מימון עסקי רב-לאומי הנפקת מניות בשווקים זרים – פרק 12

1. מימון עסקי רב-לאומיהנפקת מניות בשווקים זרים – פרק 12 כניסת זרים למשק המקומי רישום למסחר בבורסות זרות: רישום זר (foreign listing) רישום חוצה גבולות (dual listing, cross listing) תעודת פיקדון אמריקאיתADR: American Depository) Receipt): תעודה המונפקת על-ידי בנק אמריקני אשר מייצגת מניות זרות בבנק המשמש כנאמן. המקרה הישראלי

2. גלובליזציה של תנועות ההון: חסרונות פוטנציאלים והשפעותיהם על ישראל : גולדשטיין ופרידמן, (2002), הרבעון לכלכלה, 49(2), 737-772 • זרימת הון לשווקים בהם התשואה על ההון גבוהה • פיזור סיכון והורדת עלות ההון • נזילות • אבל – תנודתיות? • התנהגות עדר ונטייה למסחר בכיוון מגמת השוק (Herding, positive feedback trading) • הדבקה Contagion)): העברת זעזועים בין שווקים: מידע, איזון, שנאת סיכון מחקרים: • Korea – Choe, Kho, Stulz (1999) • Africa – Ngugi, Murinde, Green (2001) • China – Poshakwale (2001) • Emerging markets - Bekaert and Harvey (1997, 2000)

4. "18חברות ישראליות ברשימת הגלובל סלקט היוקרתית של נאסד"ק; הנעדרת- קומברס הישראליות שבפנים: אלביט מערכות, DSPG, טבע, ליפמן, צ'ק פוינט, NDS, נס טכנולוגיות, נייס, אורבוטק, פרטנר, ECI, ריטליקס, סייפן, סינרון, אם סיסטמס, רדויז'ן, רדוור וצורן בורסת הנאסד"ק תשיק ביום שני את רשימת ה-Global Select היוקרתית, שבה נכללות 1,200 החברות האיכותיות ביותר הנסחרות בנאסד"ק - כאלה שענו על קריטריונים שונים, ובהם שקיפות כלפי משקיעים. השקתה של רשימת הגלובל סלקט מציינת את המעבר של הנאסד"ק למסחר בשלוש קטגוריות שוק. הגלובל סלקט היא הרשימה היוקרתית ביותר, ואחריה הרשימה הכללית: Market Global (לשעבר: National Market) ורשימת המניות הקטנות: Market Capital (לשעבר: SmallCap Market). עד כה התחלקו המניות לשתי קטגוריות בלבד - הרשימה הכללית וזו של הקטנות, כאשר מקומן של החברות הגדולות ביותר במונחי שווי שוק היה רשימת הנאסד"ק 100...." מקור: שירלי יום-טוב, הארץ, TheMarker, 28/6/06שוק ההון עמוד 54

5. חברות ישראליות בשוק ניירות הערך האמריקאיפ. וכטל, סוגיות בבנקאות, 8 (1989) 3-18 מקדמי המתאם בין התשואות החודשיות של המניות לבין תשואות מדד שוק המניות האמריקאי (CRSP, אוניברסיטת שיקגו) ומדד המניות בבורסה בת''א (מתורגמות לדולרים). תקופת הדגימה לגבי כל מנייה היא מתחילת הדיווח על תשואותיה עד סוף 1987 לוח 8, עמ 16, 1= משרד ראשי בארה''ב, 2=ADR, 3= עיקר פעילות ומכירות בישראל, 4= ADR עד 1980

6. האוזר, ש. ותנחומא, י., (1994), מניות הארביטרג': הקשר בין התנהגות שערי המניות הרשומות למסחר בישראל לבין התנהגות שערי אותן המניות הרשומות למסחר גם בארה''ב, רשות ניירות ערך • 1988 עד 1993, 5 חברות ארביטרג' • מחירי המניות בתל אביב תורגמו למחיר בדולרים • מסחר בתל אביב מתנהל בין 10:30 ל16:30. בארה''ב מתנהל המסחר (על פי שעון ישראל) בין 16:30 ל-23:00. • לכן אם המחיר בתל אביב משפיע על המחיר בניו-יורק, שערי הסגירה של אותו יום בישראל ובתל אביב יהיו מתואמים. • לעומת זאת אם המחיר בניו-יורק הוא המשפיע על המחיר בתל אביב, הרי שערי הסגירה בתל אביב ביום נתון יהיו מתואמים עם שערי הסגירה בניו-יורק ביום הקודם. רפופורט, ב. (1998), המניות הדואליות בישראל: השפעת ההנפקה הדואלית בבורסת ניו-יורק על תשואת המניות בבורסת תל אביב, האוניברסיטה העברית, המכון למחקר כלכלי בישראל ע''ש מוריס פלאק • בחינת ההשפעה של ההנפקה בבורסת ניו-יורק על מניות שכבר רשומות למסחר בתל אביב

7. אינטגרציה בין שוקי הון בינלאומיים: המקרה של המניות הישראליות הנסחרות בארה''ב סולה, א. ובן-חורין, מ. (1998), רבעון לכלכלה, 2, 313-347 • המניות הדואליות: • התאמה בזמן הארוך בין מחירים בניו-יורק ות''א • שינוי המחיר בישראל מקדים את השינוי בארה''ב • תלות בשוק הישראלי יותר מאשר באמריקאי • המניות הישראליות הנסחרות בארה''ב בלבד: • תלות בשוק האמריקאי יותר מאשר בישראלי • מדדי המניות: • לתת התקופה 1985 - 1997שלא כללה תקופה בעייתית בתל אביב (1991-1996) נמצא כי קיימת אינטגרציה בין השווקים.