התפתחות המשחק

1. התפתחות המשחק

2. הגדרת תחום הדיון • בני אדם, (ולא רק הם) משחקים מיום היוולדם ולאורך כל חייהם. • לכן העיסוק במשחק הוא נרחב וחוצה דיסציפלינות. • אנחנו נתמקד בשנות החיים הראשונות של בני האדם, ונשים דגש על שנת החיים הראשונה. • ההיבט שלנו יהיה התפתחותי-דינמי.

3. מהו משחק? • "תהליך ספונטני ויצירתי שבו מחשבה, תחושה ועשייה יכולות לשגשג מפני שהן מופרדות מהפחד מפני כשלון או תוצאות הרסניות" לינט מקמאהון 1996. • משחק הוא ההתעסקות מרצון במאמץ גופני או מנטלי לימודי לשם השגת שביעות רצון רגשית.מרי ד.שרידן 1996. • משחק הוא פעילות דימיונית של מילוי משאלה.פרויד. • מציאות ביניים שבין פנטזיה וממשות. (אריקסון)

4. שלבים בהתפתחות המשחקעפ"י לינט מקמאהון.1996

5. גיל 10 חודשים. הילדה משתמשת בכל הגוף ובכל החושים כדי לחוות את העולם."משחק חושי/יצירתי"

6. גיל 0-12 חודשים. משחק פיזי. משחק חושי מוטורי, מניפולטיבי, חוזר על עצמו.

7. "חוקי המשחק" • כל המשחקים נעים וממוקמים במגרש-משחקים המסומן קודם לכן, בין אם באופן מעשי או רעיוני, באופן מכוון ועל-פי בחירה...כולם עולמות זמניים בתוך העולם הרגיל ...בתוך מגרש המשחקים שולט סדר מוחלט ומסוים...החוקים והמנהגים של החיים שוב אינם קיימים.(הויזינגה)

8. אז מה בעצם עלול השתבש כאן? • גילאי 0-12 חודשים: • בשנת החיים הראשונה יש חשיבות עצומה לקשר בין התינוק ל"אם". קשר זה משפיע באופן קריטי על כל תחומי ההתפתחות. • יחד עם זאת חשוב לזכור שזהו קשר דו-כיווני. התינוק מביא לתוך הקשר את תכונותיו המולדות. • כלומר אנחנו מדברים כאן על קשר אינטרסובייקטיבי.

9. "אין דבר כזה "תינוק" אלא רק תינוק ומישהו"

10. משחק, התפתחות, והתקשרותמספר מושגי יסוד. Good enough mother:(Winnicot) אם העוברת ממצב של Maternal pre-occupation המעניקה אשליה שקיימת מציאות חיצונית התואמת ליכולתו של התינוק ליצור, למצב של כשלון הדרגתי . Attunement :(Stern) אינטראקציה בין תינוק לאמו שיש בה גם ויסות עצמי וגם רגישות למצבו של האחר. Maturational Process תהליך ההבשלה הביולוגי המובנה. Teleological stance (Fonagy) התינוק מתנהג באופנים הנראים מכוונים אל מטרה או מצב מסויימים, אך מבלי להתייחס לתכונות או למניעים של האחר. Attachment קשר חברתי מיוחד, שראשיתו בקשר בין תינוק להוריו הכולל ברית (BOND) רגשית. ההקשר שבתוכו התינוק לומד לוסת רגשות.

11. Infant security דפוס ההתקשרות שנוצר אצל תינוקות ומתאפיין בתחושה של בטחון בנוכחות ההורה המאפשר חקירה, התגברות על חרדה ומצוקה, וחזרה לתחושת הבטחון. ילדים אלו מפתחים ציפיות חיוביות כלפי משחק ולמידה,יכולות ויסות ותקשורת טובות ובטחון מתמשךבזמינות ההורות. מכאן מתפתחת תחושת עצמי - אוטונומי. Parameters of parental care אותם מאפייני הטיפול ההורי שנמצאו קשורים לדפוס התקשרות בטוח: תגובתיות רגישה, תגובה מהירה למצוקה, סטימולציה מתונה, מעורבות וחום. Mentalizing/ Reflective functionFonagy)) מערכת של אמונות ורצונות המיוחסות לאדם על מנת להבין את התנהגותו. היא מארגנת את החוויות של התנהגותנו והתנהגות האחרים במונחים של מבנים מנטליים. המערכת הזו מסבירה לעצמנו את התנהגותנו ובכך יוצרת המשכיות של חווית-עצמי שהיא הבסיס ליצירת מבנה-עצמי מובן. BION) Containment) פעולה של האם על תחושותיו של התינוק. היא מחזיקה אותם, חושבת עליהם ומחזירה אותן באופן נסבל יותר. היא מחזירה יותר תחושות טובות מאשר רעות. Mirroring ההורה המחקה את הבעתו של התינוק, והתינוק שיש לו יכולת מובנית לתפוס את החיקוי הזה. תגובת ההורה מיוצגת כחלק מחוויתיו של התינוק.

12. בין משחק לבין המכניזמים של ההתפתחות קיים קשר של תלות הדדית.התפתחות אופטימלית איננה יכולה להתקיים ללא משחק,ויכולת משחקית איננה יכולה להתקיים ללא התפתחות אופטימלית.

