה או ההנדסה ודומיהם, או טכנאי או הנדסאי, או השכלה שוות ערך), ניסיון מקצועי בתחום הבטיחות והגהות של בין שנתיים לשלוש שנים לפחות, ומעבר בהצלחה של קורס ממונים על בטיחות או קורס שווה ערך, שאישר מפקח העבודה הראשי, במוסד לבטיחות וגהות או במוסד אחר.

25. בטיחות בעבודה – מקור החוק • המתווה הנורמטיבי בענייננו אינו שלם מבלי שנפנה אל פקודת הבטיחות בעבודה [נוסח חדש], התש"ל-1970 (להלן: הפקודה), הפקודה אף היא מגדירה "מפעל" מהו, בסעיף 2 שלה: 2. מפעל • מפעל הוא חצרים שבהם או בגידרתם או מסביב להם עובדים בני אדם בעבודת כפיים בתהליך המשמש לעשיית מצרך או חלק של מצרך, שינויו, תיקונו, עיטורו, גימורו, ניקויו, רחיצתו, פירוקו, הריסתו או הכשרתו למכירה, או הכרוך באלה, ונתקיימו בחצרים שתי אלה: • (1) פעולת המפעל היא דרך משלח יד או לשם השתכרות; • (2) אם מועבדים שם עובדים שכירים - יש למעבידם זכות גישה או זכות שליטה.

26. ראשי נזק : פיצויים בגין נזקי גוף • הפיצויים מוערכים לפי ראשי נזק קבועים, והסכומים הנפסקים תחת כל ראש נזק מצטרפים יחד לסכום הכולל של הפיצויים. נזקי גוף ממוניים– נזק גוף בהגדרת "נזק ממון" בסעיף 2- נזקים הניתנים להערכה. הוצאות– (הוצאות רפואיות, נסיעה, עזרה וסיעוד, הרחבת דיור, רכישת מכוניות וכו') אובדן השתכרות או כושר השתכרותהפסד תמיכה (של מפרנס שנהרג). תלויים – ילדים, הורים, בן זוג שהיו תלויים בפרנסת הניזוק. פס”דלינדור - ברק קבע כי בני זוג לא חייבים להיות נשואים, מספיק ידוע בציבור. נזקי גוף לא ממוניים – כל נזק שאינו כלול בהגדרת "נזק ממון". • כאב וסבל (לרבות "אבדן הנאות החיים") • הן כאב וסבל שהתובע סבל עד מתן פס”ד והן ביטוי כללי לדברים שלא יכול לעשות כתוצאה מהפגיעה גם לאחר מתן פס”ד. • קיצור תחולת החיים • בהגדרת נזק כתוב "אבדן חיים" ועל עצם אבדן חיים מגיע פיצוי. בעיות- איך ניתן להעריך חיי אדם? ומעבר לכך, למי שאיבד את החים הכסף לא יועיל אלא הכסף הולך ליורשים ולכן הנוהל הינו לא לקבוע פיצויים גבוהים. אולם אם פוסקים פיצויים נמוכים ישנה בעיה של תת הרתעה. • פגיעה בסיכוי להינשא (לפעמים ייחשב לנזק ממון..) • יש אינטרס לתובע להראות כי זהו נזק גוף ממוני שכן אז אין את מגבלות התיקרה. למשל מקרה בו נפגעה ילדה ערביה נפגעה בת"ד והאבא אמר כי יעלה לו יותר כסף להשיא אותה שכן הוא יצטרך לשלם לחתן מוהר גדול יותר.

27. סוף דבר אין במצגת זו כדי להוות יעוץ משפטי. בכל עניין נוסף ניתן לפנות לצוות משרדנו.