ממדי העוני והפערים בהכנסות 2004/5

1. המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון ממדי העוני והפערים בהכנסות 2004/5 והמלצות למדיניות לצמצום ממדי העוני

2. המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון ממדי העוני והפערים בהכנסות 2004/5

3. המוסד לביטוח לאומי מציג לראשונה מתכונת של פרסום דו"ח עוני פעמיים בשנה. הדו"ח הנוכחי מציג את ממדי העוני והפערים הכלכליים בתקופה המתייחסת למחצית השנייה של 2004 ולמחצית הראשונה של 2005 (תקופה שתסומן 2004/5), בהשוואה לכל שנת 2004.

4. תמונת המצב ב-2004/5 מגמת ההתרחבות בממדי העוני נמשכה, אם כי הסתמנה בה האטה בהשוואה להתפתחויות בשנתיים הקודמות (2003 ו-2004). גם ב-2004/5 הגידול בעוני היה בולט יותר בקרב נפשות וילדים. פער העוני נותר יציב ברמתו הגבוהה.

5. כבשנתיים הקודמות, ממדי העוני והפערים לפי ההכנסה הכלכלית נותרו יציבים ברמתם הגבוהה. רמת החיים הכללית עלתה ובמיוחד זו של העשירון העליון. לפיכך, נמשכה התרחבות הפערים בהכנסה הפנויה. המשך המגמה של העמקת הפערים מוסברת בשחיקת הקצבאות מחד ובהפחתת מס ההכנסה מאידך, הפחתה שממנה נהנו יותר העשירונים הגבוהים.

6. שיעור המשפחות העניות עלה מ-20.3% ב-2004 ל-20.5% ב-2004/5.

7. מאז 1998 התרחבו ממדי העוני בקרב ילדים בכ-50%. ב-2004/5 34.1% מכלל הילדים בישראל חיו במשפחות עניות.

8. קצב ההתרחבות בממדי העוני הואט ב-2004/5

9. קו העוני לפי גודל משפחה

10. יחס פער העוני*: 2004/5-1998 (אחוזים) * ההפרש בין הכנסת העניים לבין קו העוני (כאחוז מקו העוני).

11. ב-2004/5 נמשכה השחיקה במרבית הקצבאות, ובמיוחד בקצבאות הילדים. סכום הקצבאות של המוסד בממוצע למשפחה פחת ריאלית ב-2.5% נוספים והשחיקה המצטברת מאז 2002 הסתכמה בכ-15%. קצבות הילדים נשחקו בעוד 5%-7%, בהתאם לגודל המשפחה. מאז 2001 ועד 2005 התשלומים לקצבות ילדים נשחקו בכ-45%.

12. תרומת תשלומי ההעברה לצמצום העוני: ב-2004/5 רק 17% מהילדים נחלצו מעוני

13. הגדלת קצבות הזקנה תורגש רק בדו"ח העוני לכל שנת 2005: השלמת ההכנסה לקשישים מעוטי יכולת הוגדלה ב-2005 בשתי מנות – באפריל (רטרואקטיבית מינואר) וביולי. התוספות שניתנו (בש"ח לחודש) הן: יחידזוג אפריל 60 110 יולי 110 120 במאי 2005 הוחזרו 2.5% מהקיצוץ של 4% בקצבת הזיקנה.

14. משפחות עובדות עניות

15. חלקם של טיפוסי משפחה באוכלוסייה הענייה – 2004/5

16. התפלגות השכירים החיים במשפחות עניות, לפי רמת השכר, 2004/5 58% מהעובדים העניים מועסקים במשרה מלאה.

17. גם ב-2004/5 נמשכה היציבות באי השיוויון בהתחלקות ההכנסה הכלכלית: התעסוקה התרחבה במיוחד בענפי המסחר והשירותים (בעיקר אירוח ואוכל), אם כי השכר הנמוך שממילא משולם בענפים אלה נשחק עוד יותר. הגידול בתעסוקה נצפה גם אצל בעלי השכלה נמוכה. לעומת זאת, ב-2004/5 התרחבו הפערים בהכנסה הפנויה: מדד ג'יני עלה ב-1%. בעקבות הרפורמה במס הכנסה, ההכנסה הפנויה של המשפחות בעשירונים העליונים גדלה בשיעור גבוה יותר מזו של המשפחות בעשירוני הביניים.