13. מקומו וחשיבותו של המשחק בהתפתחות מנטליזציה • התפיסה של הילד את ייצוגי המצבים המנטליים בתוך עצמו ובתוך אחרים תלויה בצפייה שלו בעולם המנטלי של המטפל/הורה. הוא מסוגל לצפות במצבים מנטליים במידה וההתנהגות של המטפל מצביעה (מרמזת) על מצבים אלו. זה מתאפשר כאשר המטפל נמצא בעמדת PRETEND משחקית משותפת עם הילד.

14. אינטגרציה, מנטליזציה, ומשחק. • 1. אינטגרציה מנטלית • עד גיל 3-4 ישנן שתי עמדות של קישור בין חוויות פנימיות למצב החיצוני: • Psychic equivalence mode • הילד מצפה שהעולם הפנימי שלו ושל אחרים יהיה תואם למציאות החיצונית. לעיתים קרובות חוויות סוביקטיביות יעוותו על מנת להתאים למידע המגיע מבחוץ. • Pretend mode • כאשר הילד נמצא בעמדה זו הילד יודע שהמציאות הפנימית איננה משקפת מציאות חיצונית, אבל אז הוא חוויה אותה כמנותקת מן העולם החיצוני. • כלומר המציאות ה"פנימית וה"חיצונית" נחוות כזהות זו לזו או מנותקות זו מזו.

15. בהתפתחות תקינה ילד בגיל 3-4 עושה אינטגרציה של שתי העמדות הללו, ונוצרת הפונקציה הרפלקטיבית, או מנטליזציה. מציאות פנימית וחיצונית נחוות כקשורות זו לזו יחד עם היותן שונות זו מזו.

16. למשחק יש תפקיד מרכזי , ואולי מכריע, בהתפתחות מנטליזציה. • בשעת המשחק הילד מקבל קישור בין חוויותיו הפנימיות לבין המציאות. ויניקוט הגדיר את שמירת ההפרדה והקשרים שבין המציאות הפנימית והחיצונית כמשימה אנושית תמידית.המטפל מציג בפני הילד פרספקטיבות אחרות ושונות של המציאות הקיימות מחוץ לMIND של הילד. הילד גם לומד שאפשר לשנות/לעוות את המציאות על ידי פעולה "משחקית". משחקיות זו מאפשרת היווצרותה של חוויה מנטלית אמיתית של "כאילו"

17. לכל תינוק יש צורך בסיסי למצוא את "רוחו", ה MIND שלו, בתוך האובייקט. עבור התינוק הפנמה של הדימוי הזה ממלאה את הפונקציה של הכלה: "לתת חזרה לתינוק את העצמי שלו" (ויניקוט) כשלון של הפונקציה הזו מוביל לחיפוש נואש אחר דרכים אלטרנטיביות להכלת מחשבות ורגשות עזים. כשלון זה יתבטא , בין היתר, בכשל בהתפתחות המשחק, ובכשל בהשגת אינטגרציה. ילדים שלא חוו תחושה של היותם מוכלים או מוחזקים אינם מסוגלים לשחק . היכולת לשחק נפגמת גם עקב מצבים טראומתיים. משחק סמלי. היעדר יכולת למשחק סמלי פוגעת בכל תחומי ההתפתות, כולל התפתחות שפה, קשרים בין אישיים והתפתחות פיזית (סומטיזציה). בקליניקה אנו נראה ילדים קפואים, שמתקשים מאוד ליצור יחסי אמון עם המטפל. המשחק והיצירה שלהם יהו דלים ולא מאורגנים. הם מתקשים מאוד לשחק עם ילדים אחרים, ולחלוק עמם דברים, מחשבות ורעיונות.

18. דוגמא קלינית • : מטופלת בת 32 שמרגישה שהיא איננה זוכרת שום דבר מעצמה לפני גיל 10. יחד עם זאת מרגישה ששורש בעיותיה נמצא בילדות. בשעת חילוף תפקידים פסיכודרמתי היא אומרת ל"ילדה הקטנה" שלה: "כל הזמן חשבתי שאת לא קיימת במציאות. שאת רק פרי דימיוני, משהו שאני דימיינתי. ועכשיו אני רואה שאת באמת קיימת. אני בשוק"

19. מטרת הטיפול • לינט מקמאהון מגדירה: "מטרת התרפיה במשחק היא לתקן את תהליך ההתקשרות וההכלה" • ייתכן והגדרה זו מתאימה לכל סוגי התרפיה. • ילדים אשר לא השיגו אינטגרציה מנטלית, גופנית/חושית, יצירתית או חברתית זקוקים למשחק רגרסיבי: • בקליניקה שלי יש כריות, שמיכות, בקבוקים, בובות רכות, אוהל,חול, מים, סבון,מראה,חומר, וצבעי אצבעות.

20. תפקיד המטפל • לייצר מסגרת יחסים מכילה ובטוחה. • לשאת השמדה חוזרת ונשנית על ידי הילד. • לחשוב על תחושות הילד ולהחזירן בצורה נסבלת יותר. • לספק מרחב בטוח בו יכול הילד למצוא את עצמו באמצעות המשחק. • ולסיום...

21. באיזה שלב בתחומי ההתפתחות השונים נמצאת הילדה?

22. קריאה מומלצת 1. תרפיה במשחק:תיאורהי ודרכי עבודה. לינט מקמאהון .הוצ' אח. 1996. 2. המשחק. מבט מהפסיכואנליזה וממקום אחר.א. פרוני. (עורכת). ידיעות אחרונות 3. An interpersonal view of the infant.PFonagy and M. Target. In Psychoanalysis and developmental therapy. A.Hurry. (ed.) 4. Play Therapy. The inner dynamics of childhood. V.M. Axeline. 1947.