130 likes | 377 Views
הפיקוח על הוראת האמנות מחוז תל-אביב. יאנוש קורצ'אק והילדים. זכרונותיו של חניך - יצחק בלפר הרחבה. מדבריו של יאנוש קורצ'אק. "בחייך- כמה חרשת כמה כיכרות לחם אפית? כמה זרעת, כמה עצים נטעת? כמה לבנים הנחת לבניין בטרם תיאסף אל עמך, כמה כפתורים תפרת, כמה טלאים איחית,
E N D
הפיקוח על הוראת האמנות מחוז תל-אביב יאנוש קורצ'אק והילדים זכרונותיו של חניך - יצחק בלפר הרחבה
"בחייך- כמה חרשת כמה כיכרות לחם אפית? כמה זרעת, כמה עצים נטעת? כמה לבנים הנחת לבניין בטרם תיאסף אל עמך, כמה כפתורים תפרת, כמה טלאים איחית, למי הענקת מלחמך, במי כושל תמכת, למי הורית דרך בלי לתבוע הכרת טובה ומתן פרס. מה התרומה שתרמת, את מי שרתת" יאנוש קורצ'אק
"ילד אחד- עולם גדול ורחב. שני ילדים-שלושה עולמות: עולמו של כל ילד לחוד ושל שניהם יחד. שלושה ילדים הם לא רק אחד ועוד אחד ועוד אחד. נוסף לשלושה- ראשון ושני יחד, ראשון ושלישי יחד, שני ושלישי יחד ונוסף עליהם עולם של כולם יחד. והרי לך שבעה עולמות- אי רצון, ידידות, ריב, שמחה, עצב. צא וחשוב כמה עולמות גנוזים בעשרה, עשרים, שלושים ילד, עולמות רבים וקשים. לבדך, בלי עזרת הילדים, לא תכיר עולמות אלה ואז מלאכת החינוך שלך לא תצליח" מתוך : "דת הילד" יאנוש קורצ'אק
דברי פרידה של יאנוש קורצ'אק מהחניכים נפרדים אנו מכל אלה אשר כבר הלכו ואלה שבעוד זמן לא רב ייצאו על מנת לא לחזור.נפרדים אנו מהם לפני מסעם, רחוק וארוך ושם המסע הזה – חיים. פעמים רבות חשבנו איך נפרדים, אילו עצות להציע, לדאבוני המילים עניות וחלשות הן.מאומה לא ניתן לכם. אלוהים לא נותן – כי עליכם לגלותו בנפשכם במאמץ ובבדידות. לא ניתנה לכם מולדת – כי חייבים אתם למצוא אותה בעמל לבבכם ומחשבותיכם. לא ניתנה האהבה – כי אין האהבה ללא סליחה וסליחה היא עמל ויגיעה.משא שכל אחד חייב להרימו.אחת ניתן לכם: את הגעגועים לחיים טובים יותר, שאינם אך יהיו אי-פעם. חיי אמת וצדק, אולי יביאו אתכם הגעגועים האלה: אל אלוהים, מולדת והאהבה... שלום ואל תשכחו אותנו!
תשובתו של חניך, יצחק בלפר בהוקרה ליאנוש קורצ'אק מביע אני את תודתי לך כחשבון-נפש בערוב-ימי בשמי ובשם חברי החניכים מבית-היתומים. ברצוני להביע לך את הוקרתי העמוקה והערכתי הרבה והצנועה, למפעלך הנעלה ביותר: לחינוך ילדים יתומים במצוקה, לאמונה הבלתי מעורערת במאבק על זכויות הילד, ועל כבודו. חדור אהבה לילד ודאגה לאדם. חינכת אותנו הילדים: ליושר, צדק ועבודה בכבוד הדדי בשיטתך החינוכית בבית היתומים ידענו מהם חופש, חינוך דמוקרטי-שוויוני. "בית משפט חברי" של ילדים פעל לטובת הכלל והתקנון בביתנו היה אחד לכולם (גם לסגל). "מועצת הילדים" הייתה שותפה מלאה להחלטות ההנהלה ולסדר היום של בית היתומים. משנתך החינוכית הוכיחה את עצמה מעל לכל ספק בשני בתי היתומים (וחלקית במוסדות רבים אחרים) ופעלה גם בזמנים קשים ביותר במלחמה ובגטו. תודתי והוקרתי הרבה, מעומק לבי על שהקנת לנו ילדות מאושרת, רבת חוויות ומשמעויות. ילדות מלאת אור, גוונים ושמחה. זכיתי לחיות בקרבתך, לינוק מחוכמתך ולהנות מחומך.
