מדוע חומרי למידה פתוחים הם בחזקת 'לא בבית ספרנו'?

1. מדוע חומרי למידה פתוחים הם בחזקת 'לא בבית ספרנו'? איה הורביץ דר' ענת כהן פרופ' רפי נחמיאס

2. המצב בעולם התוכנה

3. מדוע התהליך אצל המורים שונה, למרות חומרי למידה הרבים ברשת?

4. שאלות המחקר • מהי מידת הפתיחות של מורים להשתמש בחומרי למידה פתוחים ברשת? • מה המניעים העיקריים לאי שימוש בחומרי למידה פתוחים? • באילו חומרי לימוד פתוחים ברשת קיימים וזמינים מורים משתמשים בעת בניית מערכי שיעור? (מתוך תשובות המורים( • האם קיים קשר בין מורים הנוטים להיעזר באינטרנט לשימושים פרטיים, ולבין הפתיחות להשתמש במקורות מידע מחומרי למידה פתוחים?

5. רקע

6. ידע המוריםTPCK – Technological Pedagogical Content Knowledge (Koehler & Mishra, 2009)

7. TPACK • השילוב המשולש בין תוכן לימודי, טכנולוגיה ופדגוגיה הינו הבסיס להוראה מתוקשבת אפקטיבית. • השילוב מחייב את המורה • לבחור את הייצוג הדיגיטאלי ההולם עבור תלמידיו לתוכן הנלמד. • לבחור טכניקה פדגוגית שתסתייע בטכנולוגיה, בדרך קונסטרוקטיביסטית, ללמד תוכן מסוים. • לאבחן מה הופך ידע מסוים להיות קל או קשה להבנה, וכיצד הטכנולוגיה יכולה לפשטו. • לחשוף ידע קודם של תלמידים, ולהשתמש בטכנולוגיה להבניית ידע חדש על גבי הידע הקודם או לחזק אותו.

8. Open Educational Resources(OER) (Hylén, 2007) • חומרים דיגיטאליים חופשיים ופתוחים עבור מחנכים, תלמידים ולומדים עצמאיים במטרה לשימוש ומיחזור עבור הוראה, למידה ומחקר. • משאבי לימוד, הוראה ומחקר הנמצאים ברשות הרבים או שוחררו תחת רישיון קניין רוחני, אשר מאפשרים שימוש חופשי או ייעוד מחדש על ידי אחרים. • חומרי הלמידה הפתוחים כוללים קורסים מלאים, חומרי הקורס, מודולים, ספרי לימוד, קטעי וידאו, מבדקים, תוכנה, וכן כול סוגי הכלים, החומרים, או הטכניקות האחרות המשמשות גישה לידע.

9. חמשת השלבים בשימוש ב- OER(Clements & Pawlowski, 2012) • שלב החיפוש: המשתמשים, מורים או תלמידים, בוחנים היכן וכיצד יכולים למצוא משאבים המתאימים לשימוש שלהם. • שלב הערכה: בחינת התאמת המשאבים להקשר ההוראה, והאם הם עונים למטרה שיועדו אליו. • שלב ההתאמה: שינוי המשאב החינוכי לשימוש בהקשר הנדרש, כמו גם עירוב עם מקורות אחרים או נוספים. • שלב השימוש: השימוש במשאב החדש המותאם לצורך עליו הוא עונה. • שלב השיתוף: השלב האחרון והמתקדם ביותר. בו נעשה שיתוף המשאב המותאם מחדש בחזרה לקהילה כ- OER בפני עצמו.

10. מורים וחומרי למידה פתוחים(Phillips, 2012) • מורים רבים אינם מודעים לאפשרויות השימוש בטכנולוגיות חדשות, וחסרי הכישורים הדרושים כדי לעצב פעילויות לימודיות המשתמשות בטכנולוגיות בצורה יעילה. • זקוקים לדוגמאות של אפשרויות השימוש בטכנולוגיות בהקשרים חינוכיים שלהם. • אינם מסוגלים למצוא בעצמם דוגמאות שימוש בטכנולוגיה. • במידה ומוצאים אינם מסוגלים לעבד את החומר ולהתאימו לשימושם.

11. מתודולוגיה • אוכלוסיית המחקר • כ-50 מורים מבתי ספר מרחבי הארץ. • כלי המחקר – שאלון מחולק ל-4. • רקעמכיל נתונים כללים כגון: ותק בהוראה, מקצוע הוראה עיקרי, פרטים על בית הספר. • בחינת אמינות חומרי למידה –מאפיין את הגישה לגבי אמינות חומרי למידה ממקורות שונים. • שימוש בחומרי למידה ברשת – מאפיין את כמות השימוש בחומרים למידה מסוגים שונים. • שימוש ברשת לצרכים אישיים – מאפיין את השימוש ברשת לצרכים פרטיים כמו מתכון, תכנון טיול או עיסוק בתחביב.