18. ב-2004/5 נמשך הפיחות בתרומה של תשלומי העברה ומיסים לצמצום מדד ג'יני

19. השינוי הריאלי בהכנסה הפנויה לנפש תקנית, לפי עשירונים, 2004/5 לעומת 2004 (אחוזים)

20. השינוי הריאלי בהכנסה הפנויה לנפש תקנית, לפי עשירונים, 2004/5 לעומת 2002 (אחוזים)

21. אינדיקטורים למגמות בחלוקת ההכנסות (אחוזים)

22. המוסד לביטוח לאומי מינהל המחקר והתכנון המלצות למדיניות לצמצום ממדי העוני

23. העוני בישראל – תמונת המצב ב-2004/5 שיעורי העוני: 20.5% מהמשפחות (403 אלף) 34.1% מהילדים (738 אלף) פער העוני: 33.3% מקו העוני. המגמות: * התרחבות בממדי העוני והעמקת הפערים בהכנסות. * שחיקת הקצבאות וכרסום מתמשך בתרומתן לצמצום העוני ולחלוקה מחדש של ההכנסות.

24. המלצות למדיניות לצמצום העוני * ריבוי הגורמים לתופעת העוני מחייב תוכנית המשלבת מגוון של התערבויות בתחום שוק העבודה, במערכות הקצבאות והמיסים ובתחום המוביליות החברתית. * גיבוש תוכנית רב-שנתית המשקפת סדרי עדיפויות והתחייבות לגיוס המשאבים הנדרשים. * פיתוח תוכניות התערבות ממוקדות באוכלוסיות מקופחות, (מגזר ערבי, למשל) ופיתוח מיזמים בקהילה לסיוע בתעסוקה ולהגברת מוביליות חברתית.

25. המלצות למדיניות לצמצום העוני - המשך * אוכלוסיות הקשישים והילדים – אוכלוסיות יעד נפרדות למדיניות החברתית. * הגידול החד בממדי העוני בקרב ילדים מחייב פתרונות מיידיים. * בקביעת המדיניות להבטחת מינימום קיום לאוכלוסייה בגיל העבודה ראוי להבחין בין רמות שונות של פוטנציאל לתעסוקה.

26. עדכון הקצבאות הנהגת שיטה מעורבת – מחירים ושכר כשלב ראשון בחזרה לעדכון לפי שכר * עדכון הקצבאות בכל שנה בהתאם לעליית המחירים ובמחצית שיעור העלייה בשכר הריאלי במשק. * העלייה בשכר תיבדק לעומת השנה האחרונה שבה היה עדכון גם לפי השכר. * השכר ב-15 השנים האחרונות (לפי חוק) עלה ריאלית ב-1.3% בממוצע לשנה. העלות התקציבית של עדכון במחצית השיעור עומדת על כ-200 מיליוני ₪ בממוצע לשנה.

27. תמונת מצב – קצבות הילדים * הקיצוץ בקצבות הילדים מאז ראשית 2002 הסתכם עד כה ב-3.6 מיליארד ₪. * המשך הקיצוץ עלול לחזק את המגמה של התרחבות ממדי העוני בקרב ילדים. * בשנים 2009-2007 מתוכנן על פי חקיקה קיצוץ נוסף של כ-500 מיליוני ₪.

28. עצירת הקיצוץ בקצבות הילדים * עצירת הקיצוץ המתוכנן לשנים 2009-2007. * במקביל יימשך התהליך של השוואת הקצבאות לכל הילדים: ב-2009 הקצבה האחידה תעמוד על כ-170 ₪, ולא על 148 ₪ לחודש. * לחילופין, ניתן להנהיג גמלה לילד הרך בגיל 5-0 (לכ-800 אלף ילדים) בשני שלבים בסכום מצטבר של 50 ₪ לילד.

29. אוכלוסיית היעד - העובדים * זיכויי מס ברי החזר לשכירים ("מס הכנסה שלילי"). * חיזוק האמצעים לאכיפת שכר המינימום. * המשך המדיניות להקטנת מספר העובדים הזרים.

30. "מס הכנסה שלילי" – אחת מהצעות הביטוח הלאומי * תוכנית למשפחות עם ילדים – בעלות של כ-1.3 מיליארד ₪. * הזיכוי יינתן לכל אחד מההורים על בסיס שכרו, אך בתנאי שהשכר של שני ההורים אינו עולה על 10,000 ₪. * הזיכוי עולה עם גודל המשפחה (50 שקל לילד הראשון עד הרביעי). * הפעלה על ידי מס הכנסה או הביטוח הלאומי.

31. הצעת הביטוח הלאומי למס הכנסה שלילי בעלות של 1.3 מיליארד ש"ח 500 450 20% 15% 50 3000 5250 דגם בסיסי משפחות עם ילד אחד

32. אומדנים להשפעת ההצעה על העוני ואי השוויון

33. הגדלת הרווחה של האוכלוסייה הקשישה * שיפורים נוספים ברמה של הכנסת המינימום לקיום – השלמת הכנסה למעוטי יכולת. * הגדלת גמלת הסיעוד לקשישים המוגבלים ביותר בתפקוד היומיומי. * ביטוח פנסיה חובה.