ת ו ד ה ! שלבנה הנחת, ובית חם בנית עבורנו הורית דרך לנו מבלי לתבוע הכרת טובה, ומתן פרס. תרמת מעצמך ללא גבול שירתת אותנו הילדים: ברגישות, נאמנות והאהבה. לימדת אותנו אהבת-האדם. אין אהבה ללא מחילה. נטעת בנו אמונה לחיים טובים יותר, שאינם, אבל יהיו פעם – לחיים של אמת וצדק. הראית לנו דרך – לארץ-ישראל וכאן מצאנו את אהבת האדם והמולדת. נזכור אותך בחרדת קודש ננצור את זיכרונך לעד יצחק בלפר - חניך
כללי החינוך על-פי יאנוש קורצ'אק בספרו "דת הילד" מנתח קורצ'אק את כללי החינוך : ספר "דת הילד" – חלק הראשון של הסיפור הארץ-ישראלי לפי הגדרתו של קורצ'אק. (תרגום לעברית דוב סדן – עין חרוד). רבים הם השלבים בסולם אמנות-החינוך. אמנות זו תורה היא ולה פירושים וקבלה, נגלה ונסתר, הכל ארוג ושזור יחד. אין בה מוקדם ומאוחר. הילד הוא אדם. צריך לכבד את האדם הטוב והרע כאחד. אם תכבד את הילד הטוב – הוא יעזור לך; תכבד את הילד הרע – לא יפריע לך. אם אוהב אתה את הילד הטוב תתחיל, בסופו של דבר, לאהוב גם את הילד הרע. איך קורה הדבר? אין אני יודע. זה בא מאליו, אין הסבר לכך.
הם מיטיבים להכיר את עצמם ואיש את רעהו, כי הם חיים יחדיו. כאשר אחד מהם בא ומדבר אתך, הריהו מדבר כאל מבוגר, כאל מחונך ואילו אל בני גילו הוא מדבר אחרת. אם לא נראה שהילד הוא כזה והם אומרים שהוא אחר – סמוך עליהם. הערכתם נכונה יותר. הם מיטיבים ממך להכירו. השוויון הוא שקר. האחד מרגיש טוב והשני חש בראשו או בשיניו. אחד בריא, חזק, יפה, עליז, זריז, שר ומרבה לדבר; השני – חלש, מסורבל, מכוער, לא-נעים. האחד רוצה ויכול, השני – יכול ולא רוצה, השלישי – רוצה ולא יכול. אין עצה לכך. האנשים שונים, רוצים ומרגישים באופן שונה.
מתוך תקנון בית היתומים לבית היתומים מתקבלים ילדים מגיל 7עד 14. בתום שנה מכניסת הילד לבית היתומים נערך משאל עם בעניינו. כל חניך קיבל שלושה פתקים להצבעה. על האחד היה מסומן פלוס. על השני – מינוס, ועל השלישי – אפס. פלוס פירושו: "אני אוהב אותו, הוא חביב, אני מרוצה שבא אלינו". מינוס: "איני אוהב אותו, איני מרוצה שבא אלינו". אפס: "איני יודע, לא איכפת לי". הילד שקיבל במישאל-העם רוב של מינוסים, נקרא טירון חשוד, והודיעו למשפחה, כי לילד צפוייה הוצאה מהמוסד. הילדים חייבים לציית לכללים המחייבים, ולא לאנשי-הסגל. אנשי-הסגל חייבים לדעת את הכללים, ולנהוג לפיהם. הנחות וזכויות יוצאות מהכלל אפשר לקבל אך ורק על ידי בקשה להנהלה העצמית של החניכים. ההנהלה העצמית רשאית לדחות את בקשות הסגל. חובה ללמוד עברית, התעמלות, זמרה, מוסיקה. השתתפות בהצגות ובשעשועי רוח- רשות הן.
יאנוש קורצ'אק הסופר מספריו המתורגמים לעברית
יאנוש קורצ'אק והילדים ציורים רישומים ופסלים- יצחק בלפר כתיבה עריכה והפקה- שרה כהן בונן מיכל אשל יצחק בלפר מוסיקה מקורית- אלעד כהן בונן צילומי וידאו – מיקי אריאן-כדריה כל הזכויות שמורות