12. ממצאים

13. רמת אמינות חומרי למידה קיימת אמינות גבוהה יותר לחומרים מגורם מוכר וידוע

14. מקורות המידע בעת תכנון שיעור(בחירה מרובה) • שימוש עיקרי בחומר אישי. • שימוש מועט יותר בחומר שבי"ס משלם למרות אמינותו

15. יחס המורים כלפי שימוש באינטרנט לצורכי בניית מערכי שיעור נמצא כי כמחצית מהמורים כן ישלבו כל חומר מהאינטרנט שנראה להם מעניין לנושא הלימוד שלהם.

16. השימוש בחומרי למידה פתוחים

17. רמת השימוש בחומרי למידה • המורים מבינים את הצורך להתחבר לטכנולוגיה. • משתמשים במצגות ובסרטים מיוטיוב, פחות בחומרים שצריך לעבד אותם ולהתאימם לצרכיהם. 5- בכל הזדמנות, 4- כשמתאפשר, 3-פעמיםבודדות, 2-פעםאחת, 1-מעולםלא

18. רמת השימוש בחומרי למידה • המורים מכירים ועוקבים אחר אתרים שונים, כגון: הספריההוירטואלית של מט"ח, אתרים כמו גלים, אופק ובריינפופ ומשתמשים בחומרים המצויים בהם. • המורים אינם מכירים או משתמשים באתרים הדורשים עיבוד החומר והתאמתו לשימושם 5- לקחתי ממנו חומר, 4- בודק/ת לפעמים, 3- נכנסתי לאתר, 2- שמעתי עליו, 1- לא מכיר/ה

19. קשר בין שימוש לצרכים פרטים ולצרכי הוראה • נמצא קשר בינוני, מובהק (398R=., P<0.01), בין מורים, הנוטים להיעזר באינטרנט לשימושים פרטיים לבין הפתיחות להשתמש במקורות מידע מחומרי למידה פתוחים.

20. סיכום • אמינות החומרים הפתוחים ברשת נמצאה כגורם המרכזי לאי השימוש בחומרים אלו, ולא מידת ההכרות עימם. • "נתקלתי בבעיות דידקטיות רבות בחומרים באינטרנט." • "חומר למידה חייב להיות מדויק ונכון." • "הרבה אנשים המגדירים את עצמם בעלי ידע מעלים לרשת חומרים רבים אך לא פעם נתקלתי בחומרים שהם לא נכונים או לא מעודכנים." • המורים מעדיפים שימושים מוכרים כגון חומרים מהאתר הבית-ספרי, מצגות, או סרטים מיוטיוב ופחות חומרים המצריכים עיבוד והתאמה לצרכיהם. • "האינטרנט אינו כלי מועדף עלי באופן כללי והוא לפעמים חוסם רעיונות יצירתיים. כמובן שיש בו גם את המעלות של המון חומר מוכן אבל זה מונע מהמורה מאמץ וחשיבה אישית על כל כיתה והתלמידים. "

21. סיכום • קיים קשר (בינוני) בין מורים הנוטים להיעזר באינטרנט לשימושים פרטיים לבין הפתיחות להשתמש במקורות מידע מחומרי למידה פתוחים. • מידת הפתיחות של המורים לשימוש בחומרי למידה הנגישים להם ברשת האינטרנט נמצאה גבוהה יחסית. • "ככל שמיומנויות החיפוש והסינון שלי משתפרות עם השנים, אני מוצא שהחיפוש ברשת מניב תוצאות לא רק אמינות, אלא מפתיעות ומרחיבות דעת בצורה בלתי רגילה." • "האינטרנט עדכני ומהווה מרחב אהוב על התלמידים, ויחד עם הפעלת ביקורתיות זו דרך נהדרת ללמד להעשיר ולחבר אותם לנושאים הנלמדים." • "דרך אחת היא דרך סגורה. מגוון אפשרויות מאפשר הצלבות מידע והתאמה לכיתה מסוימת." • "באפשרותי להבחין בין טפל לבין עיקר, בין אמין ללא אמין. כמו כן אוהבת לבחון אפשרויות שונות ומגוונות ולהשתדרג כל הזמן."

22. מהעיניים של מתכנתת • מתחיל תהליך שהמורים רואים בחומרי למידה פתוחים מידע שיכול להקל עליהם בבניית מערך השיעור. • חומרי למידה פתוחים, בניגוד לקוד פתוח שמקובל מאוד בתעשיית ההי-טק, עדיין מעורר חששות לשימוש בקרב המורים. • יש צורך לעודד את המורים להשתמש בחומרים אלו.

23. תודה