34. שיפור ברמת הכנסת המינימום לקשישים מעוטי יכולת – שלב ב' א. הגדלת רמת מינימום הקיום ל-30% מ"הסכום הבסיסי" ליחיד ול-45% לזוג. הקצבה ליחיד תעלה מ-2,089 ל-2,146 (57 ₪) הקצבה לזוג תעלה מ-3,107 ל-3,128 (111 ₪) תוספת קצבה לכ-190 אלף קשישים ושאירים בעלות של כ-160 מיליוני ש"ח

35. ב. הפחתת שיעור הניכוי מהשלמת ההכנסה בשל פנסיה מעבודה מ-100% ל-60% (השוואת מעמד הפנסיה להכנסה מעבודה) והגדלת הדיסרגרד לזוגות מ-17% ל-20% מהשכר הממוצע. המשמעות היא הגדלת סכום ההשלמה לקשישים עם פנסיה נמוכה (עד פנסיה של כ-1,700 ₪ לחודש ליחיד) והרחבת הזכאים . כ-13,000 קשישים נוספים (מרביתם יחידים) יהיו זכאים להשלמת הכנסה. עלות כוללת: כ-15 מיליוני ₪ לשנה.

36. הגדלת גמלת סיעוד לקשישים מוגבלים לקשישים שצברו 6-5 נקודות תוגדל הגמלה ל-11.75 מ-9.75 שעות בשבוע. לקשישים שצברו 6.5 נקודות ומעלה תוגדל הגמלה מ-15.5 ל-16.5. בשלב שני הגמלה תוגדל ל-17.5. עלות: שלב א' 125 מיליוני ₪. שלב ב' 200 מיליוני ₪ (75+)

37. ביטוח אבטלה השוואת עובד יומי לעובד חודשי בביטוח אבטלה ביחס לתקופת האכשרה וחישוב דמי האבטלה. משמעות ההצעה: ביטול האפלייה, הרחבת הזכאים מקרב העובדים היומיים, אך במחיר של דמי אבטלה נמוכים יותר. עלות ההצעה: כ-45 מיליוני ₪ לשנה בשיעור אבטלה של כ-9%.

38. אבטלה - המשך תיקונים מדורגים לשנים 2009-2007 בהקלת תנאי הזכאות לדמי אבטלה. קיצור תקופת האכשרה ל-10 חודשים (במקום 12 חודשים) מתוך 18 החודשים שקדמו לאבטלה או/ו 12 חודשים מתוך 24 החודשים שקדמו לאבטלה.

39. האוכלוסייה הלא עובדת – עם פוטנציאל לתעסוקה * בטווח הקצר – להמתין לתוצאות של תוכנית מהל"ב בטרם יוחלט על הרחבת הניסוי. * המשך המדיניות להפחתת מספר העובדים הזרים. * הכשרה מקצועית – גיבוש מדיניות ברורה ומגובשת בתחום במטרה לשדרג את ההון האנושי. * מדיניות ממוקדת במגזר הערבי.

40. כמה נתונים על תעסוקת נשים ערביות * 17% מהנשים בגיל העבודה משתתפות בכוח העבודה. * 90% מהן מועסקות (15% מגיל העבודה). * 71% מהמועסקות עובדות בתוך יישוב המגורים. (בניגוד ליוממות לעבודה אצל הגברים). * 42% מהמועסקות עובדות במשרה חלקית. * 60% מהמועסקות חלקית מחפשות עבודה נוספת או משרה מלאה.

41. המגזר הערבי – עידוד התעסוקה וההשתלבות בעבודה * עידוד עסקים קטנים – הקמת מרכזי טיפוח יזמות. (כיום אין תוכנית מובנית לסקטור הערבי). * מט"י תסייע גם להתרחבות של עסקים משפחתיים – (המעסיקים 3-2 עובדים והמהווים נתח לא מבוטל מהפעילות הכלכלית). * תמריצים לאזורי תעשייה (להגביר תחרות מול משגב ובר-לב) שישרתו מספר כפרים ויישובים. * תמריצים לקליטת ערבים אצל מעסיקים יהודים.

42. המגזר הערבי – עידוד התעסוקה וההשתלבות בעבודה - המשך * שילוב ערבים משכילים בסקטור הציבורי. הסרת חסמים תשפיע גם על הסקטור העסקי. * פיתוח גנים והסדרים לטיפול בילדים קטנים כאמצעי לעידוד נשים להשתלב בעבודה. * הכשרה מקצועית לבעלי השכלה נמוכה.

43. האוכלוסייה הלא עובדת עם פוטנציאל תעסוקה מוגבל * משימה דחופה – יצירת מנגנון במערכת הבטחת הכנסה להבחנה בין קבוצות אוכלוסייה לפי פוטנציאל התעסוקה. * הגדלת הגמלה להבטחת הכנסה לאלה עם פוטנציאל תעסוקה מוגבל. * יצירת מקומות עבודה מוגנים המתאימים לצרכים שיקומיים. * מיזמים לפיתוח והשתלבות בתעסוקה. * שיפורים בהמלצות ועדת לרון לנכים בעידוד תעסוקת נכים.